ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלברט מרקוביץ נגד עמוס וטורי :

בפני כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

תובעים

אלברט מרקוביץ

נגד
נתבעים

  1. עמוס וטורי
  2. רותי וטורי

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 4.10.19 בו נדחתה תביעת המבקש בהעדר התייצבות ובצידה בקשה להורות על מחיקת התביעה כדי לאפשר לו להגיש את התביעה בבית משפט השלום.

המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים בגין נזקי רטיבות שלטענתו מקורם בדירה השייכת למשיבים.

לדיון שהתקיים ביום 4.10.19 לא התייצב המבקש, אף שזומן כדין. בנסיבות אלה עתרו המשיבים לדחיית התביעה וכך עשיתי.

המבקש עותר לביטול פסק הדין בטענה ששגה במועד הדיון ולכן לא התייצב אליו וביקש, כי אורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות על מנת שיוכלו להגיש תביעתו בבית משפט השלום, כפי שייעצו לו באי כוחו.

המשיבה 4 מתנגדת לביטול פסק הדין , מן הטעם שלא נפל בו כל פגם. המבקש לא טרח להתייצב לדיון בעניינו. ה תנהלותו הכוללת של המבקש בתיק הייתה לקויה ובקשתו תגרום למשיבים עיוות דין. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מצד המבקש, שכל מבוקשו הוא לפתוח בהליך נוסף. נוכח אלה ביקשה לחייב את המבקש בהוצאות.

תגובתו של המבקש 1 לא נמסרה חרף חלוף המועדים וביום 3.3.19 נמסרה על ידי המשיבה 4, כי זה מצטרף לאמור בתגובתה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל.

כאשר מוגשת לבית-המשפט בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה, יש לבחנה לפי שתי מערכות נפרדות של שיקולים: האחת, שיקולי צדק; והשנייה, שיקול דעתו של בית-המשפט.

אשר למערכת השיקולים הראשונה - שיקולי הצדק - כאשר המבקש מצביע על פגם בהליך אשר בעטיו חייב היה בית-המשפט להימנע ממתן פסק-הדין, יבוטל פסק-הדין מתוך "חובת הצדק". עצם הפגם בהליך משמש במקרה זה עילה לביטול פסק-הדין, ובית-המשפט אינו רשאי לשקול אם פסק-הדין היה נכון לגופו של עניין, אם לאו (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בע' 736).

ברם, כאשר מוגשת לבית-המשפט בקשה לביטול פסק-דין במצב שבו לא נפל כל פגם בהליך, אין מדובר יותר בביטול פסק-הדין משיקולי צדק, וההכרעה בבקשה נתונה לשיקול-דעתו של בית-המשפט. במקרה כזה, על בית המשפט להציג לעצמו שתי שאלות, אשר העיקרון העומד מאחוריהן הינו, כי יש להעניק לנתבע הזדמנות להשמיע את דברו בפני בית-המשפט אם אומנם יש טעם לעשות כן. השאלה האחת, מהי הסיבה שבעטיה לא הגיש הנתבע את הגנתו; והשנייה - ושאלה זו חשובה מן הראשונה - נוגעת לסיכויי ההצלחה של הנתבע אם יבוטל פסק-הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט (ראו ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי (1.4.54)).

המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין מחמת הצדק מאחר שלא חלק על זימונו כדין. משכך, ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

מאחר שתביעתו של המבקש נדחתה בהעדר התייצבות, הרי שאי ביטול פסק הדין יחסום את המבקש מאפשרות בירור תביעתו. התביעה הוגשה בבית משפט לתביעות קטנות ולאחר בחינת הדברים עתר המבקש לקבל בקשתו, לבטל את פסק הדין ולאחריה להורות על מחיקת התביעה על מנת שיוכל להגישה באמצעות באי כוחו לבית משפט השלום.

הלכה פסוקה היא, כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי דין, וזאת גם כאשר מחדלו של המבקש עולה כדי זלזול מסוים בהליך.
הגישה הכללית של בתי המשפט כלפי ביטול פסק דין שניתן בהעדר כתב הגנה או התייצבות הינה גישה ליברלית, והדבר נכון במיוחד בבית המשפט לתביעות קטנות, בו הצדדים אינם מיוצגים .

כאמור, המבקש לא הצביע על טעם ממשי לאי התייצבותו לדיון, אך אין להסיק ממחדל זה זלזול בהליכים המשפטיים. עסקינן במבקש שמבקש לברר תביעה שהגיש ולזכות בסעד.
וכפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה (11.01.12):
"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

בנסיבות אלו, ומאחר שדחיית הבקשה תנעל דלתות בית המשפט בפני המבקש, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 4.10.18 בכפוף לחיובו בהוצאות לטובת המשיבים בסך של 400 ₪ לכל אחד משני המשיבים. הסכום יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 20.3.19.

עוד אני מורה, על מחיקת התביעה כמבקשת המבקש ללא חיוב בהוצאות נוספות .

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלברט מרקוביץ
נתבע: עמוס וטורי
שופט :
עורכי דין: