ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איילון חברה לביטוח בע"מ נגד איחוד יסודות בניה בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אלדד נבו

תובעת

איילון חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעות

1.איחוד יסודות בניה בע"מ
2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ

ב"כ התובעת: עו"ד זמיר וייס
ב"כ הנתבעות: עו"ד מיכאל שמפל

פסק דין

האירוע והמחלוקת
ביום 6.12.15 הגיעה לאתר בניה ברח' פרחי חן בירושלים, משאית מנוף שבוטחה על ידי התובעת על מנת לבצע עבודות מנוף. הנתבעת 1 היא החברה הקבלנית שביצעה את עבודות הבניה במקום. משאית התובעת התמקמה בצמוד לאתר הבניה, בצד הכביש, נהג המשאית פתח את רגלי ייצוב המשאית ומיקם אותן כך שהרגל השמאלית - קדמית ממוקמת בתוך שטח החלקה בה בוצעו עבודות הבניה.
לאחר תחילת עבודות המנוף, קרסה לפתע הרגל שהייתה ממוקמת בתוך שטח החלקה אל חלל תת קרקעי נסתר, המשאית התהפכה על צידה ונגרם לה נזק.
התובעת שילמה למבוטחתה סך של 125,039 ₪ בגין הנזק למנוף ו – 24,441 ₪ בגין הנזק למשאית, בהתאם להערכת שמאי ם. בנוסף הוציאה התובעת סכומים נוספים עבור מומחים ושמאים. כעת היא דורשת החזר הסכומים ששילמה בסך 158,598 ₪.
לטענת התובעת, רשלנות מצד הנתבעת 1 היא זו שגרמה לתאונה ולכן על הנתבעות להשיב לה את מלוא הסכומים שהוציאה בעקבות האירוע. התובעת טוענת, כי נהג המשאית מיקם אותה בהתאם להנחיות הנתבעת 1 ועליה היה לדעת אודות קיומו של חלל תת קרקעי שהיה במקום.
הנתבעות מכחישות כי הנתבעת 1 הנחתה את נהג המשאית היכן למקם את רגלי הייצוב וטוענות כי האירוע נגרם כתוצאה מרשלנות של נהג המשאית אשר לא הניח פלטות לפיזור העומס תחת רגלי הייצוב כנדרש. הנתבעות טוענות כי נהג המשאית הוא הגורם המקצועי היחיד שלו הידע הדרוש לצורף מיקום רגלי הייצוב. עוד טוענות הנתבעות, כי המדובר בחלל נסתר אשר לא ניתן היה לדעת אודותיו באמצעים סבירים ולכן אין לייחס לנתבעת 1 כל רשלנות כתוצאה מהאירוע.

דיון והכרעה
מטעם התובעת העיד נהג המשאית מר חמדאן שקיראת ומטעם הנתבעות העידו מר אבינדב בגין, דייר בבניין ומר יוסי דרעי, מנכ"ל הנתבעת 1.
מעדותו של נהג המשאית עולה כי אין זו הפעם הראשונה שהוא עבד עם המנוף באתר בניה זה ובעבר עבד במקום פעמים רבות. מר שקיראת ציין בעדותו הראשית כי המדובר היה בבור תת קרקעי שהיה מכוסה בשכבת בטון ואף אחד מאלה שהיו בשטח לא ידעו על קיומו [עמ' 2 שורות 11-16 לפרוטוקול].
מר שקיראת טען כי הניח מתחת לרגל שקרסה פלטה לפיזור העומס וכשנשאל היכן אותה הפלטה, השיב כי היא נפלה עם רגל הייצו ב את תוך הבור שנפער [עמ' 3 שורה 33 לפרוטוקול].
מר שקיראת חזר על דבריו אלה גם כאשר נשאל הכיצד מר דרעי לא הבחין בקיומה של פלטה במקום. [עמ' 4 שורות 13-19 לפרוטוקול].
מר בגין תיאר את האירוע כפי שהתרחש מנקודת מבטו:
"ת. עבדתי בחדר מאחורה, על המחשב, ואז שמעתי רעש היסטרי ומיד צעקות, יצאתי החוצה וראיתי את המשאית כמו שרואים בתמונות, חלק אני צילמתי גם והמשאית בעצם התהפכה מעבר לגדר והרגל שלה חדרה לתוך האדמה, לתוך מה שהיה נראה כאיזשהו מבנה בטון ישן שלא ידענו על קיומו."
[עמ' 6 שורות 9-11 לפרוטוקול]
מר בגין העיד כי בטרם רכש את דירתו בדק את תכניות הבניין בעירייה ולא זכור לו שראה מבנה תת קרקעי כלשהו, אך לעדות זו לא ניתן לייחס כל משקל הן משום שספק בעיניי האם אדם יכול לזכור קיומם או אי קיומם של פרטים מתוכנית בניין עיר בה עיין לפני כ- 8 שנים, במיוחד כאשר אותם פרטים אינם נוגעים לדירה עצמה אלא למבנה תת קרקעי המצוי בשטח החצר.
מר בגין לא יכול היה לתרום תרומה ראייתית לשאלת הימצאותה של פלטה מתחת לרגל שקרסה.
מר דרעי, מנכ"ל הנתבעת 1 לא היה באתר הבניה בשעת התאונה אלא הגיע מאוחר יותר.
לגרסתו, רגל הייצוב חדרה אל תוך האדמה ועל פי עדותו לא הייתה מונחת מתחת לאותה רגל פלטה לפיזור עומסים. לדבריו הגיע למסקנה זו לפי קוטר חדירת רגל המנוף אל תוך הקרקע.

"ש. אתה טוען שבדקת והגעת למסקנה שלא היתה פלטה מתחת לרגל ת. כן
ש. איזה בדיקות עשית
ת. ראייה, אתה בא ומסתכל על הקרקע ורואה שאין פלטה ש. באיזה שלב אתה עושה את הבדיקה הזאת, בשלב שהרגל עדיין תקועה בתוך האדמה ת. כן
ש. איך אתה יודע שהפלטה לא נמצאת עדיין מתחת לרגל בתוך האדמה?
ת. כי הפלטה, הגודל שלה צריך להיות 1 מ' על 1 מ' בעובי של איזה 10 ס"מ ובמקרים מסוימים כשזה על קרקע שהיא לא כל כך אפילו שמים שתיים, כשיש חשש, אז המנופאי עצמו צריך לשים שתיים.
ש. אתה יודע להגיד לנו שהפלטה הזאת לא נמצאה בתוך הבור ת. אתה יכול לראות לפי החדירה, אם הפלטה היתה חודרת, אז היית רואים חדירה של מטר על מטר, אך במקרה שלנו זה היה חדירה של שפיץ, כמו מחט."
[עמ' 9 שורות 10-21 לפרוטוקול].
מן העדויות שלפניי עולה כי רגל המנוף קרסה אל תוך חלל תת קרקעי שטיבו לא הובהר מבחינה ראייתית. אם המדובר במבנה תת קרקעי שלא מופיע במפות החלקה או בחלל תת קרקעי שנוצר באופן טבעי, הרי שלא ניתן לייחס לנתבעת 1 ידיעה ביחס לאותו חלל ולא ניתן לקבוע כי היה עליה לדעת אודותיו.
האפשרות היחידה בה ניתן היה לייחס אחריות לנתבעת 1, היא אם היה מדובר במבנה תת קרקעי המופיע בתוכנית כלשהי, בין אם במפת מדידה או בתיק הבניין בעירייה. במקרה כזה ניתן היה לטעון כי על הקבלן היה לדעת על קיומו של אותו מבנה תת קרקעי ולהזהיר את נהג המשאית.
אולם, התובעת לא הצליחה להראות תכנית או מפה שבה מסומן אותו חלל תת קרקעי ואף אין כל ראיה כי המדובר במבנה כלשהו.
אינני מקבל את טענות התובעת כי על הנתבעת היה להציג את התוכניות בהן, אולי, היה מופיע אותו מבנה ואי הצגתן יוצרת חזקה ראייתית כנגדה. המדובר במידע נגיש לציבור ואם התובעת הייתה מעוניינת בכך, יכולה הייתה לעיין בתיק הבניין ולהגיש כל מסמך מתוכו כראיה מטעמה.
בנסיבות אלה, לא ניתן לייחס לנתבעת ידיעה או לקבוע כי היה עליה לדעת על אותו חלל תת קרקעי .
מסקנתי היא כי האירוע התרחש עקב נסיבות בלתי צפויות ולא עקב רשלנות מצד הנתבעת 1.
לפיכך, אינני נדרש לדון בשאלת קיומה של הפלטה לפיזור העומסים מתחת לרגל שקרסה וביתר טענות הצדדים .
התוצאה
התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 28,000 ₪ כולל מע"מ.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ט, 26 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איילון חברה לביטוח בע"מ
נתבע: איחוד יסודות בניה בע"מ
שופט :
עורכי דין: