ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזרא נקש נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא
נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש
נציג ציבור (מעסיקים) גב' אסתר כהן
התובע
עזרא נקש

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אסתר כהן

פסק דין

המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לחודש אחד בגינו דורש התובע תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה -1995

רקע נדרש
התובע, הוא תלמיד ישיבה שאינו עובד ואיננו עצמאי.
התובע הגיש תביעה לדמי תאונה בגין תאונה שארעה לו ביום 27.9.16 עת מעד בהליכתו במדרגות.
התובע הגיש תביעה לדמי תאונה והנתבע הכיר בזכאותו לכך לתקופה שעד ליום 25.10.16. (יוער כי לכתחילה הכיר הנתבע בזכאות התובע לגמלה רק עד ליום 12.1.16 ורק במסגרת הליך זה הסכים להארכת התקופה שהוכרה כדלעיל).
התובע טוען כי הוא זכאי לגמלה גם עד ליום 28.11.16. (התקופה שבין ה 26.10.16 ועד 28.11.16 תקרא להלן : התקופה שבמחלוקת)

המחלוקת
אליבא דנתבע, התובע אינו עומד בתנאי הזכאות לגמלה שכן לא היה מאושפז וגם לא מרותק לביתו בתקופה שבמחלוקת.
אליבא דתובע היה מרותק לביתו, שכן סבל משבר כף הרגל – בעצם המסרק, דבר שמנע הימנו האפשרות לדרוך על הרגל בכלל וכן סבל משטף דם, נפיחות קשה וכאבים עזים , שהביאו לכך שרגלו גובסה במשך כחודשיים.

הכרעה

גמלה משולמת למבוטח בתאונה אישית בגין אבדן כושר תפקוד. על פי הוראות תקנה 1(2) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א -1981:
אבדן כושר התפקוד לענין הגדרת " תאונה" שבסעיף 90 ב לחוק הוא –
..
לגבי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי – שהוא מאושפז בבית חולים או מרותק לביתו;
האם עמד התובע בהוכחת התנאי הנדרש לזכאותו – שהרלבנטי לענייננו הוא היותו ""מרותק לביתו"?

מתוך הראיות שלפנינו עלתה התמונה הבאה:
על פי אישור פרופ' פיצ'חזדה, ביום 8.11.16 אוחה השבר והוצא הגבס של התובע . על פי המסמכים, ציין הרופא בדיעבד שבעת שהיה נתון בגבס , נדרש התובע להרים את רגלו וכי סבל מכאבים וקושי בהליכה מרובה, במדרגות (סכום ביקור מיום 23.11.16).
על פי אישור הרופא מיום 26.10.16 , באותה העת השבר "עוד לא מחובר בסוף" ו"גבס לא תקין" ועל כן תוקן אז הגבס.
עם זאת באף אחד מן האישורים אין ציון כי על התובע להשאר נתון בשכיבה או בביתו. הפך הדברים משתמע גם מהציון של פרופ' פיצ'חזדה , לפיו קיים רק קושי בהליכה מרובה ובמדרגות- קרי התובע לא היה חייב להיות מרותק לביתו מבחינה רפואית כלל וכלל ובפועל הקושי התעורר רק בנקודות מסוימות כאמור ,באופן שאינו מונע יציאה מן הבית לחלוטין. לא זו אף זו, הטענה כי התובע לא היה מסוגל להניח רגלו על הרצפה לא נתמכה בכל מסמך רפואי (אמנם כאמור נכתב בדיעבד ע"י הרופא כי היה עליו להרים את רגלו - ולא היתה הוראה כי עליו לעשות כן קודם לכן) אך אין משמע מכך שהיה מנוע מלצאת מביתו.
הנתבע הפנה לאשר נפסק בעב"ל (ארצי) 326/99 המוסד לביטוח לאומי - גבאי (9.11.2001), בו נדחתה תביעה לתשלום דמי תאונה בשל אי עמידה בתנאי התקנה. אמנם שם עסק בית הדין בפגיעה ביד , שברור שכשלעצמה , כפי שציין בית הדין, אינה מחייבת ריתוק לבית, בעוד שבעניננו עסקינן במי שהמגבלה היא ברגלו ,שודאי משמעותית יותר מבחינת ניידות. עם זאת, בית הדין גם שם מצא אסמכתא לכך שהמערער דשם לא היה "מרותק לביתו" בכך שבפועל התובע יצא מביתו לביקור במרפאה (ס' 5ד' לפסה"ד). גם בענייננו הובהר כי התובע אכן יצא למרפאה לביקורת צלומים ולתיקון הגבס. (ודוק לענין זה כי ביקורים אחרים במרפאה ע"י אשתו, כך עולה מן האישורים הרפואיים ,היו בתקופה שבה הוכרה זכאותו לגמלה). לא זו אף זו, התובע יצא , כך הובהר, "לעניינים חשובים" בסיוע חבר ובכלל זה גם לשם עריכת בחינות בכולל בו למד. עצם היציאה מן הבית לעניינם חשובים , גם אם מוכנים אנו להניח כי לא היתה קלה עבור התובע, הרי היא כשלעצמה שומטת הקרקע תחת הטענה כי היה "מרותק לביתו".

בנסיבות אלה לא הוכיח התובע כי עומד בתנאי התקנה, ועל כן דין התביעה להדחות.
אין צו להוצאות.

ניתן להגיש ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום מיום קבלתו לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ט, (20 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אלי קדוש , עובדים

שרה ברוינר ישרזדה, שופטת

אסתר כהן, מעסיקים


מעורבים
תובע: עזרא נקש
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: