ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה משה עודי נגד אילנה בולט :

26 ינואר 2019
לפני: כבוד הרשמת תמר עציון פלץ

המבקשים/הנתבעים:

  1. משה משה עודי
  2. סימה משה עודי

ע"י ב"כ: עו"ד משה פולק
-
המשיבה/התובעת:
אילנה בולט
ע"י ב"כ: עו"ד שוקרי פקס

החלטה

לפניי בקשה לחייב את המשיבה/התובעת, אזרחית מולדובה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם של המבקשים/הנתבעים, בגין התביעה שהגישה נגדם (להלן: הבקשה ו התביעה, בהתאמה).
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה, בכתבי הטענות על נספחיהם ובכל יתר המסמכים שבתיק בית הדין נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.
ביום 2.9.2016 הותקנה תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), וכך היא קובעת:
(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"

על פי לשון התקנה הכלל הוא, כי יש לחייב בהפקדת ערובה תובע שאינו תושב ישראל או אזרח מדינה זרה שהיא צד לאמנת האג, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או יכולת פירעון עתידית, או אם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה. זאת, בין היתר, כעולה מדברי ההסבר לתיקון תשע"ו (2016) לתקנות, לנוכח הצורך הגובר "להבטיח כי נתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל, שעל דרך הכלל אין להם נכסים בישראל ועשוי להיות קושי לאתרם ולאכוף כלפיהם את פסק הדין, ככל שהתובעים לא יזכו בתביעתם וייפסקו הוצאות לזכות הנתבעים" (להלן: דברי ההסבר לתיקון לתקנות. יוער, כי ביום 17.9.2018 נדחתה עתירה לבג"ץ בדבר חוקתיות תקנה 116א, בג"ץ 7016/16 עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת המשפטים).
במקרה שלפניי אין מחלוקת, כי התובעת היא אזרחית מדינת מולדובה, אשר הצטרפה לאמנת האג ביום 16.3.2016 (https://www.hcch.net/en/states/hcch-members/details1/?sid=112, ובהתאם לתקנה 1 לתקנות לביצוע אמנת האג (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969).
משכך, אין מקום להחיל בעניינה של התובעת את ברירת המחדל הנוגעת למי שאינם תושבי ישראל או תושבי מדינה בעלת אמנת האג (להלן: מדינה בעלת האמנה), אלא את מלאכת האיזונים שמפעילים בתי המשפט ובתי הדין בבקשות מסוג זה, שבין זכות הגישה של התובעת לערכאות, לבין החובה למנוע תביעות סרק ולהבטיח כי לנתבע יהא ממי להיפרע את הוצאותיו אם תידחה התביעה (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית-מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2 תשס"ח-2008), 47 והאסמכתאות שם ). וכפי שנפסק:
"איזון זה אינו פשוט, ומחייב את בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת המוענק לו במסגרת תקנה 519 "במתינות, בזהירות ואף בריסון" (רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין, פסקה 7 (13.11.2014), מפי השופט נ' הנדל). על פי ההלכה הפסוקה, ישנן מספר אמות מידה לשם הכרעה בסוגיה: ראשית, נקבע כי ככלל אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור אלא במצבים נדירים ובנסיבות חריגות. גם אין לחייב אדם בהפקדת ערובה בשל עוניו בלבד, שכן אין להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים; והרי משמעות אי הפקדת הערובה להוצאות הנתבע עלולה להיות דחייתה של התביעה ולא מחיקתה (רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ, פסקה 10 (30.12.2014); רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990)"
(רע"א 9934/16 אירג' קרמנשהצ'י נ' טיזאבי ביזאן, 18.1.2017)

במקרה שלפניי, עיון בכתבי הטענות מעלה כי בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית בשאלת זכאותה של התובעת לזכויות הסוציאליות הנתבעות על ידה, ואף טרם הוגשו לתיק בית הדין אסמכתאות המעידות על תשלום הזכויות הנתבעות במלואן (לרבות הפרשות לתגמולים ולפיצויים), על אף שנטען לקיומם של אישורים בחתימת התובעת לקבלת תשלומים כאמור.
בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את הטענה כי מדובר בתביעת סרק המצדיקה את חיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים , ויש לברר את טענות הצדדים לגופן.
לכך יש להוסיף, כי אף העובדה שהתובעת אינה שוהה עוד בארץ לא יכולה להצדיק, כשלעצמה, את חיוב ה בהפקדת ערובה בהיותה אזרחית מדינה בעלת האמנה, אך ככל שלא יוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, ו/או לא יהא באפשרותה להתייצב לחקירה על תצהירה , פתוחה בפני הנתבעים הדרך להגיש כל בקשה בנוגע לכך.
סוף דבר, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון עם סיום ההליך.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ט (26 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: משה משה עודי
נתבע: אילנה בולט
שופט :
עורכי דין: