ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דיאנא ג'ואברה נגד צד ג' :

לפני:

כבוד השופטת יפה שטיין
נציג ציבור (עובדים) מר יוס י קשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר מימון אסולין
התובעת
דיאנא ג'ואברה

ע"י ב"כ: עו"ד מוחמד דיק
-
הנתבע

צד ג'

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק

יחיא ג'ואברה

פסק דין

זהו פס"ד בתביעת התובעת לגמלת מזונות מביטוח לאומי, לאור שלילת גמלתה על ידי הנתבע החל מיום 01.08.2016 – על פי מכתב השלילה שנשלח אליה ביום 07.08.2016.
הרקע לתביעה:
התובעת, עקרת בית, ולה ולבעלה יחיא ג'ואברה (להלן גם: יחיא), מספר ילדים משותפים , מתוכם ילד אחד קטין. התובעת קיבלה פסק דין לזכותה בעניין מזונות בבית הדין השרעי ביום 20.10.2015. בפסק דין זה חויב בעלה, יחיא, לשלם לה מידי חודש 1,450 ₪ מזונות אישה , ו- 1,350 ₪ מזונות ילדים.
התובעת הגישה בקשה לנתבע לתשלום מזונות על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972 ביום 10.11.2015. תביעתה אושרה והנתבע החל לשלם לה את הגמלה אשר שולמה גם למפרע.
ביום 01.08.2016 הפסיק הנתבע לשלם לתובעת את גמלתה וזאת לאחר שהתברר לנתבע שהתובעת מתגוררת בבית אחד עם בעלה, החייב במזונות.

הפלוגתאות בתיק (כפי שנוסחו בדיון המוקדם ביום 20.07.2017):
האם זכאית התובעת לדמי מזונות?
ככל שכן, עבור אלו תקופות ספציפיות?

דיון והכרעה :
נקדים ונאמר כי על אף מס' סתירות בדבריה של התובעת, עדותה בבית הדין תואמת את דבריה בחקירה שנעשתה על ידי הנתבע, ו כי למרות סתירות אלו ,עדותה אמינה עלינו , כפי שיפורט בהמשך.
לדברי התובעת, בשנת 2012 נפרדה מבעלה , והחל מאותו מועד הפסיקה לנהל עימו משק בית משותף , לא חיה עימו כבעל ואשה ואף לא מדברים אחד עם השני. לדבריה, לאחר הפרידה עבר בעלה לגור בדירה נפרדת, אף כי באותו בניין מגורים. התובעת פירטה בתצהיר העדות הראשית מטעמה את בניין המגורים ולדבריה:
"4. הבניין מורכב משתי קומות, ובכל קומה דירה אחת. לכל דירה יש כניסה נפרדת. הפרדת הכניסה נעשתה בשנת 2015."
התובעת תמכה את גרסתה בתצהירו של בנה, אחמד ג'ואברה (להלן: "אחמד") .
מנגד, לטענת הנתבע, התובעת ויחיא מתגוררים באותו בית ויחיא אף נושא בהוצאות משק הבית , לרבות תשלום חשבונות חשמל ומים. לכתב ההגנה צורף נוהל עבודה מס' 1210 לפיו די בניהול משק בית משותף תחת קורת גג אחת כדי לשלול את קבלת הגמלה.

הגירושין
אף על פי שבטופס התביעה לקבלת הגמלה ציינה התובעת כי היא גרושה, הגירושין התר חשו בפועל רק בחודש נובמבר 2017. התובעת עומתה עם סתירה זו בחקירתה הנגדית והשיבה (פרוטוקול הדיון מיום 07.06.2018 בעמוד 13 שורה 32 ובעמוד 14 שורות 1-7) :
"ש. מדוע סימנת שאת גרושה.
ת. אנחנו היינו פרודים.
ש. פרודים וגרושים זה דבר שונה.
ת. זה לא היה בבית משפט. היינו פרודים אבל לא היה גירושין דרך בית משפט.
ש. כתוב 'האם את מתגוררת עם החייב' ענית לא.
ת. היינו פרודים כל אחד לבד.
ש. מה זה לבד.
ת. הוא היה גר בקומה לבד ואני הייתי גרה בקומה אחרת."
כבר בחקירת התובעת על ידי הנתבע ביום 08.05.2016 נשאלה התובעת על מצבה המשפחתי, ולדבריה:
"ש: מהו מצבך המשפחתי?
ת: בעלי יחיא התגרש ממני בעל פה, אך לא אישר את הגירושין בביה"ד השרעי, כעת יש תביעת "שקאק ונזעא" ואני פרודה מבעלי יחיא"
בנה של התובעת, אחמד, אימת את גרסתה של התובעת בחקירתו הנגדית בפני בית הדין, ולדבריו (בעמוד 22 שורות 18-20 לפרוטוקול הדיון מיום 07.06.2018):
"ש. מדוע נרשם שהיא גרושה?
ת. כי אצלנו בדת המוסלמית מספיק להגיד שהיא מגורשת והיא גרושה, ואז הוא לא יכול כבר להתקרב אליה ולא לשכב איתה וזהו."
כאמור, גירסה זו של התובעת מקובלת עלינו כמשקפת את מצבה, כפי שהאמינה בו, גם אם מבחינה משפטית לא נחשבה עדיין כ"גרושה". מקובל עלינו כי אף על פי שהשניים לא התגרשו פורמאלית בהתאם לדין השרעי, הודיע לה כי היא מגורשת. לפיכך ראתה עצמה כגרושה, בכך האמינה , וכך נרשם בטופס התביעה לביטוח הלאומי. לא ניתן לקבוע כי רישום הגירושי ן בטופס התביעה נועד כדי להונות את הביטוח הלאומי , ו שוכנענו כי מבחינתה של התובעת זו הייתה האמת, שהרי יחיא גירש אותה בעל פה . בכל מקרה שוכנענו , וכפי שיפורט בהמשך –כי מאותו שלב לא חיו יותר בבעל ואשה, ואף לא במשק בית משותף., ואף לא באותה דירת מגורים.
דבריו של אחמד, בנה של התובעת, נמצאו אמינים עלינו, וגרסתו הייתה סדורה וקולחת . בעדותו חיזק את דברי התובעת כי מאז שאביו הודיע כי היא מגורשת, הוריו לא התגוררו עוד יחד ולא חיו חיי שיתוף, וכי התובעת לא הכינה לו אוכל ולא כיבסה את בגדיו.

תשלום החשבונות
בחקירתה של התובעת מיום 08.05.2016 נשאלה מי משלם את החשבונות ועבור כלכלת הבית. התובעת השיבה שיחיא הוא שמשלם . תשובה זו אכן סותרת את תשובתה בעדותה בפני בית הדין. וכך הסבירה התובעת את הסתירה בגרסאות (עמוד 18 לפרוטוקול הדיון שורות 26-32 ועמוד 19 שורות 1-6):
"ש. החוקר דיבר איתך בערבית?
ת. כן.
ש. אז למה לא הבנת אותו?
ת. הוא שאל אותי למה אני מקבלת את הסכום הזה, ואמרתי לו שהוא לא משלם. ושאלו אותי מי שילם קודם ועניתי להם.
ש. יש פסק דין מ 2015, את גם אומרת שבעלך לא משלם את החשבונות אבל גם מודה שאת לא שילמת את החשבונות האלה. לפחות בעלך שילם תקופת עבר, זאת אומרת שהוא שילם משהו בגין הבית שאת גרה בו, על המים שאת צורכת, על החשמל שאת משתמשת, מי ששילם על תקופה מסויימת זה גרושתך ולא את.
ת. הוא שילם אחרי שהוציאו את ההחלטה.
ש. אבל הוא שילם משהו.
ת. וואלה יופי, כאילו אם הוא שילם פעם אחת זה אומר שהוא משלם כל הזמן? גם הבן שלי גירשו אותי מבית הספר" (ההדגשות לא במקור – י.ש).
אין כל מחלוקת כי יחיא שילם בשלב כלשהו את החשבונות . יחד עם זאת, לא ברור מהי תקופת התשלום והאם מדובר בחשבונות אשר שולמו בתקופת הנישואין או לאחריה. אף על פי שלא הצלחנו לקבל תשובה קונקרטית מהתובעת עצמה, עדותו של אחמד נתנה מענה על שאלה זו. אחמד העיד בפני בית הדין, כי בתקופה בה שולמו לתובעת המזונות, יחיא לא שילם עבור דבר בבית המשפחה. יחד עם זאת, לפני שהחלה להשתלם גמלת המזונות ולאחר שהופסקה בחודש אוגוסט 2016 שילם יחיא מידי פעם עבור רכישות מזון ולסירוגין אף שילם חשבונות. אחמד ציין בפני בית הדין, כי התובעת התפרנסה מקצבת המזונות אשר שולמה לה, מבלי שהיה לה מקור הכנסה חלופי, ולכן לאחר שהופסקה הקצבה מצבה הכלכלי של התובעת התדרדר עד כדי חרפת רעב.
בעניין זה העיד גם יחיא, צד ג', אשר טען כי הוא נושא בכל הוצאות הבית. נציין כבר עתה כי עדותו אינה מקובלת עלינו כאמינה, ונראה שניסה ליצור רושם – ללא שהוכיח זאת – כי הוא זה שנושא בכל ההוצאות. אמנם ברור שהוא שילם חלק מהתשלומים, אך נראה כי מדובר אך בתשלומים בודדים, ולא מעבר לכך.
לאחר שיחיא עומת עם עדותו שהוא נושא בכל התשלומים של הבית, ניסה להסביר את גירסתו:
"היא לא רוצה לקחת ממני כסף, כאילו לא רוצה טובות ממני." (שורות 5-6 בעמוד 9)
"יש לי רכב, התובעת לא עולה איתי ולא נוסעת איתי". (שורה 7 בעמוד 9)
יחיא אף לא הציג בפני בית הדין קבלות על תשלומים אותם ביצע , לרבות קניות מזון. החשבוניות היחידות אשר הוצגו היו תשלומים לחברת החשמל וחברת המים בגין חובות עבר. בכל מקרה נראה, כי התשלומים אותם ביצע - היו עבור מחייתו בלבד . יחיא לא הוכיח כי אכן שילם מזונות או כי השתתף בתשלומים, מעבר לתשלומים ספורדי ים, באופן המאיין את חובתו למזונות.
מנגד התובעת לא הסתירה מעיני בית הדין ומעיני הנתבע את עצם תשלום החשבוניות שהוא כן שילם, והודיעה על כך בריש גלי הן בחקירתה על ידי המוסד לביטוח לאומי והן בכתבי הטענות ובחקירתה הנגדית בבית הדין. כאמור עדותה של התובעת עדיפה עלינו על עדותו של יחיא.

מגורים משותפים:
לטענת התובעת, היא אינה מתגוררת תחת קורת גג אחת עם יחיא ממועד הפרידה. בתיאור בית המגורים הדגישה התובעת שמדובר בבניין בן שתי קומות, כאשר בקומה התחתונה היא מתגוררת עם ילדיה ובקומה העליונה מתגורר יחיא. בחקירתה הנגדית בפני בית הדין פירטה באופן מדוייק את מתקני דירתו של יחיא הנמצאת בקומה העליונה, לרבות שירותים ומטבחון.
כאמור, אחמד תמך בגרסתה של אמו. אמנם מדובר בעדות של בן, אך יש לזכור כי הוא גם הבן של יחיא, אביו. לדבריו, החל ממועד הפרידה עבר אביו, להתגורר בדירה שבקומה העליונה ובחדר בקומה התחתונה שנמצא מחוץ לבית. אחמד הדגיש שהוריו אינם מתגוררים יחדיו, אימו אינה מבשלת עבורו ולא עושה עבורו דבר, אלא האחות. לשאלת ב"כ הנתבע (עמוד 23 בשורות 3-7) השיב :
"ש. אבל בקשר למגורים בתוך הבית, אתה מאשר לי שמדי פעם הוא ישן גם בתוך הבית.
ת. לא. מה פתאום, אסור להם הם גרושים.
ש. אולי בחדר אחר.
ת. ממש לא. יש לו חדר עם מיטה ומקלחת מחוץ לבית. הוא לא ישן איתנו בבית. אחותי מבשלת ושולחת לו אוכל, וכשאחותי הנשואה באה לאכול אצלנו, אז הוא גם ואוכל איתנו "(ההדגשה לא במקור – י.ש).
בשלב זה החליט מותב בית הדין , לבקשת ב"כ התובעת, ובהסכמת כל הצדדים, להגיע פיזית למתחם המגורים בבית חנינא, ולראות במה מדובר.
יצויין כי יחיא נסע ראשון לבית המשפחה, ולא המתין לרכבי המותב והצדדים האחרים, ועל פניו שהה בבית לפחות כרבע שעה לפני יתר האנשים שהגיעו.
התרשמות המותב הייתה כי אכן, הן החדר הנפרד והן הדירה בקומה העליונה ניתנים לשימוש בנפרד מהבית, ואף ניכר כי נעשה בהם שימוש. בהחלטה מיום 18.06.2018, צויין כי ישנן כניסות נפרדות הן לחדר שמחוץ לדירה המרכזית (לגביה אין חולק כי התובעת מתגוררת בה עם חלק מהילדים), והן לקומה העליונה. בביקור התרשמנו שאכן נעשה שימוש בחדר הנפרד היות ונמצאו שם שתי מיטות ועליהן מצעים לא מסודרים ואף נצפו חפצים אישיים שונים. יחד עם זאת התרשמנו כי שאר המתקנים בחדר הנפרד אינם ראויים לשימוש לאור מצבם המוזנח וספק אם אכן נעשה בהם שימוש. אל הקומה העליונה עלינו דרך מדרגות שיש רחבות עם מעקה מעץ , נפרדות מהדירה המרכזית. למרות ש באותה עת נראה היה שנעשו שיפוצים בקומה זו, התרשמנו שהדירה בת 3 חדרים ראויה למגורים וכי אכן גרים בה. יתרה מכך, בקומה זו אף נמצא תנור אפיה וגז חדש.
יחיא נשאל על ידי בית הדין היכן הוא ישן , והוא הצביע על ספה בחדר המגורים בדירה המרכזית. איננו מקבלים את עדותו זו של יחיא, בין היתר, לאור המידות הקטנות של הספה ומכיוון ש לא היה עליה שום סממן המעיד כי ישנו עליה שנת לילה (לעומת המצעים בחדר הנפרד שנראה שישנו עליהם שנת לילה). יחיא ביקש מס' פעמים מחברי המותב שישוחח עם הילדים (הבגירים), ש נכחו בבית ושהו שם בטרם הגעת המותב , אולם הוסבר לו כי בית הדין מדבר רק באמצעות עדים, ו ילדיו אלו לא העידו בבית הדין ו לא הוזמנו על ידו להעיד (כאשר נוצר חשש כי במרווח הזמן שהגיע לבית לפני האחרים, היה סיפק בידו להנחות את ילדיו האחרים מה לומר ).
גם את טענתו של יחיא לפיה הוא משתמש במתקני הבית המרכזי לא ניתן לקבל. בחקירתו הנגדית חזר שוב ושוב כי הוא אוכל לרוב בדירתה של התובעת. ברם, דברים אלו עומדים בסתירה לעדות של אחמד, שכאמור היו אמינים עלינו, כי על אף שיחיא אכל בדירתה של התובעת, מדובר במקרים בודדים , שבהם מגיעה לביקור ביתו הנשואה , שהייתה מביאה עימה את האוכל. כיוון שכך, מדובר באירוח אקראי ולא במגורים משותפים.
לעניין כיבוס בגדיו , בעדותו בפני בית הדין העיד יחיא כי התובעת היא זו שמכבסת את בגדיו ולעיתים ביתו. גם דבריו אלה נסתרו על ידי עדותה של התובעת ועדותו של אחמד. לדבריהם, מי שמכבסת את בגדיו של יחיא היא ביתו , ולא התובעת.
וכך העיד מר אחמד (עמוד 24 בשורות 21-24):
"ש. יש מכונת כביסה אחת בבית?
ת. שלושה אני חושב, אחת אצל אבא שלי בחדר, אחת אצלנו בבית, ואחת בקומה עליונה.
ש. אז מדוע הדברים שלו, והחולצות שלו מתכבסות אצלכם בבית?
ת. לפעמים שאחותי במקום ללכת לחדר שלו ולעשות לו את הכביסה שם, אז היא עושה את הכביסה אצלנו, אבל היא הולכת לחדר שלו ומביאה את הכביסה שלו."

בעב"ל 241/05 סארה זמאמירי - המוסד לביטול לאומי (אשר צויין בנוהל 1210 אשר צורף על ידי הנתבע לכתב ההגנה ), נקבע על ידי כבוד השופט יגאל פליטמן (כתוארו אז) מבחן אובייקטיבי לקביעת טיב הקשר בין בני הזוג ונדחה המבחן הטכני הפורמאלי הבוחן מגורים תחת קורת גג אחת:
"10.דרישת המגורים יחדיו צריכה להבחן בהקשר הכולל של חוק הביטוח הלאומי, חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות.
בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, סעיף ההגדרות, מוגדרת 'אשתו – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו'.
בחוק הבטחת הכנסה בסעיף 1, סעיף ההגדרות, מוגדרים "בני זוג – לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחד". בחוק המזונות מוגדר בסעיף 1 "זוכה" – כמי "שפסק דין ניתן לזכותו ואינו מתגורר עם החייב".
המשמעות, בכל שלושת החוקים הללו, של דרישת המגורים יחדיו, באה להדגיש את הצורך בקיום מבחן אובייקטיבי של ניהול משק במשותף.
אולם בעוד שלגבי הגדרת "אשתו" בחוק הביטוח הלאומי והגדרת "בני זוג" בחוק הבטחת הכנסה, לא בא אותו מבחן אובייקטיבי של ניהול משק בית משותף אלא בנוסף למבחן הכוונות של קשירת גורל ורצון לחיים יחדיו, הרי שבחוק המזונות כאשר התא המשפחתי פורק, ו הושת על החייב פסק דין למזונות, די בבירור התנאי האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף, לקביעת הזכאות על פי אותו חוק. תכלית תשלום הגמלה על פי חוק המזונות הינה - מתן גמלת קיום מחליפת החיוב על פי פסק הדין למזונות, בהעדר תמיכה כלכלית של החייב בזוכה, שהיה קודם לכן, עת חיו כבני זוג תוך ניהול משק בית משותף, תלוי בו לקיומו.
לאור אותה תכלית, ניהול משק בית משותף אף בהעדר כוונה לקשירת גורל חיים, מבטלת את תכלית תשלומה של הגמלה על פי חוק המזונות, באשר מן הבחינה הכלכלית חזר בעצם לקדמותו המצב של חיים כ"בני זוג".
משכך ראויים הדברים להיבחן, אזי, אם בהגדרת "אשתו" בחוק הבטוח הלאומי ובהגדרת "בני זוג" בחוק הבטחת הכנסה, דרישת המגורים יחדיו משמעה – הדגשת המבחן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף, הרי משמעות הביטוי ו"אינו מתגורר עם החייב" בהגדרת "זוכה" שבחוק המזונות הינה - ואינו מקיים עימו משק בית משותף. זהו המבחן המהותי - האובייקטיבי העונה על תכלית החוק ולפיו צריך להיקבע "הזוכה", להבדיל מהמבחן הפורמלי - טכני של חיים תחת קורת גג אחת ללא בחינת טיב הקשר בין בני הזוג."(ההדגשות לא במקור –י.ש).

הנה כי כן, מבחינה אובייקטיבית עולה כי מהעת בה הודיע יחיא לתובעת כי היא מגורשת, לא הייתה לצדדים כוונה לניהול משק בית משותף על כל רבדיו. מגוריו של יחיא במתחם המגורים יחד עם התובעת נובעים משתי סיבות עיקריות – האחת, חצי מהמבנה שייך לו, כשהמבנה ניתן להפרדה ולכניסה נפרדת (כשגם בשטח שלו יש שירותים מטבחון ומקלחת), והשנייה, עקב שירותו של יחיא במשטרת ישראל אין באפשרותו לעבור ולהתגורר בדירה בחברון אשר נמצאת אף היא בבעלותו. מכל מקום שוכנענו כי התשלומים האקראיים שביצע צד ג', עליהם אין תיעוד, וביקורים בביתה של התובעת (שם גם מתגוררים חלק מהילדים המשותפים), אינם מעידים כלל ועיקר על ניהול משק בית משותף.
ונקודה נוספת: ע"פ עדותו יחיא הוא מימן את הוצאות הנסיעה של כל המשפחה לבילוי משפחתי באילת (לאחר הפרידה) כולל של התובעת. ואכן אין חולק כי הייתה פעם אחת יציאה משותפת לאילת מתוך ניסיון (ככל הנראה של הילדים) לאחות את הקרעים . אלא, ששוכנענו, למרות דבריו של יחיא, כי לא הוא שילם את ההוצאות של התובעת, אלא הילדים הבגירים, וכי הניסיון לפיוס לא צלח כלל. מכל מקום, ולמרות הרושם המשפחתי ש יחיא ניסה ליצור, מקובלת עלינו עדותו של הבן, אחמד, כי הילדים שילמו עבור אימם (התובעת). נציין כי אפילו היינו מקבלים את טענתו כי שילם עבורה , אין בכך בכדי להעיד על קיומו של משק בית משותף.
לטענת הנתבע אין לתת משקל לעדותו של מר אחמד לאור ניתוק היחסים בינו לבין התובע. ואכן אין חולק כי מערכת היחסים במשפחה מורכבת וטעונה, וכך גם הקשר בין אחמד לאביו, יחיא. יחד עם זאת, לו רצה, יכול היה צד ג' להביא את יל דיו האחרים לעדות בבית הדין על מנת שבית הדין ישמע את גרסתם, מול גרסתו של אחמד, דבר שלא עשה.
ניכר היה מעדותו של אחמד כי המעמד קשה לו, כאשר הוא מופיע וצריך להעיד בעניינים אישיים של הוריו. אעפ"כ, לא מצאנו כי אחמד סתר את דבריו, או כי עדותו הייתה מוטית. עצם ניתוק היחסים בין אחמד לאביו לא היה בו כשלעצמו כדי לפגום באמינותו, אף שמטבע הדברים ברור לנו כי לאור מערכת היחסים העכורה, הוא מצדד בגרסתה של אימו יותר מבזו של אביו, אלא שכאמור שוכנענו, כי דיבר אמת. עדותו היית ה סדורה, רהוטה ועניינית ונמצאה אמינה עלינו (כאשר גם דירת המגורים, כפי שנצפתה על ידי המותב והצדדים, אכן תאמה את תיאוריו ותיאורי התובעת ).
בהערת אגב (ולאור טענת הנתבע) נציין , כי בחירתה של התובעת לפנות לנתבע למימוש פסק הדין למזונות ולא ללשכת ההוצאה לפועל אינה מפחיתה זכויותיה ואינה משנה לצורך פס"ד זה.

סוף דבר
לאחר שבחנו את טענות כל הצדדים (צד ג' לא הגיש סיכומים על אף שבית ה דין המתין ונתן לו הזדמנות לעשות כן), שוכנענו כי התובעת ויחיא אכן חיים בנפרד, וללא חיי שיתוף , ולא באותה יחידת מגורים. בכל מקרה, וגם אם השתתף בהוצאות הבית או בקניות, או אכל בבית, היה זה באופן ספורדי, שאינו מלמד על חיים במשותף, וכי התובעת לא בישלה או כיבסה לו, אלא ב יתם הנשואה. אמנם הם מתגוררים בבניין מ גורים אחד, אך כאמור, מדובר במגורים נפרדים עם כניסות נפרדות שאינן מלמדות על חיי שיתוף.
לאור כל האמור לעיל, ומשצד ג' לא משלם לתובעת מזונות כפי שנפסק ביית הדין השרעי – זכאית התובעת לקבל מזונות מהנתבע, החל מיום 01.08.2016 (ולעניין מזונות הקטין – עד הגיעו לגיל 18). מאידך גם התביעה של צד ג' שהגיש הנתבע – מתקבלת. לפיכך המוסד רשאי לגבות מזונות אלו שישלם לתובעת , מצד ג'.
בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

נציג ציבור(ע)
יוסי קשי

נציג ציבור(מ)
מימון אסולין

יפה שטיין, שופטת

ניתן היום, ג' אדר א' תשע"ט, (08 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: דיאנא ג'ואברה
נתבע: צד ג'
שופט :
עורכי דין: