ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חנה ויזמן נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) גב' ורד קאופמן
נציג ציבור (מעסיקים) גב' ענבל רוור

המבקשת:
חנה ויזמן
ע"י ב"כ: עו"ד ורד שדות

-

המשיבים:

  1. מדינת ישראל
  2. מעון נווה מנשה
  3. אלי מגד מנהל מעון נווה מנשה

ע"י ב"כ: עו"ד למא קאסם

החלטה

1. מונחת לפנינו בקשת המבקשת למנוע מהמדינה-משרד העבודה והרווחה (להלן – המדינה) לערוך לה שימוע טרם קבלת החלטה סופית בדבר העברתה מתפקידה כרכזת תוכניות קידום אישיות לדיירי מעון נווה מנשה (להלן – המעון) לעבודה בתפקיד זהה או אחר במעון אחר במשיבה עד להכרעה בהליך העיקרי וזאת על יסוד טענותיה בדבר העסקה פוגענית והתעמרות בעבודה כלפיה מצידו של מר מגד, המשיב 3, מנהל המעון.

2. בשלב זה טרם נקבע מועד סופי לישיבת השימוע ולאחר שניסיונות המשיבה לתאם עם ב"כ המבקשת במשך תקופה ארוכה מועד לישיבת השימוע - לא צלחו, נמסר למבקשת ולבאת כוחה מכתבו של מר ינון אהרוני, סמנכ"ל בכיר ניהול ההון האנושי במשרד העבודה והרווחה מיום 23.12.2018 ולפיו ככל שהמבקשת לא תודיע עד ליום 3.1.2018 מועד מוסכם לקיום השימוע (בכל יום עד לאותו מועד עד השעה 15:00) או לחילופין תגיש את טענותיה בכתב-תחשב המבקשת כמי שוויתרה על זכות השימוע וההחלטה בעניינה תתקבל על סמך כל החומר הקיים שעמד בפני מר אהרוני באותו מועד.

3. עוד נציין כי מלכתחילה הבקשה הוגשה במעמד צד אחד וביום 26.12.2018 ניתנה החלטה במסגרתה נדחתה הבקשה למתן סעדים במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 2.1.2019. בהחלטה הופנו הצדדים להלכה הפסוקה בנוגע לסעדים זמניים למניעת שימוע והוצע לב"כ הצדדים לבוא בדברים לצורך תיאום מועד לישיבת השימוע.
בתגובה הוגשה מטעם המבקשת בקשה בהולה לעיון חוזר במסגרתה הודגש, בין היתר, כי מבוקש למנוע מהמשיבים לזמן את המבקשת לשימוע מכל סוג שהוא וכן להורות למשיבים להימנע מהעברתה של המבקשת לתפקידה זאת מאחר והזימון לשימוע מהווה חלק נוסף ממסכת ההתכלות וההתעמרות במבקשת.

4. הדיון בבקשה התקיים ביום 2.1.2019 לאחר שהמדינה הגישה תגובה בכתב מטעמה. התגובה לא נתמכה בתצהיר.
במהלך הדיון, הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

ואלו העובדות הלכאוריות הצריכות לענייננו:

5. המבקשת מועסקת כעובדת של משרד העבודה והרווחה במעון נווה מנשה מזה כ – 28 שנים. המעון מאכלס דיירים סיעודיים, דיירים הסובלים ממוגבלות שכלית ברמה קשה או בינונית ודיירים הסובלים מהפרעות התנהגותיות.

6. המבקשת החלה את עבודתה במעון כמטפלת ומזה כ – 7 שנים היא משמשת כרכזת תכניות קידום אישיות לדיירי המעון לאחר שנבחרה לתפקיד במכרז פנימי .

7. המשיב 3 הוא מנהל המעון והממונה הישיר על המבקשת.

8. ביום 24.6.2018 המבקשת זומנה לשיחה אצל מר ינון אהרוני, מנהל אגף משאבי אנוש במשרד העבודה והרווחה וזאת בעקבות מכתבו של מנהל המעון מיום 10.5.2018 בנוגע להתנהלות המבקשת ולתפקודה כרכזת תכניות קידום. הפגישה נקבעה ליום 9.7.2018.

9. הפגישה אצל מר אהרוני נדחתה ליום 6.8.2018 ובמסגרתה המבקשת הייתה מיוצגת על ידי באת כוחה . המבקשת העלתה בעצמה או באמצעות באת כוחה את כל טענותיה ביחס לטענות שהועלו כלפיה במכתבו של מר מגד וכן היא שטחה את טענותיה בדבר העסקה פוגענית, התעמרות והתנכלות ממושכת מצידו של מר מגד ואף המציאה מסמכים לתמיכה בטענותיה .

10. ביום 23.8.2018 המבקשת הגישה השלמת טיעון מפורטת בכתב באמצעות מכתב של באת כוחה .

11. ביום 13.9.2018 ב"כ המבקשת שלחה דוא"ל למר אהרוני בו ביקשה התייחסות למכתבה הקודם והוסיפה טענה בדבר זיוף מיילים שנשלחו על ידי המבקשת וטענות בנוגע להתנהלותו של רכז החינוך במעון, מר עזרא מנשה .

12. ביום 15.10.2018 התקבל אצל המבקשת מכתבו של מר אהרוני הנושא תאריך מיום 3.9.2018 במסגרתו התייחס מר אהרוני למכתב ב"כ המבקשת מיום 23.8.2018 בפרוטרוט. בסיום המכתב צוין כי טענות המבקשת בדבר התעמרות והתנכלות נדחות מכל וכל וכי המשיבה תשקול את המשך צעדיה .

13. ביום 22.10.2018 נמסר למבקשת מכתב זימון לשימוע לבחינת העברתה מהמעון. במכתב צוין כי מעבר לאמור במכתבו של מר אהרוני מיום 3.9.2018, ממשיכות להתקבל תלונות על התנהגות המבקשת ונוצר הכרח להביא לפתרון בהקדם האפשרי לטובת תפקוד המעון והשוהים בו.
מועד השימוע נקבע ליום 13.12.2018.
14. ב"כ המבקשת הגיבה למכתב הזימון לשימוע ביום 25.11.2018 ועמדה על טענות המבקשת להתעמרות ולהעסקה פוגענית. באשר למועד השימוע נטען כי תימסר הודעה מתאימה לאחר קבלת תשובה בנוגע לצרופות של המכתב.

15. בין ב"כ המבקשת לבין מר אהרוני התנהלה תכתובת נוספת בנוגע למועד השימוע, כאשר ב"כ המבקשת טענה שהמועד שנקבע ליום 13.12.2018 אינו תואם את יומנה וביקשה כי יתואם עמה מועד אחר.

16. בין לבין, ביום 24.10.2018 המבקשת באמצעות באת כוחה הגישה תלונה על למשרד מבקר המדינה בגין העסקה פוגענית והתנכלות וביקשה לקבל צו הגנה בפני העברה מהמעון ו/או פיטורים.
הבקשה לקבלת צו הגנה נדחתה והמבקשת ביקשה להעביר את הטיפול בתלונה לממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה.

17. במקביל, ב"כ המבקשת פנתה במכתב לשר העבודה והרווחה ולמנכ"ל המשרד בנוגע לפוגענות העסקת המבקשת והכשלתה המכוונת בביצוע תפקידה וכן בטענה כי בכוונת המשרד לנייד את המבקשת מתפקידה שלא כדין .

18. בעקבות הודעת ב"כ המבקשת ולפיה היא אינה יכולה להתייצב במועד שנקבע לישיבת השימוע, מועד הישיבה נדחה ליום 25.12.2018. ביום 16.12.2018 נשלח מכתב נוסף של מר אהרוני לב"כ המבקשת בו צוין כי לאחר טלפונים רבים לצורך תיאום ישיבת השימוע נמסר על ידי ב"כ המבקשת כי המועד היחיד הפנוי הוא ביום 17.1.2018. מר אהרוני הלין על הסחבת בהליך השימוע מאז מכתבו שהתקבל אצל המבקשת ביום 16.10.2018 וקבע את מועד הישיבה ליום 26.12.2018. ב"כ המבקשת השיבה כי גם המועד החדש אינו מתאים ליומנה ולאחר מכן שלחה מכתב נוסף בו התייחסה למועד ישיבת השימוע שתואם עמה כדין ליום 17.1.2018 והוסיפה כי לנוכח טענות המבקשת להעסקה פוגענית והתעמרות ומאחר שהמבקשת פנתה לגורמים שונים בענין זה, כל ניסיון לנייד את המבקשת מהווה חוסר תום לב והוכחה לטענתה. מייל נוסף נשלח על ידי ב"כ המבקשת ביום 23.12.2018 ברוח הדברים שנטענו במכתבים קודמים .

19. ביום 23.12.2018 נשלח מכתב נוסף של מר אהרוני בו כאמור לעיל הודע למבקשת ולבאת כוחה כי לנוכח העובדה שלא ניתן לתאם מועד מוסכם לישיבת השימוע חרף הניסיונות והמאמצים הרבים להגמיש את המועדים לטובתן, ככל שלא יתואם מועד לישיבת שימוע שיתקיים לא יאוחר מיום 3.1.2019 וככל שהמבקשת לא תגיש את טענותיה בכתב עד לאותו מועד, המבקשת תחשב כמי שויתרה על זכות השימוע וההחלטה בעניינה תתקבל על בסיס החומר הקיים .

20. ביום 26.12.2018 הוגשה הבקשה דנן.

תמצית טענות הצדדים
21. תמצית טענות המבקשת -
21.1 בירור התלונה של המבקשת בגין העסקה פוגענית והתעמרות צריך להיעשות על ידי הממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה לפי הוראות פרק 43.4 לתקשי"ר .
21.2 עד לבירור התלונה אין הצדקה להרחקת המבקשת (המתלוננת) מהמעון במקום להרחיק את מר מגד (הנילון כהגדרתה).
21.3 העברת המבקשת מתפקידה הינה מעשה התנכלות נוסף המצטרף למסכת ההתנכלות וההתעמרות שחווה המבקשת במשך 7 שנים. גם עצם הזימון השימוע בפני עצמו הוא מעשה התנכלות והעסקה פוגענית, ללא קשר לתוצאת השימוע.
21.4 על המשיבה לפעול מיידית להפסקת ההתעמרות במבקשת.
21.5 השימוע אליו זומנה המבקשת הוא זימון מלאכותי ופיקטיבי שתוצאתו ידועה מראש והוא מיועד להמשיך את ההתעמרות במבקשת במטרה לסילוקה מהמערכת.
21.6 המשיבה לא נמקה את השיקולים העומדים בבסיס הכוונה להעביר את המבקשת מתפקידה.
21.7 העברת המבקשת מתפקידה בטרם התקבלו תשובות לפניותיה לנציבות שירות המדינה, לשר הרווחה ולמבקר המדינה מהווה חוסר תום לב מצד המשיבים.
21.8 הטענות שהועלו כלפי המבקשת הן טענות סרק שחלקן מתבססות על מסמכים מזויפים.
21.9 מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת בהיותה קורבן להתעמרות ולהעסקה פוגענית.
21.10 תגובת המשיבים לא נתמכה בתצהיר ועל כן יש למחוק אותה.

22. תמצית טענות המשיבים -
22.1 הבקשה הוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב. כבר ביום 22.11.2018 נמסר למבקשת על הזמנתה לשימוע לפני ניוד. המבקשת באמצעות באת כוחה משכה את הזמן תוך התחמקות מתיאום מועד לישיבת השימוע וזאת על מנת להכין את הבקשה לסעדים זמניים. התנהלות המבקשת ובפרט לנוכח היותה של הבקשה, בקשת סרק מצדיקה הטלת הוצאות משמעותיות 22.2 המדובר בבקשה מוקדמת עוד בטרם התקבלה החלטה בעניין ניוד המבקשת.
22.3 המקום לבירור כל טענות המבקשת בדבר העסקה פוגענית והתעמרות, זיוף מסמכים וכדומה הוא בשימוע.
22.4 מניעת השימוע בגין טענת התעמרות או התנכלות חותרת תחת הפררוגטיבה של המעסיק והמשמעות היא שבית הדין יחליף את שיקול הדעת של המעסיק. ככל שלאחר קבלת החלטה בעניינה, המבקשת תרצה לתקוף את ההחלטה שתתקבל היא תוכל לפנות לערכאות לבחון את ההחלטה.
22.5 לא התקבלו הנחיות מנציבות שירות המדינה, מלשכת שר העבודה והרווחה או ממשרד מבקר המדינה לעצור את השימוע.
22.6 המבקשת יודעת היטב מהן הסיבות לכך שהמשיבה שוקלת את ניודה. הנימוקים מופיעים במכתב הזימון לשימוע המפנה למכתבו המפורט של מר אהרוני שנשלח למבקשת ביום 16.10.2018.
22.7 התגובה נסמכת על טענות עובדתיות המגובות במסמכים ועל כן לא היה צורך בתצהיר. מכל מקום, מר אהרוני התייצב לדיון וניתן היה לחקור אותו במידת הצורך.

דיון והכרעה

23. לאחר שעיינו בבקשה (על נספחיה הרבים) ובתגובה ובחנו את טענות ב"כ הצדדים בפנינו, נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות.
על פי ההלכה הפסוקה, ככלל, בקשה למתן סעד זמני טרם עריכת שימוע וקבלת החלטה סופית באותו ענין היא בקשה מוקדמת [ראו לאחרונה בר"ע (ארצי) 44047-11-18 חיים קרן נ' ארם טכנולוגיות ישראל בע"מ (ניתן ביום 20.11.2018) (להלן – ענין קרן) והאסמכתאות המאוזכרות שם]. לא מצאנו כי בענייננו יש הצדקה לחרוג מהכלל האמור.
מקובלת עלינו טענת המשיבים כי מדובר בבקשה מוקדמת משעה שטרם התקבלה כל החלטה בעניין ניוד המבקשת. עוד מקובלת עלינו הטענה כי בשלב הראשון המקום להעלאת כל טענות המבקשת לרבות הטענות בדבר זיוף מסמכים והעסקה פוגענית והתעמרות מתמשכת מצידו של מר מגד הוא בפני עורך השימוע במהלך השימוע, כאשר ממילא כל החלטה שתתקבל במסגרת השימוע ו/או לאחריו נתונה לביקורת בית הדין. שאחרת, מניעת השימוע בנסיבות המתוארות חותרת תחת הפררוגטיבה של המדינה לקבל החלטה בדבר ניהול המעון וההון האנושי ומשמעות הבקשה, הלכה למעשה, היא שבית הדין יחליף את שיקול הדעת של המעסיק. עוד יצוין כי בבר"ע 14142-10-15 יהודית פסטרנק נ' קרן קיימת לישראל בע"מ (ניתן ביום 11.5.2015) להלן –ענין פסטרנק) שם הועלו טענות דומות ולפיהן המבקשת שם זכאית להגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997 (להלן - חוק הגנה על עובדים) ועל כן ככל שחוק הגנה על עובדים חל עליה היא זכאית להגנה מכוחו גם בנוגע לעצם קיומו של הליך השימוע, ולכן היה על בית הדין לדון בטענותיה בקשר לחוק זה כבר בשלב הראשון טרם עריכת השימוע. קל וחומר, כאשר הליך השימוע בעניינה מהווה חוליה אחרונה במסכת התנכלות. בית הדין הארצי דחה בענין פסטרנק את בקשת רשות הערעור אף מבלי להידרש לתגובה משקבע כדלקמן:
"כפי שעולה מהפירוט לעיל, בית הדין האזורי טרם דן בטענותיה של המבקשת לגופן (לרבות בנוגע לפגמים שנפלו לטענתה בהליכי הזמנתה לשימוע), וכל שקבע הוא כי לא הובאה הצדקה להתערבות כבר בשלב ההזמנה לשימוע וכי מדובר בפנייה מוקדמת שכן טרם התקבלה החלטה בדבר פיטוריה של המבקשת.
בית הדין לא דחה לפיכך את טענותיה של המבקשת לגופן (לרבות בעניין קיומו של זמן סביר לצורך הכנה לשימוע; ההפרה הנטענת של החלטתו מיום 6.9.15; קיומו של "פורום לא נאות" והיות השימוע "למראית עין"; כמו גם הטענות לתחולת חוק ההגנה על עובדים ועוד), אלא אך קבע כי אין הצדקה לדון בהן בשלב זה, וכי בשלב ראשון על המבקשת להעלותן בפני עורכת השימוע במהלך השימוע. זאת, כאשר ממילא כל החלטה שתתקבל במסגרת השימוע ו/או לאחריו נתונה לביקורת בית הדין.
החלטה זו תואמת את הפסיקה (בר"ע (ארצי) 1404/04 ד"ר אחמד סעדיה – המועצה המקומית אלשאג'ור (18.7.04)), ולא מצאתי כי נפלה בה טעות המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור."

בהתחשב בהיותה של הבקשה מוקדמת טרם קבלת כל החלטה בעניינה של המבקשת מחד גיסא ובפררוגטיבה הניהולית מאידך גיסא, ברי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים.

24. אין בידינו לקבל את טענות המבקשת לפיהן המשיבה לא נמקה את השיקולים העומדים בבסיס הכוונה להעביר את המבקשת מתפקידה. במסגרת הבקשה לזימון לשימוע, המבקשת הופנתה למכתבו של מר אהרוני מיום 3.9.2018 (שנשלח למבקשת ביום 16.10.2018) אשר מהווה המשך לשיחות ולתכתובות של המבקשת ובאת כוחה עם מר אהרוני על רקע מכתבו של מר מגד מיום 10.6.2018 בדבר התנהלותה ותפקודה. כך גם, איננו מוצאים ממש בטענת המבקשת ולפיהן העברתה מהמעון טרם התקבלו תשובות של הגורמים השונים אליהם פנתה כגון משרד מבקר המדינה, שר הרווחה ונציבות שירות המדינה מהווה התנהגות חסרת תום לב של המשיבים. מעבר לעובדה שלא התקבלה כל הוראה או הנחיה האוסרת על המשיבים לפתוח בהליך ניוד של המבקשת וחזקה על אותם גורמים כי ככל שסברו כי קיימת דחיפות בעניינה של המבקשת המצדיק את עצירת ההליכים הננקטים בעניינה היו פועלים על מנת ליידע את מר אהרוני בעמדתם, אין לצפות מהמעסיק להשהות את ההחלטה ובפרט את הליך השימוע עד לקבלת תשוב ה מגורמים שונים אליהם פונה העובד ובפרט משעה שאין מועד צפוי לקבלת התשובה והיא עשויה להינתן לאחר מספר חודשים. בהקשר זה נציין כי סברנו שדווקא הת נהלות המבקשת עולה כדי חוסר תום לב, משעה שהיא התחמקה מתיאום מועד לישיבת השימוע ומשכה זמן על מנת להכין את הבקשה לסעדים זמניים.
עוד נציין כי הוראות סעיף 43.4 לתקשי"ר אינן חלות על ענייננו משעה שהן עוסקות בהטרדה מינית ובהתנכלות לעובד או לעובדת בקשר להטרדה מינית או לתלונה בקשר להטרדה מינית או להתנכלות עקב סיוע למתלונן על הטרדה מינית. למותר לציין כי גם הגדרתו של מר מגד כ"נילון" אינה מן הענין.

סוף דבר

25. על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית.

26. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך של 4,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

27. המבקשת תודיע כיצד היא מבקשת להתקדם בבירור ההליך העיקרי בתוך 45 ימים מהיום.

28. מעקב ביום 10.3.2019.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ט, (19 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' ענבל רוור
נציגת מעסיקים

איריס רש, שופטת

גב' ורד קאופמן
נציגת עובדים


מעורבים
תובע: חנה ויזמן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: