ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלמי נאטור חשמל בע"מ נגד אינסייט בינה בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת תמי לוי יטח

תובעת

עלמי נאטור חשמל בע"מ

נגד

נתבעים

  1. אינסייט בינה בע"מ
  2. בנק דיסקונט לישראל בעמ (נתבע פורמאלי)

החלטה

בפני בקשת הנתבעת 1 להעברת הדיון בתיק זה לבית משפט השלום בירושלים וזאת בהיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בחיפה.

מפאת הדחיפות שבמתן ההחלטה, שכן התיק קבוע לדיון בפניי ליום א' הקרוב, 27.1.19, לא אשוב ואפרט את מכלול טענות הצדדים כפי שפורטו בהרחבה בבקשה, בתגובה ובתשובה לה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים המפורטות בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, אני רואה לנכון להורות על קבלת הבקשה וקובעת כי הסמכות המקומית לדון בתיק דנן מוקנית לבית משפט השלום במחוז ירושלים, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

בסעיף 58 לכתב התביעה, מציינת התובעת באשר לסמכות המקומית כי:

מכאן, כי לשיטתה של התובעת, ניתן לקבוע כי לבית המשפט בחיפה הסמכות המקומית לדון בתביעה, רק בשל מקום מושבו של הבנק הנערב, הנתבע 2. התובעת אינה טוענת כי הסמכות המקומית של בית משפט זה נובעת ו/או קשורה לנתבעת 1 , אלא נלמדת כאמור רק ממקום מושבו של הנתבע 2.

האומנם?

במקרה דנן, הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 1, אשר מקום מושבה בירושלים (כפי העולה מנספחי כתב התביעה והבקשה לסעד זמני).
הנתבע 2, בנק דיסקונט, צורף כמשיב פורמאלי לבקשה לסעד זמני (כפי שציינה התובעת בבקשתה) , והוא למעשה משמש גם כנתבע פורמאלי בכתב התביעה. הטעם להיותו של הבנק צד פורמאלי בלבד, נובע מכך שעסקינן בערבות בנקאית, אשר נוסחה מלמד על כך שהינה ערבות אוטונומית, קרי תשלום על פי דרישה ובמנותק מעסקת היסוד.

עיון בכתב התביעה מלמד אודות הסעדים המבוקשים במסגרתו על ידי התובעת:

במסגרת סעיף 56.3 לכתב התביעה מבקשת התובעת כי יינתן סעד הצהרתי בדבר ביטול כדין שנעשה על ידה של ההסכם שבין הצדדים. ברי כי לבנק אין כל זיקה ו/או יריבות ו/או עמדה כלשהי ביחס לסעד האמור.

כמו כן, בחינת הסעדים המבוקשים בסעיפים 56.1-56.2 מלמדת כי גם לשם הכרעה בהם הבנק אינו נדרש ליתן כל עמדה שהיא בשום שלב, וכי יש לבחון הזכאות לסעדים אלו אך ורק במישור היחסים שבין התובעת והנתבעת 1.

ודוק, התובעת טוענת כי יש לעכב את חילוט הערבות הבנקאית, מטעמים של התנהלות חסרת תום לב ו/או התנהלות שרירותית ו/או התנהלות הנובעת משיקולים זרים וחריגים, אשר מצדיקים לכאורה התערבות באוטונומיות של הערבות הבנקאית.
לשם בחינת טענות התובעת, אין צורך לבצע בירור כלשהו מול הבנק. הבנק אינו מחויב בהגשת תגובה, אינו מחויב להתייצב לדיון , ועל פי רוב גם אינו מתייצב בתיקים מסוג זה. הבנק יפעל בהתאם לערבות הבנקאית ולחילופין , בהתאם ל כל הוראה אחרת שתינתן על ידי בית המשפט. הבנק אדיש לתוצאות ההליך, נעדר כל אינטרס ליטול בו חלק ולכל הפחות מנוע מלנקוט בעמדה כלשהי לטובת אחד הצדדים.

אמור מעתה כי על מנת לבחון את זכאותה של התובעת במתן הסעד הנתבע, קרי עיכוב ביצוע הערבות הבנקאית, יש לבחון את טענותיה במישור היחסים שבינה לבין הנתבעת 1 בלבד, ללא קשר לבנק –הנתבע הפורמאלי.

הבנק כנתבע פורמאלי משמש כצד ג' למערכת היחסים שבין התובעת והנתבעת, ול פיכך ברי כי לא ניתן להתבסס על מקום מושבו של הבנק כבסיס להקניית סמכות מקומית.

במצב דברים זה, יש לבחון את מירב הזיקות בסוגית הסמכות המקומית ביחס לבעל הדין הנתבע שאינו פורמאלי בלבד, קרי יש לבחון את מירב הזיקות ביחס לנתבעת 1 בלבד.

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי:

"(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".

במקרה דנן, עסקינן בפרויקט להקמת יחידות דיור בישוב רבבה שבמחוז ירושלים. בהסכמים שבין הצדדים צוינה כתובת הנתבעת 1 בירושלים. מהסכמים אלו עולה כי התובעת שימשה כקבלן משנה של הנתבעת 1 לבניית יחידות הדיור בישוב רבבה, וכן כי מקום עסקה או מושבה של הנתבעת 1 הינו בירושלים.
מכאן, מתקיימים במקרה דנן סעיפים 3(א) (1), (3), (4) , (5) לתקנות סדר הדין האזרחי. ודוק, מקום עסקה של הנתבעת 1 בירושלים. המקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא בישוב רבבה וכך גם מקום מסירת הנכס (יחידות דיור בנויות ומוכנות למסירה). המחדל או המעשה שבשלו הוגשה התביעה הוא דרישת הנתבעת לחילוט הערבות הבנקאית. לטענת התובעת הנתבעת ביקשה את חילוט הערבות נוכח סירוב התובעת לתשלום חובות מיסים מוניציפאליים הנובעים מהפרויקט ולחילופין, הכללת חובות אלו במסגרת הערבות הבנקאית. גם מעשה או מחדל זה המתייחס לתשלום מיסים נשוא מחוז ירושלים, קשור קשר הדוק למחוז ירושלים, ובוודאי אינ ו קשור בשום אופן וצורה בסניף ספציפי של הבנק אשר הנפיק את הערבות הבנקאית.

אשר לתקנה 3(א)(3), המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבו ת, הרי שברור הוא כי במקרה של חילוט הערבות, פונה הנתבעת 1 לבנק בדרישה לחילוט והבנק פועל להעברת הכספים נשוא הערבות לחשבונה של הנתבעת 1.

כל פרשנות אחרת באשר למיקום ביצוע התשלומים, והטענה כי יש לבחון את הסמכות המקומית בהתאם למקום ממנו יועברו הכספים, קרי מסניף הבנק מקרית ביאליק, הינה בנסיבותיו של תיק זה פרשנות מלאכותית וחסרת כל הגיון, שאין בה כדי להקים זיקה עצמאית של סמכות מקומית.

כלל הזיקות מובילות למסקנה הברורה כי הסמכות המקומית הינה במחוז ירושלים, ונראה כי למעשה הזיקה היחידה של התביעה דנן, למחוז חיפה, הינה מיקום משרדו של ב"כ התובעת.

אשר לפסיקה אליה הפנו הצדדים, הרי שבתי המשפט השונים (בהחלטות עדכניות יותר מאלו שפורטו על ידי התובעת) שנדרשו לסוגיה שבעניינו, קבעו שוב ושוב כי הסמכות המקומית נתונה למקום שהיה מכוון לקיום ההתחייבות, מקום המעשה והמחדל ולא למקום מושב הבנק אשר הנפיק את הערבות הבנקאית.

בת"א (חיפה) 994-07-13 אלוקל בע"מ נ' ש.י. רפאל פרויקטים בע"מ ובנק פועלים (החלטה מיום 4.2.14), נקבע כדלקמן: "בין התובעת לבין הנתבעת 1...נקשר הסכם. מכוחו אמורה הייתה התובעת, להזמנת הנתבעת, לבצע עבודות בפרויקט שהיה באילת. בין בעלות הדין התגלע סכסוך. כתוצאה מכך התכוונה הנתבעת לחלט ערבויות בנקאיות שניתנו לה על ידי התובעת, במסגרת ההתקשרות העסקית שביניהן. לשיטת התובעת פועלה זה של הנתבעת נעשה שלא בתום לב, הליכך הגישה תובענה עיקרית למתן צו עשה קבוע להשבת הערבויות הבנקאיות...הסמכות המקומית של בית משפט זה נולדה, ראש לכל, לנוכח העובדה שצורף, ולו כנתבע פורמאלי, בנק הפועלים מנפיק הערבויות, שסניף המפרץ שלו הנפיק אותן. ברי שבגדר תביעת התובעת נגד הנתבעת לסעד כספי בנק הפועלים אינו אמור להית בעל דין. אך התובעת מתעקשת על סמכותו המקומטת של בית משפט זה, לטעמי באורח מלאכותי....".

בה"פ 7996-04-15 נדים כמאל ובניו בע"מ נ' עיריית נצרת עילית ובנק לאומי לישראל בע"מ (החלטה מיום 27.4.15), נקבע כי:
"...נשוא התובענה הוא חילוט ערבויות בנקאיות שנמסרו על פי הוראות הסכם לביצוע עבודות קבלניות. המשיבה היא רשות מקומית, ומקום מושבה, כמובן מאליו, בנצרת עלית. ההסכם נחתם בנצרת עלית (כלל לא נטען אחרת בתגובת המבקש). העבודות בוצעו בנצרת עלית. כל המחדלים הנטענים בגינם ביקשה המשיבה לחלט את הערבות הבנקאית בוצעו בנצרת עלית, וכל המעשים ו/או המחדלים הנטענים בתביעה שלשיטתה של המבקשת מבססים את החריגים המוכרים בפסיקה לעניין הזכות לחילוט ערבות בנקאית – בוצעו בנצרת עלית. נראה כי הזיקה היחידה של התובענה למחוז חיפה הינה מקום מושבם של ב"כ המבקשת.
אין בצירופו של הבנק כמשיב בתובענה כדי להתגבר על קושי זה. לא בכדי הוגדר הבנק ע"י המבקשת עצמה בבקשה ובתובענה בתור "משיב פורמאלי".."

וכן רע"א (נצרת) 11605- 08-15 גילי ויואל עזריה בע"מ וחברת ארזים נ' א. ג'ברין בע"מ ובנק הפועלים בע"מ (החלטה מיום 11.10.15), שם נקבע כדלקמן: "...אשר לסמכות, אין חולק כי אילולא צורף הבנק, הסמכות המקומית נתונה היתה לבתי המשפט במחוז הדרום או המרכז, כיוון שהחוזה נחתם במחוז המרכז, העבודה נתבצעה ברחבי המחוז, ומען המשיבות מצוי במחוז הדרום. אילו הוגשה התביעה נגדן בלבד, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה הייתה, על כן, לבתי המשפט במחוז הדרום או המרכז, ודאי לא בצפון. ..הבנק איננו צד למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, וכל מעורבותו הוא במתן הערבות, והשאלה אם הערבות תחולט אם לאו לא תיגזר מעמדה שיביע הבנק....צירוף פורמלי של בעל הדין איננו יכול לבוא תחת הזיקות השונות, שכולן מפנות את בעלי הדין להתדיין במחוז אחר, משמע מקום כריתת ההסכם, מקום ביצוע העבודה, ומקום מגוריו של הנתבע (המבקשות)..".

לאור כל האמור, אני קובעת כי מירב הזיקות מובילות למחוז ירושלים ומלמדות על כך שהסמכות המקומית לדון בתיק זה מוקנית לבית משפט השלום במחוז ירושלים ולא לבית משפט זה.

אשר על כן, אני מורה על העברת התיק לכבוד הנשיא של בית משפט השלום מחוז ירושלים, על מנת שיורה על המותב אשר ידון בסעד הזמני וכן בתביעה העיקרית.

הדיון הקבוע בפני בבקשה לסעד זמני ליום ה- 27.1.19 מבוטל.
המותב אליו יועבר התיק יזמן את הצדדים לדיון בבקשה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר התיק בהתאם , ותמציא ההחלטה לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עלמי נאטור חשמל בע"מ
נתבע: אינסייט בינה בע"מ
שופט :
עורכי דין: