ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו יוסף נגד מי עדן בר :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים - המערערים

1.אליהו יוסף
2.דניאל פז השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד בלטר, גוט, אלוני ושות'

נגד

המשיבה

מי עדן בר - שירות מחלקה ראשונה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט עדי סומך) מיום 26/11/18 בת.א. 32319-12-16 ולפיה נדחתה בקשת הנתבעים - המבקשים לעכב הליכים עקב תניית בוררות.

2. המשיבה (להלן גם: "מי עדן") הגישה בחודש דצמבר 2016 תביעה כספית בסך 1,165,215 ₪ נגד המבקשים וכן תביעה למתן חשבונות.
נטען, כי המבקש 1 - עו"ד יוסף העניק שירותי גבייה למי עדן אך ביצע כלפיה מעשי תרמית וגזילה.
נטען, כי המבקשת 2 היא חברה שדרכה ביצע עו"ד יוסף את פעולותיו וכי אין אפשרות לבצע הפרדה בין פעילות שני הנתבעים ו כי נעשה שימוש בחברה לרעה ותוך ניצול מסך ההתאגדות בחברה.

3. הנתבעים - המבקשים ביקשו לדחות התביעה על הסף בשל קיומה של תניית בוררות בהסכם משנת 2004, וזאת נוסף לטענות הגנה אחרות.
הסכם זה הוא הסכם למתן שירותים מיום 2/11/04 בין דניאל פז השקעות בע"מ לבין מי עדן.
ההסכם הוא נספח ו' לכתב התביעה ויכונה: "ההסכם".

סעיף 12 להסכם שכותרתו: "בוררות" קובע:
"בכל מקרה של סכסוך ו/או חלוקי דעות בין הצדדים להסכם זה ביחס לביצועו, פירושו, תחולתו, תוקפו, וכן בקשר לכל עניין אחר הקשור ו/או הנובע מההסכם, ימסרו הצדדים את חילוקי הדעות ביניהם להכרעת בורר דן יחיד, אשר ימונה על ידי יו"ר לשכת עו"ד במחוז מרכז לפי פנייתו של אחד הצדדים או שניהם.
הבורר יהיה משוחרר מדיני הראיות, מסדרי הדין ומהדין המהותי ולא יהיה חייב לנמק את החלטתו.
חתימת הצדדים על הסכם זה כמוהו כחתימתה על שטר בוררות".

נטען כי טיוטת הסכם משנת 2009 לא נחתמה. תוקפו של ההסכם לפי לשונו אמנם עד 1/11/06 אך בפועל המשיכו הצדדים לפעול על פיו גם לאחר מכן.

4. ביום 19/3/18 התקיימו חקירות נגדיות בנוגע לטענות הצדדים וביום 26/11/18 נשמעו סיכומים בעל פה.

5. ההחלטה מיום 26/11/18:
כיוון שעו"ד יוסף אינו חתום על הסכם הכולל תניית בוררות, נדרש בית משפט קמא לעריכת "מבחן דו שלבי" לפי הלכת אל רינה (רע"א 985/93 אל רינה נ' ברק פ"ד מח (1) 397) ובחן:
א) האם קיימת נחיצות דיונית בצירופו של אדם שאינו צד להסכם בוררות.
ב) האם קיימת "נחיצות מהותית" - האם חיוני שהדיון לא יפוצל בנוגע לשני הנתבעים אלא יתנהל כמקשה אחת.

נקבע, כי צירופו של עו"ד יוסף הוא צירוף של אמת.
מחקירתו הנגדית ביום 19/3/18 ניתן היה להתרשם כי הוא עמד מאחורי "הרוח החיה לפחות, בניהולה של הנתבעת 2" עוד טרם קיבל רישיון עריכת דין.
נקבע בין היתר, כי בשלב הנוכחי לא ניתן לנתק בין שני הנתבעים לצורך מבחן הנחיצות הדיונית לפי הלכת אל רינה (תוך הפניה לדוגמאות מהחקירה הנגדית).

נקבע כי גם נחיצות מהותית מתקיימת כאן.
עסקינן בתביעה בגין מעשה מרמה נטען וזאת בין היתר בשל גביה כפולה ואגרסיבית, אי העברת כספים שנגבו, אי העברת ציוד, דיווח כוזב ולמעשה גזילת כספים. יש נחיצות בניהול

הליך משפטי אחד ביחס לשני הנתבעים. שני הנתבעים נכרכו ביושר בתביעה אחת ואין מקום לעכב בירור התובענה לגופם של דברים.

המבקשת 2 חויבה בהוצאות בסך 10,000 ₪ וניתנו הוראות לקידום ההליך לגופו.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

6. בבקשת רשות הערעור נטען, כי יש לבטל החלטת בית משפט קמא ולהורות על עיכוב הליכים עד תום הליך הבוררות.
יו"ר ועד מחוז תל אביב מינה את עו"ד ליאת קינן כבוררת שתידון במחלוקות שבין הצדדים. ביום 19/12/16.
קביעת בית משפט קמא ולפיה עו"ד יוסף הרוח החיה מאחורי החברה מובילה לכך שגם את התביעה נגדו יש להעביר לבוררות ולא להותיר הדיון בתובענה בבית משפט.
לפי הלכת בית משפט העליון יש לכבד את רצון הצדדים ההסכמי ולתת תוקף לכוונתם לבירור סכסוך בבוררות.

7. המשיבה בתשובתה לבקשת רשות הערעור מבקשת ל דחות את בקשת רשות הערעור, ומתנגדת לכך שבקשת רשות הערעור תידון כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א.
המשיבה נסמכת בין היתר על נימוקי בית משפט קמא בהחלטתו.
המשיבה טוענת, כי ההסכם שקבע תניית בוררות פקע זה מכבר והוחלף באחר, שאינו כולל תניית בוררות.
לאורך כשנתיים בניהול ההליך לא טען עו"ד יוסף כי תניית בוררות חלה גם עליו, אלא הכחיש כל קשר לחלות הסכמים עליו ולמעורבותו האישית בהסכמים שבין הצדדים.
בית משפט קמא דן בשאלת תוקפה של תניית בוררות מהסכם 2004 אך נותרה המחלוקת לגבי עצם השאלה, אם תניית בוררות שכזו תקפה בכל מקרה. הכרעה בשאלה זו לא ניתנה, כיוון שלא נצרכה לצורך ההכרעה.
המשיבה טענה כי אין כל מקום לחייבה לנהל הליך בוררות מול עו"ד יוסף, אשר בכל מקרה אין תניית בוררות ביחס אליו וכי פסיקה שהובאה על ידי המבקשים אינה תומכת כלל בטענות המבקשים (סעיף 90 לתשובה לבר"ע).
המבקשים לא הצביעו על טעות בהחלטת בית משפט קמא. כל טענתם היא כי בית משפט קמא יכול היה להגיע לתוצאה אחרת, אך אין טענה כי הדרך שבה בחר בית משפט קמא מנוגדת לד ין או אינה אפשרית.

נטען, כי הליך בוררות ייקר את ההליך, יאריכו ויסרבלו וכי במסגרת ההליך הערעורי טוענים המבקשים טענות הפו כות לאלו שנטענו בבית משפט קמא. כך למשל: עו"ד יוסף מסכים שהתובענה נגדו תתברר במסגרת בוררות ואילו בבית משפט קמא התנגד להעביר התביעה נגדו לבוררות אלא ביקש לסלקה על הסף.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א משלא מצאתי כי זכויות הצדדים נפגעות מכך ויש לדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) כיוון שיש בהחלטת הביניים כדי להשפיע משמעותית על ניהול ההליך, מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים.
דין הערעור להידחות לגופו.

ב) סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה - 1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע:
"(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
...
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית בנוגע לעיכוב הליכים עפ"י סעיף 5 לחוק הבוררות, שהוא עניין המצוי בשיקול דעת הערכאה הראשונה, רק במקרים חריגים ומצומצמים . ראה לעניין זה: רע"א 11166/07 כהן הברון נ' מינהל מקרקעי ישראל (5/3/08); רע"א 254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד, פ"ד מב (3) 74, 75.רע"א 7138/18 Huawei Tech. Investment Co. Ltd. נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ סעיף 8 להחלטת כבוד הש' נ' סולברג (1/1/19).
רע"א 8764/17 שמעון מזרחי נ' קרן מרומים ומשה שילת, סעיף 7 ופסקי הדין המאוזכרים שם (12/12/17). רע"א 3169/16 מיכאל אדרעי נ' קיבוץ מנרה - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. סעיף 6 (20/6/16), רע"א 3313/18 מאיר אברמוביץ נ' אליה גלית, סעיף 7 (16/5/18).

המקרה שלפני אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

ג) ומן הכלל אל הפרט -
בית משפט קמא קיים דיון מקיף וממצה בסוגיה. נערכו חקירות נגדיות. נמצא כי יש חשיבות לנהל הליך משפטי אחד ביחס לשני הנתבעים. המבחנים על פי הפסיקה התקיימו על פניהם.
יצוין, כי במקרה דנן, טענת מרמה וגזל שעולה בכתב התביעה (ואינני קובעת כמובן דבר באשר לסיכוייה או להיעדר סיכוייה לגופו), יכלה להצטרף אף היא לשיקולים שנלקחו על ידי בית משפט קמא בחשבון כאשר החליט שלא לעכב ההליכים בתיק.
על פי הפסיקה תביעה בעילת תרמית עשויה לשמש "טעם מיוחד" שימנע העברת סכסוך משפטי לבוררות מכח תניית בוררות.
ברע"א 1838/15 עירית קדרון נ' שער הגבינות שיווק מזון בע"מ (31.3.15) נקבע כי לבימ"ש סמכות לקבוע שסכסוך מסוים לא יידון בבוררות, אם התרשם כי הטענות המועלות בו גובלות במובהק בפלילים, ולכן מקימות "טעם מיוחד" המצדיק בירור פומבי בבימ"ש ודחייה של בקשה לעיכוב הליכים והפנה לע"א 550/75 מורלי נ' בגון פ"ד ל(2) 309 ורע"א 3331/14 Siemens AG (חברה זרה) נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (13.8.14)
אמנם בית משפט מוסמך בנסיבות מסוימות לצרף להליך בוררות גם מי שלא חתום על הסכם בוררות (ראה פסיקה בסעיף 10 להחלטה בעניין קדרון), אך ברור שאין זה הכלל וכי בית משפט אינו מחוייב לחייב בעל דין שלא חתם על הסכם הכולל תניית בוררות מול נתבע מסויים, להתנהל מולו במסגרת הליך בוררות.

ה) משהתרשם בית משפט קמא כי התביעה הוגשה בכנות נגד שני הנתבעים ולא כ"תכסיס" להתחמקות מתניית בוררות ומשנמצא כי מן הראוי לנהל הבירור במסגרת הליך אחד הוחלט להותיר הדיון לבירור בבית משפט.
ההחלטה איננה מצדיקה התערבות ערכאת ערעור לגופם של דברים.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

ב) המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.
יתרת הערבון תוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליהו יוסף
נתבע: מי עדן בר
שופט :
עורכי דין: