ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בתיה כהן נגד אי.אר.פי.סי. מוצרי גומי ישראלים בע"מ :

05 פברואר 2019
לפני: כבוד השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

התובעת:
בתיה כהן

-
הנתבעות:

  1. אי.אר.פי.סי. מוצרי גומי ישראלים בע"מ
  2. עידית ערד
  3. לוי ארד ובניו בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה.

רקע לבקשות וטענות הצדדים בתמצית:
ביום 27.2.18 הגישה התובעת את תביעתה, בו עתרה לפיצוי בסך 412,870 ₪ בגין הפרשות חסרות לקרן הפנסיה, של בעלה המנוח. לטענתה נוכח פיצול מלאכותי של שכרו של המנוח, הופרש לקרן הפנסיה סכום בחסר ולכן קיבלה היא גמלת שארים בסכום חסר.
בכתב ההגנה נטען כי אכן פוצל שכרו של המנוח, אך כי הפיצול וההפרשות משכרו בוצעו כדין.
ביום 13.7.18 הגישה התובעת חוות דעת אקטוארית מטעמה.
ביום 16.7.18 התקיים דיון מקדמי לפני, במהלכו נאמר על ידי ב"כ הנתבעות כי הנתבעת 1 עוסקת בתחום מוצרי הגומי ולה יש מעל ל-20 עובדים. לפיכך ביקש ב"כ התובעת במעמד הדיון לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת טענה של תחולת צו ההרחבה בענף הגומי ו/או התעשייה ו/או מסחר ושירותים. בתום הדיון ניתנה החלטת בית הדין כי ככל והתובעת תעמוד על בקשתה לתיקון כתב התביעה, עליה להגיש בקשה מפורטת בכתב.
ביום 9.10.18 הגישה התובעת את הבקשה דנן, לתקן את כתב התביעה על דרך של תיקון סכום התביעה בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהגישה וכן על דרך הוספת טענה של תחולת צו ההרחבה. שכן לטענתה בעת הגשת התביעה לא היתה בידה חוות הדעת וכן כי בעת הגשת התביעה לא היה בידה המידע באשר לתחומי עיסוקה של הנתבעת, אשר נמנעה מלפרט כל גרסה בכתב הגנתה. כל שידעה התובעת לטענתה, הוא שהמנוח הועסק בחנות למכירת חלקי חילוף לרכב בתל אביב.
הנתבעות מתנגדות לבקשה, שכן לטענתה כתב התביעה המתוקן מעלה טענות ועילה חדשה, אותה התובעת אף לא פירטה בבקשתה והדבר מהווה חוסר תום לב שבגינו יש להשית הוצאות אישיות על ב"כ התובעת. עוד נטען כי עוד בתביעתה המקורית ציינה התובעת כי תוגש חוות דעת אקטואר, כך שידעה כי עליה להגיש את התביעה שכל החומרים והנתונים בפניה, ולא עשתה כן ומדובר במחדל של התובעת אשר מוביל לסרבול ועיכוב ההליך. באשר לבקשה להוספת הטענה לתחולת צווי ההרחבה, נטען כי מדובר בטענה שלא הוכחה, שכן התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח תחולתו של צו ההרחבה.

דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה לה הגעתי למסקנה כי דינן להתקבל, הכל כמפורט להלן.
סמכות בית הדין לעבודה בעניין כתבי טענות, יסודה בתקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 (להלן: תקנות סדרי הדין).
על פי הפסיקה, מתן רשות לתיקון כתבי טענות נתון לשיקול דעתו המשפטי של בית הדין, כשעל בית הדין לשקול האם מעמיד הנוסח המתוקן של כתב התביעה את הפלוגתא האמיתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, אזי הגישה במסגרת השאלה השניה, הינה ליברלית (ר' דב"ע נה/3-115 שלוסמן – "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ, לא פורסם; דב"ע 3-12/98 עמידר החברה הלאומית לשיכון בע"מ – כאביה, פד"ע לד 55).
כן יצוין כי מרחב הגמישות של בית הדין לעבודה בבקשת רשות לתיקון כתב טענות גדול יותר ממרחב הגמישות של בתי המשפט הכלליים (ר' עב"ל 107/96 הרמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). ובפרט כשמדובר בשלב המקדמי של ההליך ובטרם החל שלב הבאת הראיות.
לאור האמור, שוכנעתי כי יש לקבל את בקשתה לתיקון סכום התביעה, כשהיא מסתמכת על חוות הדעת האקטוארית שהוגשה לאחר הגשת התביעה והשינוי בה הינו כספי וכן את הוספת הטענה לתחולת צווי ההרחבה, שכן מדובר בטענה משפטית, אשר העובדות לקיומה לא היו ידועות לתובעת עם הגשת כתב התביעה המקורי. בניגוד לטענת הנתבעות אין התובעת מחוייבת להוכיח את תחולתו של צו הרחבה בשלב זה.
באשר לטענות הנתבעות בדבר הוספת עילות וטענות חדשות, עיון בכתב התביעה המתוקן אל מול כתב התביעה המקורי מעלה כי צודקות הנתבעות כי בכתב התביעה המתוקן ישנה טענה חדשה בדבר הפסד קצבת נכות, וכי מדובר בטענה שלא בא זכרה בכתב התביעה המקורי, למעט הטענה הכללית כי ההפרשות שבוצעו למנוח היו בחסר בשל פיצול השכר וכי ראוי היה כי התובע יערוך את בירוריו עובר להגשת התביעה לבית הדין. עם זאת, נוכח מגמת הפסיקה, ונוכח העובדה שכאשר הגישה התובעת את כתב התביעה המקורי לא היו בידיה מלוא המסמכים הרלוונטיים לצורך הוכחת תביעתה ולנוכח העובדה שהתיק מצוי בשלביו המוקדמים וטרם החלה שמיעת הראיות ואף טרם הוגשו תצהירים– אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה.

סוף דבר
כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה מתקבל לתיק.
הנתבעות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 15.03.19.
על התובעת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה, בצירוף כל המסמכים שברצונה להסתמך עליהם, עד ליום 15.5.19.
על הנתבעות להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמן, בצירוף כל המסמכים שברצונן להסתמך עליהם, עד ליום 15.7.19.
העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.
התובעת תישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד הנתבעות בסך 3000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו.
על הצדדים להודיע לא יאוחר מיום 21.2.19 מספר העדים שכל צד מתכוון להעיד והתיק יקבע להוכחות.
לעיוני 21.2.19

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ט, (05 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: בתיה כהן
נתבע: אי.אר.פי.סי. מוצרי גומי ישראלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: