ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קסם מתכות בע"מ נגד אחים אלימלך קבלנים לעבודות חשמל באר שבע בע"מ :

בפני כבוד ה שופט יעקב פרסקי

התובעת:

קסם מתכות בע"מ
ע"י עו"ד משה אבקסיס

נגד

הנתבעת:

אחים אלימלך קבלנים לעבודות חשמל באר שבע (1987) בע"מ
ע"י עו"ד אריק ריביצקי

פסק דין

השאלה העומדת לדיון בפס"ד זה הינה האם התקיימו בין הצדדים יחסים מיוחדים למתן חשבונות

הנתבעת, חברת האחים אלימלך (1987) בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "הקבלן הראשי"), הינה חברה קבלנית אשר ביצעה עבודות חשמל בפרוייקטים שונים עבור מזמין העבודה שהינו מפעלי ים המלח. התובעת, חברת קסם מתכות בע"מ, (להלן: "התובעת" או "קבלן המשנה"), עבדה בפרוייקטים הרלבנטיים לתביעה כקבלן משנה של הנתבעת. הצדדים התקשרו בשלהי 2012 בהסכם לקבלנות משנה, הסכם קצרצר הכולל כמה שורות, (להלן: "ההסכם"). נקבע בהסכהתקשרות בין הצדדים הינה לשלושה פרוייקטים של מזמין העבודה מפעלי ים המלח: 1. "קבלן חצר", 2. "שלב 11", 3. "גיבוש חם מקלף". נקבע בין הצדדים בסע' 2 בזו הלשון: "העבודה תבוצע לפי מחירי יחידה שבחוזה בהפחתה של 20% מהמחירים". ההסכם התייחס לעבודות אצל המזמין מפעלי ים המלח. הביצוע היה של התובעת כקבלן משנה שלפי ההסכם היתה צריכה לקבל את מחירי היחידה בחוזה בהפחתת 20% לטובת הקבלן כלומר לקבל 80%.

לטענת התובעת, כוונת הצדדים בהסכם, בכול הנוגע "למחירי היחידה שבחוזה" הייתה לפי מה שישולם בפועל מהמזמין לקבלן המשנה ולא כפי שמשתמע על פני הדברים וזאת לאור כך שהקבלן הינו מנוסה וחזק יותר מקבלן המשנה, ולאור כך שהקבלן הוא שניסח את ההסכם, ולכן כשיטת התובעת יש לבדוק את אומד דעת הצדדים ולבחון את הנסיבות ולפיכך טען קבלן המשנה שיש לו זכות לקבל תמורה לפי מה שקיבל הקבלן בפועל ממזמין העבודה ובהתאם זכות לבדוק את המסמכים החשבונאיים הקשורים לקבלת הכספים . הנתבעת טענה כי ההסכם מדבר בעד עצמו, כי לא היו פערי כוחות מהותיים שכן התובעת פעלה באמצעות בעליה ועובד בכיר בה, (אשר נטען כי הינו הבעלים האמיתי), כאשר העובד הבכיר הינו בעל ניסיון רב ומכל מקום טענה שההסכם מדבר בעד עצמו.

התובעת ביצעה עבודות נוספות בקבלנות משנה מול הנתבעת כקבלן המחויב למזמין העבודה מפעלי ים המלח. העבודות הנוספות היו פרוייקט "גילעון שריפה" וכן פרוייקט "הדוברות". בעבודות הנוספות, התובעת והנתבעת ערכו הסכם בעל פה. לשיטת קבלן המשנה, סוכם כי התנאים בפרוייקטים אלו יהיו אותם תנאים כפי שנקבע בהסכם וזאת נוכח הסכמה בעל פה שהייתה בין הצדדים. לשיטת הקבלן, אכן, בפרויקט "גילעון שריפה", הסכימה היא שהתנאים שבהסכם יחולו על פרוייקט זה. מאידך, לגבי פרוייקט הדוברות, היה הסכם אחר בין הצדדים ולפיו נקבעו מראש מחירים בתעריף אשר בדיעבד קבלן המשנה מבקש "לפתוח". בפרוייקט זה טען הקבלן, היה מדובר בעבודה להחלפת קו מתח גבוה לדוברות ובהתאם למוסכם, נקבע תעריף ל הנחת כבלים ופירוק כבלים לכל מטר של עבודה, ונערך חשבון מידי חודש בחודש, ולכן הסיכום בפרוייקט הדוברות כטענת הנתבעת היה שונה.

כפי שהעיד הבעלים של התובעת היא קבלן המשנה, בשלב מסוים לאחר סיום העבודות וסיום ההתחשבנות, שמעה התובעת שמועה ולפיה הנתבעת הרוויחה הרבה בעבודות שהועברו לה בקבלנות משנה בפרוייקט הדוברות . לאור שמועות אלו, התערער האמון שרחשה התובעת ואנשיה לנתבעת ובעליה וביקשה פרטים אודות הסכומים ששילמה מזמינת העבודה לנתבעת. הנתבעת סברה שאין זה מעניינה של התובעת כמה היא קיבלה, כל עוד הנתבעת עמדה בהסכמים מול התובעת. התובעת טענה שזכאית היא לקבלת מלוא המידע הכספי, כמה קיבלה הנתבעת ממזמינת העבודה ועל כך המחלוקת.

במסגרת ההחלטה מיום 3.10.17 ניתנה הוראה על הגשת ראיות לפלוגתא האם זכאית התובעת לחשבונות מהנתבעת והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ומוצגים . במסגרת דיון מיום 1.7.18 הצעתי כי תתברר פלוגתא שהינה למעשה דיוק וחידוד של שאלת הזכאות הכללית לחשבונות, פלוגתא שהינה האם על הנתבעת לחשוף יותר מידע ממה שמופיע בהסכם שבין הצדדים, כלומר מעבר למחירי היחידה, לחשוף כמה קיבלה בפועל להבדיל מהסכום ההסכמי במנגנון שסוכם בין הצדדים.

הצדדים סיכמו טענותיהם ואז ניתנה ההחלטה מיום 2.12.18 ולפיה קבעתי שיש צורך בשמיעה של עדי הצדדים ולפיכך נקבעה ישיבה להיום 10.1.19. בישיבה מהיום נשמעו מר אלירן אברזיל, (להלן: " אלירן"), הבעלים של התובעת. כן נשמע מטעמה מר אלי לוי ביטון, (להלן: "אלי"). התובעת הגישה תצהיר נוסף אשר המצהיר בו לא התייצב לחקירה ולפיכך התעלמתי מתצהיר זה. מנגד העיד מטעם הנתבעת המנכ"ל מר מאיר אלימלך, (להלן: "מאיר") וכן העיד מר יוסי היימן, (להלן: "יוסי") שהינו מנהל עבודה בנתבעת וכפי שהעיד על עצמו הינו איש שטח.

דיון
אקדים את המאוחר, דין התביעה להידחות זאת לאחר שלא מצאתי כי בין התובעת כקבלן משנה לנתבעת כקבלן ראשי, נוצרו יחסים מיוחדים המחייבים את הקבלן הראשי לחשוף נתונים כלכליים שהינם מעבר למה שהקבלן מחוייב לפי ההסכמים שבין הצדדים, זה שבכתב ואלו שבעל פה.

מהי תביעה לחשבונות?
ענייננו בתביעה לחשבונות, כאשר לעניין זה, אין לי אלא להפנות להלכה הפסוקה, ראו לדוגמא : רע"א 3656/17 ח'ליל נ' אנטקי (השופט דנציגר, 1.6.17) וכלשונו:

"כידוע, תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון בוחן בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע, כאשר במסגרת שלב זה נדרש התובע להוכיח כי בינו לבין הנתבע מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, וכן כי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות. במידה ובית המשפט מכריע כי התובע אכן זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר ל שלב השני. בשלב זה נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו מספקים ואמינים, ורק לאחריו ייקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות [רע"א 7220/09 יציל פיננסים בע"מ נ' דורון כהן, פס' 2 (24.11.2009); רע"א 8266/11 יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בע"מ, פס' 24 (16.8.2012); רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, פסקה 12 (7.5.2014)]".

לשון ההסכם
ההסכם התייחס לשלושה פרוייקטים של המזמין מפעלי ים המלח. לשון ההסכם ברורה, ולפיה (כפי שכבר פורט), "העבודה תבוצע לפי מחירי יחידה שבחוזה בהפחתה של 20% מהמחירים". בין הקבלן הראשי שהינו הנתבעת למזמין העבודה מפעלי ים המלח יש חוזה. בחוזה יש מחיר לכל יחידה. לפיכך, מה שמגיע לקבלן המשנה הינו לפי חישוב אריתמטי, כמויות שאושרו במכפלת מחיר היחידה ובהפחתת של 20%. הקבלן טען שמסר את החוזה כבר בחתימת ההסכם לתובעת והיה מוכן ועדיין מוכן למסור עותק מהחוזה שבינו לבין מפעלי ים המלח. טענה התובעת כי כוונת הצדדים הייתה אחרת, ויש ללמוד על אומד דעת הצדדים לאור נסיבות חיצוניות בהם פערים לטובת אנשי התובעת כמו גם הכלל ולפיו יש לפרש הסכם כנגד מנסחו. אלא שלאור סע' 25 לחוק החוזים התשל"ה- 1975, לשון ההסכם מחייבת את הצדדים לו. בעת חתימת ההסכם לא היו חשבונות מאושרים או סופיים להם טענה התובעת. לשון ההסכם ברורה. בפועל, כך ערכו הצדדים את ההתחשבנות ביניהם. כך פעלו הצדדים משנת 2012 ואף לפני כן עת התובעת היתה "בגלגול" קודם כקבלן משנה שהינו עוסק מורשה בטרם התאגד כחברה. אלירן בעדותו התייחס לכך שהסיבה שהגיש את התביעה הינה בשל פרוייקט "הדוברות" כלומר לא בשל הפרוייקטים הרלבנטיים לחוזה . לפיכך ולאור לשונו הברורה של ההסכם, לא מצאתי כל הצדקה לבחון נסיבות חיצוניות כמו "אומד דעת הצדדים" או לקבל טענות כי היו פערים בין הצדדים (כאשר לא מצאתי בטענה זו ממש לאור ויתקו הרב של אלי מטעם התובעת) . מכל מקום, ההסכם מדבר בעד עצמו והנתבעת אינה מחוייבת אלא למחירי היחידה שבחוזה, כטענתה.

הצדדים לא חלקו על כי בפרוייקט "גילעון שריפה" פעלו הם לפי ההסכם. התובעת טענה כי לא היה בכך כל עניין מיוחד שכן סוכם כי כל הפרוייקטים הבאים יהיו לפי ההסכם. הנתבעת טענה כי ההסכם כלל שלושה פרוייקטים שנמנו בו. לפיכך, כל פרוייקט נוסף היה צריך לקבל התייחסות נפרדת ופרוייקט " גילעון שריפה" סוכם כפרוייקט שההתייחסות אליו תהיה דומה לזו של שאר שלושת הפרוייקטים המוזכרים ב הסכם.

לאור כך שהצדדים לא חלקו על כי הוסכם שעל פרוייקט "גילאון שריפה" יחול ההסכם, הגם שלכל צד נימוק אחר להסכמתו, לא מצאתי שיש מקום לקבוע מסמרות איזה גרסה מלאה נכונה. יש להחיל את מה שנקבע לגבי הפרוייקטים בהסכם ולפיו כל שזכאית התובעת הינו קבלת החוזה שבין מזמין העבודה לנתבעת, אותו חוזה הרלבנטי לפרוייקטים שבהסכם ולא כל מסמך נוסף מעבר לכך . לפיכך, אף לגבי פרוייקט זה של "גילאון שריפה" לא מצאתי כל ממש בטענות התובעת.

"פרוייקט הדוברות"

זהו הפרוייקט המהותי בגללו כטענת אלירן הגישה התובעת את התביעה והדברים פורטו לעיל. אין מחלוקת בין הצדדים כי בתחילת העבודה הסכימה התובעת לתעריף מוסכם, לפירוק כבל חשמלי וכן להרכבת כבל חשמלי חדש. לא הייתה מחלוקת כי לאחר תחילת העבודה, אלי מטעם התובעת, נפגש עם יוסי מטעם הנתבעת וביקש העלאת התעריף. יוסי העביר את הפניה למאיר ולאחר אישור התעריף עלה. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת האם הייתה העלאה אחת או שתיים. הצדדים התייחסו למספרים, שאינם הנושא החשוב אלא העיקרון. הצירוף של הפירוק וההרכבה של כבל חשמל כפי שסוכם עמד על 25 ₪ למטר. לאחר מכן לפי יומני העבודה יש רישום על העלאה מוסכמת של 3 ₪ למטר. בסופו של יום הסיכום היה 30 ₪ למטר כאשר היה מדובר בסיכום רטרואקטיבי כלומר מתחילת העבודות למרות שהעלאה הייתה תוך כדי העבודה. מכל מקום, הדברים מעידים על הסכמה בעל פה לביצוע עבודה לפי תעריף ידוע ומוסכם מראש. טוענת התובעת כי הסכימה לתעריפים מתוך מחשבה שמדובר במחירי החוזה שיש לנתבעת כקבלן מול מזמין העבודה מפעלי ים המלח ומדובר בחלק מההסכמה בעל פה כי ההסכם משנת 2012 יחול גם על עבודה זו. מאידך טענה הנתבעת כי ההסכם שהוחל על שלושה פרוייקטים, לא הוחל על פרוייקט "הדוברות" לגביו היה סיכום נפרד על תעריף מוסכם.

שקלתי את טענות הצדדים ומסקנתי הינה שהתובעת אינה עומדת בנטל השכנוע כי בפרוייקט "הדוברות" הוסכם על החלת ההסכם ואף מצאתי כי הנתבעת הוכיחה כי בפרוייקט זה ישנה הסכמה אחרת, כי התשלום שתקבל התובעת יהיה לפי התעריף שהוסכם בתחילת העבודות בפרויקט הדוברות .

למסקנתי זו הגעתי בדגש על תהליך המשא ומתן שהיה בין הצדדים שלא היה במחלוקת. סוכם על מחיר ליחידה, לאחר תחילת העבודה סוכם על העלאת התעריף ולאחר מכן על העלאה נוספת. טוענת התובעת כי מה שהסכימה היה בהינתן מה שהוצג בפניה כי המחיר הינו נגזרת של ההסכם שבין מזמין העבודה לנתבעת כקבלן ראשי. אלא שאלי בעדותו פירט כי לאחר תחילת העבודות התובעת הגיע למסקנה כי המחיר שנקבע בסך 25 ₪ למטר אינו "משתלם" לה ואז הסכימה הנתבעת להעלאה כלומר הייתה זיקה בין המחיר הסביר לעבודה וזה מה שהטריד את התובעת באותה עת ולא השאלה מה משלם מזמין העבודה לקבלן הראשי .

דברים אלו מחזקים את טענות הנתבעת, כאשר העובדה המהותית התומכת בגרסת הנתבעת הינה אותה הסכמה למחיר לפי תעריף שנקבע מראש. אכן, לא ניתן לשלול אפשרות כי הנתבעת הציגה מצג כלשהו לתובעת ועל בסיס מצג זה הוטעתה להסכים לתעריף נמוך (ולא קבעתי כ ך), אלא שלא זו טענתה של התובעת, הטוענת כי ישנה "הסכמת על" ולפיה ישנו מעין הסכם "גב אל גב" כלומר, מה שתקבל הנתבעת ממזמין העבודה , תעביר היא לתובעת בניכוי 20% לכל הפרוייקטים שביצעו, אולם גרסה זו לא הוכחה, ואין לי אלא לקבוע כי בפרוייקט "הדוברות" היה הסכם ולפיו בוצעה עבודה לפי תעריף מוסכם מראש, שאף הועלה תוך כדי ביצוע העבודה ולכן התובעת אינה זכאית למידע לסכום שקיבלה ממזמין העבודה.

סיכומם של דברים, התובעת לא הוכיחה כי זכאית היא לקבל את המידע שביקשה, בהעדר יחסים מיוחדים המצדיקים זאת, (כאשר אילו הייתה מבקשת את החוזה שבין המזמין לנתבעת בקשר לשלושת הפרוייקטים שבהסכם, היתה מקבלת זאת לאור הסכמת הנתבעת). זאת, לגבי כל הפרוייקטים שנטענו, אותם אלו שהתובעת ביצעה כקבלן משנה עבור הנתבעת בתקופה הרלבנטית .

לאור הקביעה האמורה אודות העדר יחסים מיוחדים המצדיקים מתן חשבונות, התביעה נדחית.

התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בסך 15,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ט, 10 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קסם מתכות בע"מ
נתבע: אחים אלימלך קבלנים לעבודות חשמל באר שבע בע"מ
שופט :
עורכי דין: