ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסף משיח נגד המוסד לביטוח לאומי :

27 פברואר 2019
לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג מעסיקים מר יוסי אביבי
התובע:
אסף משיח
ע"י ב"כ: עו"ד שי בנאי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד לירון דגון

החלטה

1. השאלה הניצבת במוקד הליך זה, הינה האם בדין דחה הנתבע את תביעת התובע להכרה בכאבים בקרסוליו, כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרו טראומה.

טענות התובע
2. התובע הינו יליד 1981 שימש כשחקן כדורגל בין השנים 1998-2013.
במסגרת תפקידו כשחקן התאמן במשך 5 ימים בשבוע, כאשר כל אימון נמשך כ- 4 שעות ביום , כמו כן השתתף במשחקי הליגה. האימונים והמשחקים כרוכים במאמץ גופני ניכר אשר דחק את התובע לגבול קצה היכולת שלו וגרם לנזקים בלתי הפיכים ברגליו ובקרסוליו .

3. כתוצאה מתנאי העבודה האימונים המרובים והמשחקים, במשך שנים רבות נגרמה לתובע הפגיעה ברגליים , בקרסוליים ובייחוד בקרסול שמאל.
התובע נדרש לאימונים רבים ולפעולת ריצה אשר הייתה מתבצעת בכל אימון ובכל משחק, עם ריצה מהירה ועם ריצה קלה שכן הבסיס למשחק הכדורגל מצריך ריצה על משטח דשא אשר מהווה מאמץ גופני אדיר וחשף את התובע לפגיעה גופנית, הן כתאונת עבודה והן על פי תורת המיקרו טראומה.

טענות הנתבע
4. הנטל להוכחת קיומה של תאונה רובץ על התובע ובנסיבות מקרה זה התובע החל לסבול בכאבים בקרסוליו עוד בשנת 2012 אך הגיש תביעה רק בשנת 2016, בחלוף 4 שנים. על כן בהעדר כל הוכחה כי אירעה לתובע פגיעה בעבודה תוך כדי, ועקב עבודתו יש לדחות טענתו זו.

5. אשר לטענת התובע כי יש להכיר בפגיעתו על פי תורת המיקרוטראומה, לא הוכח כי התובע ביצע רצף של פעולות חוזרות ונשנות דומות במהותן על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום עבודה.
שגרת יומו של התובע הייתה משתנה כעולה מעדותו על פיה האימונים בחדר כושר היו משתנים ולא קבועים וכך גם פרק הזמן בו התאמן בחדר הכושר.
נוסף על כך, הפעולות אשר ביצע התובע כחלק מתפקידו ככדורגלן בעת האימון בחדר כושר היו מגוונות , לעיתים נדרש לאימון כוח לעיתים לקפיצות.

6. עוד נטען כי האימונים במגרש היו שונים ומגוונים , לעיתים היה התובע נדרש לאימון טקטי, או לאימון כושר בהתאם או למידת טכניקות שונות.
כמו כן התובע לא הגדיר את משך הזמן בו שיחק במגרש וכן ביצע תפקידים שונים במסגרת עבודתו ככדורגלן על כן , לא ניתן לקבוע על פי סדר יומו המשתנה של התובע והאימונים השונים והמגוננים במסגרת תפקידו כמגן וכקשר, כי מדובר בפעולה חוזרת ונשנית.
מעדות התובע עולה כי מדובר בתנועות שונות ומגוונות שאינן מבוצעות באופן חוזר ונשנה ואף לא ניתן לבודד אותן משאר הפעולות מאחר ואין תנועה או סדרת תנועות החוזרת על עצמה.

דיון ומסקנות
המסגרת הנורמטיבית
7. תורת המיקרוטראומה הינה יציר הפסיקה ומטרתה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, אשר לא קבע ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח [ פורסם בנבו ] (22.12.14)). ההלכה הפסוקה קבעה כי מיקרוטראומה הינה החריג לכלל , יציר הפסיקה אותו יש לפרש באופן מצומצם (עבל 454/06 רחל ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי [ פורסם בנבו] (1.2.07)).

8. על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמה לנזק הנטען. בעניין בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית נ' המלל [ פורסם בנבו]( 09.08.2017) פסק בית דין הארצי כי: " בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08).

9. עוד נפסק כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות אשר בצע המבוטח במהלך יום עבודתו, כל עוד התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות, על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק (עב"ל (ארצי) 45411-02-14 מחמד אבו קרינאת - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] ניתן ביום 29.1.15).

מן הכלל אל הפרט
10. עיון בתצהיר התובע ואף בעדות ו מעלה כי אין חולק כי התובע היה כדורגלן מקצועי משך כ- 13 שנים. התובע העיד כי אימוני הכושר היו משתנים ולא קבועים ובמסגרתם בוצעו אימוני כוח , קפיצות, טכניקות שונות אליהן נדרש (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 15-17), ובהמשך עדותו הבהיר כי כל אימון בנוי בצורה אחרת. נוסף על כך, במסגרת המשחקים בהם תיפקד כמגן וקשר, ביצע פעולות שונות לרבות ריצה, קפיצה, ניתור (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 15).

11. עוד העיד התובע כי במשך 9 עד 10 שעות שבועיות ביצע פעולות הקשורות למ שחק לרבות האימונים השונים. מלבד העובדה כי מדובר באימונים אינטנסיביים הכרוכים בכושר ובמאמץ גופני גבוה, תוך ביצוע פעולות שונות במסגרת האימונים , לא הוכח כי בוצעה במסגרת האימונים והמשחקים, פעולה חוזרת ונשנית באופן זהה, למעט פעולת הריצה אשר הייתה חלק בלתי נפרד ממשחק הכדורגל ומהאימונים השונים.

12. לאור האמור לעיל , בשים לב למשך השנים בהם שיחק התובע ככדורגלן מקצועי סבורים אנו כי התובע הניח תשתית עובדתית על פיה מלבד הפעולות המגוונות והשונות אשר ביצע במסגרת האימונים והמשחקים, ניתן לבודד את פעולת הריצה אשר הייתה חלק אינטגרלי ומהותי מהאימונים ומהמשחקים בהם השתתף. התובע אף הצהיר בסעיף 10 לתצהירו כי נדרש לריצות רבות ומאומצות במסגרת המשחק, ועדותו בעניין זה לא נסתרה.

13. לפיכך אנו קובעים כי יש לבודד את פעולת הריצה אותה בצע התובע במהלך האימונים והמשחקים , ולהעמידה על פרק זמן של שעה ביום. בשים לב להצהרת התובע והאימונים אשר בוצעו במשך 5 ימים בשבוע, ניתן לבודד את הפעולה ולקבוע כי מלבד הפעולות השונות והמגוונות אליהן נדרש התובע, ביצע פעולה חוזרת ונשנית , ריצה יומית בת שעה אחת, משך 5 שעות בשבוע.

14. אשר לטענת התובע כי ארע אירוע תאונתי בגינו נגרם הנזק בקרסוליו, נציין כי לא הונחה בפנינו כל תשתית עובדתית לקרות אירוע ספציפי מוגדר בזמן אשר התרחש בשנת 2012 , כטענת התובע בתצהירו. התובע הצהיר כי בשנת 2012 במהלך אימון חש כאבים בקרסוליי הרגליים . עם זאת התובע לא פרט מהו המועד המדויק בו חש בכאבים או האם ארע אירוע כלשהו תוך כדי ועקב העבודה, אשר גרם לפ גיעה הנטענת . על כן בהעדר תשתית עובדתית ולו לכאורה להוכחת טענתו אשר נטענה באופן כללי, הטענה נדחית.

15. לצורך מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין המחלה ממנה סובל הוא בקרסוליו , יזמין המוסד לביטוח לאומי תוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו , את תיקיו הרפואיים של התובע.

התיק יובא לעיוני ביום 10.3.19.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, (27 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור מעסיקים מר יוסי אביבי

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: אסף משיח
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: