ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ורד שושנה אוחנה נגד יורם יבלונקה :


בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיב / זוכה

יורם יבלונקה

נגד

מבקשת /חייבת
ורד שושנה אוחנה

החלטה

הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייבת 6 שקים בסדרה, כל אחד ע"ס 2,106 ₪. שיק שמספרו 9001153 הוא למועד פירעון 10/2/2017 ו- 5 השקים הנוספים בכולם מועד הפירעון הוא 31/1/2018.
עפ"י "פרק העובדות המשמשות עילה לבקשה" אוחז הזוכה בשקים הנ"ל ובחתימת החייבת, אלו לא כובדו במועד, למרות שדרישה שנשלחה לחייבת ולא שולם מאומה על חשבונם הגם שהם הוצגו לפירעון. עיון בתצלום מהעתק השקים מגלה, כי מועדי הפירעון אינם כמפורט בבקשת הביצוע, אלא יום 31/1/2018, הוא היום בו סורב השיק ע"י הבנק הנמשך. זמני הפירעון העולים מן השקים שונים ונראה, כי מדובר בתשלומים חודשיים, שכן 5 השקים נושאים תאריך פירעון שונה זה מזה.
השקים, ברובם, לא כובדו בשל מתן הוראת ביטול וחלקם בשל כך שעבר זמנם, כעולה מתדפיס הבנק השייך.

המבקשת הגישה התנגדות הנסמכת בתצהירה ובתצהיר בעלה משה אוחנה.
תצהיר המבקשת מציין, כי היא בעלת השקים נשוא ההתנגדות והיא אשר חתמה על הסכם השכירות והנספח לו, כאשר ההתנהלות הייתה בין בעלה לבין הזוכה.
הסכם השכירות שצורף להתנגדות נחתם ביום 20/7/2015 בין שני הצדדים שבכותרת והמושכר מוגדר בו, כ..."חלק מנכס וחצר הצמודה לו המצויים ברח' גולדה מאיר 17 חדרה...".

עפ"י המוצהר ידעה המבקשת, כי בעלה הודיע לזוכה על עזיבת המושכר בספטמבר 2016 ומצהירה גם, כי הייתה עדה לניסיון של בעלה להביא שוכרים חלופיים עפ"י בקשת הזוכה אלא שהזוכה לא שיתף עמו פעולה.

תצהיר הבעל (משה) מכיל עובדות אלו:

החייבת הייתה בעלים של גן ילדים וצהרון בחדרה במועד השייך להסכם השכירות שצורף כאשר המשכיר והבעלים של הנכס, הוא הזוכה, תקופת השכירות הייתה ל- 24 חודשים החל ב-27/7/2015 ועד 31/7/2017 (ההסכם נספח א').
החוזה תוקן בכתב יד ועפ"י התיקון שנעשה לבקשת המצהיר לשוכר ניתנה אפשרות לסיים את תקופת החוזה בחלוף 12 חודשי שכירות ראשוניים ובלבד שיודיע למשכיר 60 יום מראש ובכתב (נספח לחוזה הנ"ל שנעשה בכתב יד, מתחת לכותרת המודפסת "תנאים נוספים". כתב היד קריא בחלקו בלבד – ש.ר).
בין מרץ ליוני 2016 התגלע סכסוך בין המצהיר והחייבת לבין המשכיר של גן הילדים הסמוך לנכס (ליאור פובר). המחלוקת נדונה בתיק תא"ח 69520-03-16. ניתן תוקף של פס"ד להסכמות הצדדים. בין ההסכמות גם (עפ"י המוצהר) פינוי גן הילדים הסמוך למושכר ביום 15/8/2016.
המצהיר מציין בתצהירו, כי עדכן מראש את הזוכה בהליך הנ"ל ותוצאותיו ובין המועדים מרץ, יוני 2016, הודיע לו, כי השכירות לא תמשך לשנה נוספת וכי תינתן לו הודעה מוקדמת כפי שהוסכם בין הצדדים. בזו העת נכנסו הצדדים למשא ומתן בניסיון להגדיל את הצהרון ולהפוך את המושכר לגן. הזוכה ביקש כי מהנדס יבדוק את העניין אך הסכים להתקדם למרות שטרם היה אישור מהנדס.
ביוני 2016 הודיע המצהיר לזוכה על סיום החוזה בציינו, כי טרם נקבע מועד ספציפי לפינוי המושכר.
בספטמבר לאחר המשפט ולאחר שלא ניתן היה להפוך את המושכר לגן, הודיע המצהיר לזוכה, כי בתוך חודשיים יפנה את המושכר. האחרון הסכים וביקש כי החייבת והמצהיר יסייעו במציאת שוכר חילופי. סעיף 15 מצהיר משה, כי הביא מספר שוכרים בהם בתו ובן זוגה ואחרים, לרבות מפגשים עם מתווכת (ענת) אך דבר לא הצליח בשל חוסר שיתוף פעולה של הזוכה. בשלב זה, הוא הפסיק לענות לטלפונים וחיבל בכל ניסיון למצוא שוכר חלופי. כעולה מהעתק מסרונים.

ביום 16/7/2018 עמדה המבקשת לחקירה נגדית ובראשיתה אישרה, כי מי שהתנהל אל מול הזוכה היה בעלה משה ואישרה, כי הן היא והן משה הודיעו לזוכה על רצונם לפנות את הנכס.
המבקשת לא זכרה מתי מסרה את השקים נשוא ההתנגדות למשיב. מכל מקום, העידה, כי היה זה בעלה שמסר אותם.
אחריה עמד לחקירה נגדית משה, ואישר, כי לא נמסרה הודעה בכתב על רצון המבקשת שלא להאריך את תקופת השכירות, אלא זו הייתה הודעה טלפונית.
בהמשך אישר כי 12 חודשי השכירות הראשוניים אמורים היו להסתיים ביום 31/7/2016. העד לא זכר מתי מסר את השקים של שנת השכירות השנייה למשיב, גם לא לאחר שנשאל כמה פעמים לרבות ע"י ביהמ"ש, שאז השיב, יכול להיות שזה היה באוגוסט".
משה העיד, כי את המושכר עזבו הוא ואשתו בסוף נובמבר 2016 וכשנשאל עד מתי שולמו דמי השכירות ענה, כי עד דצמבר ויתכן שגם עד ינואר.
שהופנה לעבר סעיף 14 בתצהירו שם ציין, כי כבר בספטמבר 2016 הודיע למשיב על עזיבת המושכר בתוך כחודשיים והוא הסכים לכך, הרי שכל זאת לא מתועד בכתב יד.
בהמשך החקירה מסר המבקש שמו של חבר שהיה מעונין לשכור את הנכס אתו הוא נמצא בקשר וגם את שמה של המתווכת.

סיכומי המבקשת הוגשו ביום 25/7/2018 שבים על האמור בהתנגדות ומכתירים את האמור שם כ"מקרה קלאסי של כישלון תמורה".
לשיטת המבקשת אין מחלוקת, כי היא פינתה את המושכר בנובמבר 2017 ואין מחלוקת, כי עפ"י הנספחים להסכם השכירות רשאית לתת הודעה מוקדמת חודשיים מראש.
מן הבקשה לביצוע שטר עולה, כי היא שילמה גם עבור חודשים 12/17 ו-01/18 חרף היות הנכס פנוי.
גם אם נכונה טענת הזוכה כי לא נמסרה לו הודעה מוקדמת בת חודשיים, הרי ששולם לו בגין שני החודשים האלו.
בניגוד לדין הפקיד הזוכה את השקים של המבקשת לזמני פירעון 02/2017 עד 07/2017, כאשר מזה חודשיים היא כבר לא במושכר.
כששאל המשיב מדוע ניתנו ע"י המבקשת שקים לשנה מראש אם ביקשה לעזוב בסמוך למסירתם נענה הוא, כי היה זה לבקשתו.
המבקשת מציינת בסוף סיכומיה, כי השאלה אם ניתנה הודעה בכתב אם לאו, אינה רלבנטית משום שממילא חודשיים נוספים שולמו כאמור.

סיכומי המשיב מיום 31/7/2018 מתמצתת את טענות ההגנה של המבקשת בסעיפים 9-6 של הסיכומים שם פורט, כי היה סיכום בע"פ בינה לבין המשיב, כי אינה מתחייבת לשכור את הנכס לשנה שלמה, הן עפ"י הסכם השכירות והן עפ"י הסכמה בע"פ כעולה מתצהירו של בעלה משה בסעיף 9.
סעיף 11 לתצהירו של משה מציין, כי הודע למשיב על העדר רצון להמשיך את תקופת השכירות לשנה נוספת בן החודשים מרץ יוני 2016.
לטענת המבקשת כעולה מסעיף 14 לתצהיר משה, עולה, כי במהלך ספטמבר 2016 הודיע למשיב, כי בתוך חודשיים היא מפנה את המושכר. לטענתה, ביקש ממנה המשיב לסייע לו באיתור שוכר חלופי (סעיף 14 לתצהיר משה) אך האחרון לא שיתף פעולה. בניגוד לטענות ההגנה של המבקשת כפי שסוקר אותן המשיב, בנספח להסכם השכירות נקבע, כי יש לשוכר אפשרות לסיים את תקופת השכירות לאחר 12 החודשים הראשונים ובלבד שיודיע למשכיר 60 יום מראש ובכתב ואם לא יעשה כן, הרי שתמשך תקופת השכירות.
תקופת השכירות לא הוארכה בכתב, כעולה מעדות המבקשת ועדות בעלה, כי אם אך בע"פ ואין מחלוקת, כי לא ביקשה שלא לחדש את תקופת השכירות 60 יום לפני סיום שנת השכירות הראשונה.
פסק הדין לפינוי הנכס השכן בו פעל גן הילדים ניתן ביוני 2016 ולשיטת משה, הוא הודיע שהמבקשת לא תמשיך לשכור את הנכס כמפורט בסעיפים 11 ו-13 לתצהירו, אלא שלאחר מועד זה מסרה המבקשת את השקים לתשלום שנת השכירות הנוספת ואלו הם השקים נשוא המחלוקת.
פנקס השקים ממנו נמשכו כל השקים הודפס ביום 7/7/2018, כעולה ממראה השקים ולכן לא יתכן שמסרה אותם לפני הדפסתם.

סיכומי תשובה לא הוגשו.

ביום 8/1/2019 ביקש ב"כ הזוכה ליתן החלטה ובבדיקת התיק היום לא מצאתי כי הוגשה תשובה.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי על השאלה, האם הוארך החוזה בע"פ יש להשיב בשלילה מתוך עדויות המבקשת ובעלה ומעצם אי צירוף מסמך שכזה.

על הקביעה העולה מסיכומי המבקשת, לפיה, תשלום עבור שני החודשים כמוהו כהודעה על סיום ההתקשרות חודשיים מראש – יש להשיב בשלילה שכן בנספח להסכם בחלק הכתוב בכתב יד לא נקבע כי ההודעה בת חודשיים מראש תהא באמצעות מסירת שקים.

עם זאת, בפי המבקשת טענה בע"פ שלא לי לקבוע בשלב זה כיצד יעלה בידה להוכיח, כנגד מסמך בכתב מה גם שאותו מסמך לשיטת המבקשת נעשה לבקשת בעלה אשר טיפל בהתקשרות עם הזוכה.

על כן, הגנתה של המבקשת קלושה למדי.

משאלו פני הדברים תינתן רשות להתגונן כנגד הפקדת עירבון בן 10,000 ₪ בתיק ההוצל"פ שבכותרת בתוך 30 ימים.

מיד לאחר ההפקדה, יוגש העתק מן הקבלה השייכת לתיק זה.

החלטה נוספת בדבר המשך ההתדיינות או סיכומה בהתאם ליישום ההפקדה או לא, תינתן לעת תזכורת פנימית בלא הצדדים הנקבעת עתה להתקיים ביום 17/2/2019.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ורד שושנה אוחנה
נתבע: יורם יבלונקה
שופט :
עורכי דין: