ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרגא מקל נגד מוריס קאהן :


לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

מבקשים

  1. שרגא מקל
  2. שלומית ירקוני - אסטרטגיה וגיוס משאבים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד סופר ועו"ד וילף

נגד

משיבים

  1. מוריס קאהן
  2. עמותת ספייס איי אל
  3. ערן פריבמן

ע"י ב"כ עו"ד פפר ועו"ד בר

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המשיבים למחיקת הערעור, שכן הוגש בניגוד לתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 414), שעה שהוא מחזיק 32 עמודים, ערוך כסיכומים ואינו עולה עם ההלכה באשר לאופן בו אמור להיות ערוך כתב ערעור, התנהלות אשר לטענת המבקשים פוגעת בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות, שעה שזכות התשובה שלהם מוגבלת להגשת עיקרי טיעון באורך של 5 עמודים בלבד.
לאחר עיון בבקשת המבקשים ובתשובת המשיבים אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי וזאת כמפורט להלן.
נקודת המוצא לעניין תקנה 414 היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות [ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (8.5.2005)]. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המדובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהו גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין.
נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השימוש בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית [ע"א 3288/09 בני פורת נ' מפעלי תחנות בע"מ (08.07.2009), ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd (9 .4.06)].
בהחלטת כבוד השופט שנלר (כתוארו אז) בעניין בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 21377/07 אורות ייצוג אומנים והפקות נ' יעקב אושרת (23.06.2008) נעשתה התייחסות לאופן הגשת הודעת ערעור על ידי הצדדים, וצוינו הדברים הבאים היפים אף לענייננו :
"אכן קיימת סמכות לבית המשפט להידרש לכתבי הטענות ועריכתם, אולם יש להפעיל סמכות זו במשורה ועל מנת לא לפגוע בזכות הטיעון של כל אחד מהצדדים. עם זאת, אין להתעלם מכך כי יש למצוא את הדרך הראויה על מנת לא לפגוע באיזון שבין הצדדים.
בעת שעסקינן בערעור, הרי לאחר הגשת הודעת הערעור, טענות הצדדים בכתב יבואו לידי ביטוי בעיקרי הטיעון ובהם בלבד. יתר על כן, מוצאים אנו לנכון להגביל גם את אורכם של עיקרי הטיעון, בהתחשב בנשוא הערעור ובהיקפו.
משכך, אם נאפשר למערער להגיש הודעת ערעור ארוכה ומקיפה, ואשר אינה עומדת בהוראת התקנות, יווצר חוסר איזון בין טיעוניו של המערער מחד גיסא, וטיעוניו של המשיב בערעור מאידך גיסא.
ודוק, שלא כמפורט בהחלטה דלעיל, בערעורים שבפנינו לא ניתנות הוראות על הגשת סיכומים בכתב, ועל כן יש לשמור על האיזון בין הצדדים, ביתר תוקף.
עוד יש מקום להוסיף כי לא בכדי קבעו התקנות את אופן הגשת ערעור וצרופותיו.
חוזים אנו, חדשות לבקרים, בערעורים המוגשים בניגוד מוחלט לתקנות, הן בכל הקשור לאמור בתקנה 414 והן בכל הקשור לתקנה 419.
כך, במקום פירוט תמציתי של נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, מוצאים אנו כעין "סיכומים", תוך הפנייה הן לאסמכתאות משפטיות באופן מקיף והן הפנייה לחומר הראיות, כולל ציטוטים מהפרוטוקול שבפני בית משפט קמא ואף צירוף והפנייה למסמכים ממסמכים שונים.
כך גם במקום לצרף את הנדרש לפי תקנה 419(1) בלבד, מוצאים אנו "כרכים" רבים, אשר מצורפים להודעת הערעור.
לא למותר להוסיף, כי לאחר מכן בעת שנקבע הערעור לשמיעה ובעת הגשת תיק המוצגים, אזי מוכפלים אותם כרכים עד שמגיעים אנו לאותם "תיקי ארגז".
לצערנו, אין מי שיפעל בהתאם לתקנה 421 לתקנות, דהיינו כי הערעור לא יקובל לרישום מעת שאינו עונה אחר הוראות התקנות, ועל כן נמצאים אנו במצב עשוי בנסיבות שכאלו.
מצאתי לנכון להרחיב בנושא זה, הואיל והגיעה העת כי בית המשפט, ואף מיוזמתו, יעמיד דברים על מכונם ובאופן שערעורים יוגשו כדבעי.
.........
למעשה – באופן קיצוני - ניתן היה להסתפק באשר הוגש ולראות בכך סיכומים, ומבלי צורך לשמוע כלל ועיקר את טענות ב"כ המשיב בעל-פה.
כמובן שלא זאת היתה כוונת מתקין התקנות, ונראה כי מעיון בכל החומר על נספחיו, ברור שיווצר חוסר איזון מול המבקשים שכל שיינתן להם להגיש עיקרי טיעון בהגבלה ותיק מוצגים.
לא למותר להזכיר, כי התקנות קבעו כל הקשור לתיק מוצגים, ולא בכדי, ואין מקומו של תיק מוצגים להיות מצורף להודעת הערעור, ואף לא להיות מוגש לקראת ישיבת קדם הערעור, אלא אם בית המשפט הורה אחרת......" (ההדגשה הוספה – ע' ר').
בענייננו, עולה, כי תחת ציות לקבוע בתקנה 414 באשר לאופן ניסוח כתב הערעור, ופירוט תמציתי של נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, מוצאים אנו מעין "סיכומים", תוך שהמשיבים מצטטים מסמכים וכן פסקי דין שונים, עליהם הם מסתמכים בערעורם, וכאשר הודעת הערעור מונה 32 עמודים שעה שהמדובר בערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בנושאים של מחיקת כותרת וחיוב בערובה במסגרת בקשת רשות להתגונן.
אומנם, ולאחר עיון בטעות הצדדים, לא מצאתי כי יש מקום להורות על מחיקת החלק בהודעת הערעור אשר כותרתו "תמצית הרקע העובדתי והדיוני הרלוונטי", סעיפים 27- 50 להודעת הערעור, אך אין מקום להותיר את יתר הודעת הערעור בנוסחה, שעה שאינה עולה בקנה אחד עם הקבוע בפסיקה והתקנות.
לעניין זה אני סבורה כי יש בהותרת הערעור בנוסחו על כנו כדי לפגוע במבקשים, עת עיקרי הטיעון הוגבלו באופן שלא יוכלו המשיבים להעלות הטענות באותו היקף כפי שהועלו על ידי המשיבים בכתב הערעור , ובכך תמנע מהם האפשרות להשיב לטענות המשיבים במלואן.
באשר לטענת המשיבים לפיה ניתן יהיה לפצות על האמור על ידי הגדלת עיקרי הטיעון מטעם המבקשים, אזי לא מצאתי כי יש לקבל הטענה. לא לחינם נקבעו הכללים בתקנות והפסיקה, זאת כמפורט לעיל, ועל המשיבים, ככל שמערערים אחרים, לעמוד בכללים שנקבעו, ולא לחרוג מהם.
אף לעניין המוצגים אני מקבלת את טענת המבקשים וקובעת כי היא אינה תואמת את תקנה 419 לתקנות, הקובעת, בין היתר, כי לכתב הערעור יצורפו ההחלטות עליהן הוגש הערעור. יחד עם זאת וככל שבכוונת המשיבים להסתמך על תיק המוצגים שהוגש בתיק כתיק המוצגים מטעמם בערעור ניתן להשאירו על כנו.
על כן, אני קובעת כי על המשיבים להגיש ערעור מתוקן בהתאם לקבוע בתקנה 414, כך שכולל החלק הנושא את הכותרת "תמצית הרקע העובדתי והדיוני הרלוונטי", סעיפים 27- 50, לא תעלה הודעת הערעור ע ל 12 עמודים. הודעת ערעור מתוקנת תוגש עד ליום 12.3.19.
בית המשפט מודיע לצדדים כי הדיון הקבוע בתיק ליום 29.4.19 יוקדם לשעה 12:00 באותו היום.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת הדיון בערעור.

ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שרגא מקל
נתבע: מוריס קאהן
שופט :
עורכי דין: