ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלי תכלת יזמות 2010 בע"מ נגד לימור אדריס-אזולאי :

לפני כבוד השופט עמית משה סובל-שלום ת"א

המערערת:

גלי תכלת יזמות 2010 בע"מ

נגד

המשיבה:

לימור אדריס-אזולאי

פסק דין

1) בפני ערעורה של הזוכה בתיק ההוצל"פ 503315-04-16 על החלטתו מיום 14.11.18, של כבוד רשם ההוצל"פ, יניב דורי – דיין.

למעשה, מתמקד הערעור בשני סכומים: האחד, ביטול שכ"ט ב' שנקבע בתיק בסך של 17,420 ₪ והשני ערעור על ההוצאות בסך 5,000 ₪ שקבע הרשם, בהחלטתו נשוא הערעור.

2) המשיבה, החייבת בתיק ההוצל"פ, הגישה תגובה מפורטת לערעור ובדיון לפני טענו הצדדים באריכות את טענותיהם ואף מסרו מידע על פי מה שביהמ"ש ביקש מהם כדי להבהיר את המחלוקת הכספית, בניסיון להגיע לפשרה.

סופו של דבר: לא הושגה פשרה ועל כן נדרשת הכרעה.

3) תיק ההוצל"פ נפתח לביצוע שטרות. המשיבה הגישה התנגדות אשר נידונה ע"י ביהמ"ש השלום בחיפה והוכרעה בפס"ד ביום 06.05.18.

בין הצדדים, התנהלו מספר הליכים במסגרת תיק 1662-02-16 ותיק 58134-06-16 אשר ביהמ"ש החליט לאחד את הדיון בהם ונתן פס"ד משותף, תוך הפרדה בין החיובים בכל אחד מהתיקים.

יצוין כבר עתה, כי איחוד הדיון, היה דיוני בלבד מאחר ומדובר היה באותם צדדים, באותם עדים ובאופן כללי באותה מערכת עובדות, ואין באיחוד האמור, כדי להשליך מעבר לכך באופן מהותי.

4) בפסה"ד קבע ביהמ"ש, כי בתיק ההוצל"פ יעמוד קרן החוב ע"ס 50,895 ₪ נכון ליום 01.6.14 ובתוספת שכ"ט עו"ד ואגרת הוצל"פ, שיועדכנו בהתאם לקרן החוב הנ"ל.

באשר לתביעה האחרת, פסק ביהמ"ש כי על המשיבה לשלם למערערת סך של 3,500 ₪, סכום נוסף של 21,680 ₪, את סך האגרה ששולמה, בגין התביעה שכנגד וכן שכ"ט עו"ד כולל בסך של 35,000 ₪.

5) המערערת ביקשה "ליישם" את פסה"ד, באופן, שיועדכן בתיק ההוצל"פ מה שנקבע ע"י ביהמ"ש, לעניין התביעה השטרית ויצורפו ויגבו במסגרת תיק ההוצל"פ החיובים הנוספים שקבע ביהמ"ש בגין התביעה האחרת.

ב"כ המערערת אישר בפני, בדיון, כי לא נתבקשה עמדת המשיבה לצירוף הסכומים הנוספים בתיק ההוצל"פ ואף לא הומצאה למשיבה אזהרה בגין הסכומים הנוספים.

ב"כ המערערת סבור כי לא היה צורך לא בעמדת המשיבה, אף לא בהמצאת אזהרה שכן פעל בהתאם להוראות תקנה 108(ד) לתקנות ההוצל"פ. כמו כן אישר ב"כ המערערת כי לא שולמה אגרה בגין החיובים הנוספים שצורפו לתיק ההוצל"פ.

6) אני דוחה מכל וכל את עמדת ב"כ המערערת.

התקנה האמורה, עניינה, בחיובים נוספים המוטלים, אגב דיון, בהתנגדות כגון: שכר טרחה, תשלום לעדים והוצאות נוספות.
התקנה לא חלה בחיובים כספיים, הנובעים או מתיקים אחרים אשר לשם היעילות בלבד נידונו ביחד עם התביעה השטרית, כפי שבענייננו.
ניתן לצפות מצב בו מתנהלים תיקים בין צדדים שונים אשר ביהמ"ש מחליט, משיקולים עניינים, לאחד את הדיון בכל התיקים ואין בכך אלא משום תועלת דיונית וחיסכון בזמן ולא מעבר לכך.

7) ביהמ"ש מתקשה לקבל את טענת ב"כ המערערת לפיה רשם ההוצל"פ אישר לו לצרף את הסכומים הנוספים בתיק ולפעול לגבייתם במסגרת התביעה השטרית הן משום שמההחלטה נשוא הערעור, ניתן ללמוד בדיוק את ההיפך והן משום שלא היה בידי ב"כ המערערת להציג בפני את אותה החלטה עליה הוא טוען ואף לא את הבקשה שלטענתו הגיש ללשכת ההוצל"פ.

8) דרך המלך היתה לפתוח תיק הוצל"פ נפרד לגביית החיובים הנוספים והנפרדים, תשלום אגרה, והמצאת אזהרה למשיבה.

גם אם ניתן היה לקבל, ולו בדוחק, את הדרך בה פעלה המערערת, הרי שהיה עליה להמציא אזהרה למשיבה ומכל מקום, לשלם את הפרש האגרה, בגין הסכומים שצורפו ואשר אינם נובעים מהתביעה השטרית.

לו תתקבל הדרך בה פעל ב"כ המערערת, הרי שניתן ע"י כך להתחמק מתשלום אגרה, לקצר הליכים ולפגוע בזכויות יסוד של החייב, שכן רק לאחר המצאה מלאה של האזהרה, ניתן לנקוט נגדו בהליכים.

9) הסכום של 17,420 ₪ בגין שכ"ט ב' נקבע אוטומטית ע"י מזכירות ההוצל"פ, לאחר נקיטת הליך גבייה ראשון ועל בסיס יתרת החוב בתיק ההוצל"פ.

לאור כל מה שנאמר עד כה, ברור, כי המערערת לא זכאית לשכר טרחה ב', בגין הסכום של החיובים הנוספים שעל פי פסה"ד.

לכאורה, זכאית המערערת לקבלת שכר טרחה ב', בגין יתרת החוב השטרי, כפי שהיה במועד חידוש ההליכים ונקיטת הליכים בתאריך 12.08.18.

הצדדים חלוקים לגבי יתרת חוב זו, כאשר ב"כ המערערת טען כי הסכום הינו 67,968 ₪ ואילו ב"כ המשיבה טען כי הסכום הינו 60,401 ₪.

10) דא עקא, שבתאריך 30.06.18 העביר ב"כ המשיבה לחשבון ב"כ המערערת סך של 40,000 ₪ והמחלוקת היא: לאיזה מהחובות יש לזקוף את התשלום?

סעיף 51, לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי בהתקיימותם של מספר חיובים רשאי החייב לבחור, בעת התשלום, איזה חיוב יקוים וככל שלא עשה כן, רשאי הנושה, בהודעה לחייב לבחור את החיוב.
בהודעת התשלום, שהעביר ב"כ המשיבה לב"כ המערערת, לא ציין האם לזקוף את התשלום של ה-40,000 ₪, בגין החוב השטרי בתיק ההוצל"פ או בגין החוב האחר.
גם ב"כ המשיבה, לא הודיע, כהוראת הסעיף, לאיזה מהחובות הוא זוקף את התשלום ובדיון היום אף התברר, כי לא דאג לעדכן את תיק ההוצל"פ בגין התשלום האמור, כך ששכ"ט ב' נקבע לא רק בגין החוב הנוסף אלא גם בגין התשלום ששולם קודם לכן.

11) ב"כ המשיבה טען כי המערערת איננה זכאית לשכר טרחה ב', כלשהו, שכן הוסכם בינו לבין ב"כ המערערת על פירעון החוב (מבלי שמפריד בין שני החובות), תוך תקופה קצרה ובעת שהועבר התשלום הראשון של 40,000 ₪, ציין כי תשלום נוסף יועבר תוך 10 ימים.
ב"כ המערערת העביר לב"כ המשיבה את פרטי חשבון הבנק לצורך התשלום, לא נתן הסכמה לפריסה כזו או אחרת ואף לא ציין בגין איזה מהחובות יזקוף את התשלום. בפועל, הועבר התשלום השני בחלוף 97 יום, במקום 10 ימים. אינני מקבל את טענת ב"כ המשיבה, בדבר הסדר תשלומים, שכן "ההסדר" הינו כללי וסתמי, שאיננו נוקב לא סכומים ולא מועדים וכנראה שהיה רק "הצהרת כוונות" ולא הסדר מחייב.

12) במצב הדברים המתואר לעיל, מצאתי לקבוע, כי התשלום של 40,000 ₪ יחולק באופן שווה בין החוב השטרי לבין החוב האחר ומכאן נובע כי במועד בו נפסק שכר טרחה ב', סכום החוב היה צריך להיות נמוך ב-20,000 ₪ ויש לקבוע שכר טרחה ב' חדש ונמוך יותר, בהתחשב בחוב השטרי הנכון לאותו מועד.

כפי שציינתי, לא זכאית המערערת לשכר טרחה ב', כלשהו, בגין החוב האחר וזאת באשר לאופן התנהלותה ובמיוחד בשל אי המצאת אזהרה, המהווה תנאי מוקדם לנקיטת הליכים.

13) לסיכום: הערעור מתקבל באופן חלקי כדלקמן:

א) מבוטל חיוב שכ"ט ב', כפי שקבע הרשם ואולם יש לקבוע בתיק ההוצל"פ שכ"ט ב', עפ"י האמור בסע' 12 לעיל.

ב) לשכת הוצל"פ תברר את המחלוקת החשבונאית בין הצדדים לגבי החוב בתיק השטרי (67,968 ₪ לעומת 60,401 ₪).

ג) שכה"ט שפסק הרשם בהחלטתו יופחת לסך של 2,500 ₪ והפחתה זו יש להביא בחשבון, בעת בירור המחלוקת החשבונאית, שכן ב"כ המשיבה הפחית את מלוא הסכום של 5,000 ₪.

ד) לשכת ההוצל"פ תפעל לגביית יתרת האגרה מהמערערת, בגין הסכומים שצורפו, לאחר שהסתיים ההליך המשפטי.

ה) לאור התוצאה, אין צו להוצאות בערעור.

14) המזכירות תעביר העתק פסה"ד לב"כ הצדדים וכן ללשכת ההוצל"פ – לצורך ביצוע הוראות פסה"ד.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גלי תכלת יזמות 2010 בע"מ
נתבע: לימור אדריס-אזולאי
שופט :
עורכי דין: