ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרופיל דרום בע"מ נגד טלאל אלעוברה :

בפני כבוד הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן

התובעת (המשיבה)

פרופיל דרום בע"מ

נגד

הנתבע (המבקש)
טלאל אלעוברה

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד שטר על סך 13,600 ₪ שמשך המבקש מחשבונו ואשר המשיבה היא הנפרעת על גבי השטר.
המבקש בתצהירו טוען כי השיק נושא התביעה ניתן לפואד אבו סוילם (להלן: "פואד") כשיק ,טובה" אשר לא ניתנה נגדו שום תמורה. לטענתו, פואד מסר למבקש שיק שלו על סכום זהה ואולם, השיק שמסר פואד למבקש לא נפרע. עוד טען המבקש כי פואד אמר לו כי שילם למשיבה את סכום השיק וכי עליה להשיב לפואד השיק. כמו כן, טען כי המשיבה לא נתנה לפואד כל תמורה בעד השיק. עוד נטען כי חתימת ההיסב אינה של הנפרע. בנוסף נטען כי המשיבה אינה אוחזת כשורה בשיק שכן ניתן לה לאחר מועד פירעונו וכי נציגת המשיבה פנתה אליו טלפונית והוא התריע בפניה כי אין בכוונתו לשלם השיק וכי עליה להשיבו לפואד.
בחקירתו על תצהירו בדיון שהתקיים לפניי ביום 26.2.19 טען המבקש כי שיק זה ניתן לו כשיק טובה על ידי פואד וכי בינו לבין פואד הוחלפו עוד מספר שיקים. לטענת המבקש השיק נמסר לפואד כשיק דחוי לחודשיים או שלושה חודשים. עוד טען כי בין פואד לבין המשיבה היה קשר עסקי וכי השיק נמסר על ידי פואד למשיבה בעבור סחורה ואולם התמורה בגין הסחורה שולמה בדרך אחרת בתשלומים של פואד. המבקש בחקירתו הנגדית אמר כי הוא למד על כך משיחה שהייתה לו עם פואד בעניין זה. המבקש אישר כי השיק חזר מסיבת "אין כיסוי מספיק".
לטענת המבקש יש מקום ליתן לו רשות להתגונן כי מדובר בשיק "טובה" אשר ניתן לפואד ללא תמורה. כמו כן, נטען כי המשיבה אינה אוחזת כשורה בשיק שכן שוחח עם נציגתה לפני פירעון השיק והודיע לה כי לא יפרע שכן השיקים שניתנו לו על ידי פואד חוזרים. נטען כי השיק הגיע לידי המשיבה לאחר מועד פירעונו וגם מסיבה זו נשללת אחיזתה כשורה. עוד טען כי חתימת ההיסב על גב השיק טעונה חתימה כדין של המשיבה הנפרעת בשיק. נטען כי השיק שולם במסגרת ההתחשבנות בין פואד לבין המשיבה וכי לא ניתנה כל תמורה בגין השיק. נטען כי יש לברר את שאלת האחיזה של המשיבה בשיק אם אחיזה כשורה ואם אחיזה בעד ערך. עוד טען המבקש כי אין זה המקרה להתנות רשות להתגונן בכפוף להפקדה כספית.
המשיבה טענה כי טענות ההגנה הן בגדר הגנת בדים ונועדו לדחות את הקץ. נטען כי המבקש העלה טענות רבות שאינן בידיעתו האישית. נטען כי המבקש העיד כי ערך עסקאות גלגול שיקים עם פואד. נטען כי טענת המבקש ולפיה השיק נפרע בהתחשבנות בין המשיבה לבין פואד נטענה בלא ידיעה אישית וכי המבקש לא טרח לצרף תצהיר של פואד לתמיכה בטענתו על אף שזה האחרון הוא מכר ולקוח שלו. נטען כי טענתו ולפיה המשיבה לא נתנה תמורה בעד השיק לא נטענה מידיעה אישית. נטען כי המבקש לא ידע לומר מתי מסר השיק ומתי זה הגיע לידי המשיבה ולכן טענתו כי השיק הגיע לידי המשיבה לאחר מועד פירעונו לא בידיעתו. נטען כי טענותיו ביחס להעדר אחיזה כשורה נטענו ללא תשתית ראייתית. כמו כן, נטען כי המבקש הודה בכך שקביל כנגד השיק שיק מפואד וכי הפסיקה הכירה בחילופי שיקים כתמורה ולכן דין טענתו ולפיה לא ניתנה תמורה בעד השיק – להידחות. נטען כי ככל שהמשיבה אינה אוחזת כשורה, דבר המוכחש על ידי המשיבה, הרי שהיא אוחזת בעד ערך וכי אין למבקש טענות הגנה. לחילופין, התבקש כי אם יסבור בית המשפט כי יש מקום ליתן רשות להתגונן יפקיד המבקש את כל סכום השיק בקופת בית המשפט כתנאי למתן רשות להגן בפרט כאשר הינו חייב מוגבל באמצעים.

דיון
כשמדובר בשיק טובה, כי אז התמורה היא במתן שיק כנגד. כאשר מדובר בשיקים טובה אשר ניתנו תמורת שיקים אחרים, הרי שהם אלה המהווים ערך ועל פי הפסיקה מושך השיקים מחויב לשלמם. "ערך" כמשמעותו בפקודת השטרות אינו כסף מזומן בלבד, וכאשר מדובר בשיק שניתן כנגד שיק אחר, הרי שהשיק הנגדי מהווה תמורה או הערך בעד השיק הטובה (ראו : ע"א 236/60 שמעון שוירץ נ' בנק ד.ק.או, פ"ד יד, 2122; ע"א 523/64 נחמן רייף נ' יצחק ברונשטיין, פ"ד י"ט (1), 603).
בהתאם לסעיף 27 לפקודת השטרות (נוסח חדש), מקום שמדובר ב"שטרי טובה", ידו של האוחז בעד ערך על העליונה אף אם אין מדובר ב"אוחז כשורה". לפיכך, הטענה לפיה השיק הנגדי לא כובד לא תשמש טענת הגנה ככל שהיא מופנית כלפי התובע כצד רחוק לעסקה.
במקרה דנן, בנסיבות הרי שמדובר בצד רחוק לעסקה משום שלא התקיימה כל עסקה בין המשיבה לבין המבקש. מכאן, על אף שהמשיבה היא הנפרעת על גבי השיק והמבקש הוא מושך השיק הם צדדים רחוקים לעסקת היסוד.
עוד יובהר כי מטרת סעיף 27 (ב) לפקודה הייתה להבהיר כי שיק טובה אינו פגום מחמת שלא ניתן בקשר לעסקה מסחרית של ממש, אלא להשאלת שם בלבד, ולכן אין צורך שהאוחז יהיה אוחז כשורה מאחר ואין פגם בזכות הקניין שיש להתגבר עליו (ראו יואל זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית), עמ' 149). בהתאם להוראות סעיף 27 לפקודה, אדם שחתם על שטר מבלי לקבל בעדו ערך אלא כדי להשאיל שמו לאחר נקרא מיטיב, וההבדל בין מיטיב לצד אחר לשטר שאין בו תמורה הוא, שמיטיב חותם על השטר ללא תמורה במתכוון ועל מנת שאחר ייהנה מחתימתו וידאג לסלק את השטר בהגיע מועד הפירעון.
מכאן שלא מצאתי טענת הגנה בטענת המבקש ולפיה, השיק ניתן כנגד שיק אחר ללא תמורה. שכן ברי כי לשיטתו ניתן לו שיק כנגד על סכום זהה ומדובר בתמורה בעד השיק ואין בטענה זו לגבור על אוחז בעד ערך או על אוחז כשורה.
ביחס לטענות המבקש האחרות, במישור היחסים בין המשיבה לבין פואד, הרי שמדובר בטענות שנטענו בעלמא מבלי להניח כל תשתית בסיסית לטענות שנטענו כגון צירוף תצהיר מטעם פואד. מדובר בטענות הגנה דחוקות.
ברי כי בשלב בירור ההתנגדות, ככל שהמבקש מציג הגנה לכאורה, ואפילו הגנתו דחוקה, יהא מקום ליתן רשות להגן, ונעילת דלתו של בית המשפט תהא רק אם ברור ונעלה מספק שאין למבקש כל סיכוי להצליח בהגנתו ( ראה : ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' סוכנות למכוניות הים התיכון, לו 3, 518).
לצד זאת, יוזכר כי תקנה 210 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי: "רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל שייראה לבית המשפט...". בהתאם לפסיקתו של בית-המשפט העליון, על דרך הכלל התנאת הרשות להתגונן בהפקדה כספית, תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה, קרי- במקרים המצויים על קו הגבול, ומעוררים ספק האם הנתבע גילה הגנה ראויה.
לעניין שיעור הערובה, מורה פסיקתו של בית-המשפט העליון כי: "ניתן לומר שקיים יחס הפוך בין סיכויי ההגנה לגובה הערובה: ככל שסיכויי ההגנה נראים, על פני הדברים, קלושים יותר – כך עשויה להידרש ערובה משמעותית יותר, כתנאי למתן הרשות להתגונן. זאת לצד שיקולים נוספים, דוגמת השאיפה שלא להתנות את מתן הרשות בתנאים נוקשים מדי, אשר בפועל עלולים לנעול את שערי בית המשפט בפני מבקש הרשות" (דברי כבוד השופט הנדל ברע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (26.1.2015); עוד ראו: ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ (18.2.2008), פסקה ה(8); רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (1.2.2017), פסקה י')).
לאור המקובץ, לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות להגן, בתצהיר הנלווה לה ולאחר חקירת המצהיר על בקשתו, מצאתי כי יש ליתן רשות להגן בטענות ולפיהן המשיבה אינה אוחזת בעד ערך ואינה אוחזת כשורה בלבד בשטר ואולם, אני מתנה הרשות להתגונן בכפוף להפקדה של ערובה כספית בסך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת תוך 30 יום מהיום. ככל שלא יופקד הסכום האמור, תדחה הבקשה. יובהר כי סכום ההפקדה נקבע בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש ועל מנת שלא לחסום דרכו ובשים לב לסיכויי ההגנה.
המשך סדרי הדין ייקבעו בהחלטה נפרדת לאחר ביצוע ההפקדה.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרופיל דרום בע"מ
נתבע: טלאל אלעוברה
שופט :
עורכי דין: