ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ענת שלינגבוים נגד טרלידור סורגים מתקפלים 1991 בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת הדס עובדיה

מבקשת

ענת שלינגבוים
באמצעות ב"כ עו"ד אהוד שטמר

נגד

משיבה

טרלידור סורגים מתקפלים 1991 בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד עדו אורלנסקי, אהרון ימיני
ומלכי מרידור

פסק דין

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת ( להלן בהתאמה: "הבקשה" ו- "הסדר הפשרה"). על יסוד הנימוקים שאפרט להלן מצאתי לנכון לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.
תמצית טענות הצדדים
עניינה של בקשת האישור בטענת המבקשת, לפיה המשיבה שלחה למכשיר הטלפון הסלולארי של כ- 250,000 אנשים ( והמבקשת בכללם) מסרונים הכוללים דבר פרסומת אסור, וזאת ללא הסכמתם המפורשת של הנמענים, ובניגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת ( בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"). בין היתר נטען בבקשת האישור, כי למבקשת עילות תביעה בגין הפרת הוראות חוק התקשורת, חוק הגנת הפרטיות, הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.
המבקשת צירפה לבקשה לאישור ולתובענה הקלטות של איש הפרסום של המשיבה ושל נציגה של המשיבה, המלמדות על משלוח המסרונים, ותמכה את הבקשה לאישור באסמכתאות.
המבקשת טענה כי בקשת האישור מקיימת את כלל התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ולפיכך ראוי לאשרה ולנהל את התובענה כייצוגית.
לאחר הגשת בקשת האישור החל משא ומתן בין הצדדים אשר הוביל לחתימת הסכם הפשרה שהוגש לתיק, ולכן לא הוגש לתיק כתב תשובה.
יחד עם זאת, מבלי להודות באחריותה, המשיבה בדקה ומצאה שעקב תקלה נשלחו על-ידי איש פרסום חיצוני ( שאיננו עובד של המשיבה), ביום 20.8.2017 או בסמוך לכך, מסרונים ו/או דברי דואר אלקטרוני ( להלן: "המסרונים") המהווים " דבר פרסומת" לחברי הקבוצה מבלי לוודא תחילה שקיימת הסכמה בכתב של הנמען.
לטענת המשיבה, המסרונים נשלחו על ידי איש הפרסום החיצוני שלה - ללא קבלת אישור מראש על-ידי סמנכ"ל השיווק, ללא קבלת אישור של חשב המשיבה, וללא קבלת אישורו של עו"ד המשיבה; סמנכ"ל השיווק סירב מפורשות לאשר את שליחת ההודעות, וביקש מאיש הפרסום החיצוני להמתין בטרם יינתן אישור למשלוח, כדי לבדוק את המשמעויות וההשלכות של מהלך כזה.
לשיטת המשיבה היא אינה חייבת לפקח על חברת הפרסום והאחאיות חלה על הקבלן העצמאי-חברת הפרסום אלא במקרה בו ניתן אישור של המזמין [רעא 7608/16 סמארט קלאב אחזקות בע"מ נ' כהן (14.2.2017)]. במקרה הדומה בנסיבותיו לענייננו ביטל בית המשפט העליון החלטה לאשר תובענה כייצוגית לאחר שקבע כי לא הונחו בבית המשפט המחוזי ראיות ישירות ממשיות המעידות על מודעות המזמינות באשר לאופן הפסול שבו התנהלו לכאורה חברות הפרסום [רע"א 2059/16 א.א. קליניקות כרמל בע"מ נ' כהן (27.7.2016) ].
המשיבה לא התירה לאיש הפרסום החיצוני את משלוח ההודעות ועל כן אין לראות בה כחבה באחריות בגין המשלוח.
מבלי לפגוע בטענה בדבר היעדר מודעות של המשיבה למשלוח המסרונים, המשיבה בדקה ומצאה כי בין חברי הקבוצה ישנם כמה עשרות אלפי חברים שחתמו על הסכמה לקבלת דברי פרסומת. המשיבה טוענת כי המשלוח ללקוחות אלה היה כדין, אלא שעבודת האיתור של מסמכים אלו ( שחלקם נחתמו כבר לפני עשור ואינם ממוחשבים או סרוקים במאגרי הנתונים של המשיבה) ומפוזרים ברחבי הארץ אצל סוכני המשיבה האזוריים, מצריכה הקצאת משאבים לוגיסטיים רבה מאד בעלויות גבוהות בלתי פרופורציונאליות.
איש הפרסום החיצוני, אשר הכיר את ניסוחו של טופס ההצטרפות החדש, סבר, בתום לב, כי כלל הלקוחות חתומים על אותו הנוסח, וודאי אלו שהוחתמו על ידי החברה, מיום כניסתו לתוקף של סעיף 30 א לחוק התקשורת. על כן, בתום לב, סבר כי אינו מבצע עבירה כלשהי על החוק בשולחו את המסרון מושא התובענה.
מבלי לפגוע בטענה כי המסרונים נשלחו כדין לעשרות אלפי לקוחות, טוענת המשיבה כי המדובר בתקלה נקודתית, הואיל והיא מעולם, למעט המשלוח מושא הבקשה ( שכאמור גם הוא נשלח בטעות וללא הרשאה), לא שלחה באופן זה הודעות פרסומת ללקוחותיה. מקום בו המדובר במשלוח הודעה חד-פעמי, שנשלח בשגגה ובתום לב, בהסתמכות איש הפרסום החיצוני על טופס הצטרפות המאשר קבלת הטבות, שנחתם על-ידי עשרות אלפי לקוחות, לא היה מקום להגשת תובענה ייצוגית, ולמצער, נדרש להתחשב בנסיבות אלה בקביעת גובה הפיצוי.
עוד טענה המשיבה כי בניגוד לנטען בבקשה לאישור, לא נשלחו שני מסרונים – אלא נשלח מסרון אחד עם אפשרות הסרה על-ידי איש הפרסום החיצוני. המסרון נשלח אך ורק למי שהיה או עודנו לקוח של המשיבה ולא באופן אקראי לכלל הציבור או לרשימת תפוצה אקראית. גם בכך יש משום טענה לקולא כלפי המשיבה.
כמו כן, מבלי לפגוע בטענה בדבר " תקלה נקודתית, טוענת המשיבה כי גם איש הפרסום החיצוני, שפעל על-דעת עצמו, וללא הסכמת סמנכ"ל המשיבה, פעל בתום לב, ובמקרים כאמור אין מקום לפסוק פיצוי. המשיבה העלתה טענות נוספות ולפיהן כבר לפני הגשת בקשת האישור היא הוסיפה בטופס ההצטרפות החדש ללקוחות סעיף המאשר שליחת הודעות; עשרות אלפי נמענים לא קיבלו את ההודעות בנייד, בשל סיבות שונות (מספר לא מעודכן, טלפון "כשר" וכדומה); המשיבה עמדה בשניים מהתנאים (מתוך שלושה) שנקבעו בחוק לשיגור דבר פרסומת: (1) מתן הזדמנות לסרב (2) הפרסומת מתייחסת למוצר הקיים (לגבי התנאי השלישי, המשיבה עמדה בו כאמור לגבי חלק מהנמענים); למשיבה טענות נוספות ובכלל זה כי עוד טופס ששימש אותה בתקופה קודם לטופס החדש מהווה גם הוא הסכמה מכללא של הלקוח לקבלת דבר פרסומות.
מובן כי חלק מהטענות אינן מוסכמות על ידי המבקשת אך הן מהוות שיקול נוסף לקניית סיכונים וסיכויים על ידי שני הצדדים ולהגעה להסכם פשרה.
בנסיבות אלה, בהתחשב בסיכונים ובסיכויים להוכחת טענותיה לעיל של המשיבה, הסכימה המשיבה, לצרכי פשרה בלבד, למרות היעדר מודעות מצידה, בכדי להגיע להסדר פשרה סביר והוגן לשני הצדדים, כי כל חברי הקבוצה שקיבלו "דבר פרסומת" יחשבו כזכאים על פי הסכם הפשרה, גם אם המשלוח לחלקם היה כדין.
כאמור, לאחר הגשת הבקשה לאישור ועוד לפני הגשת כתב תשובה וקדם המשפט הראשון, הצדדים בחרו לנהל משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט, אשר הביא להסכם פשרה אשר הוגש לבית המשפט. בקדם המשפט הבעתי בפני הצדדים את הסתייגויותי מהסכם הפשרה שהוגש, והמלצתי לצדדים לפנות להליך של גישור. לאור המלצתי הצדדים פנו להליך של גישור בפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק ענבר, והסכם הפשרה המתוקן שאישורו מבוקש הוא פרי הליך הגישור.

עיקרי הסדר הפשרה
בבקשה לאישור הגדירה המבקשת את הקבוצה כך:
"כל מי שהמשיבה שלחה אליו (בעצמה ו/או על ידי מי מטעמה) מסרון ו/או דואר אלקטרוני המכיל ו/או המהווה "דבר פרסומת" וזאת ללא הסכמתו המפורשת מראש ובכתב ובניגוד לסעיף 30א. לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982, וזאת ב- 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור בתיק זה".
בהתאם לכך, חברי הקבוצה בהסכם הפשרה הם:
"חברי הקבוצה" – " כל מי שהמשיבה שלחה אליו (בעצמה ו/או על ידי מי מטעמה) ב- 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור מסרון ו/או דואר אלקטרוני המכיל ו/או המהווה "דבר פרסומת" וזאת ללא הסכמתו המפורשת מראש ובכתב".
"דבר פרסומת" – כמשמעו בסעיף 30א לחוק התקשורת.

התחייבות לעתיד
המשיבה מתחייבת שלא לשלוח לחברי הקבוצה או לכל נמען אחר "דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק התקשורת, ללא הסכמת הנמען מראש ובכתב ובכפוף לכל יתר דרישות חוק התקשורת.
פיצוי
המשיבה תפצה את חברי הקבוצה בסכום כולל של 1,320,000 ₪ (במלים: מיליון שלוש מאות ועשרים אלף שקלים) (להלן: "סכום הפשרה"), באופן המפורט להלן.
הצדדים ציינו כי הם ערים לכך שסכום הפשרה נמוך מסכום הנזק שהוערך בתביעה, אך בקביעת הסכום נלקחו בחשבון הסיכונים והסיכויים בניהול ההליך, טענות ההגנה של המשיבה לגבי עצם עילת התביעה לפיהן מדובר במשלוח חד פעמי, טענות המשיבה לפיהן קיימים עשרות אלפי חברי קבוצה שנתנו הסכמה לקבלת המסרונים, העובדה שאין " תעריף" בתביעה ייצוגית לפגיעה הנגרמת בעקבות משלוח מסרון אסור, והעובדה שאותרו הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות דומות בהם הפיצוי לחבר קבוצה חושב בסכומים שנעו בין 5 ₪ ל- 20 ₪.

מתווה הפיצוי הוא כדלקמן:
150,000 ₪ - ישולמו לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו בהתאם לסעיף 27 א לחוק תובענות ייצוגיות ( להלן: "הקרן");
840,000 ₪ - יוקצו למתן הטבה לחברי הקבוצה ולהם בלבד ( להלן: "סכום ההטבה הכולל"); היה וחברי הקבוצה לא ינצלו את מלוא סכום ההטבה, תועבר היתרה לתרומת עבודות כאמור בס"ק ג להלן.
330,000 ₪ - יינתנו לציבור בתרומת מוצרים ועבודות לגופים בעלי ערך חברתי חינוכי מתוך רשימה שהוסכמה מראש; היה ולא יחתמו הסכמים לביצוע עבודות בסכום הנ"ל תועבר היתרה לקרן.

תשלום לקרן
בתוך 30 יום מיום שהסכם הפשרה יאושר על ידי בית המשפט ( להלן: "מועד האישור"), המשיבה תעביר לקרן סכום של 150,000 ₪ ( מאה וחמישים אלף שקלים).

הצדדים משאירים את ייעוד הכספים לקרן בהתאם להוראות החוק; מבלי שיש בכך התניה כלשהיא או הגבלה על שיקול הדעת של בית המשפט ו/או הקרן, הצדדים מציעים - בהתחשב בכך שנושא התובענה הוא משלוח מסרונים, פעולה שנטען לגביה שהיא מהווה הטרדה ופגיעה בפרטיות - כי בית המשפט ייעד את הכספים לתחום קרוב לתחומים אלו, ומציעים לשקול כאפשרי את התחום של מניעת אלימות במשפחה כתחום הולם.

הטבה לחברי הקבוצה
לחברי הקבוצה ולהם בלבד תינתן הטבה, וזאת בדרך של מתן הנחה חד פעמית של 25% ( ולא יותר מהטבה של 2,500 ₪ לחבר קבוצה) ברכישת מוצרים של המשיבה במשך 6 חודשים ממועד האישור ( להלן: "ההטבה").
במידה וסכום ההטבה הכולל ינוצל במלואו לפני חלוף 6 חודשים ממועד האישור, המשיבה תמשיך להעניק את ההטבה לכל חבר קבוצה שיפנה לפני שחלפו 6 חודשים כאמור, ובמקרה כזה כל סכום מעבר לסכום ההטבה הכולל ייזקף על חשבון הסכום המיועד על פי הסכם זה לתרומת מוצרים ועבודות.
היה ולפני חלוף 6 חודשים כאמור גם הסכום שמיועד לתרומת מוצרים ועבודות ינוצל במלואו במסגרת ההטבה ועדיין יהיו חברי קבוצה שיבקשו לנצל את ההטבה, המשיבה תעניק את ההטבה ללא הגבלת סכום.
המחירון הקובע לעניין זה יהיה המחירון שנהג אצל המשיבה ביום 1.1.2018 ( צורף כנספח 4 להסכם הפשרה; להלן: "המחירון") ובפרק זמן זה של 6 חודשים ממועד האישור, המשיבה לא תיתן לציבור הנחה בשיעור זה אלא רק לחברי הקבוצה ( ההטבה נשוא ההסכם אינה נכללת ממילא בתכנית ההטבות/ההנחות של המשיבה).

המשיבה מצהירה כי יש בידיה ( או בידי מי מטעמה) קובץ דיגיטלי המכיל את כל מספרי הטלפון הסלולארי של חברי הקבוצה, והחל ממועד האישור ובמשך 6 חודשים תבחן בכל פנייה או הזמנה לרכישת מוצר אם הפונה הוא חבר בקבוצה וככל שהוא חבר בקבוצה תינתן לו ההנחה באופן " אוטומטי" מבלי שחבר הקבוצה יידרש לבקש את ההטבה או לשאת ולתת עליה.

כל חבר קבוצה אשר יבקש זאת יוכל לסחר את הזכות שלו להטבה לאחר בהודעה בכתב ( לרבות הודעת טקסט).

בתוך 7 ימים ממועד האישור המשיבה תפרסם את דבר ההסדר וההטבה בנוסח שצורף לבקשה כנספח 5 ותחזור ותבצע פרסום כזה 45 יום, 90 יום ו- 135 יום ממועד האישור;
בנוסף, המשיבה תפרסם באופן רציף במשך כל תקופת ההטבה את ההודעה על ההטבה באתר האינטרנט שלה וב"פייסבוק", באופן בולט ובעמוד הראשון אליו נחשף הגולש/משתמש, ותהיה רשאית לבצע פרסומים נוספים ביחס להטבה מעבר לאמור בהסכם פשרה זה כפי שתמצא לנכון אך לא בדרך של משלוח מסרונים;

ככל שההטבה לחברי הקבוצה לא תנוצל עד לסכום ההטבה הכולל במשך 6 חודשים כאמור, שווי ההטבה שלא נוצל יינתן לציבור בתרומת עבודות ויצטרף לסך של 330,000 ₪ המיועד מלכתחילה כתרומת עבודות.

תרומת מוצרים ועבודות
המשיבה תתרום לציבור מוצרים ועבודות בסכום של 330,000 ₪ ובנוסף את שווי ההטבה לחברי הקבוצה שלא נוצל - ככל שלא נוצל, כאשר שווי העבודות יחושב על פי המחירון ( להלן: "סכום תרומת העבודות הכולל").

התרומה תינתן למי מן המוסדות המפורטים ברשימת המוסדות שצורפה כנספח 6 לבקשה ( להלן: "הרשימה"), אשר נבחרו על ידי הצדדים בדגש על זיקה לנשים מוכות ומניעת אלימות, ילדים בסיכון, כפרים לנוער במצוקה או נוער מיוחד. הצדדים ובאי כוחם הצהירו כי אין להם זיקה למוסדות אלו וקשר אתם. התרומה אינה כלולה בתכנית או בהתחייבות פילנטרופית הקיימת ממילא והיא תינתן בכפוף לכך שהעמותה הנתרמת תמציא אישור ניהול תקין.
הצדדים מסכימים, כי בכפוף לתנאים שפורטו לעיל ובהסכמה מראש ובכתב יהיו רשאים להוסיף לרשימה מוסד או מוסדות אחרים בעלי אופי זהה או דומה לאלו הקיימים, וזאת אם המוסדות שברשימה או מי מהם לא יהיו מעוניינים בעבודות. למען הסר ספק, התרומה למוסדות החלופיים תינתן רק למוסדות שאין לצדדים זיקה אליהן, ובכפוף לכך שהם ימציאו אישור ניהול תקין.
לא יאוחר מ- 9 חודשים ממועד האישור, המשיבה תחתום על הסכמים עם 3 מוסדות לפחות מתוך המוסדות שברשימה ותעביר לב"כ התובעת העתק של ההסכמים שנחתמו ( להלן: "ההסכמים לביצוע העבודות"), כאשר העבודות יסתיימו בתוך 3 חודשים נוספים, דהיינו לא יאוחר מ- 12 חודשים ממועד האישור.
היקף העבודה למוסד אחד לא יעלה על מחצית מסכום התרומה בעבודות.
המשיבה תהייה רשאית – חלף ביצוע תרומת העבודות - להעביר לקרן ( בכסף) את סכום תרומת העבודות הכולל, כולו או מקצתו.
ככל שבתום 12 חודשים ממועד האישור לא יחתמו הסכמים לביצוע עבודות שהיקפם מכסה את סכום תרומת העבודות הכולל, המשיבה תעביר לקרן ( בכסף) בתוך 30 יום סכום השווה להפרש בין סכום תרומת העבודות הכולל לסכום העבודות שבוצעו בפועל.
מעשה בית דין: מבוקש להורות כי אישור ההסכם על ידי בית המשפט ומתן פסק הדין יהוו מעשה בית דין בכל עילות התביעה בבקשה לאישור ובתובענה כנגד המשיבה וכנגד כל אחד מחברי הקבוצה וכן ויתור וסילוק מצד המבקשת ומצד כל אחד מחברי הקבוצה כלפי המשיבה כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה ו/או זכות מכל מין ו/או סוג שהוא הנובעים ו/או הכרוכים עם איזו מהטענות ו/או העובדות ו/או הדרישות הכלולות בבקשה לאישור ו/או בתובענה, לרבות ויתור סופי מלא ומוחלט ביחס לכל העילות כפי שאלו נטענו בבקשה לאישור ובתובענה. זאת, למעט חברי הקבוצה אשר נתנו הודעות בדבר יציאה מן הקבוצה [ בהתאם להוראת סעיף 18( ו') לחוק תובענות ייצוגיות].
גמול, שכ"ט והוצאות שמבוקש לאשר על פי הסדר הפשרה: הצדדים ממליצים לבית המשפט לקבוע כי המשיבה תשלם למבקשת ולבא כוחה גמול בסך של 40,000 ₪ + מע"מ ושכר טרחה בסך של 147,500 ₪ + מע"מ.
הצדדים מציינים כי במהלך הגישור ובהמלצת המגשר הסכימו המבקשת ובא כוחה להפחית את הסכום הכולל של גמול ושכר טרחה באופן משמעותי בתנאי שהפיצוי לחברי הקבוצה יגדל כפי שנעשה בפועל.
הצדדים מציעים כי הגמול ישולם תוך 7 ימים ממועד האישור ואילו 2/3 משכר הטרחה ישולם תוך 7 ימים ממועד האישור, והיתרה תשולם לאחר שיוגש דו"ח סופי לבית המשפט בדבר יישום הסכם הפשרה.

הצדדים מבהירים, כי במסגרת ההמלצה לעניין גמול ושכר טרחה נלקחו בחשבון, בין היתר, השיקולים הבאים: התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה ולציבור; התובענה עוררה חשיבות ציבורית בכך שהביאה לאכיפת הדין הרלוונטי שנועד להגן על חברי הקבוצה והציבור ולמנוע הפרה של חוק התקשורת; הביאה לפיצוי של הקבוצה והציבור באופן ראוי; העובדה כי הגמול ושכר הטרחה אינם גורעים מסכום הפיצוי; מורכבות ההליך, הטרחה וההשקעה שטרחו המבקשת ובא כוחה והסיכון שנטלו על עצמם בניהול התביעה עבור חברי הקבוצה הייצוגית הנטענת; וכן הפיקוח הנדרש על ידי ב"כ המבקשת לצורך ווידוא קיום הסכם הפשרה, לרבות באמצעות הדיווחים אשר אותם תעביר המשיבה.
פטור ממינוי בודק: הצדדים עותרים למתן הוראה שלא למנות בודק לפי סעיף 19( ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מן הטעמים הבאים: בחינת סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן הינה בגדר עניין משפטי, הכרוך בבחינת הסיכויים והסיכונים של התביעה ובקשת האישור שבצידה; מדובר בעקרונות אשר גובשו נוכח הערותיו של בית המשפט, ובהתבסס על מרכיבי פשרה שהוצעו על ידי המגשר; ההסדר נסמך על נתונים שבדקה המשיבה במערכות שברשותה, הנתמכים בתצהיר ואינם מצריכים חישובים מורכבים; מינוי בודק יסרבל את הדיון, יעכבו וישית הוצאות מיותרות על צדדים, וכל זאת כאשר כלל לא ברור איזו תועלת תושג באמצעות מינויו של בודק. התנהלות ההליך לאחר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור ההסדר
לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות החלטתי על פרסום הבקשה בעיתונות ומשלוחה לגורמים הרלוונטיים הוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה הודעה בדבר היעדר התנגדות לאישור הסדר הפשרה. היועמ"ש העיר כי יש להותיר את קביעת ייעוד כספי הפיצוי לקרן והצדדים הודיעו כי עמדה זו מקובלת והסדר הפשרה תוקן בהתאם. לא הוגשו התנגדויות.
אישור הסדר הפשרה
בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18( ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן ( ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "כל מי שהמשיבה שלחה אליו (בעצמה ו/או על ידי מי מטעמה) מסרון ו/או דואר אלקטרוני המכיל ו/או המהווה "דבר פרסומת" וזאת ללא הסכמתו המפורשת מראש ובכתב ובניגוד לסעיף 30א. לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וזאת ב- 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור בתיק זה". ".
עילות התובענה כפי שפורטו בבקשת האישור ( ס' 42-57 לבקשת האישור): הפרת סעיף 30 א לחוק התקשורת; הפרת חובה חקוקה; רשלנות; עשיית עושר; הפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
השאלות המשותפת לחברי הקבוצה כפי שפורטו בבקשת האישור: כמה דברי פרסומת שלחה המשיבה לנמענים ללא הסכמתם, האם עשתה זאת בידיעה שהיא מפירה את הוראות חוק התקשורת או תוך התעלמות מהוראות חוק זה (ס' 65 לבקשת האישור).
הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור: להצהיר כי המשיבה הפרה את הוראות הדין; להורות למשיבה לחדול מלשלוח דברי פרסומת שלא כדין ולחייב את המשיבה בתשלום פיצוי כספי בגין כל דבר פרסומת שנשלח על-ידה שלא כדין ( ס' 3-4 לבקשת האישור).
כאמור לעיל, הצדדים הגיעו להסכם פשרה לאחר שעיקרי הגנת המשיבה פורטו בהרחבה בבקשה ולאחר הליך גישור ותיקונים משמעותיים שנערכו בהסכם המקורי.
פטור ממינוי בודק: מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19( ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. מטרת מינוי הבודק היא לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה כדי לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר הוא סביר והוגן מבחינתם וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. מצאתי כי בנסיבות העניין הסדר הפשרה אמנם מבטיח תכליות אלה.
לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה. להלן נימוקי:

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין סבורתני כי הסדר הפשרה משקף איזונים ראויים בנסיבות העניין. בנוסף יש בהסדר הפשרה להביא לחסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, כאשר העילות לעבר ולעתיד באות לכדי מיצוי. סבורתני כי "מקדם הפשרה" שנבחר על ידי הצדדים בסיוע המגשר הוא ראוי בנסיבות העניין, בין היתר בשים לב לאיזון בין הסיכויים והסיכונים הנובעים מהמשך ניהול ההליך לגופו.
הצדדים ציינו כי הסיכוי בהמשך ניהול התובענה בתיק זה הוא, שהתובענה תאושר כתביעה ייצוגית, ובית המשפט יורה על מתן פיצוי לחברי הקבוצה בדרך של פיצוי כספי או מתן הטבה או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על סכום הפיצוי שנקבע בהסכם הפשרה. הסיכון בהמשך ניהול ההליך הוא, שתתקבל טענת המשיבה לפיה מדובר בטעות חד פעמית שנעשתה בתום לב על ידי איש פרסום חיצוני שאינו עובד של המשיבה, אשר לטענת המשיבה פעל על דעתו בלבד ובניגוד להנחיות שקיבל, תוך שהמשיבה מסתמכת על פסק הדין של כבוד הנשיאה השופטת חיות ברע"א 2059/16 א.א קליניקות כרמל נ' מור כהן (27.7.2016).
היתרון בהסכם הפשרה הוא, שהוא מבטל אפשרות שהבקשה לאישור תדחה ומבטיח מתן פיצוי כספי שישולם לקרן ובנוסף פיצוי כספי לחברי הקבוצה בדרך של הטבה משמעותית ברכישת מוצרים של המשיבה, כאשר מובטח כי ככל שההטבה לא תנוצל, המשיבה תתרום לציבור למטרות ראויות עבודות בהיקף כספי לא מבוטל, וככל שתיוותר יתרה לא ממומשת לאחר ביצוע העבודות, גם היא תועבר לקרן כפיצוי כספי. לשיטת הצדדים אף אם היה קובע בית המשפט כי יש עילת פיצוי, ספק אם היה מחייב את המשיבה בפיצוי בשיעור גבוה יותר מההסדר בהסכם הפשרה בהתחשב בין השאר בשיקולים נוספים ולרבות כי המשיבה הינה חברה תעשייתית-יצרנית, המעסיקה מאות רבות של עובדים באזור פיתוח ( כרמיאל), וכי שיעורו הכולל של הפיצוי ( עקב מספרם הרב יחסית של מקבלי המסרונים) מגיע לסכומים גבוהים שעלולים לפגוע ביציבותה הכלכלית. לשיטת הצדדים חשש מהתארכות הדיון מחזק אף הוא את יתרונות הפשרה שתאפשר לזכות את חברי קבוצת הזכאים בסכום הפיצוי כבר עתה.
כאמור, סבורתני שהסדר הפשרה מהווה דרך יעילה והוגנת לאיזון בין הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית תוך מתן משקל ראוי ליתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה ולהכרעה במחלוקת. מכלול השיקולים הרלוונטיים מובילים למסקנה כי הסדר הפשרה הוא הוגן וראוי בנסיבות העניין, ולטובת חברי הקבוצה.

גמול למבקשת ושכר טרחת עורך הדין המייצג
כאמור הצדדים המליצו כי המשיבה תשלם למבקשת ולבא כוחה גמול בסך של 40,000 ₪ + מע"מ ושכר טרחה בסך של 147,500 ₪ + מע"מ. מצאתי לנכון לאשר את המלצת הצדדים ביחס לתשלום הגמול ושכר הטרחה.
כפי שהתבקש הגמול ישולם תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה. 2/3 משכר הטרחה ישולמו תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, והיתרה תשולם לאחר שיוגש דו"ח סופי לבית המשפט בדבר יישום הסכם הפשרה, כפי שפורט בסעיפים 58-61 לבקשה (וכמובן לאחר שיוגש גם דו"ח מתאים בתוך 6 חודשים כמפורט בסעיף 59 לבקשה) .

סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מאשרת גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה כקבוע בסעיף 34 לעיל.
בנסיבות העניין מקובלת עלי המלצת הצדדים לפיה בהתחשב בכך שנושא התובענה הוא משלוח מסרונים, פעולה שנטען לגביה שהיא מהווה הטרדה ופגיעה בפרטיות - ראוי לייעד את הכספים לתחום של מניעת אלימות במשפחה, וכך אני מורה שייעשה ביחס לסך 150,000 ₪ שיועברו לקרן.
אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25( א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות שבה יפורטו הפרטים הקבועים בסעיף 19( ג)(1) ו- (2) לחוק וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסכם הפשרה, כאמור בסעיף 25( ד) בחוק. המשיבה תישא בעלות הפרסום. נוסח ההודעה, גודלה והעיתונים בהם תפורסם יובאו על ידי הצדדים לאישור בית המשפט עד ליום 3.2.2019.
הצדדים ימציאו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.
ניתן היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ענת שלינגבוים
נתבע: טרלידור סורגים מתקפלים 1991 בע"מ
שופט :
עורכי דין: