ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר קרבצוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופט אסף הראל

התובע:
אלכסנדר קרבצוב , ת.ז. XXXXXX871
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך לדיון מיום 28.10.18, ולהסכמה בדבר מינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום האורתופדי, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר בצלאל פרידמן, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. תיקו הרפואי של התובע בקופת החולים "מכבי": כללי; כירורגי; תעסוקתי; אורתופדי.
ב. תמונות שצילם התובע, אשר מציגות את כלי העבודה בהם השתמש במהלך עבודתו (תמונות 23-25, 27, 29- הוגשו בדיון מיום 28.10.18, כמוצג ת/1).

3. העובדות המוסכמות:
התובע יליד 1955.
התובע מועסק בתפקיד חשמלאי בחברת "חבמ"ל", שעיסוקה בייצור מסמרים, רשתות וחוטי מתכת. מדובר במפעל המעסיק 80 עובדים; המפעל מתפרש על 3 אתרים, כל אחד בשטח של 2000-2500 מ"ר; במפעל יש סה"כ כ-50 מכונות מכל הגדלים.
התובע החל להיות מועסק בתפקידו זה בשנת 2003, ומועסק בו גם נכון ליום זה.
התובע מועסק במתכונת של חמישה ימים בשבוע, כל יום 10 שעות ולפעמים 12 שעות.
עבודתו של התובע כוללת תיקון מכונות ייצור; התקנת תאורה והרכבת כבלים חשמליים.
ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין.
להלן המכשירים והפעולות שמבצע התובע במסגרת עבודתו כחשמלאי במפעל:

  1. מכשיר ידני באמצעותו לוחץ התובע על גבי חוטי חשמל חשופים, לאחר שהתובע חשף אותם, בקצה הכבל החשמלי על מנת להדק אותם (להלן - פלייר) (צילום המכשיר מופיע בתמונה 27). התובע משתמש בפלייר ביד ימין. לעיתים כאשר מתעייפת יד ימין, הוא משתמש במכשיר ביד שמאל. בממוצע מבצע התובע מידי חודש 500-1000 לחיצות באמצעות פלייר. מאחר ובפלייר מותקן קפיץ, פעולת הלחיצה דורשת הפעלת כח.
  2. פטישון: התובע משתמש בתדירות גבוהה, אם כי לא בהכרח מידי יום, בפטישון. השימוש בפטישון הוא על מנת לקדוח חורים בקיר או ברצפה לשם התקנת תעלות פלסטיק או מתכת על גבי הקיר או לשם התקנת שקעים או אביזרי חשמל אחרים. הרצפה עשויה בטון. הקירות עשויים בלוקים או בטון. התובע אוחז בפטישון בשתי ידיו (צילום הפטישון בתמונה 29, המכשיר השני משמאל).
  3. דיסק: התובע משתמש בדיסק מידי יום על מנת לחתוך חומרי פלסטיק ומתכת כדי לבנות קונסטרוקציות כגון ארון חשמל. התובע משתמש בדיסק בממוצע מידי יום במשך 30 דקות לא ברצף. התובע אוחז בדיסק ביד ימין בלבד.
  4. מברגה חשמלית: התובע משתמש במברגה חשמלית על מנת לחורר חורים במשטחי פלסטיק או מתכת. תדירות השימוש היא יומיומית, כשעתיים בממוצע, לא ברצף. התובע אוחז במברגה אך ורק ביד ימין.
  5. מפתחות (תמונות 23-25): התובע משתמש במפתחות בגדלים שונים במטרה לפתוח ולסגור ברגים בתוך ארונות חשמל, מנועים וכד'. התובע אוחז במפתחות ביד ימין. ככל שהמפתחות גדולים יותר התנועה דורשת הפעלת כח רב יותר. תדירות השימוש היא אחת ליומיים במשך 30 -120 דקות, לא ברצף.
  6. פטישים: התובע משתמש בפטישים במשקלים שונים הנעים בין 100 גרם ל-500 גרם. תדירות השימוש היא יומיומית, מידי יום 20-40 דקות לא רצוף. התובע אוחז בפטיש רק ביד ימין.
  7. מברגים קטנים (תמונה 24): התובע משתמש במברגים קטנים מידי יום, כל היום לצורך פתיחה וסגירה של ברגים. התובע אוחז במברגים רק ביד ימין.

רוב עבודת התובע מתבצעת במקומות שונים במפעל. חלקה הקטן מבוצע ליד שולחן עבודה של התובע.
בעת השימוש במפתחות ובמברגים קטנים מבצע התובע תנועות סיבוביות של כף יד ימין והמרפק.
בעת השימוש בפטישון, פטישים, דיסק ומברגה חשמלית - חש התובע ברטט.
בעת השימוש בפטישים מבצע התובע גם תנועה של כיפוף ויישור המרפק.

4. השאלות:
לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

א. מהם הליקויים מהם סובל התובע בידיו?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים מ הם הוא סובל או החמרת ם של הליקוי ים? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקויים או החמרתם, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקויים או החמרת ם, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפס יקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתה כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם למחלות המקצוע המפורטות בפריטים 13 ו-14 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954.
ו. במידה ויקבע כי התובע סובל מיותר מליקוי אחד, יבהיר המומחה, לאור תנאי עבודתו של התובע שפורטו בהחלטה זו בפרק העובדות המוסכמות- האם מדובר במספר פגימות הנובעות מאותה הפגיעה בעבודה.

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 1/4/19, לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא למומחה החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ט, (20 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אלכסנדר קרבצוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: