ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לאה גדנסקי נגד אפרידר יוזמה והשקעות בע"מ :

לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

התובעים:

1.לאה גדנסקי
2.דוד גדנסקי
ע"י ב"כ עו"ד יעקב גנים

נגד

הנתבעת:

אפרידר יוזמה והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טוקר איתן

פסק דין

התובעים רכשו מהנתבעת דירת דופלקס בעלת שני מפלסים ברח' רפאל איתן 3 בחולון בהתאם להסכם מכר שנחתם ביום 8.7.2002. הנתבעת היא חברה קבלנית שבנתה את הבניין והדירה שרכשו הנתבעים. מועד מסירת הדירה על פי ההסכם היה בחודש דצמבר 2005.

התביעה הוגשה בשל בעיית רטיבות שאותרה בדירת התובעים בחדרים שונים בדירה וכן במרפסות הדירה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מטעם חברת אינפרטק טכנולוגיות מתקדמות בע"מ, שבחנה את מוקדי הרטיבות בדירה וכן ציינה את הכשלים שהתגלו והתיקונים הנדרשים לפתרון בעיית הרטיבות.
בכתב התביעה העריכו התובעים את עלות התיקונים בסכום של כ – 140,000 ש"ח. נוסף על פיצוי זה נטען בכתב התביעה כי יש להורות על חיוב הנתבעת בפיצוי בגין עגמת נפש, טרחה, מטרד, אי נוחות והצורך לנהל הליך משפטי בסכום של 40,000 ש"ח.
בכתב התביעה תיארו התובעים את ניסיונות הנתבעת לפעול לתיקון הליקויים על מנת למנוע את הרטיבות בדירה ללא הצלחה כאשר ניסיונות התיקון נמשכו עד לשנת 2013, אז הודיעה הנתבעת לתובעים כי בשל משך הזמן שחלף חלה התיישנות ולכן הופסקו הניסיונות לתיקון הליקויים.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את מרבית טענות התובעים ואף טענה להתיישנות התביעה שכן לשיטתה יש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממועד גילוי הליקוי לראשונה לכל המאוחר בחודש מרץ 2006 כאשר התביעה הוגשה בחודש יולי 2015, בחלוף למעלה מ – 7 שנים. עוד נטען על ידי הנתבעת כי היא מילאה את חובותיה החוזיות כלפי התובעים ובתוך כך חובותיה לתיקון הליקויים בתקופת הבדק וממילא חלפה גם תקופת האחריות. נטען כי מקור הליקויים אינו בבנייה אלא בהיעדר תחזוקה או בתחזוקה לקויה של התובעים. כמו כן נטען כי לא נגרמה לתובעים עגמת נפש כלל ולחילופין נטען כי הפיצוי הנדרש בגין עגמת נפש הוא מופרז.

בכתב התשובה טענו התובעים כי אין לקבל את טענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת .זאת משום שעסקינן בנזקים מתמשכים שחרף ניסיונות חוזרים ונשנים לתקנם על ידי הנתבעת לא צלח הדבר ומדי שנה בעונת החורף נדרשו התובעים לפנות אל הנתבעת לצורך תיקון ליקויי הרטיבות שהתגלו בדירתם.

בעקבות החלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 19.9.2016 הוגש על ידי התובעים כתב תביעה מתוקן בצירוף חוות דעת מומחה מטעם חברת " אלגן הנדסה" ,בה נקבע כי עלות תיקון ליקויי הרטיבות היא 293,141.28 ש"ח ולכך נוסף הפיצוי בסכום של 40,000 ש"ח בגין עגמת נפש. בעקבות קביעת המומחה תוקן כתב התביעה לסכום של 333,141 ש"ח.

הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן ובו חזרה על טענות ההגנה.

ביום 27.6.2017 לאחר דיון שהתקיים בנוכחות בעלי הדין הוריתי על מינוי המהנדס רפי מיימון כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת טענות התובעים בנוגע לליקויים בדירתם.
לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט שנערכה ביום 24.3.2018 ובה נקבע כי עלות תיקון הליקויים היא 93,600 ₪, הודיעו התובעים פעם נוספת על עדכון סכום התביעה והפחתתו לסכום של 133,600 ש"ח ( עלות תיקון הליקויים בצירוף פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 40,000 ש"ח).

בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט נמצאו כשלים באיטום ובעיות בניקוז מים במיקומים שונים בדירה .כן נמצא תיעוד לרטיבות בקירות הדירה. הכשלים נמצאו במפלס העליון, במפלס התחתון ובמרפסות של הדירה.

לאחר הגשת תצהירים מטעם התובעים ומשלא הוגשו תצהירים מטעם הנתבעת הציעה האחרונה כי פסק הדין יינתן על בסיס ממצאי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וללא קיום ישיבת הוכחות תוך מתן אפשרות לצדדים להגיש טיעוניהם בכתב בנוגע ליתר רכיבי התביעה. התובעת נתנה הסכמתה להצעת הנתבעת וההצעה קיבלה תוקף של החלטה ביום 15.7.2018.

התובעת והנתבעת הגישו סיכומים בכתב ובהתאם להסכמתם יינתן פסק הדין בהתבסס על חוות דעת המומחה ועל בסיס טיעוני הצדדים באשר לרכיב התביעה הנוסף, הפיצוי בגין נזקים שאינם ממוניים ( עגמת נפש, מטרד, אי נוחות וכו').

דיון והכרעה
ליקויי רטיבות
התובעים אימצו את קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט ותיקנו את כתב התביעה בהתאם לעלויות שקבע המומחה בחוות דעתו. הנתבעת בסיכומיה הבהירה כי היא מקבלת את מסקנות המומחה בנוגע לסכום שעליה לשלם לתובעים בגין העלויות .זאת מבלי שהביעה הסכמה לממצאים האחרים המפורטים בחוות הדעת, כל זאת על מנת לייעל ולקצר את ההליך ולהביא לסיומו מבלי להידרש לחקירת המומחה ועדים נוספים.

משכך לא נותר אלא לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 80,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובסה"כ 93,600 בהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו.
בנוסף לעניין זה מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום בו נשאו בשכר המומחה מטעם בית המשפט מיום שנשאו בו ועד התשלום בפועל.

פיצויים בגין נזקים שאינם ממוניים
התובעים כאמור טענו כי יש לחייב את הנתבעת לשלם פיצוי בגין עגמת נפש, מטרד, אי נוחות שנגרמו לתובעים במהלך השנים בהן סבלו מנזקי הרטיבות בדירתם.
התובעים העריכו את הפיצוי בסכום של 40,000 ש"ח.
לתמיכה בטענותיהם בדבר גובה הפיצוי הפנו התובעים בסיכומיהם לפסק דין שניתן בע"א ( י-ם) 6481/05‏ ‏אלי כהן נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ ( להלן: "עניין חפציבה"), בו הורה ביהמ"ש המחוזי על הגדלת הפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לרוכשי דירה בשל נזקי רטיבות בדירה לסכום של 50,000 ש"ח.

עוד נטען על ידי התובעים כי בבוא ביהמ"ש לקבוע את גובה הפיצוי יש לתת משקל למס' השנים שחלפו ממועד מסירת הדירה בשנת 2005 במהלכן סבלו התובעים מנזקי הרטיבות בדירה בעונות החורף בשל חדירת מים לדירה. התובעים טענו כי בנוסף על אי הנוחות ופגיעה באיכות החיים יש לנזקי רטיבות גם השלכות על המצב הבריאותי של המתגוררים בדירה. עוד נטען כי יש לשקול את התיקונים הרבים שנדרשו בדירת התובעים ואי הנוחות שנגרמה במהלך ביצוע התיקונים ובנוסף לכך תידרש תקופה נוספת בת 6 שבועות של תיקון הליקויים על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

הנתבעת טענה כי יש לדחות את טענות התובעים באשר להתנהלות רשלנית של הנתבעת שכן נעשו ניסיונות רבים לתיקון הליקויים . אף שניסיונות אלו לא צלחו יש לראות בכך משום רצון של הנתבעת לפעול לתיקון הליקויים ולא כזלזול בתובעים.
נוסף לכך טענה הנתבעת כי מעצם טיבם של ליקויי רטיבות לא ניתן לקבוע בסוף התיקון האם הפעולות שנעשו צלחו ויש לבחון את התוצאות בחלוף הזמן ובשים לב לחזרת תופעת הרטיבות בדירה.
הנתבעת טענה כי אין לזקוף לחובתה את הסכמתה למתן פסק דין בהתבסס על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט או לראות בכך כהסכמה לטענות התובעים שכן הסכמת הנתבעת ניתנה בשל רצונה לייעל ולקצר את בירור ההליך .עוד הוסיפה הנתבעת כי ככל שהדבר ייזקף לחובתה של הנתבעת עלולה להיות לכך השפעה על רצונם של צדדים בהליכים דומים להסכים לייעול וקיצור ההליך.

בתשובה לטענות בדבר הפיצוי בגין עגמת נפש טענה הנתבעת כי יש ליתן משקל לכך שהתובעים הגישו כתב תביעה מתוקן בו דרשו פיצוי בסכום מופרז של כ – 295,000 ש"ח לעומת הסכום שקבע המומחה מטעם בית המשפט .לכן אין מקום לדרוש פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 40,000 ש"ח שמהווה מחצית מעלות תיקון הליקויים שמצא המומחה מטעם בית המשפט אלא יש לקבוע שיעור נמוך יותר באופן יחסי לעלות תיקון הליקויים.
הנתבעת טענה כי פסק הדין אליו הפנו הנתבעים בעניין חפציבה אינו דומה בנסיבותיו למקרה דנן שכן שם נאלצו רוכשי הדירה לעזוב את הדירה פעמיים לטובת מגורים בבית מלון בשל חומרת הליקויים מה שאין כן במקרה הנדון בהליך זה. הנתבעת הפנתה לפסק הדין בת"א ( נצ') 288-03-09‏ ‏נציגות הבית המשותף - " וועד הבית חלמיש 8 רמת אלמוגי" נ' שכון עובדים בע"מ, שם נקבע בין היתר כי דרישה לפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 25,000 ש"ח היא דרישה מוגזמת והפיצויים לתובעים הועמדו על סכום של 2,000 – 4,000 ש"ח בשים לב לנזק שנגרם לכל אחד מהתובעים.

אשר לשיקולים בפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש בהליכים שבהם נדונה תביעה בגין ליקויי בניה אפנה לדבריה של כבוד השופטת מרים נאור ( כתוארה אז) בע"א 6540/05 ‏סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (1.12.2008):

"‏ בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס ( מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים ( ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו ( ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות ( עניין סגל, שם).

בסקירת פסקי הדין שדנו בשאלת הפיצוי בגין עגמת נפש במקרים דומים ניתן למצוא קשת רחבה של מקרים החל מפסקי דין שבהם נקבע כי אין מקום כלל לפצות בגין עגמת נפש חרף הליקויים שהתגלו בדירת המגורים, פסקי דין בהם ניפסקו פיצויים בסכום של אלפי שקלים ועד עשרות אלפי שקלים ועד לפסקי הדין שבהם נפסקו פיצויים משמעותיים כמו בעניין חפציבה שאליו הפנו התובעים וכן בת"א ( נת') 22373-03-12 שמואל כונן נ' ד. רוטשטיין - חברה לבניה ונכסים בשרון בע"מ, בו נפסק פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 75,000 ש"ח בנסיבות שבהן סבלו רוכשי הדירה מנזקים שונים במשך עשור, נדרשו להתמודד בהליכים משפטיים שונים עם שכניהם ואף סבלו מאי נוחות במשך חודשים רבים בשל עבודות שבוצעו בדירתם.

לאחר שנתתי דעתי לפסקי הדין שדנו במקרים דומים ולנסיבות המקרה שנדון בפניי ובתוך כך למשך הזמן שנגרמה אי נוחות ועגמת נפש לתובעים בשל הליקויים בדירת המגורים, מידת חומרת הליקויים כפי שעולה מחוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט והתנהלות הנתבעת לצורך מציאת פתרון לתיקון הליקויים וכן בשים לב לעלות שקבע המומחה מטעם בית המשפט לתיקון הליקויים אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסכום של 30,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה לאור הליקויים שהתגלו בדירת המגורים.

סיכום
מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עלות תיקון הליקויים כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בסכום של 93,600 ש"ח בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף מחייבת את הנתבעת בסכום בו נשאו התובעים כשכר המומחה מטעם בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום בו נשאו בסכום ועד התשלום בפועל . כן מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 30,000 ש"ח כפיצוי בגין נזק שאינו ממוני בשים לב לעגמת הנפש שנגרמה לתובעים במהלך השנים ובמהלך התיקונים שבוצעו ואשר יידרשו בעתיד בדירתם.

כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד התובעים בסכום של 21,060 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין. בקביעת סכום זה נתתי דעתי להסכמת הנתבעת למתן פסק דין על בסיס חוות דעת המומחה וויתורה על קיום הליך הוכחות ובכך הביאה לייעול וקיצור ההליך. כמו כן תישא הנתבעת בהחזר 50% מהאגרה ששילמו התובעים וזאת בשים לב לסכום שנפסק לזכות התובעים בפסק הדין לעומת הסכום בכתב התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לאה גדנסקי
נתבע: אפרידר יוזמה והשקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: