ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עודד ששון נגד עוגן פרוייקטים א.י.ח. בע"מ :

לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

התובעים:

עודד ששון
ע"י ב"כ עו"ד יצחק בורובסקי

נגד

הנתבעים:

1.עוגן פרוייקטים א.י.ח. בע"מ
2.חגי כץ
ע"י ב"כ עו"ד דוד אדרי

פסק דין

מבוא
התובע ,בעלם של חנות הממוקמת בקומת קרקע ברח' שינקין 55 בתל אביב הידועה כגוש 7437, חלקה 26/6.
בחנות התובע פועלת מכבסה משנת 1973.
על פי הרישומים בלשכת רישום המקרקעין שטח החנות הוא 42 מ"ר וכן מוצמד לחנות "משטח" ששטחו 7 מ"ר ( להלן ייקרא: "המרפסת") ו שירותים ששטחם 1.4 מ"ר.
על פי הסכם שנכרת ביום 10.10.2005 רכשה הנתבעת 1 ( להלן תיקרא: "נתבעת") 3 דירות בבניין שבו ממוקמת החנות של התובע וכן רכשה זכויות לבניית 5 דירות נוספות על גג הבניין מכוח היתר בניה שקיבל תוקף עובר לרכישת הזכויות על ידי הנתבעת.
התביעה הוגשV גם כנגד חגי כץ ( להלן: "כץ") מתוקף תפקידו כמנהל הנתבעת וכן מכוח בעלותו בחברת קיי לינק השקעות בע"מ שהיא בעלת המניות של הנתבעת ולנוכח חתימתו כערב אישית לקיום התחייבות הנתבעת על פי ההסכם שנחתם עם התובע.

התובע חתם יחד עם בעלי זכויות נוספים בבניין על הסכמה לביצוע העבודות על ידי הנתבעת בהתאם להיתר הבניה המאושר, על התחייבות לשיתוף פעולה עם הנתבעת מאחר שעבודות הבניה כללה גם שיפוץ ושדרוג של חלקים שונים בבניין ( חלונות, מרפסות, חזית הבניין וכו').

ביום 13.6.2010 ולאחר שהנתבעת החלה בביצוע העבודות, נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבעת, בנוגע לביצוע העבודות הנדרשות בחנות שבבעלות התובע כחלק מעבודות הבניה הכלליות וזאת בהתאם למפרט ותוכניות שצורפו כנספח להסכם בין הצדדים.
ההסכם בין התובע לנתבעת נחתם לאור רצון הצדדים להסדיר ביניהם את ביצוע העבודות הנדרשות במכבסה שבבעלות התובע כחלק מעבודות הבניה הכלליות בבניין.

התובע טוען כי במהלך ביצוע עבודות הבניה על ידי הנתבעת מכוח היתר הבניה נגרמו נזקים שונים לחנות שבבעלותו ובתוך כך טען כי בשל עבודות הבניה קטן שטח המרפסת ( המשטח) שצמוד לחנות במ"ר אחד ששוויו הוערך על ידי שמאי מטעם התובע בסכום של 42,000 ש"ח. כמו טען כי נדרש ביצוע עבודות נוספות להשלמת הבניה בעלות של 25,000 ש"ח. נטען לנזקים בסכום של 14,846 ש"ח ( תיקון סוכך, גוף חימום ומזגן שנפגעו במהלך העבודות). לטענת התובע נדרשת רכישת מפוח לצורך הפעלת הארובה שהותקנה בשווי של 12,762 ש"ח. כמו כן טען כי שלט של החנות בשווי של 12,168 ש"ח פורק במהלך ביצוע העבודות ולא הותקן בשנית. נוסף על כך טען כי על הנתבעים לשאת בעלות חוות דעת השמאי מטעמו בסכום של 3,800 ש"ח.
עוד טען כי הנתבעת התחברה למערכת המים באופן בלתי חוקי ובשל כך חויב התובע בשימוש שנעשה על ידי הנתבעת בסכום של 15,883 ש"ח – בעניין זה הגיש התובע תלונה למשטרת ישראל בגין גניבת מים.
לבסוף טען כי יש לחייב את הנתבעים בפיצוי מוסכם על פי ההסכם שנכרת בין הצדדים בשל איחור במועד סיום העבודות ובשל עגמת הנפש שנגרמה לו לתובע. פיצוי זה הועמד על ידי התובע לצרכי אגרה על סכום של 120,000 ש"ח.

דיון והכרעה
פיצוי בגין הקטנת שטח המרפסת
בכתב התביעה ובכתב התביעה המתוקן נטען כי במהלך עבודות הבניה שביצעה הנתבעת בבניין נגרע שטח של 1.08 מ"ר משטח המרפסת שבבעלות התובע . מסיבה זו ירד שווי הנכס וכן נפגע כושר הפקת ההכנסות בעסק שהפעיל התובע במקום.
להוכחת הטענה צורף תרשים מדידה שערך משרד אדריכלים ג.ל גוטמן אדריכלים בע"מ נכון ליום 15.3.2011 ממנו עולה כי שטח המרפסת ללא קירות הוא 5.92 מ"ר.
על פי נסח טאבו שצירף התובע נרשם כי שטח המרפסת הוא 7 מ"ר ומכאן הטענה לגריעת השטח כאמור בשל עבודות שביצעה הנתבעת.
בתצהיר התובע נטען גם שהנתבעים בנו בשטח המרפסת ארון לברזים ושעונים עבור דיירי הבניין בניגוד להסכם ובכך נגרע שטח של 1.08 מ"ר מהמרפסת.

לטענת התובע , גריעת שטח מהמרפסת מהווה הפרה של ההסכם שנחתם בין הצדדים מאחר שהנתבעת התחייבה במפרט העבודות שצורף להסכם כי לא יהיה שינוי בשטח המרפסת הקיים במועד חתימת ההסכם ( סעיף 1( א) בנספח א' להסכם – מפרט טכני לעבודות הקשורות למרפסת המכבסה).

מנגד נטען על ידי הנתבעים כי עבודות הבניה לרבות העבודות במרפסת התובע, בוצעו כולן על פי היתר בניה שניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה בת"א – יפו.
התובע יחד עם יתר בעלי הזכויות בבניין חתם על מסמך המאשר לנתבעת לבצע את עבודות הבניה על פי היתר הבניה עובר לתחילת העבודות ובו נרשם כי לבעלי הזכויות בבניין וביניהם התובע הוסברה מהות הבניה המתוכננת .כן אישרו בעלי הזכויות כי לא יהיו להם טענות כלפי הנתבעת בקשר עם עבודות הבניה והמטרדים שנובעים מכך.
לטענת הנתבעת , לאחר שסיימה את העבודות ומשעמדה בתנאי היתר הבניה הוצא ביום 25.9.2011 טופס 4 על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה המאשר את חיבור הבניין לתשתיות ומערכות חשמל, מים ותקשורת.
בנוגע לשטח המרפסת נטען על ידי הנתבעים כי לאחר שהנתבעת ביצעה את עבודות הבניה על פי היתר הבניה שניתן ,גדל שטח המרפסת .זאת בהתאם למידות המצוינות על גבי השרטוט שצורף להיתר הבניה.

התובע אישר בחקירתו הנגדית שחתם על הסכמה לביצוע העבודות על ידי הנתבעת בהתאם להיתר הבניה .כן אישר כי ניתן לו הסבר בנוגע לתוכניות הבניה על ידי מר קריצמן שמכר את זכויותיו בבניין לנתבעת.
התובע אישר כי למרות שראה את תכניות הבניה וראה את גודל המרפסת בתכניות לא בדק את התשריטים מכיוון שלא הבין שיגרע שטח מהמרפסת.
בחקירתו הנגדית טען התובע כי אינו יודע להשיב האם שטח המרפסת כיום תואם את שטח המרפסת על פי היתר הבניה והתשריט שצורף להסכם שבין התובע לנתבעת אך הוא יודע שהמרפסת קטנה יותר מכפי שהייתה קודם לביצוע העבודות על ידי הנתבעת בהתבסס על כך שעבד במרפסת במשך כ – 30 שנים והוא יכול להבחין בשינויים בשטחה ( עמ' 13, ש' 10-19 לפרוטוקול מיום 12.12.2017).

המומחה מטעם הנתבעים שביצע מדידה של שטח המרפסת לאחר ביצוע עבודות הבניה מצא כי השטח נטו הוא 5.87 מ"ר ושטח קירות החוץ הוא 1.024 מ"ר – בסה"כ שטח המרפסת על פי המדידה הוא 6.89 מ"ר.
האדריכל גוטמן שביצע את המדידה עבור התובע מצא כי שטח המרפסת ללא קירות הוא 5.92 מ"ר.
התובע ביסס את תביעתו על הרישום בנסח טאבו לפיו שטח המרפסת הוא 7 מ"ר, אך הציג את התשריט שממנו ניתן ללמוד על אופן חישוב שטח המרפסת לצורך הרישום בטאבו רק במהלך חקירתו הנגדית של כץ .משלא גולה המסמך במסגרת שלב גילוי המסמכים לא ניתנה הרשות לחקור על התשריט ( ראו החלטתי בעמ' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 26.4.2018).

האדריכל גוטמן שביצע את המדידה עבור התובע לא התייחס לשאלת שיטת חישוב שטח המרפסת .מנגד המומחה מטעם הנתבעים ציין בסיפא לחוות דעתו כי על פי סעיף 5 א' לחוק המכר דירות כלשונו מדידה לצרכי שטח על פי חוק המכר כוללת גם את שטח קירות חוץ החדר.
ההפניה לחוק הרלוונטי שנעשתה על ידי המומחה שגויה אך אניח כי המומחה התכוון לצו מכר דירות ( טופס של מפרט) (תיקון), התשס"ח – 2008, שם נקבעו בסעיף 5 הכללים לחישוב שטח דירה ובתוך כך נקבע כי שטח דירה הוא " השטח הכלוא בתוך המצולע הנוצר על ידי הקווים העוברים על פניהם החיצוניים של קירות החוץ של הדירה".

בשאלת הקטנת שטח המרפסת מצאתי כי יש לדחות את טענות התובע וזאת מאחר שלא נטען שהנתבעים סטו בעבודתם מהקבוע בהיתר הבניה ומאחר שאין מחלוקת כי במסגרת עבודות הבניה נדרשה בניה של קירות לצורך סגירת המרפסת כשהתובע אישר בחתימתו יחד עם בעלי הזכויות האחרים את ביצוע עבודות הבניה על ידי הנתבעת.
כמו כן לא הוכח שהנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע שקובע כי שטח הרצפה של המרפסת לא ישתנה בעקבות ביצוע העבודות שכן נמצא שישנם הבדלים בשיטות החישוב של שטח הרצפה. דהיינו האם לצורך החישוב נכללת הרצפה שמתחת לקירות החוץ אם לאו.
המומחים מטעם הצדדים מצאו כי שטח המרפסת ללא קירות חוץ הוא דומה אך את הפער בין השטח הרשום בנסח הטאבו לבין השטח שנמצא במדידה שביצע האדריכל מטעם התובע ניתן להסביר על פי הראיות שבפניי מההפרש בשטח הרצפה שמתחת לקירות החוץ שנבנו על ידי הנתבעת בהתאם להיתר הבניה בשטח המרפסת.
האדריכל מטעם התובע כלל לא מדד את שטח הרצפה שמתחת לקירות החוץ.
עוד אציין כי בתשריט המדידה של האדריכל גוטמן שצורף לתצהיר התובע לא ניתן ביאור לטענת התובע לפיה בשטח המרפסת הותקנו ברזים ושעונים המיועדים לדיירי הבניין ובכך נגרע שטח המרפסת שבבעלות התובע.

השמאי מטעם התובע הבהיר בחקירתו כי לא נדרש לתת חוות דעת בשאלת שטח המרפסת ולכן על אף שביצע מדידה של המרפסת איני נדרשת לאמור בחוות דעתו בשאלה זו ( עמ' 29, ש' 5-8 לפרוטוקול מיום 7.6.2018).
כן בחרתי שלא לתת משקל לעדותו של מר אברהם לוי, בעליו של עסק סמוך, שכן עדותו בנוגע לגריעת השטח מתבססת על דבריו של התובע ועל מראה עיניו בלבד שכן הוא אינו בקי בפרטי היתר הבניה או בהסכם שבין התובע לנתבעת ומאחר שעסקינן בגריעת שטח שאינו גדול לא מצאתי כי די במראה עיניים על אף ההיכרות רבת השנים עם המבנה כדי להעיד שאכן נגרע שטח שלא כדין מהתובע.

משנדחתה טענת התובע בעניין הקטנת שטח המרפסת ולא הוכחה הפרת ההסכם על ידי הנתבעים איני נדרשת לדון במחלוקת שבין הצדדים באשר לשווי מ"ר מרובע בהתאם לחוות הדעת השמאיות שהוצגו על ידי הצדדים.

עלות עבודות שלא בוצעו על ידי הנתבעת
התובע טען שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכם מאחר ולא השלימה עבודות שנדרשה לסיימן.
על פי כתב התביעה עסקינן בעבודות בניה, טיח, סיוד וריצוף שעלותן הוערכה על ידי התובע בסכום של 25,000 ש"ח.
התובע פירט מס' פעולות שלא הושלמו על ידי הנתבעת: השלמת בניית מדרגות, ביצוע טיח במרפסת, התקנת דלת והשלמת תיקוני סדקים וטיח, ריצוף באריחים עמידים לשחיקה במקום האריחים ששימשו לריצוף המרפסת, קיבוע חוטי טלפון וחשמל בקירות, הוספת נקודות חשמל.
הנתבעת הכחישה את הטענות בדבר אי השלמת עבודות על פי ההסכם והמפרט וטענה כי ביצעה את כל העבודות שנדרשה במלואן.

התובע ציין בתצהירו כי תמונות המוכיחות את הטענות בנוגע לעבודות שלא הושלמו הועברו לצד שכנגד ויוצגו גם לבית המשפט .ברם לא נוכחתי בהגשתן של תמונות כלשהן המוכיחות את הטענות בעניין זה.
בחוות הדעת השמאית שהוגשה על ידי השמאי רן גריידי ניתן פירוט קצר בדבר העבודות שהשלמתן נדרשת, צורפו 3 תמונות במהלך הביקור בנכס ואף ניתנה הערכה על ידי השמאי לפיה עלות ביצוע העבודות מסתכמת בסך של 18,000 ש"ח.

מאחר שהנתבעת הכחישה את הטענות בדבר אי השלמת העבודות על פי ההסכם מוטל על התובע הנטל להוכיח כי העבודות אכן לא הושלמו וכן כי מדובר בהפרה של ההסכם שבין הצדדים. הראיות היחידות שהוגשו על ידי התובע להוכחת טענות אלו הן 3 תמונות שצולמו בעת ביקור השמאי בנכס.

השמאי גריידי נחקר על חוות דעתו והשיב כי אין לו הכשרה של מהנדס או הנדסאי בניין ולכן אין מוסמך לחוות דעת בנוגע לסוג העבודות שיש לבצע או לגבי הצורך בביצוע עבודות בניה שונות אלא הסמכתו מתמצה בהערכת שווי של עלות ביצוע העבודות בהתאם למה שהוצג בפניו על ידי התובע ( עמ' 29, ש' 12-23) .לכן, בהיעדר ראיות נוספות למעט תמונות בודדות שצורפו לחוות דעת השמאי גריידי לא הוכיח התובע באופן הנדרש מהן העבודות שיש לבצע בנכס והאם הצורך בביצוע העבודות קשור לעבודות הבניה שביצעה הנתבעת בבניין.
לכך יש להוסיף כי גם הערכת השווי של עלות העבודות שניתנה על ידי השמאי גריידי שניתנה באופן כולל וללא פירוט בהתייחס לכל אחת מסוגי העבודות שהתובע טען שלא בוצעו כנדרש על ידי הנתבעת ( עמ' 29, ש' 24-26).

לסיכום אין בפניי הוכחה שהנתבעת לא השלימה את העבודות שהתחייבה לבצע על פי היתר הבניה ועל פי ההסכם שנכרת עם התובע.
טענות התובע הוצגו באופן כללי וללא תמיכה בראיות כלשהן. גם חוות הדעת השמאי אינה מסייעת בידי התובע להוכחת טענות אלו ולכן אני מורה כי טענות התובע לפיצוי בשל אי השלמת עבודות על ידי התובעת, נדחות.

משנדחו הטענות לגבי פיצוי בגין הקטנת המרפסת ובגין עבודות שהשלמתן נדרשת שהיוו את הבסיס לחוות דעתו של השמאי גריידי מטעם התובע, איני מחייבת את הנתבעת בעלות עריכת חוות הדעת השמאית.
אובדן הכנסות בשל צמצום הציוד התפעולי במרפסת לטענת התובע , נגרם לו אובדן הכנסות בסך 20,000 ש"ח בשל הקטנת שטח המרפסת וצמצום שטח העבודה שהביא לאובדן שעות עבודה והכנסה.
מבלי להידרש בשנית לשאלת הקטנת שטח המרפסת שנדון לעיל אני מורה על דחיית הטענה בהיעדר אסמכתאות שמעידות על אובדן הכנסות בפועל שכן לתצהירי התובע לא צורפו ראיות המוכיחות כי אכן נגרמה ירידה כלשהי בהכנסות המכבסה כתוצאה משינוי שטחי העבודה כנטען בתביעה.

עלות רכישת מפוח להפעלת הארובה
התובע טען כי במסגרת ההסכם שנכרת עם הנתבעת התחייבה להחליף את הארובה שהייתה קיימת בארובה חדשה וזאת בשל בניית קומות נוספות בבניין שחייבו את הארכת הארובה הנדרשת לפעילות המכבסה. התובע הציג הצעת מחיר לביצוע העבודות שהתקבלה מחברת גל-אויר מס' חודשים לפני שנחתם ההסכם עם הנתבעת לפיה עלות העבודות והחומרים היא 16,762 ש"ח, מתוך סכום זה הפחית התובע את עלות הצנרת בסך של 4,000 ש"ח שכן הנתבעת ביצעה את התקנת הצנרת ולכן סכום התביעה בגין רכיב זה הוא 12,762 ש"ח. התובע מסתמך על סעיף 8 למפרט הטכני שצורף להסכם שבו נכתב : " הספקה והתקנה של ארובה לפי התיאור והשרטוט המצ"ב ומסומן כנספח ב'". נספח ב' הוא שרטוט שערכה חברת גל אויר ובו שרטוט של הארובה ורכיבים שונים הנדרשים להתקנתה כולל מנוע היניקה ( המפוח).

הנתבעת טענה בתשובה כי על פי ההסכם התחייבותה הייתה להתקין את הארובה בלבד, דהיינו ארובה ארוכה יותר שתהא תואמת לגובה הבניין לאחר הוספת הקומות שנבנו על ידה והתחייבותה אינה כוללת את הדרישה להתקין מפוח או רכיבים אחרים.
נטען כי מאחר שהתובע מאשר שהותקנה הארובה החלופית יש לדחות את טענות התובע. עוד נטען כי התובע אישר בחקירתו הנגדית שכלל לא פעל להתקנת מפוח והוא מפעיל את המכבסה ללא מפוח וללא ארובה.

איני מקבלת את טענת הנתבעת בעניין זה .זאת משום שהחלפת הארובה הייתה צורך שנבע מבניית קומות נוספות על ידי הנתבעת .
מכאן, שתכלית ההסכם בין הצדדים הייתה שלמרות עבודות הבניה לא תיגרם פגיעה בתובע בשל השינוי הנדרש באורך הארובה לאחר השלמת הבניה. על כן הנתבעת אינה יכולה להסתפק בהתקנת צנרת הארובה בלבד, אלא שעליה לספק ולהתקין את כל הרכיבים המאפשרים את פעולתה התקינה של הארובה.
הנתבעת לא טענה שניתן להפעיל את הארובה במצבה ללא מפוח. לכן, עליה לשאת בעלות המלאה על פי הצעת המחיר שהוגשה על ידי חברת גל אויר שגם ערכה את השרטוט הנדרש שצורף כנספח להסכם שבין הצדדים.

מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 12,762 ש"ח ( העלות בהצעת המחיר בקיזוז צנרת הארובה שהתקינה הנתבעת על פי התחייבותה) בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל .

עלות רכישת שלט למכבסה
התובע טען כי לצורך ביצוע עבודות הטיח והצבע נדרש פירוק שלט שהיה בבעלות התובע אלא שלאחר שהסתיימו העבודות לא פעלה הנתבעת להתקינו שוב ואף לא החזירה את השלט לתובע. צורפה הצעת מחיר לרכישת שלט דומה לשלט שהוסר .
לטענת התובע עלות שלט דומה בשנת 2011 היא 12,168 ש"ח.

הנתבעת אישרה שאכן הוסר השלט לצורך ביצוע העבודות אך לטענתה הודיע התובע למנהלי העבודה של הנתבעת שאינו מעוניין להתקין את השלט לאחר שהושלמו העבודות. כמו כן נטען שלמרות שהשלט הוסר לפני שנחתם ההסכם בין התובע לנתבעת לא נכללה בהסכם התחייבות של הנתבעת להתקין את השלט שהוסר.
לטענת הנתבעת מדובר היה בשלט ישן ומתקלף. עוד נטען כי גם בחלוף השנים התובע לא התקין שלט אחר במקום השלט שהוסר ואף הגיש בקשה לעירייה לביטול תשלום אגרת השילוט. בנוסף נטען כי השלט הוסר עוד בשנת 2007 ולכן חלה התיישנות על רכיב זה של התביעה.

ראשית אציין כי לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת להתיישנות עילת התביעה בגין רכיב זה שכן התביעה הוגשה בגין אי עמידת הנתבעת בהתחייבותה להתקין את השלט שהוסר בתום ביצוע העבודות .מאחר שלא הוכח על ידי הנתבעת שהעבודות הסתיימו 7 שנים לפני מועד הגשת התביעה הרי שאין ממש בטענת ההתיישנות.
אין מחלוקת כי השלט שהיה בבעלות התובע הוסר לדרישת הנתבעת לצורך ביצוע עבודות הבניה .לכן חלה על הנתבעת החובה להתקין את השלט בסיום העבודות או למצער להשיב את השלט לחזקתו של התובע.
רק בחקירתו של כץ עלתה לראשונה טענת הנתבעת לפיה התובע הודיע למנהלי העבודה של הנתבעת שאינו מעוניין בהתקנת השלט בסיום העבודות אלא שטענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי למעט עדותו של חגי כץ שהיא עדות שמועה בלבד שכן הדבר לא נאמר לכץ אלא למנהלי העבודה שלא העידו בבית המשפט ואף את שמם של מנהלי העבודה לא זכר כץ בחקירתו הנגדית. לפיכך איני מקבלת את טענת הנתבעת כי אין מקום לפצות את התובע בגין השלט שהוסר.

עם זאת איני סבורה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בעלות של שלט חדש כפי שהוצג בהצעת המחיר שכן לא נוכחתי בפניות של התובע אל הנתבעת להתקנת השלט במכתביו השונים שנשלחו לנתבעת במהלך ולאחר ביצוע העבודות.
התובע אישר שלא התקין שלט חלופי במקום השלט שהוסר ואף אישר כי קיים שלט נוסף למכבסה. אברהם לוי שהעיד מטעם התובע אישר בחקירתו הנגדית שהשלט היה בן למעלה מ – 10 שנים. לאור האמור לעיל מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בשיעור של 33% מעלות השלט שהוצג בהצעת המחיר וזאת על דרך האומדנה בשים לב לכך שאין מדובר בשלט חדש. אשר על כן מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,056 ש"ח בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל בגין השלט שהוסר.
עלות רכישת והתקנת מזגן במכבסה
לטענת התובע , במהלך עבודות הבניה נגרמו נזקים למזגן והפנה לפניותיו אל הנתבעת בדבר הנזק שנגרם למזגן עקב העבודות כמו למכתב שנשלח ביום 17.10.2010 אל ב"כ הנתבעת ,בו נדרשה הנתבעת לפעול להחלפת המזגן שניזוק.
לאחר שפניות התובע אל הנתבעת לא נענו רכש התובע בחודש מרץ 2011 מזגן בעלות של 8,925 ש"ח וכן שילם עבור התקנת המזגן 2,650 ש"ח. התובע הפנה לסעיף 13( ג) להסכם שבין הצדדים בו התחייבה הנתבעת לתקן את מערכת מיזוג האוויר במכבסה שיצאה מכלל פעולה.

הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את הטענות בדבר הנזק שנגרם למזגן וכן טענה כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין העבודות שביצעה הנתבעת לבין הנזק למזגן שבמכבסה.

לאחר בחינת טענות הצדדים אני מקבלת את טענות התובע ומורה לנתבעת לפצותו בגין רכישה והתקנת מזגן.
גרסתו של התובע בדבר המזגן שניזוק נתמכה בפניות לנתבעת בעת שהתבצעו העבודות, התחייבות הנתבעת במסגרת ההסכם שבין הצדדים, חשבוניות לרכישה והתקנת מזגן במהלך ביצוע העבודות וכן תשובותיו בחקירה הנגדית. כל אלו לא נסתרו על ידי הנתבעת.
הנתבעת לא השיבה לטענות התובע אלא בחרה בהכחשה כללית של הטענות בדבר אחריות הנתבעת לנזק שנגרם כתוצאה מעבודות בניה נרחבות שביצעה בבניין בו ממוקמת המכבסה של התובע, תוך התעלמות מהראיות ומעדותו של התובע.

לסיכום בביניים לעניין המזגן – מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 11,575 ש"ח בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל בגין עלות המזגן והתקנתו.
החלפת גוף חימום
לטענת התובע , בשל פגיעה באספקת מים נשרף גוף חימום באחת מהמכונות שבמכבסה שעלות החלפתו היא 1,821 ש"ח. הנתבעת הכחישה את אחריותה לנזק זה כבר לאחר שהועברה פניה אל באי כוחה במהלך ביצוע העבודות. במסגרת התביעה והראיות לא הוכיח התובע את הקשר בין הפגיעה הנטענת כלפי הנתבעת באספקת המים לבין הנזק שנגרם לגוף החימום ומשכך אני דוחה את הטענה כי הנתבעת גרמה לנזק לגוף החימום.

עלות תיקון סוכך
התובע טען לנזק שנגרם לסוכך בשל נפילת חלקי בטון ואבנים במהלך עבודות הבניה .לכן נדרש לתקנו לטענתו בעלות של 1,450 ש"ח.
טענה זו נדחית מאחר ולא הוכח הקשר בין הנזק לסוכך לבין העבודות שביצעה הנתבעת. בכתב התביעה נטענה הטענה באופן כללי וללא פירוט של הנסיבות שבעטיין נגרם נזק לסוכך. גם בתצהיר נטענה הטענה באופן כללי וללא תיאור של המועד שבו נגרם הנזק.
לא נוכחתי בפניות אל ה נתבעת לאחר הפגיעה בדרישה לפעול לתיקון הנזק.
כמו כן, מהחשבונית שצורפה להוכחת הנזק עולה כי התשלום בגין תיקון הסוכך נעשה ביום 20.8.2012 לאחר סיום העבודות על ידי הנתבעת. אשר על כן הטענה נדחית בהיעדר הוכחת האחריות של הנתבעת לנזק.

חיוב בתשלומי מים עבור שימוש שעשתה הנתבעת
נטען על ידי התובע שהנתבעת התחברה במהלך ביצוע העבודות למערכת המים של הבניין ועשתה שימוש במים תוך השתת החיוב על התובע בסכום של 15,883 ש"ח אשר סווג כצריכה משותפת בחשבון המים.
התובע פנה בעניין זה אל תאגיד המים ואל משטרת ישראל בטענה לגניבת מים על ידי הנתבעת.

הנתבעת טענה כי טענה זו הועלתה על ידי התובע בחוסר תום לב שכן התקופה הרלוונטית לעניין החיוב בתשלומי מים שבגינה הוגשה התביעה היא כשנה לאחר סיום עבודות הבניה ולאחר שניתן לנתבעת " טופס 4".

במהלך חקירתו הנגדית נשאל התובע לגבי התקופה של צריכת המים .זאת בשים לב למועד סיום העבודות על ידי הנתבעת והשיב כי גם לאחר סיום העבודות נעשו בדיקות הצפה על ידי הנתבעת וכי ישנם עדים לביצוע הבדיקות, אך עדים לא העידו בבית המשפט.
כמו כן הוצגה לתובע פנייתה של עו"ד יואלה אבניאל שהגישה השגה בשם התובע לתאגיד המים " מי אביבים" בגידרה נטען בין היתר כי התקנת מד מים חדש היא שהביאה להפסקת החיובים הגבוהים בצריכת המים המשותפת.

התובע לא הוכיח שאכן בחודשים ספטמבר – נובמבר 2011, בגינם נשלחה דרישת התשלום, התחברה הנתבעת למערכת המים וצרכה מים על חשבונו של התובע שכן הביקורת של מחלקת המים בעיריית תל אביב שצורפה כראיה לנוכחות הנתבעת במקום נעשתה ביום 8.11.2010. אשר על כן טענות התובע בעניין זה נדחות.
פיצויים מוסכמים בגין איחור במועד סיום העבודות לטענת התובע , למרות התחייבות הנתבעת על פי ההסכם לסיים את כל העבודות בתוך 60 ימים ממועד חתימת ההסכם דהיינו עד ליום 13.8.2010 , הפרה הנתבעת את התחייבותה בשל אי השלמת העבודות במועד.
בגין איחור זה טוען התובע כי יש לפצותו בסכום של של 120,000 ש"ח בהסתמך על הפיצוי המוסכם על פי ההסכם שהוא 1,500 ש"ח לכל יום איחור.
לטענת התובע , במסגרת הפיצוי בגין רכיב זה יש לכלול גם את עוגמת הנפש שנגרמה לתובע בשל התנהלות הנתבעת והפרות ההסכם שנגרמו על ידה.

כפי שקבעתי לעיל במסגרת הדיון בטענות התובע ודרישתו לפיצוי בגין העלות הנדרשת להשלמת עבודות שהנתבעת לא ביצעה לא הוצגו על ידי התובע ראיות המוכיחות מהן העבודות שהנתבעת לא השלימה.
עוד אציין כי על פי ההסכם נקבע בסעיף 10.1.1 כי העבודות על פי ההסכם תחשבנה כמושלמות לאחר מסירתן לשביעות רצון התובע ולשביעות רצון המפקח, האדריכל רון ממן. התובע לא הציג ראיה כלשהי בעניין פנייה למפקח או אישורים שניתנו על ידי המפקח בנוגע להשלמת העבודות.
התובע הפנה למכתב שנשלח מטעם בא כוחו אל הנתבעת ביום 17.10.2010 בו הלין על כך שחלק מהעבודות שהתחייבה הנתבעת לבצע על פי ההסכם לא בוצעו, אך לא מצאתי כי די בראיה יחידה זו שנערכה על ידי בא כוח התובע ולבקשת התובע כדי לקבוע שהתובע זכאי לפיצוי מוסכם בגין איחור בהשלמת העבודות כאשר ניתן היה להציג ראיות ממשיות בדבר מצבו של הנכס שתתמוכנה בטענה שהנתבעת הפרה את התחייבותה ונמנעה מלהשלים את העבודות על פי ההסכם.

בנוגע לדרישה לפיצוי מוסכם בגין איחור אני מקבלת את טענות הנתבעת בדבר השיהוי שנקט התובע עד להגשת התביעה בחודש אפריל 2015. שכן נוכח השנים שחלפו מסיום העבודות בהן הנכס מצוי בחזקתו ובשליטתו הבלעדית של התובע אין לנתבעת אפשרות להוכיח בעת בירור התביעה מה היה מצב הנכס במועד שבו סיימה לבצע את העבודות לטענתה.
הביקור של המומחה מטעם הנתבעת בנכס - אף שהוא לא נדרש למצבו הפיזי של הנכס – לצורך עריכת חוות דעת במסגרת ההליך שלפניי נעשה רק ביום 9.5.2017.

באשר לטענות התובע בדבר פיצוי בגין עגמת נפש בשל המטרדים וההפרעות שנגרמו כתוצאה מביצוע העבודות ,הרי שבעניין זה אפנה למסמך עליו חתמו כלל הדיירים בבניין וביניהם גם התובע בדבר ההסכמה לביצוע עבודות הבניה בהתאם להיתרי הבניה ובמסגרתו ויתרו על טענותיהם באשר למטרדים ולהפרעות כנגד מוכרי הזכויות לנתבעת וכנגד הנתבעת כרוכשת הזכויות.
מאחר שהתובע אינו מכחיש את חתימתו על המסמך הוא מנוע מלהעלות טענות לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה במהלך ביצוע העבודות בבניין. כמו כן חלק מהרכיבים שבגינם נתבע גם פיצוי בגין עגמת נפש נדחו לעיל.

סיכום
בשים לב לערבות האישית שחתם כץ לביצוע התחייבות הנתבעת, אני קובעת כי החיובים בהם חויבה הנתבעת יחולו על הנתבעים ביחד ולחוד.

מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לתובע פיצוי בגין התחייבות הנתבעת להתקין ארובה חלופית בסכום של 12,762 ש"ח, כמו כן ישלמו לתובע פיצוי בסך של 4,056 ש"ח בגין השלט שהיה בבעלות התובע והוסר לצורך ביצוע העבודות וכן יפצו את התובע בגין רכישת מזגן והתקנתו בשל נזק שנגרם למזגן במהלך ביצוע העבודות בסכום של 11,575 ש"ח. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

יתר הטענות שהעלה התובע בכתב התביעה נדחו.

בשים לב לסכום הכולל שנפסק לזכות התובע אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשאת גם בהוצאות ושכ"ט עו"ד של התובע בסך 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל . כמו כן יישאו הנתבעים בהחזר אגרה בסך 2,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.
המזכירות תשלח פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עודד ששון
נתבע: עוגן פרוייקטים א.י.ח. בע"מ
שופט :
עורכי דין: