ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ינון יצחקי נגד מודיעין אזרחי בעמ :

07 פברואר 2019
לפני: כבוד השופט כאמל אבו קאעוד - סגן נשיא
נציג ציבור (עובדים) נתן מזרחי
מתיג ציבור (מעסיקים) חיים בריל
המבקש
(התובע):
ינון יצחקי

ע"י ב"כ: עו"ד אליהו שרשבסקי

-
המשיבים
(הנתבעות):
1. מודיעין אזרחי בעמ
ע"י ב"כ: עו"ד תומר גרוסמן

2. הסתדרות העובדים הלאומית

ע"י ב"כ: עו"ד בנימין טואף

החלטה

לפנינו בקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן לתיקון כתב התובענה הנספח לה, בהתאמה.

נקדים ונאמר, כי במסגרת הדיון בבקשה שלפנינו, נדרשנו למכלול כתבי הטענות והנספחים להם, אשר הוגשו לבית-הדין בהליך זה, ובכללם הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, התשובות לבקשה, וכן תגובת התובע. בסופו של יום מצאנו, כי אין מקום לקבלת הבקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולתיקון כתב התובענה. זאת, בשים לב למסקנתנו לפיה ממילא יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. והכל כפי שיפורט להלן.

רקע עובדתי ודיוני; טענות הצדדים
התיק שלפנינו עניינו תביעה ייצוגית כנגד המשיבה 1, חברת מודיעין אזרחי בע"מ, העוסקת במתן שירותי אבטחה במתקנים שונים ( להלן: "הנתבעת" או " מודיעין אזרחי").
ההליך החל כתביעה אישית שהגיש המבקש ( להלן: "התובע") כנגד הנתבעת ביום 5.5.2016, במסגרתה נתבעו זכויותיו הסוציאליות בגין תקופת עבודה בת כ-4 שנים במהלכה עבד אצל הנתבעת כמאבטח.
ביום 29.3.2017 הגיש התובע בקשה לאישור חלק מתביעתו כתביעה ייצוגית. החלק בו התבקש להכיר בית-הדין כתביעה ייצוגית הוא תביעת התובע להפרשי שכר - חצי שעת עבודה נוספת, אשר לטענת התובע לא שולמה לו באופן גורף לאורך כל תקופת העסקתו, כאשר עבד במשמרות בנות 12 שעות במחסומים באזור עוטף ירושלים.
בדיון שהתקיים ביום 20.4.2017, ובהתאם להסכמת התובע, נקבע כי התביעה האישית שהגיש התובע תימחק, למעט הרכיב העומד בבסיס התובענה הייצוגית. בהתאם לכך, התבקשה מודיעין אזרחי להגיש תשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית עד יום 2.7.2017.
תחת הגשת תשובה כאמור, הגישה מודיעין אזרחי ביום 6.7.2017 בקשה למחיקת ההליך. זאת, נוכח התנהלות התובע ובא-כוחו ובשים לב לטענה כי הם אינם כשירים לשמש כתובע ייצוגי וכב"כ לתובע ייצוגי בהתאם לסעיפים 8( א)(3)-(4) לחוק תובענות ייצוגיות. בהחלטה מיום 12.9.2017 דחה בית-הדין את הבקשה, תוך שניתנו הוראות להמשך ניהול ההליך ובכללן נקבע כי על מודיעין אזרחי להגיש תשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. יצוין, כי בקשת רשות ערעור שהגישה מודיעין אזרחי כנגד ההחלטה הנ"ל נדחתה על-ידי בית-הדין הארצי ביום 20.9.2017 .
בהמשך לכך, הוגשה ביום 12.11.2017 תשובת מודיעין אזרחי לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. ביום 18.2.2018 הוגשה תגובת התובע לתשובת מודיעין אזרחי.
יצוין, כי ביום 2.10.2017 הגישה המשיבה 2 ( להלן: "ההסתדרות הלאומית") בקשה להצטרף כצד להליך הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בשים לב לכך כי היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי מודיעין אזרחי וכן בשים לב לכך שבתקופת עבודתו של התובע אף נחתם הסכם קיבוצי בין הצדדים. בהחלטה מיום 15.3.2018 הורה בית הדין על צירופה של ההסתדרות הלאומית כצד להליך מן הטעמים הנ"ל, וכן מן הטעם שזו צורפה מלכתחילה כצד להליך, הגם אם פורמלי בלבד, על-ידי התובע במסגרת בקשתו לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. ההסתדרות הלאומית הגישה תשובתה לבקשת התובע לאישור התובענה כייצוגית ביום 15.5.2018. יצוין, כי התובע לא הגיש תגובה לתשובת ההסתדרות.
ביום 11.6.2018 התקיים דיון לפני בית-הדין במעמד הצדדים. בתום הדיון הציע בית-הדין לב"כ התובע הצעה. נקבע, כי על ב"כ התובע להודיע תוך 21 יום אם הוא עומד על בקשתו לאישור התביעה כייצוגית. עוד נקבע, כי ככל שב"כ התובע עומד על בקשתו יגיש לתיק בית-הדין כתב תובענה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, אשר לא יחרוג מהעילות המפורטות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. זאת, בשים לב לכך שכתב תובענה כאמור לא צורף לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ותחת זאת ב"כ התובע ביקש להתייחס לסעיפים הרלוונטיים לתביעה הייצוגית מתוך כתב התביעה המקורי.
בהמשך לכך, ביקש ב"כ התובע ארכה להגשת ההודעה הנ"ל. בסופו של יום הגיש התובע הודעה ביום 7.8.2018. בהודעתו ציין התובע כי לאחר בחינת הסוגיה, החליט להמשיך בהליך תוך מיקוד וצמצום הבקשה הייצוגית לעבודת התובע וחברי הקבוצה הייצוגית במחסום קלנדיה בלבד ( ולא ביתר 13 המחסומים הנוספים אליהם התייחסה התביעה המקורית ואף הבקשה לאישור התביעה כייצוגית). צוין, כי מחסום קלנדיה הנו המחסום הגדול מבין המחסומים ובו עבד גם התובע עצמו וכי סכום התביעה הייצוגית בגינו הנו כחמישית מסכום התביעה הייצוגית המקורית. עוד צוין, כי מיקוד התביעה הייצוגית למחסום קלנדיה בלבד יקל על ניהול ההליך ויחסוך מזמנם של בית-הדין והצדדים.
בהמשך להודעה הנ"ל וטרם ניתנה החלטת בית-הדין, הגיש התובע ביום 2.9.2018 בקשה נוספת " למתן הבהרה; למתן הוראות", וכן " בקשה להתיר תיקון הבקשה הייצוגית". במסגרת בקשה זו ביקש התובע להבהיר כי בבקשתו מיום 7.8.2018 לא ביקש באופן מפורש לתקן את כתב התובענה ועל כן הוא מבקש כעת להתיר לו להגיש תובענה מתוקנת, אשר, כאמור, תתייחס לעובדי מודיעין אזרחי במחסום קלנדיה בלבד ובהתאם לכך אף יופחת הסעד הנתבע. ב"כ התובע ביקש לקבוע כי אין צורך בהגשת הנספחים מחדש, משאלה כבר מצויים בתיק. כמו-כן, ביקש כי תגובתו לתשובת מודיעין אזרחי לבקשה המקורית תהווה חלק משלים לבקשה.
מודיעין אזרחי וההסתדרות הלאומית התבקשו להגיש תשובתן לבקשת התובע.
מודיעין אזרחי הגישה תשובה ארוכה ומפורטת. בקצרה ייאמר, כי מודיעין אזרחי ביקשה לדחות את בקשת התובע לתיקון הבקשה והתובענה הייצוגית. בין היתר, נטען, כי התובע מבקש לערוך מקצה שיפורים לבקשתו המקורית, מבלי שינמק מדוע הוא מבקש לעשות כן. עוד נטען, כי הבקשה לוקה בשיהוי, שכן המידע בדבר השוני בהתנהלות בכל אחד מן המחסומים היה ידוע לתובע בעת הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. מכאן, נטען, כי הדבר מדגיש את רשלנותו ופזיזותו באופן הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מלכתחילה. עוד נטען, כי בקשת התיקון לא הייתה פרי יוזמתו של התובע אלא נולדה בעקבות הערות בית-הדין בדיון המוקדם שהתקיים ביום 11.6.2018. כמו-כן, נטען, כי בקשת התובע לאחר שמודיעין אזרחי כבר הגישה תשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, תוך השקעת זמן ומשאבים, מהווה חוסר תום לב דיוני קיצוני. לבסוף נטען, כי ההתמקדות במחסום קלנדיה לא תצמיח כל תועלת לאור החוסר העובדתי והראייתי וכן לאור המצב המשפטי במקרה הנדון, כפי שנטען אף בתשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. לבסוף, ביקשה מודיעין אזרחי כי ככל שבית-הדין יקבל את הבקשה יחייב את התובע בהוצאות הולמות, זאת, בין היתר, בשים לב לצורך בהשלמת טיעון מפורט בכתב לבקשה החדשה ולכתב התובענה.
לצד כל אלה, חזרה מודיעין אזרחי על בקשתה למחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על הסף ולגופה. זאת מנימוקים שונים, ובהם קיומו של הסכם קיבוצי אשר הנתבעת היא צד לו; הטענה כי מדובר בעילה פרטנית וכי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה; העדר ביסוס משפטי לטענות התובע; העדר עילת תביעה אישית; וכן הטענה כי במצב הדברים הנ"ל לא קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ינוהל בדרך הולמת ובתום לב, בהתאם לסעיפים 8( א)(3)-(4) לחוק תובענות ייצוגיות. כמו-כן, עתרה מודיעין אזרחי לחיוב התובע בהוצאות הולמות ומיוחדות, בשים לב לאופיו של הליך התובענה הייצוגית.
ההסתדרות הלאומית חזרה בתשובתה על טענותיה כפי שהועלו במסגרת תשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולפיהן מקום בו קיים ארגון עובדים פעיל אין מקום לניהול תובענה ייצוגית. הודגש, כי אין בצמצום הקבוצה כדי לאיין את המניעות בהגשת התובענה הייצוגית מכוח סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, וכן לא את העובדה שתובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לניהול תובענות מעין אלה. משדין הבקשה לאישור התובענה הייצוגית להידחות ממילא, נטען כי אף אין לקבל את הבקשה לתיקון הבקשה הייצוגית וכתב התובענה.
בתגובתו לתשובת מודיעין אזרחי, טען התובע טענות שונות לעניין התנהלותה של מודיעין אזרחי. לגופו של עניין נטען, כי התובע אינו חוזר בו מטענותיו לגבי כלל המחסומים. נטען, כי בקשת התובע לאישור התביעה כייצוגית הוגשה ונערכה בקפידה והיא מגובה בראיות. אולם, כפי שצוין בבקשה לתיקון הבקשה וכתב התובענה - יש לראות בבקשתו כהצעה לייעול ההליך ותו לא. זאת, על רקע הצעת בית-הדין בדיון שהתקיים ביום 11.6.2018. עוד נטען, כי התנגדות מודיעין אזרחי אינה ברורה נוכח טענתה כי התיקון האמור חסר משמעות לאור החוסר העובדתי, הראייתי והמצב המשפטי במקרה הנדון. על רקע זה, ציין התובע כי ככל שמודיעין אזרחי מעוניינת בניהול ההליך ביחס לכלל המחסומים – אדרבא, אין לו כל התנגדות לכך, אם אכן כך יחליט בית-הדין.

דיון והכרעה
כאמור, במסגרת הדיון בבקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולתיקון כתב התובענה הנספח לה, נדרשנו למכלול כתבי בי-הדין אשר הוגשו לתיק בית-הדין, על נספחיהם; וכן לדברים שעלו בדיון שנערך בפני בית-הדין ביום 11.6.2018. בעשותנו כך נוכחנו, כי יש לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בשים לב לכך, אף לא מצאנו כי יש מקום לדון בבקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולתיקון כתב התביעה הנספח לה. להלן טעמינו לכך:

המסגרת הנורמטיבית – אישור תובענה ייצוגית
התובענה הייצוגית היא כלי משפטי ייחודי, במסגרתו תובע אחד (או מספר תובעים) תובע בשם קבוצה של יחידים בגין פגיעה בעלת אופי דומה בכלל חברי הקבוצה. זאת, במקרים בהם הנזק הקונקרטי של כל אחד מחברי הקבוצה לרוב אינו מספיק לשם הגשת תובענה אישית לבית המשפט המוסמך, על ההוצאות הכרוכות בכך. נוסף על כך, התובענה הייצוגית מבקשת להביא צדק לצרכנים "הבלתי מיודעים", אשר כלל אינם מודעים לפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מפעולות שונות של הנתבע. תכליתה של התובענה הייצוגית היא למנוע עשיית עושר ולא במשפט על-ידי אותם גופים המתעשרים שלא כדין על חשבון היחידים, המצטרפים לציבור גדול. כמו-כן, מהווה התובענה הייצוגית אמצעי לאכיפת החוק במישור האזרחי מקום שבו הסנקציה הפלילית-עונשית וסנקציות הרשויות המפקחות אינן מספיקות.
הנה כי כן, חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") נועד לקדם אינטרסים כלכליים וחברתיים, ובכללם שיפור ההגנה על זכויות; מימוש זכות הגישה לערכאות, בפרט עבור אוכלוסייה המתקשה לפנות לבית-המשפט באופן עצמאי; אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; וכן ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.
החוק, וכן תקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, הצמודות לו (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות" או "התקנות"), קובעים כללים לעניין הגשתה וניהולה של תובענה ייצוגית. חלק מן הסעיפים הקבועים בחוק כוללים הגבלות לעניין הגשתה של תובענה כייצוגית. כך, סעיף 3 ל חוק תובענות ייצוגיות קובע באילו עניינים ניתן להגיש תובענה ייצוגית; סעיף 4 מטיל סייגים על מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית ובשם מי; וסעיף 8 לחוק קובע את השיקולים שעל בית-המשפט, ובענייננו בית-הדין, לשקול בבואו לאשר בקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית.
להלן נפנה לבחון האם התקיימו התנאים המצדיקים את אישור הבקשה לאישור התובענה כייצוגית במקרה שלפנינו - בבקשה המקורית ובבקשה המתוקנת בצוותא חדא . אולם, בטרם נעשה כן ברצוננו לציין שניים:
ראשית, יש לתת את הדעת לכך שבהתאם לתקנה 2 לתקנות תובענות ייצוגיות בבקשה לאישור תובענה כייצוגית על בעל הדין לפרט את טיעוניו, כולל אסמכתאות. על-פי הפסיקה דרישה זו מהווה חלק מן הפיקוח שראה המחוקק להנהיג על מכשיר התובענה הייצוגית, בשים לב לסכנות הטמונות בו. על התובע הייצוגי מוטל נטל הוכחה מחמיר - בהליך אישורה של תובענה ייצוגית אין להסתפק בכך שהעובדות הנטענות בכתב התביעה מקימות עילת תביעה, אלא שיש להוכיח את העובדות הנטענות באופן לכאורי. בהתאם לכך, בית-המשפט נדרש לבחון, כבר בשלבים המוקדמים של ההליך, את מלוא התשתית הראייתית שהובאה על-ידי בעלי הדין. זאת, תוך שעליו לתת את הדעת גם לטענות הנתבע ולבחון אם הן מכרסמות באופן ממשי בסיכויי ההצלחה של התובע.
שנית, בתקנה 2(ה) לתקנות נקבע כי "בית-המשפט רשאי להחליט בבקשה לאישור על יסוד החומר שהוגש לו לפי תקנה זאת בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם". בפסיקה נקבע, כי השאלה אם לקיים או לא לקיים דיון וחקירת מצהירים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, מסורה לשיקול דעתו של בית-הדין הדן בבקשה לאישור, ועליו להפעילו ככל שבירור המחלוקת העובדתית אשר נפלה בין הצדדים נדרש לשם הכרעה בבקשה ואחד מבעלי הדין ביקש לחקור בחקירה שכנגד את המצהירים מטעם בעל הדין האחר, ובלבד שהחקירה הנגדית לא תהפוך לבירור התובענה (שטרם אושרה) לגופה. ויובהר, הכלל הוא שיש לקיים דיון בבקשה לאישור, שתכליתו לעמוד על נקודות המחלוקת הנוגעות לתשתית העובדתית הרלוונטית לעניין אישור הבקשה, וזאת במובחן מחילוקי דעות עובדתיים בעניין התובענה לגופה.

מן הכלל אל הפרט
כאמור, עתה נפנה לבחון את תחולתם של סעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות על המקרה שלפנינו. כפי שצוין לעיל, מסקנותינו מתבססות על כתבי הטענות שהגישו הצדדים לעיוננו, על נספחיהם. זאת, בשים לב לכך שבהתאם לתקנה 2 לתקנות תובענות ייצוגיות, נפרשה לפנינו התשתית הראייתית לתמיכה בבקשה ובכתב התביעה הנספח לה כבר בשלב זה. וכן בשים לב לכך שלא מצאנו כי יש מקום לנהל דיון, מעבר לדיון המקדים שנערך בפני בית-הדין ביום 11.6.2018.

סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות
סעיף 3(א) לחוק קובע כי לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה. התוספת השנייה מונה את סוגי התביעות שניתן להגיש בהן בקשה לאישור תובענה כייצוגית. לענייננו קובע סעיף 10(1) לתוספת השנייה כי ניתן להגיש "תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958".
סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק קובע כי "תביעה" כאמור היא למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי. בהגבלה זו שהטיל המחוקק על ההיתכנות להגשת תובענה ייצוגית יש ביטוי למאפייניו הייחודיים של משפט העבודה, ובפרט משפט העבודה הקיבוצי, ולתוצאות שליליות שיכול ותהיינה לתובענה ייצוגית בדרכה למימוש זכויותיהם של עובדים ועובדים לשעבר, על כלל העובדים ועל מקום העבודה. זאת, הן בשל ביזור כוח העובדים, והן בשל פגיעה במעמדו של ארגון העובדים, אשר תכרסם ביכולתו להגן ולקדם את זכויות העובדים. בפסיקת בית-הדין הארצי נקבע, כי תכליתו של סעיף 10(3) היא מתן האפשרות לארגוני העובדים לפעול במישור יחסי העבודה הקיבוציים מול המעסיק. זאת, בהתאם למדיניות שלפיה ארגון העובדים הוא הגוף המשפטי שייצג באופן הנאמן והראוי ביותר את עניינם של כלל העובדים במקום העבודה המאורגן, ויפעל למיצוי זכויות העובדים בכללם באופן המיטבי והיעיל ביותר. על כן, ככלל, לא תאושר בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנסיבות שבהן חלה הוראת סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק.
לצד זאת, נקבע כי במקרים בהם ארגון העובדים היציג אינו פועל לאכיפת זכויותיהם של העובדים, הרי שיתכן ותתקבל הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, על אף קיומו של ארגון עובדים יציג. לעניין זה נפסק כי "הסכם קיבוצי "על הנייר", שלא נעשות בפועל פעולות לאכוף את הזכויות הקבועות בו, אינו מספיק על מנת להוות חסם להגשת התובענה הייצוגית לפי סעיף 10(3). אין די בהסכם קיבוצי שהוא אות מתה, ובארגון עובדים שמתפקד אך כ"עלה תאנה" המכסה על אי-הגנה בפועל על זכויות העובדים. במקרים אלו, אין לומר כי ההסכם הקיבוצי מסדיר את יחסי העבודה ולפיכך ניתן לאשר בקשה להגשת תובענה ייצוגית".
נפסק, כי לצורך הכרעה בשאלה האמורה "על בית הדין לשקול את כלל נסיבות המקרה, ובכללן: מאפייניו של ענף התעסוקה המדובר; קיומן או העדרן של הפרות זכויות שיטתיות; את סוג הזכויות שנפגעו; פועלו של ארגון העובדים (הן ביחס לזכויות שנפגעו והן באופן כללי); נגישותו של ארגון העובדים לטיפול בפניות פרטיקולריות של עובדים, על יסוד ההנחה שארגון עובדים מתפקד חייב להעמיד לרשות העובדים שאותם הוא מייצג מנגנון פעיל ויעיל לבחינת תלונותיהם ולאכיפת זכויותיהם; תפקודו הכללי של ארגון העובדים בכל הנוגע לשמירה על זכויותיהם של עובדים; יכולתו של ארגון העובדים להביא לאכיפת זכויות העובדים בפועל, כך שיקבלו את המגיע להם מן המעסיק, וכן את יכולתו של ארגון העובדים לפעול גם לאכיפת זכויות בעבר ולא רק במבט צופה פני עתיד".

עוד נפסק, כי בחינת פעילותו של ארגון העובדים, ותחולתו של סעיף 10(3), תעשה נכון למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. זאת, בשים לב לכך שהתייחסות לצעדי אכיפה שנעשו לאחר הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כמחסום לאישורה - עלולה לעודד הסכמות בין ארגוני העובדים לבין מעסיקים שאינן משקפות מחויבות אמתית לאכוף את זכויות העובדים.
בשים לב לכך שהחסם שמציב סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק מהגשת תובענה ייצוגית מחייב התייחסות לפעילות ארגון העובדים, נקבע כי תנאי מוקדם להגשת בקשה להכיר בתובענה כאמור כתובענה ייצוגית, היא פניה מוקדמת, בכתב, לארגון העובדים במסגרתה יודיע התובע המייצג על כוונתו לנקוט בהליכי תובענה ייצוגית ועילותיה. זאת, מתוקף עקרונות של הוגנות, יעילות ותום לב במקום עבודה מאורגן, וכן כדי לקדם את הגשמת הוראות חוק תובענות ייצוגיות, בהתאם לתכליתן.
במקרה שלפנינו, ביקש התובע כי נכיר בתביעתו להפרשי שכר - חצי שעת עבודה נוספת, אשר לטענת התובע לא שולמה לו באופן גורף לאורך כל תקופת העסקתו, כאשר עבד במשמרות בנות 12 שעות במחסומים באזור עוטף ירושלים – כתביעה ייצוגית. אין מחלוקת, כי מדובר בתביעה אשר לבית-דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24( א)(1) לחוק בית-הדין לעבודה. עם זאת, הצדדים נחלקו בשאלה האם חל בענייננו החריג הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק.
מהמסמכים שהוגשו לעיוננו עולה, כי הנתבעת, מודיעין אזרחי, חברה בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל. מתוקף חברותה בארגון זה היא סמוכה להסכם הקיבוצי הכללי החל על ענף השמירה והאבטחה (מחודש נובמבר 2008), אשר הורחב בצו הרחבה (מחודש יוני 2009); להסכם הקיבוצי הכללי מיום 22.7.2014, אשר קיבל תוקף של צו הרחבה ביום 26.10.2014; וכן להסכם הקיבוצי מיום 27.6.2011 שעניינו אכיפת זכויות עובדים בענף השמירה והאבטחה.
עוד עולה מהמסמכים שלפנינו, כי בתחילת העסקתו של התובע אצל המשיבה הסתדרות העובדים הכללית הייתה ארגון העובדים היציג במשיבה ובתקופה זו חל על הצדדים הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף השמירה משנת 2008 כמפורט לעיל, ואילו במהלך שנת 2012 הכריזה ההסתדרות הלאומית על היותה ארגון העובדים היציג במשיבה. כחלק מכך, ביום 28.11.2012 נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי מיוחד (להלן: "ההסכם הקיבוצי המיוחד" או "ההסכם הקיבוצי משנת 2012"). ובהמשך להסכם זה נחתם נספח להסכם ביום 31.8.2015 .
עיון בהסכם הקיבוצי משנת 2012 מעלה כי סעיפים שונים בו כוללים התייחסות למעקב וקידום זכויות עובדים. כך, בסעיף 33 להסכם הקיבוצי המיוחד נקבע, כי ההסתדרות הלאומית או מי שיוסמך על ידה לשם כך, ידון עם הנהלת הנתבעת, יטפל וייתן הנחיות לנתבעת בכל הקשור לעניינים השוטפים של העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם בחברה. לצורך ביצוע האמור לעיל נקבע כי תוקם על ידי הסתדרות הלאומית ועדה מייעצת לנתבעת, שתתכנס בהתאם לצורך.
בסעיף 36 להסכם נקבע מנגנון ליישוב חילוקי דעות. כחלק מכך נקבע, כי נציגות העובדים והנתבעת יפעלו באופן הדדי לקידום רווחת העובד ותנאי עבודתו. עוד נקבע, כי הנתבעת תשתף את נציגות העובדים בכל מידע הנוגע לתנאי העבודה בה ולשינויים מתוכננים בתנאי העבודה. אשר לתביעות פרטניות של עובדים, נקבע כי בכפוף להסכמת העובד, וכשלב מקדים לנקיטת הליך משפטי בפני הערכאות המשפטיות, יבררו הצדדים את טענות העובד במסגרת ועדה פריטטית, בהתאם להוראות המפורטות בהסכם.
בסעיף 37 להסכם הקיבוצי המיוחד אשר כותרתו " הגברת האכיפה וזכויות העובדים" נקבע, כי הנתבעת תמציא להסתדרות הלאומית ב-31 לינואר בכל שנה, אישור על עמידתה בכל החובות והתשלומים החלים עליה על פי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכם הקיבוצי הכללי, בנוגע לשנה החולפת וכי על האישור להיות חתום בידי מורשה חתימה מטעם הנתבעת ועל-ידי רואה חשבון חיצוני. בסעיף 38 נקבע כי תוקם ועדת אכיפה שתהיה מורכבת מנציג הנתבעת, נציג ההסתדרות הלאומית ובודק שכר מוסמך. סעיף 40 להסכם הקיבוצי המיוחד הסדיר את הביקורות שיערכו בנתבעת על-ידי ועדת האכיפה לצורך מעקב אחר זכויות העובדים. לדוגמה, כחלק מכך נקבע כי על הנתבעת להמציא להסתדרות הלאומית תלושי שכר מדגמיים של עובדים על-מנת שאלה ייבחנו על ידי הארגון היציג וכי הארגון יוודא כי זכויות העובדים משולמות במלואן.
בסעיף 41 נקבע כי במקרה בו קיימת לעובד טענה בדבר פגיעה בזכויותיו הוא רשאי לפנות באמצעות נציגות העובדים למנגנון חלוקי הדעות הקבוע בסעיף 36 להסכם, וכי הצדדים רשאים להפנות את העובד לבדיקתה של ועדת האכיפה. ואילו בסעיף 43 להסכם נקבע כי תוקם ועדת מעקב בהרכב של מנכ"ל הנתבעת או נציג מטעמו וסמנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית, אשר תעקוב אחר אכיפת זכויות העובדים בהתאם למפורט בהסכם.
בהמשך לחתימת ההסכם הקיבוצי המיוחד, נחתם, כאמור, נספח להסכם ביום 31.8.2015. בהתאם לנספח נקבע כי פרקים ד-ו לנספח יחולו על כלל העובדים וכי הם באים, בין היתר, תחת סעיפים 36-40 להסכם, אשר תוכנם פורט לעיל. עיון בפרקים ד-ה לנספח מעלה, כי נכללים בהם סעיפים הזהים במהותם לסעיפים 36-40 לעיל, וכי עניינם קביעת מנגנונים ליישוב חלוקי דעות וכן הסדרת פעולת ועדת האכיפה וביקורותיה לבחינת עמידת הנתבעת בחובותיה כלפי עובדיה, בהתאם לדיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכם הקיבוצי החלים עליה.
עיננו הרואות, כי במקרה שלפנינו קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד, אשר הנתבעת היא צד לו. ההסכם אף כולל מנגנונים לבירור מחלוקות, ובכללן תביעות פרטניות, וכן מנגנון אכיפה לצורך שמירה על זכויות העובדים. נוסף על כך, ההסתדרות הלאומית ציינה בתשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית כי היא מעניקה לעובדי מודיעין אזרחי שירותי ייעוץ משפטי ואף מעמידה לרשותם חשבת שכר לצורך בחינת טענותיהם הפרטניות.
לתמיכה בטענותיה הגישה ההסתדרות לעיוננו דוח פעילות (חלקי) המפרט את הפעולות שביצעה ההסתדרות הלאומית בקרב עובדי מודיעין אזרחי בשנים 2016-2018. מהדוח עולה כי ההסתדרות ערכה פגישות עם עובדים; ערכה פגישות עם מודיעין אזרחי; ניסתה לגשר במקרים של סכסוך בין ההנהלה והעובדים; השתתפה בשימועים; בחנה זכויות עובדים וכדומה. כמו-כן, הגישה ההסתדרות הלאומית תצהיר מטעם הגב' אלינה שקודניקוב, מחזיקת תיק מודיעין אזרחי בהסתדרות הלאומית, אשר לפעולות ההסתדרות הלאומית ביחס לעובדי מודיעין אזרחי. נוסף על אלה, הגישה ההסתדרות לעיוננו העתק מכתב שנשלח לנתבעת הנוגע לזכויות עובדי הנתבעת בפרויקט עוטף ירושלים. אף הנתבעת הגישה לעיוננו מסמכים שונים המעידים על פעילות ההסתדרות הלאומית לקידום והגנה על זכויות עובדים בנתבעת וכן בדבר פעילותן של ועדות האכיפה שצוינו לעיל.
הנה כי כן, מן החומר שהונח לפנינו עולה, כי אין מקום לאשר את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בשל קיומו של ארגון עובדים יציג והסכם קיבוצי. זאת, בשים לב לכך שההסתדרות הלאומית מהווה ארגון עובדים פעיל, הפועל הלכה למעשה לבחינת, מיצוי וקידום זכויות עובדים, הגם אם אין המדובר בפעולה למען עובדי מודיעין אזרחי שעבדו כמאבטחים במחסומים בגזרת עוטף ירושלים דווקא. אישור הגשת התובענה הייצוגית בנסיבות הללו משמעותו תהיה ריקון מתוכן של סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק, אשר תכליתו היא מתן עדיפות ברורה לאכיפת זכויות העובדים במקום עבודה מאורגן, באמצעות ארגון העובדים .
לעניין זה יצוין, כי אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה אין התביעה שבפנינו מן העניינים עליהם אמון ארגון העובדים, בשים לב לכך שמקורה באי קיום הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה"). ברי, כי ארגון העובדים אמון אף על הבטחת זכויותיהם הקוגנטיות של העובדים בהתאם לחוק ולא רק על הבטחת הזכויות הנוספות שנקבעו בהסכם הקיבוצי. יתרה מכך, עיון בהסכם הקיבוצי משנת 2012 מעלה כי נכללת בו התייחסות לתשלום עבור שעות נוספות.

עוד יצוין, כי אכן טרם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית פנה התובע להסתדרות הלאומית, כנדרש, על-מנת לאפשר לה לטפל בסוגיה השנויה במחלוקת, ואולם עד כה לא פעלה ההסתדרות הלאומית בנושא. עם זאת, אין בכך כדי לשנות ממסקנתנו לעיל. להלן נבהיר את הדברים.
ביום 4.1.2017 פנה ב"כ התובע להסתדרות הלאומית וציין בפניה כי יש בכוונתו להגיש תביעה ייצוגית כנגד מודיעין אזרחי. במכתבו הציג ב"כ התובע את טענות התובע לעניין הפרשי שכר עבודתו; ציין כי בידיו תצהירים של מספר עובדים המתייחסים לאמור; וביקש לדעת האם ההסתדרות הלאומית מכירה בהפרת תשלום השכר כאמור; האם פעלה בעבר בנושא; והאם בכוונתה לטפל מעתה בנושא.
ההסתדרות הלאומית שלחה לב"כ התובע שני מכתבי תשובה לפנייתו. האחד מיום 16.1.2017 והשני מיום 19.1.2017. במכתב הראשן ציינה ההסתדרות הלאומית כי טענות התובע ייבחנו ועוד ציינה כי כארגון העובדים היציג היא מקיימת באופן שוטף ועדות אכיפה לבדיקת יישום זכויות עובדי החברה ועומדת על תיקון הליקויים במידה ונמצאו.
במכתב השני התייחסה ההסתדרות הלאומית לטענותיו של התובע, ציינה כי בדקה את הנושא מול חברת מודיעין אזרחי ודחתה את הטענות בדבר ביצוע חצי שעת עבודה נוספת במשמרות בנות 12 שעות. לצד זאת, ציינה ההסתדרות כי ב"כ התובע לא צירף לפנייתו דוחות נוכחות של התובע על-מנת שתוכל לברר את טענותיו. בסיום המכתב ציינה ההסתדרות כי הנושא הנדון מועלה לפניה לראשונה וחזרה על כך שכארגון העובדים היציג היא מקיימת ועדות אכיפה וכי ככל שעלו ליקויים בוועדות הרי שאלה תוקנו על-ידי מודיעין אזרחי.
התובע מבקש כי נלמד מהתנהלות ההסתדרות הלאומית כמפורט לעיל שהיא אינה פועלת למען העובדים כפי שמצופה מארגון העובדים, וכפועל יוצא מכך נאשר בקשתו לאישור התובענה כייצוגית, על אף הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק. אולם, אין בידינו להגיע למסקנה כאמור על סמך התנהלות זו בלבד של ההסתדרות. מדובר במקרה בודד שאין אנו יכולים לקבוע כי הוא מעיד על הכלל, זאת אף בשים לב ליתר הראיות שהוצגו לפנינו לעניין פעילות ההסתדרות הלאומית למען זכויות העובדים. זאת ועוד; בתשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית ציינה ההסתדרות הלאומית כי ב"כ התובע לא המציא לה מסמכים נוספים בהמשך למכתב מיום 19.1.2017, על-מנת שתוכל לברר את טענות התובע, בטרם הגיש את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
לצד זאת, יודגש, כי אף שבנסיבות העניין אין מקום לסטות מהוראתו המפורשת של החוק ואין מקום לאישורה של התובענה הייצוגית כפי שמבקש התובע, אנו סבורים שטוב הייתה עושה ההסתדרות הלאומית לוּ הייתה פועלת בזמן שחלף מאז נשלחה אליה פניית ב"כ התובע ועד היום – כשנתיים ימים – כדי לבחון את טענות התובע אף מול מאבטחים נוספים העובדים במחסומים באזור עוטף ירושלים, ובמקביל להליך דנן. הימנעותה של ההסתדרות מלעשות כן, תוך בחינת הנושא אל מול מודיעין אזרחי בלבד, יש בה טעם לפגם. זאת ועוד; בחינה כאמור אף הייתה עשויה לסייע לקידום ההליך בפני בית-הדין וזאת בהתאם לממצאי בירור כאמור. אנו תקווה כי בשים לב למסקנתנו בדבר המניעות שמקים סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק מפני הגשת תביעה ייצוגית, תפעל ההסתדרות הלאומית במרץ לבחינת הסוגיה האמורה, זאת מול עובדי המשיבה בעבר ובהווה, ולא תסתפק בדיווח מטעם המעסיק בלבד.
בטרם חתימת סוגיה זו יוער, כי לא מצאנו כי יש ממש בטענת התובע לפיה ההסתדרות הלאומית לא נבחרה על-ידי עובדי מודיעין אזרחי וכי ההסכמים בינה ובין הנתבעת הם הסכמים פנימיים. זאת, בשים לב לכך שלא הוצגו בפנינו ראיות לעניין זה וכן בשים לב לכך שהליך זה אינו מהווה מסגרת מתאימה לדיון בסוגיית היציגות.
נוכח המסקנה אליה הגענו בדבר המניעות שמקים סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק לאישור התובענה כייצוגית, ניתן היה לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית כבר בשלב זה. עם זאת, מצאנו לנכון להתייחס בקצרה אף להתקיימות יתר התנאים לאישור הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית במקרה דנן, בהתאם לסעיפים 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות.

סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות
סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות קובע מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לענייננו רלוונטית הוראת סעיף 4(א)(1) לפיה רשאי להגיש בקשה כאמור:
"אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;"
בפסיקה נקבע כי קיומה של עילת תביעה אישית מהווה תנאי בסיסי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. אשר לרמת ההוכחה של הטענות העובדתיות נקבע, כי על המבקש להיות תובע ייצוגי להציג בטיעונים ובראיות לכאוריות בסיס ממשי – עובדתי ומשפטי – לתמיכה בתביעתו. עוד יש לשכנע כי קיימת " קבוצה", שמתעוררות לגביה - בהתייחס לעילת תביעתו האישית של התובע - " שאלות מהותיות של עובדה או משפט" המשותפות לכל חברי הקבוצה.

עילת התביעה
במקרה דנן טוען התובע, כאמור, כי מודיעין אזרחי נמנעה מלשלם לו, ולעובדים כמוהו, בעבור חצי שעת עבודה נוספת אשר ביצעו באופן קבוע עת הגיעו למשמרות בנות 12 שעות באזור עוטף ירושלים. לתמיכה בטענתו, הגיש התובע תצהיר מטעמו; את תצהיריהם של ארבעה עובדים נוספים – מר עלא אבו סאלח, מר רם בלאסאן, מר אמיר מרינוב ומר יהודה גרודז'נסקי (להלן: "אבו סאלח", "בלאסאן", "מרינוב" ו" גרודז'נסקי" בהתאמה); דוחות נוכחות חלקיים של התובע ושל מרינוב, הן מטעם חברת מודיעין אזרחי והן מטעם התובע, או מרינוב, בהתאמה; וכן תלושי שכר חלקיים של התובע ושל יתר המצהירים.
בנקודה זו המקום לציין, כי התובע התייחס בתביעתו ובבקשתו לאישור התביעה כייצוגית לכך שעבד בפועל חצי שעת עבודה נוספת רק עת ביצע משמרות בנות 12 שעות, ולא כאשר ביצע משמרות בהיקף שעות אחר, אשר לעניינן לא נטען בפנינו דבר.

מהתצהירים עולה כי אף-על-פי שבדוחות הנוכחות נכתב כי שעות העבודה במשמרות בנות 12 שעות הן בשעות 5:00-17:00 או לחילופין 17:00-5:00, הרי שאלה לא היו שעות ביצוע המשמרת בפועל. התובע ויתר המצהירים הצהירו כי הגיעו למחסום בשעה 5:15 (או 17:15), כי אז נערך תדריך עליה למשמרת אשר ארך כ-20 דקות וכי רק לאחר מכן בוצעו חילופי משמרות. על רקע זה נטען – כי המשמרת התחילה למעשה בשעה 5:15 (או 17:15), עם תחילת התדריך, והסתיימה רק בעת הירידה מעמדת השמירה, בעת חילופי המשמרות ולאחר שעובדי המשמרת הבאה עברו תדריך עליה למשמרת, קרי – סביב השעה 17:40 (או 5:40). עוד נטען, כי היו מקרים בהם ההסעות איחרו איחורים משמעותיים יותר וכך התעכב חילוף המשמרת ובהתאם לכך התארכו שעות העבודה של העובדים אשר המתינו להחלפתם.
בתצהירו של אבו סאלח הובהר כי לא היו במחסומים שעוני נוכחות וכי שעות העבודה הוזנו למחשב על-ידי פקידה במשרדי החברה במרכז העיר, זאת לאחר שקיבלה הודעת דוא"ל מסדרן העבודה במחסום ובו שמות המאבטחים העובדים במשמרת, וזו הייתה מזינה 12 שעות עבודה באופן קבוע, ללא קשר להתארכות שעות העבודה בשל התדריך או בשל איחור בהחלפת המשמרת. עוד צוין, כי גם לאחר שהנתבעת החלה להשתמש במערכת אחרת לצורך דיווח שעות, הוזנו שעות העבודה למערכת באותו אופן, קרי – כמשמרות בנות 12 שעות בשעות 5:00-17:00 או לחילופין 17:00-5:00.
לצד זאת יצוין, כי מן תצהירים שהוגשו על-ידי הנתבעת עולה תמונה שונה במקצת. הנתבעת הגישה לעיוננו תצהיר מטעם מר אלכס בלינסקי, סגן ממונה ביטחון אזורי בגזרות הדרומית והצפונית ביחידת האבטחה של עוטף ירושלים (להלן: " בלינסקי"), ממנו עולה כי לפחות ב-9 מחסומים בגזרת עוטף ירושלים התבצע חילוף המשמרות באופן מיידי והתדריך, הן בשעות הבוקר והן בשעות הערב, בוצע רק לאחר העלייה לעמדות ועם קבלת האישור שכל המאבטחים התחלפו. מתצהירו של מר הייתם קבלאן, אחראי משמרת בגזרה הצפונית של יחידת האבטחה של עוטף ירושלים (להלן: "קבלאן") עולה גם כן כי במחסומים בגזרה הצפונית חילוף המשמרות בוצע באופן מיידי והתדריך בוצע רק לאחר עליית המאבטחים לעמדת השמירה, זאת למעט במחסום קלנדיה, שם בוצע התדריך טרם עליה למשמרת. כמו-כן הצהיר קבלאן, כי משך התדריך השתנה בהתאם לוותק המאבטחים ולהתרעות הביטחוניות ונע בין 5 ל-10 דקות.
הנה כי כן, מן התצהירים שהוגשו לעיוננו עולה, כי לכל הפחות ביחס למחסום קלנדיה שעות העבודה בפועל עלו על 12 שעות, זאת בשים לב לצורך לעבור תדריך טרם עליה למשמרת. אולם, בהעדר שעוני נוכחות במקום, ובהעדר רישום מדויק של שעת התחלת התדריך ושעת סיום המשמרת בפועל, לא נכתבו שעות עבודה מדויקות.
לעניין זה יצוין, כי בהתאם לסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן בהתאם לתקנות שעות עבודה ומנוחה, תשט"ו-1955 (להלן: "תקנות שעות עבודה ומנוחה") מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. בסעיף 26ב(א) ל חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), נקבע כי ככל שהמעסיק לא הציג רישומי נוכחות, תהא חובת ההוכחה עליו כי העובד לא עמד לרשות העבודה במהלך שעות העבודה השנויות במחלוקת.
במקרה דנן, הנתבעת לא הציגה דוחות נוכחות של התובע. לטענתה, דוחות הנוכחות שהגיש הוא עצמו תומכים דווקא בטענתה כי לא בוצעו שעות נוספות. אולם, אין בידינו לקבל טענה זו. ולהלן נבהיר את הדברים: בדוחות הנוכחות שהופקו על-ידי הנתבעת מופיעות שעות העבודה 5:00-17:00 או לחילופין 17:00-5:00 בימים בהם עבד התובע במשמרות בנות 12 שעות. קרי – הדוחות נעדרים דיווח בדבר שעת ההתחלה או שעת הסיום המדויקת של המשמרת, ולמעשה תומכים בטענת התובע כי לא נערך רישום מדויק של שעות העבודה בפועל. אף דוח הנוכחות שהופק בעניינו של מרינוב נעדר דיווח בדבר שעת ההתחלה והסיום המדויקת של כל משמרת והשעות המופיעות בו הן שעות עגולות בלבד. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שהנתבעת לא הגישה דוחות נוכחות של התובע לתקופת עבודתו, על אף חובתה לנהל רישום כאמור, ואף לא הבהירה מדוע לא נרשמו שעות עבודתם של המאבטחים באופן מדויק כנדרש, הרי שלא ניתן לשלול בשלב זה כי קיימת לתובע עילת תביעה, זאת לכל הפחות ביחס למחסום קלנדיה.
אמת, בדוחות הנוכחות שערך התובע בעצמו לחודשים 7/11, 8/11, 9/11, 10/11, 1/12, 5/12, 10/12, 11/12, 12/12, 1/13, 3/13, 4/13, 5/13, 6/13, 7/13, 8/13, 9/13, 10/13, 2/14, 3/14, 4/14, 5/14, ו-6/14 נרשמו שעות העבודה בימים בהם עבד במשמרות בנות 12 שעות בין השעות 5:00 ל-17:00 או לחילופין מהשעה 17:00 עד 5:00, זאת מבלי לציין את השעה המדויקת של התחלת או סיום המשמרת. אולם, אין אנו סבורים שיש בכך כדי לשלול את טענותיו בפנינו כיום. זאת, בשים לב לטענת התובע לפיה ביצע רישום כאמור אך על-מנת לוודא כי אין טעות בתלושי השכר שלו, וכן בשים לב לכך שעל התובע לא חלה החובה לבצע רישום מדויק של שעות עבודתו כפי שחלה על הנתבעת. יתרה מכך, בדוחות הנוכחות הידניים שהוגשו לעיוננו אותם ערך מרינוב, לחודשים אפריל עד יוני 2011, מצוינות שעות עבודתו ולצדן האיחור בחילוף המשמרות, אשר נע בממוצע בין 45 דקות לשעה. משכך, בדוחות אלה יש כדי להצביע על התנהלות הנתבעת לעניין חילופי משמרות העובדים ועל כך שרישומיה, לכל הפחות אלה שהוגשו לעיוננו, אינם מדויקים.
יוער, כי עיון בתלושי השכר שהוגשו לעיוננו מעלה כי לא ניתן ללמוד מהם מה היו שעות העבודה של התובע, או של העובדים האחרים שתלושי השכר שלהם הוגשו לעיוננו, בפועל. התלושים אינם מלמדים מה היה משך שעות העבודה בפועל בימים בהם הגיעו העובדים לבצע משמרות בנות 12 שעות במחסומים בעוטף ירושלים, ומשכך אין בהם כדי לשפוך אור על הסוגיה שלפנינו.
על רקע המפורט לעיל ובשים לב לתצהירים ולראיות שהוגשו לעיוננו, אנו סבורים, כי לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה לתובע במקרה דנן. עם זאת, נוכח התוצאה אליה הגענו בדבר המניעות בהגשת תובענה ייצוגית בשל קיומו של ארגון עובדים יציג והסכם קיבוצי, כמפורט לעיל, מתייתר הצורך בהכרעה לעניין זה. נוכח האמור, אף לא מצאנו להתייחס בהרחבה לטענת הנתבעת לעניין מתכונת העסקת התובע ובחינת זכאותו לגמול שעות נוספות בהתאם לה (קרי - האם יש לשלם גמול כאמור החל מהשעה השמינית או התשיעית ליום עבודתו של התובע), שכן אין בכך כדי לתרום למחלוקת. יוער, כי כך או כך, מדובר על תשלום עבור חצי שעת עבודה, היא שעת העבודה ה-13, אשר שוויה 150% מן השכר השעתי. כמו כן, לא מצאנו לדון בהרחבה בטענת הנתבעת לפיה הזמן בו המתינו המאבטחים להסעה אינו מהווה זמן עבודה, זאת בשים לב לטענה שעלתה בתצהירים מטעם התובע, לפיה שעות העבודה התארכו בשל התדריך שנערך טרם העלייה למשמרת, בניגוד לדיווח בפועל. וכן, בשים לב להבהרת התובע בתגובה לתשובת הנתבעת, לפיה במסגרת התביעה לא נתבע תשלום עבור זמן המתנה להסעה או שהות במחסום, אלא בגין זמן עבודה, אשר כלל תדריך טרם עליה למשמרת וכן שעות השמירה בפועל. לבסוף, אף לא מצאנו להידרש כעת לטענת הנתבעת בדבר השוני באופי העבודה, ובכלל זה באופי התדריך לקראת משמרת ובמשכו, בין המחסומים השונים שתחת אחריותה, שכן, כאמור, בשים לב לתצהירים שהוגשו לעיוננו, לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה לכל הפחות ביחס לעבודת התובע במחסום קלנדיה.

קיומה של קבוצה
בשים לב למסקנה אליה הגענו, לפיה אין לאשר את התביעה כייצוגית, אף השאלה האם במקרה דנן קיימת קבוצה אשר השאלות המהותיות המתעוררות בעניינו משותפות לחבריה אינה דורשת הכרעה. עם זאת, אנו רואים לציין כי נוכח הנטען בפנינו, ברי כי הדרישה שהעלה התובע לתשלום שכר בגין שעות עבודתו המדויקות, ולמעשה בגין תשלום שכר בסך חצי שעת עבודה נוספת עבור כל משמרת בת 12 שעות בה עבד, עשויה להיות רלוונטית עבור כלל המאבטחים אשר שעות עבודתם המדויקות לא נרשמו כנדרש עת עבדו במשמרות בנות 12 שעות, זאת לכל הפחות ביחס לעבודתם במחסום קלנדיה. הדברים נכונים אף אם הסעד הכספי ישתנה בין חברי הקבוצה וידרוש כימות נפרד בשים לב למספר המשמרות שביצע כל אחד מהם בפועל בתקופה הרלוונטית.

סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות
בהתאם לסעיף 8( א) לחוק תובענות ייצוגיות בית-המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
"(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".
בסעיף 8(א) לעיל קבועים ארבעה תנאים מצטברים לצורך אישורה של תביעה כייצוגית. כאמור, במקרה דנן מצאנו כי אין מקום לאישור התובענה כייצוגית בשל קיומו של הסכם קיבוצי וארגון עובדים יציג. נוכח האמור, מתייתר הצורך לקיים דיון רחב בתנאי סעיף 8(א) לחוק לעיל. עם זאת נציין, כי קיומו של ארגון עובדים יציג, הפועל הלכה למעשה להבטחת זכויות עובדי הנתבעת, מביאנו למסקנה לפיה תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. זאת ועוד, קיום מחלוקת עובדתית פרטנית לגבי כל אחד מהעובדים, ונסיבות הגעתו למקום העבודה מקשה על ניהול ההליך בדרך של תובענה יצוגית. קרי – לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק. נוכח האמור לא מצאנו להכריע בשאלה בדבר הסיכוי כי התובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה, כמו גם בשאלות תום הלב או הדרך ההולמת לניהול ההליך.
על אף האמור, אנו רואים לציין כי העדר רישום שעות עבודה מדויקות על-ידי המעסיק אכן עשוי להוביל לכך שתובענה דוגמת התובענה שלפנינו תוכרע לטובת חברי הקבוצה, זאת בשים לב לחובת המעסיק הקבועה בחוק שעות עבודה ומנוחה.
כמו-כן, אנו רואים לציין כי הדרך ההולמת לניהול ההליך וכן החובה לנהל את ההליך בתום לב, משמען כי על התובע לבסס את בקשת האישור על בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית. הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית מבלי לערוך בדיקה כאמור עלולה להוליך למסקנה כי יש יסוד סביר להניח שהתובע הייצוגי ובא כוחו לא ייצגו את הקבוצה כנדרש. הדברים נכונים אף אשר לצורך לצרף לבקשה לאישור התובענה כייצוגית כתב תובענה מסודר, בו מופיעים הטיעונים העובדתיים והמשפטיים באופן סדור וברור.
במקרה שלפנינו, כתב תובענה כאמור לא צורף לבקשה לאישור התובענה כייצוגית והתובע הפנה את בית-הדין והצדדים לסעיפים הרלוונטיים מכתב התביעה האישית שהגיש התובע. אמת, לא היה בהתנהלות זו די כדי להוביל למחיקת התביעה על הסף, כאמור בהחלטת בית-הדין מיום 12.9.2017, אולם ככל שהיה צורך בהכרעה בסעיפים 8(3)-(4) לעיל במסגרת החלטה זו, היה על בית-הדין לתת את הדעת לכך. כמו-כן, היה על בית-הדין לתת את הדעת לכך שהבקשה לתיקון הבקשה הייצוגית וכתב התובענה הנספח הוגשו בשיהוי, ובהתאם להערות בית הדין לעניין זה, כאשר ראוי היה לערוך בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית טרם להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. נוסף על כך, על בית-הדין אף היה לתת את הדעת ליתר טענות הנתבעת אשר להתנהלות התובע הייצוגי ובא-כוחו. אולם, כאמור, בשים לב למסקנתנו בדבר דחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בשל קיומם של הסכם קיבוצי וארגון עובדים יציג, איננו נדרשים להכריע בסוגיה זו, ואף אין באמור לעיל כדי לומר שהיינו מגיעים לתוצאה לפיה לא מתקיימים בענייננו תנאי סעיפים 8(3)-(4) לחוק.

סוף דבר
נוכח המפורט לעיל, בשים לב למניעות שמקים סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות להגשת תביעה כייצוגית ובנסיבותיו של המקרה שלפנינו – אנו דוחים את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
בשים לב לאמור, נדחית ממילא הבקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולתיקון כתב התובענה.
אשר להוצאות - בשים לב לאופייה של התביעה שלפנינו, וכן לאור העובדה שההסתדרות הלאומית לא פעלה עד כה על-מנת להבהיר את הסוגיה נושא התביעה דנן, מצאנו לנכון לקבוע כי התובע יישא בהוצאות הנתבעת, מודיעין אזרחי, בסך 5,000 ₪ בלבד. ההוצאות ישולמו בתוך 60 ימים. יצוין, כי לא מצאנו לחייב את התובע בהוצאות ההסתדרות הלאומית, בהיותה ארגון העובדים היציג, ובכפוף להערתנו לעיל אשר למחויבותה לבחינת הסוגיה שהועלתה על-ידי התובע מול מודיעין אזרחי וביחס לכלל המאבטחים בגזרת עוטף ירושלים.
בטרם חתימה נבקש להבהיר, כי ככל שיימצא שארגון העובדים אינו פועל הלכה למעשה לבחינת הסוגיה שבמחלוקת על אף פניות עובדי הנתבעת וכן עובדיה לשעבר, ובכללם התובע, הרי שפתוחה בפני התובע הדרך להגיש בקשה חדשה, מפורטת ומבוססת כמפורט בהערות שלעיל, לאישור תובענה ייצוגית בסוגיה הנדונה - אשר בנסיבות אלה ייתכן ויהיה מקום לאשרה, על אף קיומם של הסכם קיבוצי וארגון עובדים, וזאת בכפוף לפסיקת בתי-המשפט ובתי-הדין כפי שפורטה לעיל.
בנסיבות אלה ,מזכירות בית הדין תסגור את התיק.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ט, (07 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר נתן מזרחי
נציג ציבור (עובדים)

כאמל אבו קאעוד,
סגן נשיא

מר חיים בריל
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: ינון יצחקי
נתבע: מודיעין אזרחי בעמ
שופט :
עורכי דין: