ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפרים אהרון נגד גבאי ייזום וביצוע בע"מ :

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובעים:

אפרים אהרון, ת"ז XXXXXXX827
נצחיה אהרון, ת"ז XXXXXX086

(להלן "אהרון")

דניאל סריקוב, ת"ז XXXXXX786
שורה סריקוב, ת"ז XXXXXX729

(להלן "סריקוב")

כולם ע"י ב"כ עוה"ד שי בבאי ואח'

נגד

הנתבעת:

גבאי ייזום וביצוע (אור יהודה) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אילן שמר

פסק דין

בפני שני תיקים קשורים שעניינם תביעות כספי ות על סך 75,000 ₪ (בכל תיק) שהוגשו בהליך של סדר דין מהיר. העובדות והנסיבות העולות מכתבי התביעה זהות ועיקרן, הפרה לכאורה של הנתבעת את הסכם רכישת הדירה עליו חתומים הצדדים ובין השאר הפרת החיובים הקוגנטיים של חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן " חוק המכר"). משכך, התובעים סבורים כי הינם זכאים לפיצוי מטעם הנתבעת כמפורט בכתב התביעה.

תמצית טענות הצדדים
התובעים טענו כי ביום 10.11.2013 נחתם בינם לבין הנתבעת הסכם מכר לרכישת דירה בפרויקט בנייה "NOVA" באור יהודה (ראה הסכם המכר על נספחיו והתוספת שצורף כנספח " 2" לכתב התביעה).

התובעים סומכים תביעתם בעיקר על האיחור במסירת הדירה. לטענתם, הנתבעת התחייבה, כמפורט בנספח ג', שמוסכם על הצדדים כי במקרה של סתירה בינו לבין הסכם המכר הראשון הוא הגובר, שבניית הבית והנכס יושלמו עד ליום 30.6.2016 שהוא מועד המסירה. הדירה נמסרה בפועל רק ביום 28.3.2017. לעניין הפיצוי התובעים מפנים לסעיף 5א לחוק המכר. על מנת לחשב את הנזק התובעים צירפו חוות דעת שמאי לעניין דמי השכירות הראויים בעבור הדירה (ראה נספח "3" לכתב התביעה). כן טוענים התובעים שהנתבעת לא טרחה לעדכן אותם מבעוד מועד על האיחור במסירה ולתובעים לא היה זמן להיערך לדחיית מועד המסירה. כן טענו התובעים כי הנתבעת העלתה נימוקים לעיכוב במסירה רק בדיעבד, כאשר התובעים ניסו להזים בכתב הטענות את הנימוקים לעיכוב. בשל התנהלות הנתבעת, נתבעים גם פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.

מצדו השני של המתרס, טענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות על הסף מכוח היותה פסולה ומשוללת עילה שכן ביום 29.12.2016 חתמו התובעים על מסמך "אישור גמר חשבון דירה והיעדר תביעות" [(להלן "מסמך היעדר תביעות"), צורף כנספח "א" לכתב ההגנה]. עיקרו של המסמך: "אנו מאשרים, כי ההתחשבנות ביננו לבין החברה הסתיימה, לרבות זיכויים בגין מתקנים שלא הותקנו, ודמי שכירות בגין פיגור/ איחור במסירת הדירה...". מכאן שלטענתה, התובעים היו מנועים ומושתקים מלהגיש תביעתם.

לגופו של עניין טענה הנתבעת, כי הדירה נמסרה לתובעים ביום 29.12.2016 עת חתמו על פרוטוקול המסירה בד בבד עם חתימתם על מסמך היעדר תביעות. כן נטען שהתובעים הם אלו שהפרו התחייבויותיהם לתשלומי סכומי התמורה במועדים המוסכמים ולפי תנאי הסכם המכר התחייבויות החברה (הנתבעת) וביצוען מותנים בכך שהקונה יקיים תחילה את התחייבויותיו, לרבות ובמיוחד ביצוע כל תשלום על פי ההסכם, בשלמותן ובמועדן כמו כן בכל מקרה שהקונה איחר במילוי אחת או יותר מהתחייבויותיו יתיר הדבר איחור מקביל במילוי התחייבויות החברה (ראה הפניית הנתבעת לסעיפים ז' 14, ז' 15, ט' 3 להסכם המכר).

כן טענה הנתבעת כי גם אם היה איחור במסירת הדירה הרי שהוא לא נגרם על ידי הנתבעת אלא מסיבות חיצוניות, הנתבעת מפנה לסעיף טו' 6 להסכם המכר. יתרה מכך, הנתבעת הציעה לתובעים עובר לכניסתם לדירה פיצוי בסך של 12,000 ₪ שיקוזזו מיתרת החובה של התובעים אולם התובעים בחרו לדחות הצעה זו ומכל מקום הנתבעת לא גרמה לעגמת נפש ו/או נזק בלתי ממוני ולכן אינה חבה בכל תשלום או פיצוי לתובעים.

בכתב התשובה טענו התובעים כי חתימתם על גבי מסמך היעדר התביעות זויפה וממילא המסמך חסר פרטים אינהרנטיים. לאחר מועד מסמך היעדר תביעו ת שילמו התובעים תשלום נוסף בגין הצמדה. הדירה נמסרה ביום 28.3.2017 ולא כפי טענת הנתבעת ביום 29.12.2016. כדי לבסס טענתם לעניין מועד המסירה הפנו התובעים לטופס 4 אשר התקבל רק ביום 19.3.2017 (ראה נספח " ב" לכתב התשובה). כן טענו התובעים שהסכם המכר היה הסכם על תנאי מתלה הקובע שהקונה ישלם את התשלום הראשון והתשלום השני ישולם בכפוף להתקיימות התנאי המתלה ויתרת התמורה 7 ימים לפני מועד המסירה.

דיון והכרעה
ביום 10.11.2013 נחתם הסכם מכר לרכישת דירות בפרויקט בנייה NOVA באור יהודה אותו ביצעה הנתבעת בעצמה ו/או באמצעות אחת מחברותיו ו/או באמצעות קבלני משנה (להלן "הפרויקט").

נספח ג' – נספח התשלומים (להלן "נספח התשלומים") קובע את מועד המסירה הצפוי, קרי 30.6.2016. עוד קובע נספח התשלומים כי "במקרה של סתירה בין הוראות נספח זה להוראות ההסכם, יגברו ויהיו עדיפות הוראות הנספח" (צורף כנספח " 2" לכתב התביעה).

הצדדים חלוקים ביניהם ביחס למועד המסירה ובנוגע לשאלה האם הנתבעת איחרה במועד המסירה המתחייב על פי ההסכם.

טענת סף
הנתבעת טענה כבכתב ההגנה כי דין התביעה להידחות ו/או להיות מסולקת על הסף מפאת היעדר עילה ומכוח השתק המוטל על התובעים מלהגיש תביעתם. את טענה זו סומכת הנתבעת על מסמך היעדר התביעות שנחתם לכאורה על ידי הצדדים ביום 29.12.2016. עיקרו של מסמך היעדר תביעות: "אנו מאשרים כי ע"פ הסכם המכר היה עלינו לשלם חיוב בריביות/ הצמדות/ דמי הפרה, והחברה העניקה לנו הנחה. אנו מאשרים, כי ההתחשבנות ביננו לבין החברה הסתיימה, לרבות זיכויים בגין מתקנים שלא הותקנו, ודמי שכירות בגין פיגור/איחור במסירת הדירה. יובהר, כי אין לנו כל טענה ולא תהייה לנו על ( צ.ל "כל" נ.א) טענה כלפי החברה/המוכרת ו/או מי מטעמה למעט זכויותינו עפ"י חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973." (ההדגשה אינה במקור) (ראה נספח "א" לכתב ההגנה).

במידה והתובעים אכן חתומים על מסמך זה, משמע, שהמסמך מאיין את תביעתם של התובעים ויוצר כנגדם השתק ומניעות מלטעון לגביו. נוכח קיומו של מסמך זה, יש לבחון את טענת הסף בטרם נכנסים לנבכי טענות התביעה בעניין האיחור במסירה ובמענה על השאלה האם הנתבעת אחראית לאיחור מכוח ההסכם ומכאן שיש לחייבה בתשלום פיצויים לתובעת כמוסכם ביניהם או שמא האיחור נגרם מכוח נסיבות חיצוניות המנתקות חבותה לפיצויים בגין אותו איחור במסירה.

בדיון קדם המשפט מיום 7.5.2018 נקבע על ידי בית המשפט: " בשלב זה של הדיון תבורר הטענה המקדמית של החתימה במסמך היעדר תביעות. בנושא זה לפנים משורת הדין וככל שהדבר לא מופיע בתצהירים שהוגשו על ידי התובעים, ניתנת אפשרות לתובעים להשלים תצהיריהם לעניין זה...קובע ישיבת הוכחות אך ורק לנושא החתימה או אי החתימה לכתב הוויתור".
מעיון בכתב התשובה בתיק 54643-01-18 אהרון ואח' נ' גבאי ייזום וביצוע (אור יהודה) בע"מ עולה כי התובעים מתייחסים למסמך היעדר התביעות, עליו הם חתומים לכאורה, כאל מסמך מזויף:

מעיון בנספח "א" לכתב ההגנה בתיק זה ניתן לראות שחתימתם של התובעים אהרון נחזית להיות זהה לחתימתם המופיעה בהסכם המכר.

במועד שמיעת ההוכחות העיד מר אפרים אהרון אודות מסמך זה:

...

תחילה טען התובע מר אפרים אהרון שהחתימה זוי פה. בעדותו בבית המשפט העלה גרסה שונה בדבר זהות החתימה הנחזית על המסמך לחתימתו, ולאחר מכן אף הוסיף כי החתימה הוגנבה לו בהונאה. בהמשך עדותו, בא כוחו, באצטלה של התנגדות, טען כדלקמן:

מעיון במסמך היעדר התביעות וחתימת העד המתנוססת עליו אני קובע שהחתימה נחזית להיות זהה לחתימתו המופיעה בהסכם המכר שצורף כנספח "1" לתצהירו. לפיכך מר אפרים אהרון מנוע מלטעון בגין האיחור במסירה. למותר לציין, כי שינוי הגרסה אשר באה לידי ביטוי בעדותו וכן בהמשך להתנגדות שהגיש בא כוחו, כמפורט לעיל, מערערים אמינותו.

גם עדותה של הגב' נצחיה אהרון שונה מגרסתה בכתב התשובה שהוגש מטעמה בהתייחס למסמך היעדר התביעות:

....
...

...

כאמור לעיל, מעיון במסמך היעדר התביעות וחתימת העד ה המתנוססת עליו אני קובע שחתימתה של העדה נחזית להיות זהה לחתימתה המופיעה בהסכם המכר שצורף כנספח "1" לתצהירו של מר אפרים אהרון. על כן הגב' נצחיה אהרון מנוע ה מל טעון בגין האיחור במסירה. למותר לציין, כי שינוי הגרסה אשר באה לידי ביטוי בעדות ה, מערער אמינותה.

מעיון בכתב התשובה בתיק 54726-01-18 סריקוב ואח' נ' גבאי ייזום וביצוע (אור יהודה) בע"מ מתייחס התובע סריקוב למסמך היעדר התביעות עליו חתום לכאורה, כאל מסמך מזויף :

בעדותו בבית המשפט גם התובע סריקוב, כמו התובעים אהרון , משנה גרסתו בנוגע לחתימה על המסמך:

...

...

עדותו של התובע סריקוב אינה מהימנה עלי נוכח השינוי בגרסה אודות החתימה על מסמך היעדר התביעות, ובשים לב לכך שחתימתו על המסמך נחזית להיות זהה לחתימתו המופיעה בהסכם המכר אשר צורף כנספח "1" לכתב התביעה.

למען הסר ספק, מסקנתו של בית המשפט כמפורט לעיל אינה מבוססת על ידע של מומחה אלא על הנסיבות, מארג הראיות והשכל הישר כפי שנקבע בע"א 2032/06 אמנון האגי נ' עזבון המנוח יוסף זיאו (פורסם בנבו): "... אם סבור בית המשפט כי אין המקרה דורש שמיעת עדותו של גרפולוג, יכול הוא לקבוע ממצא בדבר אוטנטיות של מסמך על בסיס בחינה עצמאית שלו. ברי כי בית המשפט אינו מומחה לכתבי יד ואין לו את הכישורים הטכניים לבצע אבחנות דקות בעניין זה... ואולם, אינני סבור כי בענייננו מתעוררת שאלה מורכבת כאמור, אשר בית המשפט קמא לא יכול היה לבחון בצורה עצמאית באמצעות מבחנים של היגיון ושכל ישר..."

אני דוחה טענתו של התובע סריקוב כי מאחר שאמו אינה חתומה על המסמך, יש בכך לאיין את מעמדו ותוקפו של המסמך . בסעיף 8 להסכם המכר עליו חתומים התובעים סריקוב הוסכם כי התחייבויות הקונה על פי הוראות ההסכם הינם ביחד לכולם ביחד וכל אחד לחוד. ראה לשון הסעיף:

מכאן, שעצם חתימתו של התובע סריקוב על גבי המסמך, מעניק לו מעמד ותוקף מחייב.

בניגוד לעדותם של התובעים, אני מוצא את עדותו של העד אבי ניסן מטעם הנתבעת, כעדות מהימנה העולה בקנה אחד עם תצהירו. העד מעיד לגבי חתימתם של מי מהתובעים וכן להיעדר חתימה של האם (ראה עדותו בעמ' 9, ש' 11-14; סעיף 4 לתצהירו).

לאור האמור לעיל, די בקביעה שהתובעים חתמו על מסמך היעדר התביעות על מנת לקבוע שהם מנועים מלטעון בגין האיחור במסירה וממילא לדחות התובענה.

למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לגופן של טענות התביעה:

בכתב התשובה טוענים התובעים כי האיחור בתשלומי התמורה כמתחייב בהסכם, היו על תנאי מתלה שרק לאחר התקיימותם היה על התובעים לשלם התשלום הראשון. דינה של טענה זו – דחייה. הטענה הנ"ל הועלתה אך בשלב כתב התשובה ולכן המדובר בהרחבת חזית אסורה. באם התובעים היו חפצים להוסיף טענה זו, היה עליהם להגיש בקשה לכתב תביעה מתוקן שהרי זו דרך המלך . ["האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 151 (2003) ; כן ראה תקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984].

כן ראה סעיף 3 להסכם בנוגע להתחייבויות של התובעים לרבות, ובמיוחד , לעניין התשלומים:

באשר לטענה כי לא סביר שהתובעים קיבלו את החזקה בדירה ביום 29.12.2016 (כפי שטענה הנתבעת) כיוון שטופס 4, טופס האכלוס, התקבל רק ביום 19.3.2017. דינה של טענה זו - דחייה. ראה בעניין זה עדותו של אבי ניסן מטעם הנתבעת:

עצם העובדה שטופס 4 התקבל רק ביום 19.3.2017 (ראה נספח "5" לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעים) אינה סותרת אמיתות הטענה שהדירה הייתה מוכנה קודם לכן. לא הוכח שהאיחור ,אשר נבע מהמתנה לקבלת טופס 4, היה מנימוקים ו/או סיבות בשליטת הנתבעת ועל כן אין היא צריכה לחוב בפיצוי. ראה עדות אבי ניסן לעיל וכן ראה סעיף 6 על סעיפי המשנה שלו- 6.2, 6.4:

...

...

כעולה מהראיות ומכתבי הטענות, במועד הרלוונטי לחתימת מסמך היעדר התביעות לחובתם של התובעים הצטבר חוב של תשלומים לנתבעת בגין ריבית והצמדות והיה להם אינטרס לחתום על מסמך היעדר התביעות ולא לשלם את אותם כספים. גם הנתבעת הייתה נכונה לוותר על סכום מסוים ולהעניק "הנחה" בכדי להביא את סוגיית האיחור במסירה לקיצה ולהימנע מהליך משפטי. הצדדים חתמו על מסמך היעדר התביעות, כל אחד ממניעיו, כמפורט לעיל.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, מורה על דחיית התובענות.
התובעים ,ביחד ו/או לחוד, ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.
התובעים , ביחד ו/או לחוד, ישלמו לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך של 6000 ₪ כולל מע"מ.

ניתן היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפרים אהרון
נתבע: גבאי ייזום וביצוע בע"מ
שופט :
עורכי דין: