ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי.בי.איי. קפיטל שרותי נאמנות בע"מ נגד דנה גרנות :

03 מרץ 2019
לפני: כבוד הרשמת רעות שמר בגס

התובעת:
(הנתבעת שכנגד)
איי.בי.איי. קפיטל שרותי נאמנות (1996) בע"מ

-
הנתבעים :

(התובעים שכנגד)

  1. דנה גרנות
  2. רועי פישר
  3. שני שבצקי
  4. יבגני קבישב

החלטה

לפני בקשות הדדיות של הצדדים לגילוי מסמכים.
למען הנוחות תכונה התובעת (הנתבעת שכנגד) בבקשה זו "החברה" והנתבעים (התובעים שכנגד) יכונו "העובדים".

המסמכים המבוקשים
החברה מבקשת לקבל מהעובדים העתק של כל תכתובות הגיוס שהועברו בינם לבין מנהלת משאבי האנוש ו/או המנכ"ל ו/או מי מטעמם בחברת "אלטשולר שחם בנפיטס" אליה עברו בתקופה שמחודש דצמבר 2017 ועד מועד תחילת עבודתם שם (להלן – אלטשולר שחם).
בנוסף מבקשת החברה לקבל העתק מהסכמי ההעסקה והסכמים נלווים, על נספחיהם שנחתמו בין העובדים לבין אלטשולר שחם.
העובדים מבקשים לקבל מהחברה שורה של מסמכים כדלקמן:
תיק אישי מלא של כל אחד מהעובדים.
דוחות רווח והפסד של פעילות האופציות בקבוצה לשנת 2017.
הסכם הרכישה בין החברה לבין חברת תמיר פישמן ניהול השקעות בע"מ (להלן – תמיר פישמן).
תכתובות, הודעות, דוא"ל ומסרונים בין גב' שירי לוינסון (מנהלת משאבי אנוש בחברה), מר צביקה ברנשטיין (שותף מנהל בחברה ), מר טל דורי (מנכ"ל החברה), מר אלדד תמיר (הבעלים של חברת תמיר פישמן) ומר מוטי קורן (סמנכ"ל כספים בתמיר פישמן) העוסקים בדבר המשך או אי המשך העסקת העובדים בחברה וכן ההתחייבויות האוסרות ליידע את העובדים על דבר העסקה – הכל מחודש נובמבר 2017 ועד למועד סיום העסקת העובדים (חודש פברואר 2018).

המסגרת הנורמטיבית
תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסמיכה את בית הדין ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים מקום בו יש צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
תכליתה המרכזית של התקנה היא לסייע בחשיפת האמת בהליך המשפטי והיא מסייעת גם לייעל את הדיון בכדי לאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים".
לשם כך נקודת המוצא היא גילוי מרבי של המידע הרלבנטי, תוך עריכת איזון בין הצורך הגילוי לבין אינטרסים מוגנים אחרים, ובכלל זה פרטיות הנתבע או צד שלישי (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010) (להלן – פס"ד מכתשים).
על מנת לבחון את הרלוונטיות של מסמך כזה או אחרת נדרש בית הדין למבחן הרלוונטיות על שני היבטיו - הצר והרחב (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרה אבנצ'יק (28.3.2007). ההיבט הצר הוא קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענות המבקש בהליך העיקרי והוא תנאי הכרחי לגילוי מסמכים. אולם תנאי הכרחי זה אינו מספיק, ובהתקיימו יידרש בית הדין להיבט הרחב יותר של הרלוונטיות ויבחן את הבקשה על רקע נסיבות המקרה שבפניו. במסגרת זו יישקלו השלכות גילויו של המסמך על האינטרסים השונים של הצדדים ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של דיון יעיל בהליך העיקרי.
נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, נפסק כי בסמכות זו יש להשתמש בזהירות ותוך עריכת איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק ובכלל זה קיומם של אינטרסים מוגנים אחרים של הנתבע ושל צדדים שלישיים.
עוד נפסק כי אין לאפשר לעובד לבצע "מסע דיג" במסמכיו של המעסיק, וכי יש לבחון במסגרת כל בקשה לא רק את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים אלא גם את ההכבדה על הצד הנדרש להציג את המסמכים ומכלול השיקולים הנוספים הרלוונטיים, כאשר שאלת הרלוונטיות נגזרת מכתבי הטענות.
פסיקה זו שעניינה גילוי מסמכים כוחה יפה בשינויים המחויבים גם לעניין בקשה זו.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את הבקשות ואת התגובות לבקשות ולאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאתי כי יש מקום לקבל באופן חלקי את שתי הבקשות וזאת כמפורט להלן.

א. המסמכים המבוקשים על ידי החברה

תכתובות הגיוס
החברה מבקשת לקבל את כל תכתובות הגיוס שתחילתן ביום 1.12.2017 ועד למועד תחילת עבודתם של ה עובדים באלטשולר שחם.
החברה טוענת כי העובדים סירבו להמשיך ולעבוד בחברה לאחר שזו נרכשה מתמיר פישמן ועברו בצוותא חדא לאלטשולר שחם. עוד טוענת החברה כי העובדים עושים יד אחת כדי לחתור תחת פעילות החברה, לפגוע בהצלחתה העסקיות ואף ניסו והצליחו לגרום לעובדים נוספים להתפטר ולעבור.
העובדים טוענים כי החברה לא הציגה ראשית ראייה לביסוס טענותיה בעניין זה ואף לא תמכה אותן בתצהיר. בנסיבות אלה לא הביאה החברה כל נימוק של ממש מדוע היא נזקקת לגילוי רחב של מסמכים אלה, וגילוי המסמכים יפגע בפרטיות העובדים כמו גם בצדדים שלישיים.
לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי מסמכי הגיוס רלוונטיים לתובענה, זאת בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלת הנסיבות שהובילו לעזיבת העובדים את החברה ולמעברם לאלטשולר שחם, ולהשלכות שיש ל מחלוקת זו על זכאותם לפיצויי פיטורים ולבונוס הנתבעים על ידם בכובעם כתובעים.
כמו כן קיימת רלוונטיות למסמכים אלה, שכן יש בהם כדי לתמוך או להפריך את טענת החברה כי העובדים לא עזבו כל אחד בנפרד, אלא כי החליטו יחד להעתיק את פעילות החברה לחברה מתחרה וזאת בתיאום עם העומדים בראשה .
לפיכך הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על גילוי כל תכתובות הגיוס שבין העובדים לבין המנכ"ל ומנהלת משאבי האנוש באלטשולר שחם לתקופה שמראשית חודש דצמבר 2017 ועד למועד תחילת עבודתם באלטשולר שחם וזאת בתוך 14 ימים מהיום.
ככל שיש בתכתובות הגיוס מידע עסקי הנוגע לצדדים שלישיים שאינם צד להליך זה, מידע נוסף שאינו רלוונטי לגיוסם כעובדים או מידע שיש בו כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים , יושחר מידע זה טרם העברתו .

הסכמי העבודה
החברה מבקשת לקבל העתק מהסכמי ההעסקה והסכמים נלווים, על נספחיהם שנחתמו בין העובדים לבין אלטשולר שחם.
לטענת החברה ניתן יהיה ללמוד מהסכמי העבודה על המועד המדויק של תחילת עבודתם של העובדים. בנוסף לכך טוענת החברה כי ההסכמים דרושים על מנת לברר את טענת המנכ"לית והסמנכ"ל כי בעקבות ההסכם עם תמיר פישמן נפגע מעמדם בהיררכיה הפנים-חברתית ו על מנת לברר את טענת הסמנכ"ל כי החליט לעזוב למרות שהוצעה לו העלאה בסך 2,000 ₪ לחודש מכיוון שחשובה לו יותר הגנה מפני פיטורים.
לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד וכי על העובדים לגלות שני נתונים בלבד מהסכמי העסקתם: את הגדרת תפקידם ואת מועד תחילת עבודתם כפי שה ללו מופיע ים על בהסכם העבודה.
לשם כך יעבירו את העמודים הרלוונטיים שבהם מצוינים פרטים אלה, תוך השחרת כל יתר הפרטים, זאת בתוך 14 ימים מהיום.

ב. המסמכים המבוקשים על ידי העובדים
העובדים הגישו בקשה במסגרתה פירטו שורה של מסמכים המבוקשים על ידם.
מעיון בתגובת החברה עולה כי החברה העבירה זה מכבר את כל המסמכים שהיו מצויים בתיקם האישי של העובדים ו כי אין בחזקתה דוח כספי נוסף מעבר לדוח הכספי שהועבר לעובדים במסגרת הליכי גילוי מסמכים.
החברה לא תמכה טענותיה אלה בתצהיר, ולפיכך תגיש תצהיר ערוך כדין במסגרתו תצהיר על האמור בסעיף 26 לעיל בתוך 14 ימים מהיום.
אעיר כי בהתאם להחלטתי מיום 28.12.18 ניתנה לעובדים זכות להשיב לתגובת החברה עד ליום 1.2.19 , אך משלא הוגשה תגובה מטעמם ניתנת החלטה זו על יסוד הבקשה והתגובה בלבד.
נוכח האמור לעיל, המסמכים נותרו במחלוקת הם אלו:

הסכם הרכישה שנחתם בין החברה לבין חברת תמיר פישמן (להלן – הסכם הרכישה).
תכתובות, הודעות, דוא"ל ומסרונים בין גב' שירי לוינסון (מנהלת משאבי אנוש בחברה), מר צביקה ברנשטיין (שותף מנהל בחברה), מר טל דורי (מנכ"ל החברה), מר אלדד תמיר (הבעלים של חברת תמיר פישמן) ומר מוטי קורן (סמנכ"ל כספים בתמיר פישמן) העוסקים בדבר המשך או אי המשך העסקת העובדים בחברה וכן ההתחייבויות האוסרות ליידע את העובדים על דבר העסקה – הכל מחודש נובמבר 2017 ועד למועד סיום העסקת העובדים (חודש פברואר 2018). " (להלן – התכתובות בדבר העובדים).

הסכם הרכישה
העובדים טוענים כי הסכם הרכישה רלוונטי לתובענה מהטעם שאחת מטענות החברה היא כי לאחר רכישת הפעילות מתמיר פישמן נותרה החברה אישיות משפטית נפרדת המחזיקה בבעלותה שתי חברות בנות זהות לאלו שהיו לפני הרכישה. מנגד טוענים העובדים כי עסקת הרכישה לא הייתה שינוי טכני בלבד של בעלי המניות ושם החברה, אלא שמדובר היה בשינוי ארגוני מהותי של זהות המעסיק אשר השפיע על מעמד העובדים ותנאי עבודתם. לפיכך טוענים העובדים כי הסכם הרכישה נחוץ לצורך הוכחת השינוי המבני וכיצד היה צפוי להשפיע על הסטטוס שלהם.
החברה טוענת כי הסכם הרכישה אינו רלוונטי להליך משום שהוא כולל הסכמות מסחריות בלבד ואין בו פרטים הנוגעים לתנאי העסקת העובדים או פרטים הקשורים בצורה ישירה או עקיפה למעמדם של העובדים בחברה.
עוד טוענת החברה כי הסכם הרכישה כולל סודות מסחריים שחשיפתם עלולה לפגוע קשות בפעילותה המסחרית, ובפרט בעת שמדובר בגילוי מסמכים לעובדים לשעבר המשמשים כיום בתפקידים בכירים בחברה מתחרה. בנוסף טוענת החברה כי בקשת העובדים תפגע בזכותה של תמיר פישמן לפרטיות, וזאת בשעה שחברה זו אינה צד להליך.
לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי בשים לב לטענת החברה כי אין בהסכם הרכישה כל התייחסות לעובדים, הרי שאין רלוונטיות להסכם הרכישה לצורך בירור הסוגיות השנויות במחלוקת במסגרת הליך זה.
יחד עם זאת, החברה לא תמכה טענותיה האמורות בתצהיר ולפיכך עליה לתמוך טענתה כי אין בהסכם הרכישה פרטים הנוגעים לתנאי העסקת העובדים או פרטים הקשורים בצורה ישירה או עקיפה למעמדם של העובדים בחברה בתצהיר ערוך כדין בתוך 14 ימים מהיום.

התכתובות בדבר העובדים
העובדים טוענים כי התכתובות הן רלוונטיות לצורך הוכחת כוונתם האמיתית של הגורמים הבכירים בחברה שלא להמשיך את העסקתם בה לאחר עסקת המכירה .
החברה לא טענה בתגובתה טענה כלשהי, לבד מאמירה כללית כי מדובר בתכתובות החוסות תחת הגנת הפרטיות.
זאת ועוד, החברה נתנה הסכמתה לגילוי התכתובות בדבר העובדים בכפוף לכך שהגילוי יהיה הדדי ויחול בהתאמה גם על העובדים וכמו כן בכפוף לכך שתינתן הסכמתו של מר תמיר פישמן.
לאחר ששקלתי את הדברים, הריני מורה לחברה להעביר לעובדים את התכתובות המבוקשות וזאת בתוך 14 ימים.
אציין כי אין בידי לקבל את התנאי שהציבה החברה לכך שתתקבל הסכמת חברת תמיר פישמן קודם להעברת המסמכים. תמיר פישמן הייתה מעסיקתם של העובדים בטרם נרכשה החברה על ידי איי.בי.איי ו אף לשיטת החברה לא חל שינוי מהותי במקום עבודתם של העובדים, גם לאחר שנחתם הסכם הרכישה. מכאן שמעסיקם של העובדים בתקופה הרלוונטית להתרחשות האירועים שהובילו לעזיבתם אינו בגדר צד שלישי שהסכמתו נדרשת לצורך גילוי מסמכים.
מובהר כי ככל שיש בתכתובות אלה מידע עסקי או מידע פרטי הנוגע לצדדים שלישיים שאינם צד להליך זה, יושחר מידע זה.

סוף דבר
בקשות הצדדים מתקבלות בחלקן כמפורט לעיל.
הצדדים ישלימו ביניהם את הליכי גילויי המסמכים ותמיכת הטענות הנדרשות בתצהיר וזאת בתוך 14 ימים מהיום.
נוכח התוצאה אליה הגעתי יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, (03 מרץ 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: איי.בי.איי. קפיטל שרותי נאמנות בע"מ
נתבע: דנה גרנות
שופט :
עורכי דין: