ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיא בורשטיין נגד כונסי הנכסים :

בפני כבוד ה שופט יעקב שקד

תובעים

גיא בורשטיין ואח'

נגד

נתבעים

כונסי הנכסים

רחל גריאר (המנוחה) ואח'

  1. עו"ד נמרוד ורדי
  2. עו"ד רונן כהן
  3. עו"ד דוד בסון

החלטה

בקשת כונסי הנכסים לפסיקת שכר טרחה.

רקע קצר וטענות הצדדים

1. בשלושת התובענות דנא נדונו תביעות לפירוק שיתוף של שלוש חלקות מקרקעין, בשטח של כ-81 דונם, המצויות במתחם הידוע בשם "חסן עראפה" בתל אביב (להלן: "המקרקעין"). כונסי הנכסים מונו לצורך מכירת המקרקעין למרבה במחיר.

2. כונסי הנכסים פעלו למכירת המקרקעין ובסופו של דבר אלו נמכרו תמורת סך של 353,025,114 ₪ בצירוף מע"מ. כונסי הנכסים ביקשו במסגרת הבקשה כי ייפסק להם שכר טרחה בשיעור 8% מהתמורה, בצירוף מע"מ. המדובר בסכום גבוה, 28,242,009 ₪ בצירוף מע"מ.
בבקשה מפרטים כונסי הנכסים את השתלשלות העניינים, הפעולות הרבות שנעשו על ידם והשאת התמורה עבור בעלי המקרקעין, עשרות רבות במספר, תוך שהמקרקעין נמכרו בסופו של דבר במחיר העולה בכעשרה אחוזים על השווי שנקבע בחוות דעת השמאי מטעם בית המשפט.

3. הוגשו תגובות רבות לבקשה ולמיטב בדיקתי, כולן מתנגדות לפסיקת שכר טרחה בשיעור המבוקש. בתמצית יאמר כי נטען ברוב התגובות כי מדובר בשכר מופרז ומוגזם, כאשר כל אחד מהמתנגדים טוען לפסיקת ש כר בסכום אחר.

כך למשל, עו"ד משה איליה בשם איתני אסתר ואחרים, טוען כי אין לפסוק שכר בסכום העולה על 3 מיליון ₪ ואליו מצטרף עו"ד ליאור לביא בשם חלק מבעלי הדין. עו"ד עוז קינן טוען כי יש לפסוק שכר בסכום של כ-1.77 מיליון ₪. עו"ד גלית רוזובסקי טוענת כי יש לפסוק שכר בסכום שלא יעלה על 2.4 מיליון ₪.
עו"ד הראל בן דרור טוען כי יש לפסוק שכר בסכום שלא יעלה על 1.5% מהתמורה. עו"ד רמי פילו טוען בשם מרשו כי יש לפסוק שכר בטווח 0.5% עד 0.75%.
עו"ד אלון יואלי בשם אקרו ארט טוען אף הוא כי אין הצדקה לשכר כה גבוה ומפנה לפסיקה שקבע שכר טרחה של 1.5% לגבי תמורה של 91 מיליון ₪, ועוד תגובות דומות.

4. הוגשה תשובה מפורטת וארוכה מטעם כונסי הנכסים . במסגרת תשובתם הפחיתו כונסי הנכסים את השכר המבוקש ל-6% בצירוף מע"מ, דהיינו כ-21 מליון ₪ בצירוף מע"מ . בתמצית ייאמר כי כונסי הנכסים גורסים כי חלק לא מבוטל מבעלי הזכויות במקרקעין מסכימים לשכר של 6% וכמחצית מתנגדים (סעיפים 9 – 10 לתגובה) . לא איתרתי בתגובות שהוגשו לתיק הסכמה לשכר הטרחה המבוקש, וגם לא צורפו הסכמות כנטען לתשובה לתגובה, למרות שכמבואר להלן אף בהנחה שקיימות הסכמות כאלה, ואיני מפקפק בדברי כונסים הנכסים בהקשר לכך, אין בהן כדי להשפיע על ההחלטה . אציין כי לאחר הגשת תשובת כונסי הנכסים הגישו הנתבעים 61-62 הודעה ובה ציינו כי למרות שנטען בתשובה כי הם מסכימים לפסיקת שכ"ט של 6% אין הדבר כך.

כונסי הנכסים חוזרים על פעולותיהם במסגרת ההליך, מפנים לפסיקה נוספת וכן מדגישים את מורכבות ההליך וריבוי בעלי הדין.
ראיתי ליתן החלטה בבקשה ללא דיון מכוח סמכותי לפי תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

האקלים המשפטי

5. בבקשה מפנים כונסי הנכסים לפסיקת בתי המשפט לפיה בהליכי פירוק שיתוף נהוג לפסוק שכר טרחה בשיעור 6% עד 10% משווי הנכס, בצירוף מע"מ (סעיפים 116-119 לבקשה).

6. הכלל הנוהג בהליכי פירוק שיתוף בהקשר לשכר טרחת כונס הנכסים הוא פסיקת שכר טרחה בשיעור 6 %-10% מהתמורה (ע"א 373/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה בע"מ, פ"ד כח (1) 273 (1971) (להלן – עניין מרגוליס); ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פינצ'וק, פ"ד מא (2) 660 (1987), אם כי לעתים צויין בפסיקה כי הטווח הינו 6% - 8% (רע"א 10046/06 מנדלסון נ' גורגה (27.5.07)).

7. עם זאת, ערכם של המקרקעין אינו המרכיב היחיד הרלוונטי בקביעת שכר הטרחה. נקבע בהקשר זה בנוגע לשכר טרחת כונס נכסים בהוצאה לפועל (ואזכיר כי בהתאם לסעיף 40 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 19 69, המקרקעין נמכרים כפי שנמכרים בהוצל"פ), כי:

"כאשר ערכו של הנכס נשוא הכינוס גבוה במיוחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע שכר שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בה לכה הפסוקה, גם אם פעולות הכינוס תבעו מאמץ מקצועי ניכר והליכי ביצוע מוגברים. השיעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה באים בגדרן של אמות מידה כלליות, והן מתמלאות בתוכן ענייני לפי המערכת העובדתית המיוחדת לכל מקרה, ערכם של המקרקעין נשוא הכינוס הוא רכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה של כונסי הנכסים אך לא רכיב יחיד ומרכזי. במקרה שבו קביעת שכר הטרחה לפי ערך המקרקעין בלבד, נראית בלתי סבירה על פניה בהיותה גבוהה מדי או נמוכה מדי – יהא על ראש ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לשקלל את כל הנתונים הראויים ולקבוע את השכר המגיע על פי הנתונים המיוחדים " (בר"ע 1469/93 נ. רוזנברג נברשות בע"מ נ' אשד, לא פורסם; ההדגשה איננה במקור) (להלן – ענין אשד).

קביעה עקרונית זו אומצה על ידי בית המשפט המחוזי במקרה אחר, אם כי לבסוף התיק הוחזר לערכאה הדיונית שפסקה שכר בשיעור של 6% משווי מקרקעין של כ – 8.1 מליון ₪ ( רע"א (מחוזי י-ם) 33302-07-11 יהושע נ' חריש (27.10.11), סעיפים 17-18 להחלטה ).

8. כך למשל, במקרה מסוים בו אישר רשם ההוצל"פ שכר טרחה לכונסי נכסים בשיעור 6% מהתמורה שעמדה על 5 מיליון דולר, מצא בית המשפט המחוזי להפחית מהסכום ולהעמידו על 4.5% מהתמורה (בר"ע 276/00 (מחוזי חי ') החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביו"ש בע"מ נ' אדמות שמאי יקיר בע"מ (14.6.00)).

9. במקרה אחר, שבו שווי המקרקעין היה גבוה במיוחד ועמד על 91 מיליון ₪ , מצא בית המשפט המחוזי ל אשר את שכר הטירחה שנפסק בערכאה הדיונית והעמידו על 1.5% מהתמורה. במסגרת החלטה זו ציין בית המשפט כי הצדדים הסכימו כי שיעור שכר הטרחה שייקבע יחול גם על מקרקעין נוספים שנמכרו במסגרת כינוס נכסים על ידי אותו כונס, ששווים שווה לערך לשווי המקרקעין נשוא הכינוס באופן שהשכר הכולל יעמוד על כ-2.7 מיליון ₪.

צא ולמד, מדובר במקרקעין בשווי כולל של כ-180 מיליון ₪, וכאמור נפסק שכר בשיעור 1.5% מסכום זה (ע"א (מחוזי מר') 42441-07-13 בויאר נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ (20.2.14) להלן – ענין בויאר).

10. מובן כי כאשר בית המשפט בוחן מהו השכר הראוי שיש לפסוק לבעל התפקיד עליו לקחת בחשבון את כלל נסיבות העניין ולרבות פעולות הכונסים, היקף ההשקעה והמאמץ, השאת התמורה וכיוצא באלה נסיבות (עניין מרגוליס; דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני, עמ' 683-684).

הפעולות שביצעו כונסי הנכסים

11. בבקשה פירטו כונסי הנכסים באריכות את כלל הנסיבות והפעולות שבוצעו על ידם. בתמצית אומר כי הפעולות כללו גם שלוש פעולות שלשיטת הכונסים הינן חריגות והובילו להשאת התמורה: מכירת החלקות בשיטת "לחוד וביחד"; ניהול המו"מ עם המציע היחיד והעלאת התמורה; הכנה מדוקדקת של החלקות מבחינה משפטית ופיזית (סעיף 19 לבקשה); ניהול הליך ערעור ביחס לאופן המכירה; הגשת תביעות פינוי כנגד ארבעה פולשים למקרקעין, וניהול דיונים בתביעות אלו (סעיפים 79-83 לבקשה); משא ומתן מול עיריית תל אביב בנוגע להסכמתה לרישום עסקאות במקרקעין ואף הגשת עתירה מנהלית, כולל השגת הסדר שפורט בבקשה והיטיב עם הבעלים; קבלת תצהירי "החזקה" מבעלי הדין, הזמינו מדידה על מנת למפות את החלקות שכאמור משתרעות על כ- 81 דונם. כמו כן טיפלו כונסי הנכסים במגוון עניינים שונים, כפי שפורטו בבקשה.

12. בחודש פברואר 2018 פורסמה על ידי הכונסים הזמנה להציע הצעות, ומציע בודד הציע 330 מיליון ₪ בצירוף מע"מ. לאחר מו"מ עם הכונסים הסכום הועלה לסך של כ-353 מיליון ₪ בצירוף מע"מ, והמכר אושר.

השכר הראוי

13. אפתח בכך שכונסי הנכסים פעלו בצורה מקצועית, בחריצות, ולא נפל כל דופי בתפקודם, שהשתרע על כשנתיים ימים. כונסי הנכסים פעלו בהגינות, בשקיפות והקלו על בית המשפט את מלאכתו. על זאת יש לשבחם.

עם זאת, בכל הכבוד לפעולות כונסי הנכסים, בנסיבות העניין, אינני סבור כי ראוי להיעתר לבקשת כונסי הנכסים לפסיקת שכר טרחה בשיעור 6% מהתמורה, סכום המסתכם ב- 21,276,982 מיליון ₪ בצירוף מע"מ.

14. סבורני כי תיאור כונסי הנכסים את מורכבות וייחודיות הליך כינוס הנכסים בתיק זה וכן תיאורם את היקף הפעולות הנדרשות, מוגזם. בסעיף 82 לתשובה מטעמם אף מתארים כונסי הנכסים "עשרה קבין של מורכבות" בהליכים לפירוק שיתוף ובמיוחד בתיק זה. איני שותף לתיאור זה.

אכן, המדובר בתיק שבו כמעט מאתיים בעלי דין, אם כי חלקם מיוצגים ביחד על ידי פרקליט אחד. אכן, כונסי הנכסים נדרשו להגשת מספר תביעות פינוי וניהול מספר דיונים במסגרתן, וליתר הפעולות כמתואר לעיל. אכן, נדרשת מקצועיות ומומחיות בתחום כדי לשאת בתפקיד כונס נכסים בתיק מעין זה.

עם זאת, פעולות כונסי הנכסים בתיק לא חרגו בהיקפן מהמקובל בתיקים מעין אלה, ודאי לא בצורה משמעותית, והליך ההתמחרות עצמו דווקא היה קצר יחסית וכלל משא ומתן עם מציע אחד בלבד, המחזיק בזכויות במקרקעין. מעבר לכך, לא היו מתנגדים לבקשה לאישור המכר.

יתרה מזו. לא ניתן לכנות את תוצאות הליך הכינוס כ"תוצאות יוצאות דופן של ההליך המאפילות על כל פרמטר אחר..." (סעיף 85 לתשובה). כונסי הנכסים מכרו את המקרקעין בסכום העולה בכעשרה אחוזים מהסכום שנקבע על ידי שמאי בית המשפט. איני מקל בכך ראש כלל וכלל, אך אין המדובר בתוצאות יוצאות דופן או בהצלחה חריגה, המצדיקים פסיקת שכר כה גבוה כפי שמתבקש.

15. בנוסף, שווי המקרקעין הינו שווי גבוה וניכר ביותר. פסיקת שכר טרחה של 6% משוויים מופרזת, בהתחשב בכלל נסיבות הענין .

כפי שנפסק בעניין אשד, כאשר ערך הנכס גבוה במיוחד, יהא זה בלתי סביר לגזור את שכר הטרחה אך ורק באחוזים ה"מקובלים" (6%-10%) משווי הנכס, וזאת אף אם פעולות הכינוס תבעו מאמץ מקצועי.

ואכן, בית המשפט מצא להפחית מאחוזים אלה בצורה משמעותית כאשר שווי המקרקעין גבוה, כפי שנקבע בעניין בויאר, שם נפסק שכר טרחה בשיעור 1.5% למקרקעין ששווים 91 מיליון ₪, כאשר ההחלטה הוחלה על מקרקעין נוספים בשווי דומה.

17. כונסי הנכסים טוענים כי יש לאבחן את ענין בויאר מענייננו , שכן שם מונה כונס נכסים אחד, שפעולותיו נמשכו פחות משנה, בעלי הזכויות לא היו רבים ו הפעולות שנדרשו באותו מקרה היו פשוטות. איני מקבל טענה זו. אכן, בהליך שבפניי בעלי זכויות רבים, כמעט מאתיים במספר, הליך הכינוס נמשך למעלה משנתיים וכונסי הנכסים נזקקו לפעולות שונות כמתואר לעיל ועל ידם בבקשה.

עם זאת, בענין בויאר נפסק שכר בסכום כולל של כ-2.7 מליון ₪ כאשר שווי המקרקעין (כולל אלה שהפסיקה הוחלה עליהם באותו מקרה) הינו כמחצית משווי המקרקעין מושא ההליך שבפניי. בענייננו, כפי שיבואר להלן, ראיתי לפסוק שכר טרחה של כמעט כפליים לערך משכר הטרחה שנפסק בענין בויאר. גם אם אניח שהעבודה שהושקעה בעניין שבפני עולה על זו שהושקעה באותו מקרה, ואין בפני נתונים מדוייקים בהקשר זה, הרי שמדובר בשכר כפול מזה שנפסק בעניין בויאר, שכר ההולם היקף עבודה גדול יותר.

מעבר לכך, כאשר מתמנים שלושה בעלי תפקיד, הרי שמן הסתם העבודה מחולקת ביניהם ולכן גם ככלל, אין הצדקה לפסוק לכל אחד מהם שכר טרחה כאילו מונה כונס נכסים אחד, דבר שיגרור פסיקת שכר "משולש" על חשבון בעלי הדין.

18. אשר להפניית כונסי הנכסים להחלטת כבוד הנשיא איתן אורנשטיין בפר"ק 1355/04 פנינת הכרך בע"מ נ' שוב (13.4.15).

מההחלטה הקצרה שצורפה כנספח ג' לתשובה עולה כי בית המשפט המחוזי פסק כ – 15 מיליון ₪ למפרקי חברה שהנכס העיקרי שלה היה נכס מקרקעין. מאותה החלטה לא ניתן ללמוד מה שווי המקרקעין על מנת ללמוד על הרלבנטיות של מקרה זה לענייננו , אם כי עיון בבקשה לפסיקת שכר טרחה, נספח ד' לתשובה מלמד כי המקרקעין נמכרו ב – 436 מליון ₪.

לדעתי אין ללמוד ממקרה זה לענייננו. ראשית, המדובר בהליך לפירוק חברה וחלים בהקשר זה דינים ושיקולים אחרים . בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי קיימת החלטת רוב (מעל 75%) של בעלי המניות המסכימה לפסיקת שכר זה, נתון חשוב ביותר בהליכי חדלות פרעון. בענייננו אין כל רלבנטיות ל"החלטת רוב" שכן אין עסקינן בהליך לפירוק חברה. שנית, צויין בהחלטה האמורה כי הכנ"ר תמך בבקשה וכי יתר הבעלים לא התנגדו לבקשה, ובענייננו קיימת התנגדות לא מבוטלת של בעלי זכויות רבים.

שלישית, כעולה מסעיף 1.1 לבקשה האמורה, פעילות בעלי התפקיד באותו מקרה נמשכה כעשור שנים, ואילו במקרה שבפניי הפעילות נמשכה כחמישית מתקופה זו. רביעית, מסעיף 1 לבקשה האמורה עולה כי פעולות בעלי התפקיד באותו מקרה היו רבות ביותר ואף כללו גבית סכומים נכבדים, ולא ניתן להשוותן למקרה שלפניי.

19. כונסי הנכסים הפנו גם להחלטת בית משפט השלום בת.א. (שלום ראשל"צ) 183/07 אי.אר.אי.אס. נ' שפיר (6.10.15), שהעתק ו הוגש יחד עם פרוטוקול הדיון הנוגע להחלטה זו.

המדובר בתיק פירוק שיתוף של התחנה המרכזית בתל אביב, במסגרתו נמכרו המקרקעין, לאחר מספר שנים של כינוס נכסים, תמורת כ – 560 מליון ₪. בית המשפט מצא לפסוק באותו מקרה שכר טרחה בשיעור 4% מהתמורה דהיינו כ-22.6 מליון ₪ לשני כונסי נכסים .

עיון בפרוטוקול ובהחלטה מעלה כי אין הנדון דומה לראיה. ראשית, עולה מדברי כונסת הנכסים באותו מקרה כי בתחילת הדרך, שווי המקרקעין עמד על כ – 200 מליון ₪ ולאחר פעולות השבחה ניכרות והתמחרות שבוצעו על ידי בעלי התפקיד, נמכרו בכמעט פי שלושה (עמ' 118 לפרוטוקול, ש' 15-23), ואילו בענייננו המקרקעין נמכרו בסכום שאינו רחוק משווים על פי חוות הדעת (10% יותר). שנית, כעולה מסעיף 3 להחלטה, הפעולות הרבות שבוצעו כללו בין היתר שינוי תכניות וזכויות בניה בקשר למקרקעין, דבר שלא התבצע במקרה שלפניי. שלישית, כונסי הנכסים צ יטטו בסעיף 73 לתשובה את הפיסקה האחרונה בסעיף 8.4 להחלטה, אך שתי פסקאות לפני כן, באותו סעיף , ציין בית המשפט כי הפסיקה של 6 %-10% "אינה עשייה טכנית ושיקול הדעת מתחשב בהיקף העבודה, במורכבות ההליכים ואף מתחשב בסכומים הרלוונטיים. יש לא מעט אמירות בפסיקה על פיהן גובה המימוש משפיע על חישוב שכר הטרחה, הן בחריגות מתקרת השיעור המקובלת והן בחריגות מרצפתו". דברים כדורבנות, המתיישבים עם העקרון המנחה שהותווה על ידי בתי המשפט המחוזיים בענין אשד ו בויאר. רביעית, נראה כי היקף הפעילות באותו תיק היה גדול הרבה יותר מהיק פו בתיק שלפניי ו אפנה בהקשר זה לתיאור בהחלטה ובמיוחד בסעיף 9 לה.

20. בהקשר לאמור, אתייחס לטענת כונסי הנכסים כי חלק לא מבוטל מבעלי הדין מסכימים לפסיקת שכר טרחה של 6% מהתמורה. אף אם הדבר נכון, אין בכך כדי לשנות ממסקנותיי.
בעלי הדין, כולם כגוף אחד, לא הגיעו להסדר בענין שכר הטרחה עם כונסי הנכסים. כפי שמצוין בתשובה עצמה, כמחצית מהם מתנגדים ל שיעור שכר טרחה של 6%, ובחלק ניכר מהתגובות שהוגשו לתיק נאמרו דברים לא קלים ביחס לשיעור שכר הטרחה המבוקש.

כך למשל: תגובת עו"ד ורטמן שדרש לסלק את הבקשה על הסף ובכך להביע "סלידה" כלשונו מהיקף שכר הטרחה המבוקש; עו"ד יוסף שכינה את הבקשה "שערורייתית" והסכים לפס יקת שכר טרחה של 0.75%; תגובת אקרו ארט שכינתה את השכר המבוקש "מוגזם וקיצוני"; תגובת עו"ד פילו שכינתה את הבקשה "קיצונית וחריגה בתעוזתה ובחוסר רגישותה" וביקשה להעמיד את שכר הטרחה על 0.5%-0.75%, ועוד תגובות בסגנון זה. למעשה, לא עלה בידי לאתר תגובה אחת, שהוגשה לתיק, המסכימה לפסיקת שכר טרחה בשיעור 6% מהתמורה. כשלעצמי, לא ראיתי להתבטא כך, אך אכן השכר שהתבקש מופרז.

ממילא, בנסיבות אלה יש להכריע במחלוקת לגופה, שכן אין בדין מנגנו ן של קבלת החלטות ברוב דעות במסגרת בקשה לפסיקת שכר טרחה בתיק פירוק שיתוף. לכן גם אין להתחשב, בנסיבות הענין, באותם נתוני "הסכמה" נטענים שהוצגו על ידי כונסי הנכסים .

21. בסיפת הדברים אתייחס לטענת חלק מבעלי הדין לפיה במקרים מסוימים נפסק שכר טרחה מוסכם שנקבע מראש, בסכומים נמוכים יחסית. אין הנדון דומה לראיה.

כאשר שיעור השכר מוסכם, הרי ש ככלל, הסכמה זו גוברת על הכללים הנהוגים בפסיקה. בהעדר הסכמה, אין מקום להשוואה לשכר טרחה מוסכם במקרים אחרים, מה גם שלא ניתן לדעת האם קיימים מקרים נוספים שבהם הוסכם על שכר גבוה יותר.

22. סיכומו של דבר: לאחר שהבאתי בחשבון את כלל נסיבות העניין, לרבות פעולות כונסי הנכסים, היקף האחריות שהוטלה עליהם והתמורה שהושגה, ותוך יישום הפסיקה הנוגעת בדבר כפי שהובאה לעיל, ראיתי לנכון לפסוק את שכר טרחת כונסי הנכסים בשיעור אחוז וחצי (1.5%) מהתמורה, כאשר לשכר הטרחה יתווסף מע"מ על פי דין. סכום זה מסתכם בסך 5,295,376 ₪ בצירוף מע"מ. סבורני כי מדובר בסכום הולם וראוי בנסיבות העניין. אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גיא בורשטיין
נתבע: כונסי הנכסים
שופט :
עורכי דין: