ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נעמי קורצבנד נגד נעם לוין :


לפניי
כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

מבקשת

נעמי קורצבנד

נגד

משיבים

  1. נעם לוין
  2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 ל תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), במסגרת תביעה נזיקית שהגישה המבקשת כנגד המשיב 1 .

טענות הצדדים
לטענת המבקשת היא נטולת יכולת כלכלית להפקיד את סכום האגרה שנקבע שכן היא משתכרת במאות שקלים בודדים בחודש, אינה מסוגלת לעבוד בהינתן כי בעלת נכות. בבעלותה המבקשת דירה אולם היא משלמת עליה משכנתא. עוד טענה המבקשת כי ביקשה ליטול הלוואה מבתה ללא הצלחה וממילא היא מצויה בחובות רבים והוצאות חריגות עקב נכותה.

התובע/ המשיב התנגד לבקשה מהטעמים שפורטו בתגובת ו.
היועץ המשפטי לממשלה הותיר את שיקול הדעת לבית המשפט.

דיון :
חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימם של שני תנאים מצטברים:
העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
סיכויי ההליך.
בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : " את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).
כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".
כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.
(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

כך לדוגמא כאשר סכום התביעה נדמה מופרז, ייתן בית המשפט פטור מאגרה על סכום תביעה אשר נמצא על ידו כסביר בנסיבות המקרה, וכך אם ירצה המבקש, יוכל הוא להקטין את סכום תביעתו, או לחילופין לשלם את האגרה על הסכום העולה על זה אשר בגינו ניתן הפטור.
כך או כך, ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור [לעניין זה ראה דברי כבוד השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011)]
ומן הכלל אל הפרט;

גם אם אקבל כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים, הרי שבבעלותה דירה ובמצב שכזה, ובהינתן סכום האגרה בתיק זה הרי ביכולתה של המבקשת לגייס את סכום האגרה באמצעות הדירה ולאו דווקא על ידי מכירתה.

לנוכח האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי שיש הצדקה למתן פטור מאגרה אני מורה כי דין הבקשה להידחות.

האגרה תשולם בתוך 20 יום מהיום שאם לא כן תמחק התביעה ללא צורך בהחלטה נוספת.

5129371
54678313בנסיבות הבקשה- אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נעמי קורצבנד
נתבע: נעם לוין
שופט :
עורכי דין: