ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל בן שמעון נגד מיבטח חיפה סוכנות ביטוח בעמ :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

תובעים

דניאל בן שמעון

נגד

נתבעים

1.מיבטח חיפה סוכנות ביטוח בעמ
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעה לתשלום סך של 20,581 ₪, שהגיש התובע נגד הנתבעות ,בגין נזקים שנגרמו לרכבו מדגם הונדה (להלן – "ההונדה"), כתוצאה מפגיעת רכב צד ג' מדגם סובארו (להלן – "הסובארו".

ראוי לציין שהנתבעת מס' 1 היא סוכנות ביטוח מבטח חיפה שבזמן הרלוונטי לתביעה פעלה כסוכנת של הנתבעת מס' 2 הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן – "הפניקס") ואשר לטענת התובע ביטחה את רכב ההונדה בזמן הרלוונטי לתאונה.

2. התובע מתאר בכתב תביעתו את נסיבות אירוע התאונה, כדלקמן:

"ביום 07.01.2017 עת נהג התובע בכביש 6, רכב צד ג' מסוג סובארו... הנהוג על ידי מחמיד מועד (להלן – "צד שלישי"), לא שם לב לתנאי הדרך ופגע ברכב התובע מאחור וגרם לו נזקים".

3. התובע הודיע לנתבעת מס' 1 על אירוע התאונה אולם, לתדהמתו, כך הוא טוען ,התברר לו כי פוליסת הביטוח המקיף של ההונדה לא חודשה, חרף בקשתו המפורשת לכך.

עוד טוען התובע, כי הינו עובד עיריית חיפה ורכבו מבוטח מזה 20 שנה והוא נהג לבטח את רכבו באופן רציף תחת תנאי קולקטיב של עובדי עיריית חיפה.

במקרה זה טוען התובע, כי הנתבעת מס' 1 חידשה את פוליסת ביטוח החובה להונדה, אף התרשלה בזה שלא חידשה את פוליסת ביטוח המקיף, חרף בקשתו המופרשת לכך, ויתרה מזו, היא אף הציגה בפניו מצג שווא כאילו פוליסת הביטוח המקיף לרכבו חודשה.

על כן, טוען התובע, כי על הנתבעות לתת לו כיסוי ביטוחי בגין נזקיו המסתכמים בסך של 20,581 ₪.

התובע צירף לתביעתו עותק מרישיון הרכב, חוות דעת שמאי, קבלה בגין שכ"ט שמאי, טופס הודעה על תאונת דרכים, תמונות ההונדה, מכתב דרישה, מכתב דחייה, קבלה בגין שירותי גרירה, קבלה בגין השכרת רכב חלופי ופוליסת ביטוח מקיף שהסתיימה ביום 31.12.2016.

4. הנתבעות טענו בכתב- הגנתן כי יש לדחות את התביעה, בהעדר כיסוי ביטוחי אצל הנתבעת מס' 2, מאחר ולא הייתה כל פוליסה רלוונטית בתוקף להונדה במועד התאונה, וכי פוליסת הביטוח שהייתה בתוקף פג תוקפה ביום 31.12.2016, ואילו התאונה התרחשה ביום 07.01.2017.

הנתבעות טענו עוד, כי הן פעלו כראוי וכמתחייב בנסיבות העניין והן פנו לתובע לחידוש הפוליסה הן בכתב והן בעל פה, אך פניותיהן לא נענו, כך שאין לתובע להלין אלא על עצמו.

אשר לתעודת החובה, טוענות הנתבעות כי התעודה לא שולמה עבור שנת 2017, כי התובע לא חידש את הפוליסה ולא שילם עבור חידושה לא בנוגע לחובה ולא בנוגע לרכוש.

התובע לא הגיע למשרדי הנתבעת מס' 1, כפי שהתבקש, על מנת לקחת את תעודת ביטוח החובה לשלם אותה ועל מנת שימסור אישור בכתב לחידוש הפוליסה.

הנתבעות מכחישות את גובה הנזקים הנטענים וטוענות להעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזקים.

הנתבעות צירפו לכתב הגנתן כתבי בי-דין, פנייה לתובע בכתב מיום 06.12.2016 והתכתבויות פנימיות (חסוי).

5. ראוי לציין, כי הנתבעות שלחו הודעה לצד שלישי – למר מוחמד מחאמיד שהוא היה הנהג של הסובארו בזמן הרלוונטי לתאונה, בה טענו, כי הוא זה שגרם לתאונה ולנזקים, ומשכך ובמידה והנתבעות תחויבנה בדין יהיה עליו לפצותן בהתאם.

6. הצד השלישי הגיש כתב הגנה בו הוא תיאר את התרחשות התאונה, כדלקמן:

"...התאונה התרחשה בעקבות כך שרכבו של התובע עמד בעצירה מוחלטת במסלול הימני בכביש 6 לפני מחלף באקה, הדבר גרם למשאית שנסעה לפני רכב צד שלישי (הסובארו –ר.ק), לסטות באופן פתאומי למסלול השמאלי ובשל כך הופתע הנתבע(הצד השלישי-(ר.ק )ובחוסר יכולת לבלום בלימה פתאומית, פגע ברכבו של התובע...".

הצד השלישי טוען כי התאונה אירעה עקב רשלנותו של התובע בזה שעמד בנתיב הימני בכביש מהיר ולחילופין טוען כי התאונה הייתה בלתי נמנעת.

7. התקיימו שני דיונים בפני, האחד ביום 10.06.2018 והשני ביום 04.09.2018 שבמסגרתם העידו עדי כל הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי.

עדות התובע:

8. התובע מסר בעדותו בפני כי תוך כדי נסיעה בנתיב ימני, הוא הרגיש בום מאחורה והרכב השני העיף אותו לתעלה בצד ימין. העד מוסיף "אני יודע שהוא נכנס בי מאחורה".
ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 3-11.

העד טוען כי הוא פנה לסוכן הביטוח מ בטח סוכנת ביטוח וטען כי הוא מבוטח שם 20 שנה. הוא נשאל אם מילא טופס והוא ענה כי הוא הודיע טלפונית על התאונה.
התשובה לשאלה לגבי תגובת סוכנות הביטוח להודעה הוא השיב:
"היא התחילה להגיד אתה לא מבוטח, אמרתי לה אני הודעתי לכם שאני רוצה לחדש, היא תמיד מסדרת לי, אני הגעתי לשלם את הביטוח בזמן...".
עמ' 1 ש' 21-22.

העד נשאל מתי פג תוקפו של הביטוח והוא השיב:

"לא זוכר תאריך, אמרה לי שיש לי כמה ימים וזה היה לפני התאונה ואמרתי לה, את יכולה לשלם את זה? אני אשלם את זה בשיקים, אני מבוטח, יש לי ביטוח?.
כל הזמן אמרה לי יש לך ביטוח.
ר' עמ' 2 ש' 27-28.

העד נשאל לקשר שלו עם מחלקת תברואה של עיריית חיפה והוא אישר שכן. הוא גם אישר כי הוא משלם את הפרמיות בכרטיס אשראי או בשיקים.

לטענתו, הוא אמר לנתבעת מס' 1 כי הוא עוד יום יומיים משלם כאשר הנתבעת מס' 1 אמרה לו שיש לו ביטוח. הוא חזר כמה פעמים על אמירתו כי נתבעת מס' 1 אמרה לו כי יש לו ביטוח.

העד נשאל על תעודת החובה ובאם ביום התאונה הייתה ברשותו תעודת חובה ובאם ביום התאונה הייתה ברשותו תעודה משולמת, תשובתו הייתה "לא זוכר", הוא נתבקש להציג תעודת חובה שהייתה בתוקף בזמן התאונה, אך השיב כי הוא יודע שהביטוחים עושים ביחד. העד נשאל אם הוא פנה לנתבעת מס' 1 וביקש לעשות ביטוח רטרואקטיבי ותשובתו הייתה:
"אין דבר כזה למה שאגיד אם הם אמרו שישלמו".

העד נשאל הייתכן כי הוא שכח להגיש למשרד הנתבעת לחידוש הפוליסה והוא ענה:
"לא שכחתי, הסברתי את עצמי שאני נכנס אליהם". עמ' 4 ש' 23.

העד נשאל מתי נודע לו שאין לו ביטוח והוא ענה:
"אני יודע שיש לי ביטוח. אני מבחינתי יש לי ביטוח, היא נתנה לי אישור שיש לי ביטוח וזהו...".
עמ' 6 לפרוטוקול ש' 18-19.

עדות מר רקדזון:
העד מאשר שהתובע הגיע למשרד של נתבעת 1 כמה ימים אחרי סוף שנת 2016 ושהוא דיבר עם לינור הפקידה המטפלת ברכב וביקש לדבר אתו ואז הוא סיפר לו כי פגעו בו מאחור בחוזקה ושיש בעיה עם הביטוח כי הוא אמר שיבוא אך שכח. עוד הוסיף העד כי התובע ביקש שיעשו לו ביטוח רטרואקטיבי והוא דחה את הרעיון.
עמ' 7 שורות 2-14.

העד נשאל: אבל טוען שהנציגה שלך אמרה לו אל תדאג יש לך ביטוח אנחנו נשלם מהכיס של הסוכנות ואח"כ הוא יחזיר לכם? והתשובה:
"אנחנו לא משלמים מהכיס שלנו. התובע משלם באופן פרטי וצריך לבוא לחתום כשהוא מחדש ואין דבר כזה בטלפון, הוא לוקח את החובה, זה מצולם אצלנו והוא צריך לשלוח לנו העתק שהוא שולם אנחנו לא משלמים דבר מהכיס שלנו".
עמ' 7 שורות 22-24.

לטענת העד ,ההונדה אינה שייכת לקולקטיב חוץ מההנחה, מוסך הסדר וכיו"ב.

העד נשאל: איך פניתם לתובע כדי לחדש את הביטוח? והתשובה הייתה:
"כמו שאנו עושים תמיד, לינור יוצרת קשר טלפוני עם הלקוח, מיידעת את הלקוח מתי הביטוח מסתיים, ולפי זה היא פונה".
עמ' 8 שורות 1-3.

לטענת העד אין בסוכנות שלהם רק מקיף, יש חובה ומקיף ביחד אלא אם מבוטח משלם חובה בחברה אחרת. העד הכחיש אפשרות חידוש ביטוח בטלפון.

העד נשאל על סיבת אי חידוש הפוליסה והוא עונה:
"הוא לא שילם, ולא נתן הוראה לשלם ולחתום על נהגים שיש שינוי או אין שינוי בנהגים... אולי יש לו נהג צעיר...".

נשאל העד אם לאחר פניית נתבעת 1 לתובע בפעם הראשונה הוא הבטיח שיבוא תוך כמה ימים מדוע לא פנו אליו שוב. התשובה:
"יכול להיות שלינור פנתה, אני לא יודע".

נשאל העד מדוע ביום 2 לחודש לא פניתם אליו ואמרתם לו שאין ביטוח. והתשובה:
"... אני מתאר לעצמי שפנו אליו...".

העד הודה כי לנתבעת 1 לא הייתה מערכת הקלטה להקלטת שיחות וזה הונהג רק בנובמבר 2017 וכי עד אז התיעוד היה תרשומות.

העד נשאל אם פניות לינור לתובע תועדו בתיק. העד אישר כי בטרם חידוש הביטוח זה שלינור דיברה א תו, הכול כתוב בתיק. העד נתבקש להציג תרשומת אך הוא טען כי זו אצל לינור, והוא הודה שלא קרא את התרשומת לכן אינו יודע מה כתוב שם.
ראה עמ' 9 שורות 10-23.

עדות גב' לינור טיונה:
העדה נשאלה אם בעבר התובע לא שילם עבור פוליסת הביטוח שלו והיא ענתה שזה אולי מקרה מלגזה שהוא איחר חודש בביצוע התשלום.

העדה נשאלה: "אחרי 20 שנה שהוא מבוטח אצלכם וכל המשפחה שלו מבוטחת אצלכם הייתה לו סיבה ללכת למישהו אחר? התשובה:
"אולי, לא יודעת, אני לא בתוך הראש שלו".

העדה נשאלה אם התובע אמר לה פעם לא לחדש את הביטוח? תשובתה:
"לא, בשיחה שלי אתו הוא אמר שהוא בא לקחת תעודת החובה וללכת לשלם בדואר. במהלך כל חודש דצמבר דיברתי עם התובע לפחות פעמיים כמו שאני מדברת עם כל מבוטח. ביום האחרון יש לנו רשימה של כל מי שלא חידש, הוא היה ברשימה של אלה שלא ביקשו. דיברתי אתו בשעה 12.00 בלילה נגמר לך הביטוח" אמר שאין בעיה והוא ילך לשלם בדואר, שיחת הטלפון הבאה הייתה שהוא הודיע לנו על התאונה.

העדה הכחישה את טענת התובע כאילו אמרה לו יש לך ביטוח אין לך מה לדאוג, העדה אישרה כי עשתה תרשומת לשיחות עם התובע אך טענה כי אינם ברשותה כרגע וכשנשאלה מדוע לא הביאה אותן לא ידעה להשיב.
ראה עמ' 11 שורות 1-32.

עדות מר מחאמיד:
עד זה נהג בסובארו בזמן התאונה השאלה הראשונה הייתה אם אין ספק שפגע והוא ענה: "אין ספק".

הוא מתאר את התאונה כך:
"שהייתי בנסיעה ההונדה עמדה בנתיב הימני, לפני הייתה משאית בנסיעה, היא ברחה במהירות שמאלה, ההונדה היה בעמידה, ברחתי לשול הימני"
עמ' 14 שורות 22-23.

בהדגמה הוא אומר:
"כולנו שלושת הרכבים בצד ימין, המשאית זזה שמאלה, ההונדה עומדת באמצע הכביש בנתיב הימני ואני ברחתי לשול ופגעתי בו מהכנף קדמי שמאלי של רכבי בכנף ימני אחורי של ההנודה".
עמ' 15 שורות 1-3.

העד הדגים שההונדה נפלה לתעלה אך אישר כי ההונדה פגעה במעקה ברזל.

העד מוסיף כי המשאית הפריעה לו לראות את ההונדה והיא זזה שמאלה במהירות, העד אישר כי הוא הציע לתובע לסדר לו את הרכב וטען כי התובע הציע לו לקנות ממנו את ההונדה.
7. הצדדים סיכמו את טענותיהם בפניי.

ב"כ התובע טען בסיכומיו, כי נתבעת 1 הציגה בפני התובע מצג שווא על פניו יש לו כיסוי ביטוחי לרכב מקיף והוא רשאי לנהוג עד שיגיע להסדיר תשלום.

נתבעת 1 אישרה לתובע שהוא מבוטח. הנתבעת 1 גם התרשלה בזה שלא פנתה לתובע פעם נוספת לאור שפג תוקף הביטוח והתעלמה מהעובדה שהתובע היה מבוטח אצלה או דרש במשך כ- 20 שנה, ברציפות וללא הפסקה.

קיימת חובת זהירות בין הסוכן למבוטח וזו הופרה על ידי נתבעת 1.

התובע מפנה לשני חוזרי ביטוח משנת 2014 , מטעם המפקחת על הביטוח ,לפיהם הסוכן היה יכול להכניס את הפוליסה הזו לאותו מנגנון כיסוי למשך 21 יום ורק אם במהלכם יודיע המבוטח על אי רצונו לחדש את הביטוח רק אז יופסק הביטוח.

ב"כ הנתבעות טען בסיכומיו כי התובע גרם נזק לעצמו בזה שלא תבע את המזיק שהינו האשם הבלעדי לתאונה.

התובע נפגש עם הסוכן וביקש ממנו לעשות לו ביטוח רטרואקטיבי בי ודעו שהייתה תאונה ובמגמה לזכות בכיסוי ביטוחי.

התובע מודה כי הוא לא שילם את הביטוח שלו. אשר לחוזר המפקח על הביטוח משנת 2014 טוענות הנתבעות כי חברת הביטוח רשאית ולא חייבת במקרה כזה לחדש את הביטוח.

דיון והכרעה:
8. בפניי שתי שאלות הטעונות הכרעה:
האחת, האחריות לקרות התאונה, והשנייה שאלת הכיסוי הביטוחי.

האחריות:
התובע בחר לא להגיש תביעה כנגד מי שהוא טוען כלפיו כ אחראי לאירוע התאונה, הוא הצד השלישי וביקש להיפרע מסוכנות הביטוח והמבטחת מכוח פוליסת ביטוח מקיף שהוא טוען לקיומה.

במידה והתביעה נגד הנתבעות בעניין הכיסוי הביטוחי תידחה כי אז ההודעה לצד ג' כמי שאחראי על אירוע התאונה גם היא תידחה. כידוע, אין חזית ישירה תובע- צד ג'.

בכל מקרה, הצד השלישי העיד ומעדותו עולה כי הוא אחראי לקרות התאונה.

מפנה לעדותו כפי שהובאה לעיל. בנוסף עדותו של התובע באשר לנסיבות התאונה מתיישבות עם מוקדי הנזקים וגם עם עדותו של הצד השלישי, עדותו עשתה עלי רושם טוב.

המחלוקת בינו לבין הצד השלישי מתבטאת בזה שלטענתו הוא ,ההונדה הייתה בנסיעה שנפגעה ע"י הסובארו ואילו לפי דברי הצד השלישי ההונדה פשוט עמדה בנתיב ימני ומשאית שהייתה לפניו פנתה שמאלה והוא נכנס בהונדה מאחור. אילו הצד השלישי היה זהיר במידה מספקת והיה שם לב לנעשה בכביש והיה שומר מרחק המתאים לתנאי הכביש כלל לא הייתה מתרחשת תאונה.

אם כן אני מוצא את הצד השלישי כאחראי להתרחשות התאונה ולנזקי התובע שנגרמו בעטייה.

הכיסוי הביטוחי:
אין מחלוקת כי תוקפו של הביטוח הקודם שקדם למועד אירוע התאונה שהתרחשה ביום 7.1.17 פג ביום 31.12.2016.

לכאורה, משפג תוקפו של הביטוח אין לתובע כיסוי ביטוחי, אלא מה טוען התובע כי הוא מבוטח אצל הנתבעות מזה 20 שנה וכי הוא עובד מחלקת התברואה בעיריית חיפה וזוכה לתנאי קולקטיב וכי מעולם לא הפסיק את הביטוחים במשך 20 שנים רצופות.

במקרה זה, פנתה נתבעת 2 במכתב לתובע ביום 6.12.2016 כשהנושא הוא : "הודעה לקראת חידוש", והודיעה לו כי עליו לאשר את דבר חידוש הביטוח.

מס' ימים לפני תום תקופת הביטוח פנתה גב' לינור עובדת של נתבעת 1 ודיברה טלפונית עם התובע והודיעה לו כי ביום 31.12.2016 בשעה 00 לא יהיה לו ביטוח.

התובע הבטיח להגיע למשרד הנתבעת כדי לטפל בחידוש.

התובע טוען כי באותה שיחה אמרה לו גב' לינור "אל תדאג אתה מבוטח" ואילו גב' לינור טוענת כי לא היו דברים מעולם וכי לא אמרה לו כי הוא מבוטח אלא הזהירה אותו שמא ייסע בלי ביטוח לאחר יום 31.12.2016.

גב' לינור נחקרה בפני ונשאלה אם השיחה הוקלטה והתשובה הייתה שלילית. היא טענה ,כפי שטען העד אביב ,כי השיחה לא הוקלטה כי אז לא נהגו להקליט וכי ההקלטה נכנסה בפועל לשימוש רק נובמבר 2017.

היא טענה שהיה תיעוד, מין תרשומת כזו של השיחה ,אך לא ידעה להשיב מדוע לא הביאה את כתב התרשומת להצגה בפני בית המשפט.

האם הנתבעות הפרו חובת זהירות כלפי התובע? היה מצופה מהנתבעת 1 כסוכנות ביטוח שביטחה את התובע במשך 20 שנים לנהוג אחרת, דהיינו להתייחס אליו כמבוטח וותיק שנהג לחדש את הביטוח במועד וללא הפסקות.

נכון הוא שהייתה פניה ביום 6.12.2016 אך פנייה זו מגיעה מנתבעת 2 המבטחת כברירת מחדל לכל המבוטחים שהביטוח שלהם עומד לפוג, מין תזכורת למבוטחים לבל ישכחו לחדש את הביטוח.

מנתבעת 2 הייתה מצופה התנהגות שונה, הרי לאחר שהתובע הבטיח להגיע ולא הגיע היה על הנתבעת 1 להפעיל שיקול דעת באם בכל זאת לחדש את הביטוח לתקופה קצובה כדי שלא יהיה וואקום בביטוח ולא להגיע חיש מהר למסקנה ,כאילו מבוטח עם וותק של 20 שנה וויתר על הביטוח.

ניתן לשער כי אילו לא הייתה מתרחשת תאונה, הנתבעת 1 הייתה פונה לתובע ושואלת אותו אם ביטח את ההונדה במקום אחר ו אם אינו מעוניין לבטח יותר.

תאר לעצמך סיטואציה שהמבוטח היה חולה או מאושפז או בנסיעה דחופה במשך מס' ימים כך שנבצר ממנו להגיע למשרד נתבעת 1 או שפשוט שכח , מה יהיה קורה אז? התובע טען כי הוא שכח להגיע למשרדי נתבעת 1 כפי שהבטיח לעשות והשכחה הינה דבר טבעי ,אחרת חברות הביטוח והסוכנים לא היו מזכירים למבוטחים את מועד פקיעת תוקף הביטוח. התזכורת היא כדי להזכיר לבלי ישכחו מסקנתי היא כי לפחות התובע הבין כי יהיה לו ביטוח גם אם ייכנס לנתבעת 1 בתוך מספר ימים.

בהנחיות של המפקחת על הביטוח מיום 30.9.14 סעיף 2(ב) מדובר על הסכמת בעל הפוליסה שניתנן גם דרך שיחה ולא בהכרח בכתב, כך ששיחה טלפונית אם תועדה תהיה מספקת. התיעוד צריך להיות בהקלטה. במקרה שלנו אין הקלטה של השיחה כדי לעמוד על נכונות דברי הנתבעת 1 כי אמרה לתובע במפורש כי לא יהיה לו ביטוח עם פקיעת הביטוח הקיים ולאשש את טענת התובע כי נאמר לו שיש לו ביטוח.

הקלטה הייתה פותרת את הסוגיה הזו.

סעיף 4(א) לאותן הנחיות קובע בהא לישנא: "חברת ביטוח המעוניינת לחדש את פוליסת הביטוח ולא קיבלה את הסכמת בעל הפוליסה לחדש את הפוליסה, רשאית לבטח את בעל הפוליסה, ללא הסכמתו, לתקופה שמעל תום תקופת הביטוח הנוכחית, אך לא תעלה על 21 ימים ובלבד שהודיע על כך לבעל הפוליסה מראש".
במקרה שלפנינו לא נדרש חידוש הפוליסה ללא הסכמת בעל הפוליסה, אדרבה ,הוא נתן הסכמתו לחידוש וזה לא מוכחש ומה שנשאר זה עניין התשלום אם זה בכרטיס אשראי או בשיקים.

אמנם, לפי סעיף 4 הנ"ל חברת הביטוח רשאית לבטח ואינה חייבת.

כאשר אומרים רשאית משמע יש לה שיקול דעת בכל מקרה לפי נסיבותיו.

במקרה זה התרשלה הנתבעת 1 בשיקול דעתה או טעתה בהפעלתו כאשר בפניה עובדה מוצקה של מבוטח במשך 20 שנים רצופות שמעולם לא הפסיק את הרצף הביטוחי.

היה מצופה ממנה תחילה לפנות אליו ולתעד את השיחה ורק אם הוא לא מסכים אז תהיה פטורה מלחדש, אך כאשר הוא אומר שיגיע בתוך מספר ימים והוא שוכח ולא פונה לסוכן אחר זה אומר דרשני, וזה היה צריך להשפיע על שיקול דעתה של נתבעת 1, ללכת בכיוון של חידוש לתקופה קצובה של 21 יום שבמהלכה היא הייתה פונה לתובע לבירור פשר אי התשלום.

לסיכום, מצאתי כי יש להכיר בכיסוי הביטוחי חרף אי תשלום הפרמיה לנוכח רשלנות נתבעת 1 בהתנהלותה מול התובע ואי הפעלת שיקול דעת נכון המתחייב בנסיבות העניין לפי רוח הנחיות המפקחת על הביטוח.

סוף דבר, הנתבעות ייתנו באמצעות נתבעת 2 כיסוי ביטוחי לתאונה בזיכוי פרמיה תקופתית מיום 1.1.2017 עד יום 8.1.2017 שעה 00, ובניכוי השתתפות עצמית וכל המתחייב בהתאם לתנאי הפוליסה.

סוף דבר:
9. אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לשלם באמצעות נתבעת 2 הפניקס חברה לביטוח בע"מ, את סכום התביעה סך של 20,581 ₪, החזר אגרה סך של 374 ₪ ושכ"ט עו"ד סך של 3,500 ₪ ובסך הכול 24,455 ₪ מתוך הסל של 20,581 ₪ תקזז הנתבעת 2 דמי הנפקת פוליסה, פרמיה, השתתפות עצמית וכיו"ב.

התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום התשלום המלא בפועל.

פסק דין

(נגד הצד השלישי)

מאחר וקיבלתי את התביעה נגד הנתבעים, ומאחר ומצאתי כמתואר לעיל, כי המקבל הוא האחראי להתרחשות התאונה, אני מקבל את ההודעה לצד שלישי ומחייב את הצד השלישי לשלם לשולחות את הסך של 24,455 ₪ והחזר אגרה סך של 374 ₪ ושכ"ט עו"ד לשולחות סך של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דניאל בן שמעון
נתבע: מיבטח חיפה סוכנות ביטוח בעמ
שופט :
עורכי דין: