ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הדס אחזקות בע"מ נגד המשרד לקליטת עליה/המשרד הראשי :


בפני כבוד ה שופט נאסר ג'השאן

המבקשת

הדס אחזקות (בי) בע"מ

נגד

המשיבים

  1. המשרד לקליטת עליה/המשרד הראשי (פורמלי)
  2. נאות כרמלי חברה לבנייה ואחזקות בע"מ
  3. נצבא החזקות 1995 בע"מ
  4. בנק לאומי לישראל בעמ (פורמלי)

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם המבקשת לזימון עדי הזמה וזאת על מנת להפריך את עדותו של מר קצב חביב – סמנכ"ל במשרד הקליטה ( להלן: "מר קצב"), אשר העיד בפניי בדיון מיום 08.11.2018.

2. המבקשת הגישה המרצת פתיחה בגדרה עתרה, בין היתר, להורות כי האופציה של המבקשת לרכוש את זכויות הבעלות בנכס הידוע כחלקה 196 בגוש 10925, בהתאם לסעיף 15 להסכם בין הצדדים מיום 24.03.2004 ( להלן: "אופציית הרכישה"), עומדת בתוקפה וניתנת למימוש במהלך שלושה חודשים החל מיום 16.07.2017. עוד עתרה המבקשת לאכוף על המשיבות את קיום אופציית הרכישה, לרבות העברת הזכויות בחלקה למבקשת כשהן נקיות מכל זכות צד ג' או הערה או עיקול, החל מיום 16.07.2017 וכנגד תשלום התמורה.

3. יצוין כי להמרצת הפתיחה צורפה מדינה ישראל – המשרד לקליטת עלייה ( להלן: "המדינה"), אולם ביום 02.01.2018 הוגשה הודעה מטעם המבקשת והמשרד לעלייה , לפיה ביקשו למחוק את התביעה כנגד המדינה, לאור הסכמת הצדדים לפיה המדינה לא תתנגד להעברת זכויות " המארח" בנכס מושא המרצת הפתיחה, לפי הסכם השכירות למבקשת, ככל שיכריע כך בית המשפט בכפוף לתנאים שצוינו בהודעה מטעם הצדדים. ובאשר לשאלת הבעלות בנכס מושא התובענה ושאלת מימושה כדין של האופציה מיום 26.02.2017, כפי טענת המבקשת, הותירה המדינה את ההכרעה לבית המשפט.

4. ראיות הצדדים נשמעו בדיונים אשר התקיימו בפניי ביום 17.05.2018, 03.07.2018 וביום 08.11.2018. בפתח הדיון מיום 17.05.2018 ביקשו המשיבות לזמן את מר חביב קצב, מי שלטענת המשיבות הודיע על מימוש האופציה מטעם משר ד הקליטה ומי שלטענת המשיבות יש בעדותו כדי לחזק טענת המשיבות לגבי מימוש האופציה מטעם משרד הקליטה . חרף התנגדות המבקשת, בתום הדיון הוריתי על זימון מר קצב כאשר קבעתי כי זימון העד לא יגרום עיוות דין למבקשת. עוד הוריתי, בהסכמת הצדדים כי העד יזו מן כעד מטעם בית המשפט. במסגרת החלטתי קבעתי כי עדותו של מר קצב תתמקד בשאלה ממוקדת בעניין מתן הודעה בעל פה על מימוש האופציה.

הבקשה:

5. ביום 05.12.2018 לאחר שמיעת הראיות, הוגשה הבקשה שבנדון בגדרה טענה המבקשת, כי הבקשה מוגשת על מנת לאפשר את מיצוי בירור האמת בתביעה דנן. נטען, כי בדיון ההוכחות העיד מר חביב קצב בעניין מימוש " אופציית עמידר" ומסר פרוטוקול יחיד של ועדת המכרזים מיום 16.07.2017. נטען, כי חרף קיומו של פרוטוקול יחיד וחרף האמור בו, טען מר קצב בעדותו כי ועדת המכרזים החליטה על מימוש האופציה במועד מוקדם למועד הפרוטוקול, ובהתאם הוא הודיע על מימוש " אופציית עמידר" עוד לפני מועד הפרוטוקול הנ"ל.

6. לטענת המבקשת, גרסת מר קצב בדבר קיומן של החלטות על מימוש " אופציית עמידר" ממועדים מוקדמים למועד ההחלטה שבפרוטוקול, עומדת בסתירה למושכלות יסוד של מנהל תקין ואינה יכולה להיות אמת. נטען, כי הסיבה לכך שאין פרוטוקולים המתעדים החלטות קודמות של ועדת המכרזים, היא שלא התקבלו החלטות קדומות כאלה, ולא בגלל שהפרוטוקולים לא נשמרו. נטען כי באין החלטה של וועדת המכרזים, לא תיתכן הודעת מימוש, כטענת מר קצב.

7. נוכח האמור, עתרה המבקשת להורות על זימון עו"ד מיכל שטרית-רבל, אשר מכהנת כיועצת משפטית של משרד הקליטה והעלייה, ומשמשת מתוקף תפקידה כחברה בוועדת המכרזים של המשרד, ואשר השתתפה בישיבת וועדת המכרזים וחתמה על הפרוטוקול. נטען כי עדותה של עו"ד שטרית-רבל תשפוך אור על עניין קיומן של החלטות קודמות בנוגע למימוש " אופציית עמידר" והן על הטענה בדבר אי שמירת פרוטוקולים במשרד שהיא אמונה על הייעוץ המשפטי בו. עוד ביקשה המבקשת לזמן את הגב' טל רחל הממונה על מכרזים והתקשרויות במשרד העלייה והקליטה, ואשר מתוקף תפקידה תוכל להעיד בעניין קיומן של החלטות קודמות ובעניין שמירה או אי שמירה על פרוטוקולים במשרד.

8. המבקשת ביקשה להבהיר כי המשיבות הן אלה הנושאות בנטל להוכיח את התקיימות התנאים לדחיית מועד המימוש של " אופציית הרכישה". במצב האמור, המבקשת זכאית להעיד עדי הזמה לסתירת עדויות המשיבות בעניין זה. נטען, כי אף אם ייטען כי המבקשת היא הנושאת בנטל להוכיח שאופציית עמידר לא מומשה במועד לפי הסכם עמידר, הרי שמדובר ביסוד שלילי, שכמות ההוכחה הנדרשת להוכחתו זעירה ועל כן משטענה המבקשת בתובענה כי " אופציית עמידר" לא מומשה כנדרש, הביאה המשיבה את עדיה בעניין וכעת זכאית המבקשת להביא עדים לסתור.

9. עוד טענה המבקשת, כי עדותו של מר קצב בדבר פרוטוקולים שלא נשמרו היא עדות מפתיעה שלא ניתן היה לצפות אותה, וכעת זכאית המבקשת להזים דבריו של העד שבית המשפט הורה על זימונו לבקשת המשיבות, לאחר שהונחו תצהירי הצדדים בפניו. לטענת המבקשת הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שזימון מר קצב נעשה באופן חריג, לפי בקשה בעל-פה וחרף התנגדות המבקשת.

10. המשיבות התנגדו לבקשה וטענו, כי במקרה דנן לא התקיימו התנאים הקבועים בפסיקה למתן היתר לזימון עדי הזמה. נטען כי " לא הייתה כל הפתעה" בעדותו של מר קצב, תוכנה היה צפוי והעניין שבגינו מבוקש להביא עדות הזמה איננו כלל במרכז השאלה העומדת במחלוקת בין הצדדים ושבגינה הובא מר קצב לעדות. נטען, כי המבקשת ידעה מההתחלה, כבר עם הגשת המרצת הפתיחה, כי עליה הנטל להוכיח שהמשיבות לא מימשו את האופציה להארכת תקופת השכירות.

11. עוד טענו המשיבות, כי במסגרת ראיות המשיבות, הצהיר מנכ"ל המשיבות כי המשיבה הפורמלית מימשה את האופציה בעל פה, עוד בטרם נשלחה הודעת המימוש בכתב, לכן היה ברור שועבדה הזו מצויה בפני בית המשפט, והמבקשת לא ביקשה לזמן עדות לסתור את האמור בתצהירו של המנכ"ל. עוד טענו המשיבות כי ככל והמבקשת היתה מעוניינת בכך היה באפשרותה לערוך את בירוריה בקשר למסמכים הנטענים לפני עדותו של מר קצב.

12. מכל מקום טענו המשיבות כי המבקשת מאשרת בבקשתה שאין לה כל ידיעה אם העדים המבוקש לזמנן יזימו או יאוששו את עדות קצב, בנסיבות אלו אין בידי המבקשת ראיות מפריכות. נטען, כי מדובר בניסיון מאוחר של המבקשת, חסר עיגון במציאות, לנסות ולהטיל בספק את תוצאות עדותו של מר קצב. עוד נטען כי מעיון בסעיף 9 לבקשה נראה כי העדות שבעניינה מבוקש לזמן את העדים עניינה רק בנושא " פרוטוקולים". מדובר בשאלה צדדית הנוגעת לנהלים פנימיים אצל המשיבה הפורמלית ולתקינותם או אי תקינותם, אך אין לה כל משקל ביחס לשאלה הממוקדת שבגינה זומן מר קצב והיא האם נמסרה הודעת מימוש בעל-פה ומתי נמסרה.

13. הוגשה תגובה מטעם משרד העלייה והקליטה לבקשה ובגדרה עתרה המדינה להורות על דחיית הבקשה וזאת לאור קיומו של חיסיון עו"ד-לקוח בין משרד העלייה והקליטה לבין יועציו המשפטיים, שהנו חיסיון מוחלט, וכי לבית המשפט אין סמכות להסירו, גם לא במסגרת הליכים אזרחיים. המדינה עוד הודיעה בתגובתה כי עדותו של מר קצב מבטאת את עמדת משרד העלייה והקליטה.

14. בתשובתה חזרה המבקשת על האמור בבקשתה והוסיפה וטענה כי התנגדות המדינה אינה עומדת במבחן הביקורת, שכן המבקשת לא ביקשה להעיד את עדות ההזמה בעניין ייעוץ משפטי שניתן וממילא העדות לא נועדה לפגוע בחיסיון כלשהו, שכן עניינה של עדות ההזמה הוא אך ורק בשאלות עובדתיות, בעניין האם התקבלה בוועדת המכרזים החלטה על מימוש אופציית עמידר לפני יום 16.07.2017 , וכן האם פרוטוקול ההחלטה הנטענת נגרס. נטען כי המעורבות של עדי ההזמה בהחלטות ועדת המכרז הוא בכובען כחברת ועדה או אחראית על תחום המכרזים ולא כיועצות משפטיות. המבקשת הודיעה בתשובתה כי היא מסכימה להעיד בעדות הזמה חברה אחרת בוועדת המכרזים שאינה עורכת דין – הגב' חני גד שהנה חשבת המשרד.
המבקשת עוד השיבה לתגובת המשיבות וטענה כי בניגוד לטענת המשיבות, יש בעדותו של מר קצב הפתעה רבה הן בעניין אי שמירת פרוטוקולים והן לעניין מימוש אופציית עמידר לפני המועד האחרון למימוש ביום 16.01.2017, בעוד כל הזמן עד עדותו, לא נטען באופן כלשהו כי ניתנה הודעת מימוש בעל-פה לפני המועד הקובע. מכאן נטען כי עדותו של מר קצב הנה עדות כבושה ומפתיעה.
המבקשת עוד טענה כי בניגוד לנטען בסעיפים 18-19 לתגובת המשיבות, עניינה של עדות ההזמה המבוקשת אינו בתקינות או חוקיות הודעת המימוש הנטענת, אלא בשאלה האם בכלל ניתנה הודעת מימוש בעל-פה לפני החלטת ועדת המכרזים מחודש יולי 2017.
דיון והכרעה:

15. לאחר עיון בבקשה, בתגובות שהוגשו ובתשובה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל ויש להורות על זימון הגב' חני גד ממשרד העלייה והקליטה על מנת שזו תעיד בעניין ההחלטה בדבר מימוש האופציה.

16. תקנה 158( א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") קובעת, כי רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, להתיר לתובע להביא ראיות מפריכות, לאחר שהסתיים סדר הראיות של בעל הדין שכנגד. ולהלן לשונה:

"(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות".

17. ישנם מקרים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת חשוב מאוד, המאפשר קבלת ראיות נוספות, גם במחיר של פגיעה מסוימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים ( רע"א 2715/13 חוסיין נ' מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 4 (28.11.2013)). בהלכה הפסוקה נקבע כי לבית המשפט שיקול דעת רחב לגבי התרת הבאה ראיות מפריכות, ונפסק כי עניין שעל התובע היה הנטל להוכיחו מלכתחילה, לא יינתן היתר להביא לגביו ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, למשל כאשר התובע הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע, או כאשר מבקש תובע לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה ( רע"א 1498/09 אוחיון נ' גולדפינגר (10.03.2009); רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ (13.07.2006). לעניין זה יפים הדברים שנקבעו ברע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל, פסקה 19 (27.01.2015) (להלן: "עניין דפני"):

"כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור להגישן ב'חבילה אחת' – כך, ולא בתפזורת, זעיר פה וזעיר שם" (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 743 (1992)). סטיה מכלל זה תתאפשר רק במצבים שבהם מצביע בעל דין על טעמים של ממש המצדיקים זאת, ובהקשר זה יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, בשלב שבו מצוי ההליך, בשאלה האם ידע או צריך היה המבקש לדעת על ראיותיו של יריבו, ועוד... כמו כן, מקום שבו רובץ נטל ההוכחה לפתחו של התובע, יִטה בית המשפט שלא להעתר לבקשתו בדבר הגשת ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, שבהן ניכר כי הופתע מטיעוניו או מראיותיו של הנתבע.... עם זאת, לעתים יתיר בית המשפט להביא ראיות מפריכות על מנת לערער את מהימנותם של עדי ההגנה..".

18. כאמור בעניין דפני, ההלכה היא כל בעל דין חייב להגיש את ראיותיו " בחבילה אחת", וסטייה מהכלל מחייבת הצגת טעמים של ממש, כאשר על בית המשפט להתחשב באופי הראיה, השלב בו מצוי ההליך, האם המבקש ידע או צריך היה לדעת על ראיותיו של הצד השני וכן האם הופתע מן הראיות. יתרה מהאמור, על ראיות ההזמה להיות רלוונטיות למחלוקת שבין הצדדים, עת יש להדגיש שאין להתיר העלאת ראיות מפריכות, מקום ומטרת העדות היא לשפר עמדות.

19. בענייננו עותרת המבקשת להורות על זימן שתי עדות אשר עובדות במשרד העלייה והקליטה, וזאת על מנת שיעידו אם ניתנה הודעת מימוש לפני החלטת ועדת המכרזים מחודש יולי 2017. הצדדים הם אשר רואים, לפחות בשלב זה, בנסיבות מימוש האופציה של עמידר כשאלה רלוונטית למחלוקת. המבקשת למעשה מבקשת לסתור עדותו של מר קצב ולהראות שלא היו החלטות קודמות לפרוטוקול מיום 16.07.2017 ולכן אין פרוטוקולים קודמים. לחילופין, ולאור התנגדות המדינה לזימון עדות ההזמה שהנן עורכות דין, בשל החיסיון המוחלט בין משרד העלייה והקליטה לבין יועציו המשפטיים, לו טענה המדינה, עתרה המבקשת להורות על זימון הגב' חני גד שהנה חברה בוועדת המרכזים במשרד העלייה והקליטה, על מנת שזאת תעיד אם אכן התקבלו החלטות קודמות ושלא נשמר להן תיעוד בעניין מימוש האופציה.

20. מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה לגבי זהות הצד הנושא בנטל ההוכחה לגבי שאלת "מימוש האופציה", מצאתי לקבל את הבקשה , זאת לאור נסיבות זימונו לעדות של מר קצב ולאור האמור בעדותו בדיון אשר התקיים בפניי ביום 08.11.2018 . מר קצב העיד בעניין האישור על מימוש האופציה וטען כי היתה החלטה של וועדת המכרזים בעניין מימוש אופציית עמידר, אולם היא לא נשמרה. נטען כי ההחלטה היתה טרם הפרוטוקול המתועד מיום 16.07.2017, וכי יש פרוטוקולים שלא נשמרים ( שורות 19-28, עמ' 46). מכאן טוענת המבקשת כי יש בעדות המבוקש לזמנה כדי להעיד אם אכן התקבלו החלטות קודמות לפרוטוקול מיום 16.07.2017 בעניין מימוש האופציה ואשר לא תועדו.

21. נראה כי מדובר בראיה מפריכה לכאורה, ששייכת במישרין לעניין שהצדדים רואים בו כעניין שבמחלוקת. כן סבורני כי הבאת עדות הזמה השייכת במישרין למחלוקת כפי שהצדדים רואים אותה, מתחייבת במקרה דנן לשם בירור האמת, זאת מבלי שבית המשפט יקבע מסמרות לגבי עדות זו והשפעתה על ההכרעה.

22. לאור האמור לעיל, ומאחר וניתן להתיר הבאת ראיות להפרכת עדותו של מר קצב, בגדר תקנה 158( א)(1), ובשים לב לשלב אליו הגיע המשפט, כאשר אמנם שלב הראיות כבר הסתיים, אך טרם נשמעו סיכומים מטעם הצדדים, ובשים לב לאופי הראיה, שאין מדובר בראיה בעלת אופי מסובך ומורכב המשנה את חזית המחלוקת, כאשר עדותה של העדה המבוקש לזמנה תתמקד בהחלטה בדבר מימוש אופציית עמידר, יש להיעתר לבקשה.

23. סוף דבר, ובשים לב להתנגדות המדינה, הנני מתיר למבקשת להביא את ראיותיה בעניין ההחלטה בדבר מימוש האופציה, ולצורך כך אני מורה על זימון העדה חני גד – חברה בוועדת המרכזים במשרד העלייה והקליטה וחשבת המשרד .

24. לשם שמיעת עדותה של הגב' גד, הנני קובע דיון ליום 29.04.2019 שעה 12:30.

25. ב"כ המבקשת ימציא זימון לעדה במסירה אישית.

26. אין צו להוצאות

27. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר א' תשע"ט, 01 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הדס אחזקות בע"מ
נתבע: המשרד לקליטת עליה/המשרד הראשי
שופט :
עורכי דין: