ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סוזן נסירזאדה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי אביבי

התובעת
סוזן נסירזאדה
ע"י ב"כ: עו"ד רוט
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רייכנברג

פסק דין

1. תביעת התובעת להכרה במחלה ממנה סובלת היא בידיה (cts) דו צדדי, על פי תורת המיקרוטראומה נדחתה על ידי הנתבע, מכאן ההליך אשר לפנינו.

טענות התובעת
2. התובעת עבדה כמזכירה רפואית החל מאמצע שנת 2013 וכמזכירה לרופאה פרטית. במסגרת עבודתה עבדה במשך כל יום העבודה בעבודה משרדית מול המחשב תוך הפעלה מאומצת של הידיים. התובעת הקלידה נתונים במחשב בין 5 ל- 6 שעות מיום העבודה.

3. כעולה מחקירת התובעת על ידי הנתבע , תצהירה ועדותה לפניי בית הדין, הונחה תשתית עובדתית למינוי מומחה רפואי על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין פגיעת התובעת בשתי ידיה ובין עבודתה כמזכירה רפואית למעלה מ- 6 שנים. עוד נטען כי תדירות הפעולה אינה חייבת להתבצע ברציפות ללא כל הפסקה וניתן לבודד פעולות מסוימות מכלל הפעולות אשר מבצע העובד במהלך יום עבודתו, ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות.

טענות הנתבע:
4. ההקלדה אותה נדרשה לבצע התובעת במהלך יום העבודה אינה מונוטונית ורצופה דוגמת עבודת קלדנית , מדובר בהקלדת מילים בודדות ונתונים מספריים בודדים שנמסרו לתובעת על ידי המטופלים.

5. עוד נטען כי השימוש במחשב ובמערכות ייעודיות כלל טפסים מובני ם בהן נדרש סימון באחת הרובריקות דהיינו, ביצוע פעולות רגעיות קצרות שאינן תוצאה של תהליך מיקרוטראומה ,כאשר בין פעולות אלה עסקה התובעת בעבודה משרדית, מענה לטלפון , קבלת קהל ואף עבדה כקופאית ראשית בקופת חולים מאוחדת, ועסקה בהזמנת ציוד. על כן, מדובר בעבודה אשר כללה פעולות שונות ומגוונות אשר אין בהן כדי להניח תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
6. תורת המיקרוטראומה הינה יציר הפסיקה ומטרתה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, אשר לא קבע ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח [ פורסם בנבו ] (22.12.14)). ההלכה הפסוקה קבעה כי מיקרוטראומה הינה החריג לכלל , יציר הפסיקה אותו יש לפרש באופן מצומצם (עבל 454/06 רחל ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי [ פורסם בנבו] (1.2.07)).

7. על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמה לנזק הנטען. בעניין בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית נ' המלל [ פורסם בנבו]( 09.08.2017) פסק בית דין הארצי כי: " בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08). עוד נפסק כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות אשר בצע המבוטח במהלך יום עבודתו, כל עוד התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות, על פני פרק זמן מס פיק לגרימת הנזק (עב"ל (ארצי) 45411-02-14 מחמד אבו קרינאת - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] ניתן ביום 29.1.15).

מן הכלל אל הפרט
8. בתצהירה טענה התובעת כי במהלך עבודתה נדרשה להקלדה עיוורת ורצופה בין 6 ל- 7 שעות ביום בממוצע , ללא הפסקה(סעיף 5 לתצהיר). עוד הצהירה כי ביתר הזמן בצעה עבודות מזכירות, קבלת קהל, עבודות תיוק, קבלת קהל והעברות וקבלת כספים.

9. בשאלון המעביד בו תואר יום עבודת התובעת נרשמו הדברים הבאים:
"תפקידה כלל עבודה משרדית ושיחות לקוחות פרונטלי, מענה טלפוני, קופה ראשית-משיכת כספים ממרפאות שיניים, מכון פיזיותרפיה, רפואה משלימה הזמנת ציוד משרדי" (נ/2).

בחקירתה על די חוקר הנתבע משנשאלה התובעת מה היה אופי עבודתה מסרה את הדברים הבאים:
"קבלת קהל, מענה טלפוני, התחייבויות לספקים, לבתי חולים, טופס 17, אישור החזרי שב"ן, קבלות שאנשים מביאים איתם להחזרים, אני מחתימה אותם ומעבירה למנהלת החשבונות, הזמנת ציוד למשרד, ניירת ,דפים, נייר למיטות. פעם בחודש היה מגיע ציוד משרדי שאני הייתי צריכה להרים עבדה מול המחשב גם כאשר בצעה פעולות כספיות וגם בעת עריכת שילוט לחדרים במרפאה. עוד מסרה התובעת כי עבדה 5 שעות בלי הפסקה והקלידה נתונים במחשב וכדבריה "כל העבודה זה המחשב".

10. בעדותה לפנינו פרטה התובעת את הפעולות אשר בצעה במהלך עבודתה והעידה כי עבדה בעודה משרדית אשר כללה קבלת קהל (עמ' 4 לפר' ש' 30) ועסקה בהקלדת נתונים ובדיקת נתונים במערכת הממוחשבת. עוד העידה כי עבדה כמזכירה רפואית וכקופאית שעה שהיה עלייה למשוך כספים אשר התקבלו במערכת המזכירות ולהעבירם לבנק (עמ' 5 לפר' ש' 7-10). בהמשך עדותה אישרה התובעת כי עיקר הקלדת הנתונים הייתה מילוי פרטי המבוטח בטופס מובנה ממוחשב , ולא בהדפסה רציפה של מסמכים אלא הקלדת תעודת זהות של המבוטח וקביעת תור קרי, לא מדובר בהקלדה רצופה ושוטפת.

11. מכלול הראיות אשר הונחו לפנינו מלמד כי התובעת בצעה מגוון של פעולות כגון: מענה לטלפון, קבלת קהל, הדפסת שילוט, הזמנת ציוד ועבודת קופאית. כמו כן היה על התובעת להקליד נתונים של מבוטחים אשר עיקרן במספר תעודת הזהות של המבוטח, במקומות ייעודים בטפסים המובנים במערכת. עם זאת , לא נטען ולא הוכח כי דובר בהקלדת מסמכים או נתונים רבי מלל משך שעות העבודה ולו באופן חלקי. לכך מצטרפת העובדה כי במשמרות הערב עבודת הת ובעת כלל לא כללה הקלדת נתונים למחשב.

12. לאור האמור לעיל, שוכנענו כי לא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה. התובעת העידה על ביצוע מגוון פעולות ותנועות שונות ולא שוכנענו כי התובעת בצעה עבודות הקלדה תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות דומות במהותן אחת לרעותן, אלא הקלדת נתונים ושימוש בעכבר המחשב באופן משתנה, כאשר ההקלדה התמקדה בנתונים בודדים, ולא הקלדה רצופה באופן חוזר ונשנה על פני פרק זמן משמעו תי מיום העבודה.
בהתאם לכך, הננו מורים על דחיית התביעה.

כמקובל בהליכים מסוג זה, לא ניתן צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ט, (22 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבורמעסיקים מר יוסי אביבי

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: סוזן נסירזאדה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: