ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האשם נסרין נגד בזק בע"מ :


בפני כבוד ה רשמת בכירה זהבית אלדר

מבקש

האשם נסרין

נגד

משיבה
בזק בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 25.6. 06 אשר ניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש.

1. רקע הדברים וטענות הצדדים
לטענת המבקש לא ידע אודות הגשת התביעה כנגדו בתיק זה לרבות אודות מתן פסק הדין. כפי טענת המבקש דבר קיומו של ההליך המשפטי בתיק דנן נודע לו בשל הליכי הוצל"פ שננקטו כנגדו במסגרת תיק הוצל"פ 20-06475-06-6, אשר נפתח לביצועו של פסק הדין. כן טוען המבקש כי סיכויי הגנתו ככל שיבוטל פסק הדין הינם גבוהים, שכן מעולם לא הזמין שירותים מחברת בזק בע"מ וכן לא התקשר עימה בהסכם למתן שירותים. לטענת המבקש הוא מתגורר באזור השייך לרשות הפלסטינית בו אין המשיבה מספקת שירותיה.
לטענת המשיבה, בקשתו של המבקש הוגשה באיחור של 12 שנים, מבלי שצורפה בקשה להארכת מועד. כפי הנטען פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ ביום 27.7.06, כאשר במשך השנים נקטה המשיבה בהליכי גבייה כנגד המבקש במסגרת תיק ההוצל"פ, ובכלל זה בהליכים מסוג צו הבאה, עיקולי צד ג' וכד', כאשר באף הזדמנות במהלך חיי תיק ההוצל"פ, לא העלה המבקש טענות כנגד החוב המבוצע בתיק ההוצל"פ. עוד מוסיפה לטעון המשיבה כי האזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה לידי המבקש על פי רישומי תיק ההוצל"פ באמצעות דואר ישראל ביום 12.9.06.
לטענת המשיבה המבקש אינו מתייחס כלל בבקשתו לסוגיית המצאת האזהרה בתיק ההוצל"פ לידו.
מוסיפה המשיבה לטעון כי מאחר ומסמכי המסירה על בסיסם ניתן פסק הדין בתיק בוערו ומשגרם המבקש לנזק ראייתי למשיבה, הרי שיש לקבוע כי חזקה כי בית המשפט נתן את פסק הדין על בסיס אישור מסירה כדין אשר הומצא לו במסגרת הבקשה למתן פסק הדין.
באשר לסיכויי ההגנה טוענת המשיבה כי מדובר בטענות כלליות וסתמיות, שכן התביעה הוגשה כנגד המבקש בגין שירותי טלפון שונים שסופקו למבקש בגינם סופקה למבקש חשבונית מס אשר לא שולמה על ידו.

2. דיון והכרעה
2.א. המסגרת הנורמטיבית
בהתייחס לבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, קובעת תקנה 201 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), כדלקמן:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

הנה כי כן, בקשה לביטול פסק דין כאמור צריכה להיות מוגשת תוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין למבקש. מכיוון שזהו מועד הקבוע בחיקוק, הרי שנדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו לשם הארכתו (תקנה 528 לתקנות). במסגרת הבקשה להארכת מועד, יש "לפזול" אל עבר ההליך העיקרי (בהקשר זה הבקשה לביטול פסק הדין), ולבחון את סיכוייו הלכאוריים (ראו רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח. בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ , פסקה 18 (16.8.12); רע"א 4131/17 יהלומי מור ברדרס בע"מ נ' יורי מור, פסקה 8 (15.8.17) (להלן: עניין מור)).

בפסיקה התפתחה האבחנה בין ביטול פסק דין מתוך "חובת הצדק" לבין ביטול הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ההליך פגום מעיקרו, כגון שלא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, מקום שבו בוצעה המצאה כדין וחרף זאת לא התייצב אחד הצדדים או לא הוגש כתב הגנה, נדרש בית המשפט לבחון שתי שאלות – מה הסיבה שגרמה למחדלו של בעל הדין המבקש ביטול פסק הדין ומהם סיכויי הצלחתו בהליך העיקרי. נקבע כי מתוך שני המבחנים, המבחן השני הוא העיקר ואילו המבחן הראשון משני בחשיבותו (ראו: ראו רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (8.10.15) (להלן: עניין עובד); רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, פסקה 3 והאסמכתאות שם (2.6.15)). מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, על אף סיכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו (ראו רע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר ואח' (31.12.12)).

2.ב. מן הכלל אל הפרט
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות שלפני, על צרופותיהם, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, הן מחובת הצדק והן בהתאם לשיקול דעתי.
מכל מקום, גם אם אניח כי המבקש אכן לא קיבל את כתב התביעה כנטען, הרי שאין בכך כדי לסייע לו;

ודוק. פסק הדין מיום 25.6.06 הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כבר ביום 27.7.06. על פי רישומי תיק ההוצל"פ, האזהרה נמסרה לידי המבקש בדואר רשום ביום 12.9.06 במסירה מלאה.
עיון בתדפיס ההליכים מתיק ההוצל"פ, אשר צורף כנספח ב' לתגובת המשיבה, מעלה כי במשך השנים שמאז פתיחת תיק ההוצל"פ, ננקטו כנגד המבקש הליכי גבייה רבים לרבות עיקולי צד ג' אצל גורמים שונים כגון מל"ל, בנקים, עיקולי רכב ועוד. באשר לעיקולים על חשבונות בנק עולה כי לפחות בשני מועדים שונים נרשם עיקול על חשבון המבקש בבנק הדואר (ביום 7.7.08 וביום 13.11.12).
חרף האמור מסתפק המבקש במסגרת בקשתו בטענה כללית לפיה נודע לו אודות פסק הדין מההליכים אשר ננקטו בתיק ההוצל"פ, מבלי שהינו מספק הסבר למחדלו בשיהוי הרב בהגשת הבקשה.
סבורני כי ידיעתו של המבקש על פסק הדין מעצם ההליכים שננקטו כנגדו בתיק ההוצל"פ , בפרט תקופה כה ארוכה, יוצרת מניעות והשתק מלטעון לביטול פסק-הדין מחמת אי קבלת כתב התביעה (ראו רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (8.7.07); עניין מור)). מאחר שהמבקש ידע , במשך שנים ארוכות, כפי טענתו על קיומם של ההליכים בתיק ההוצל"פ אשר נפתח לביצועו של פסק הדין, אין גם כל "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין (ראו והשוו לעניין מור).

גם בחינת הבקשה לביטול פסק הדין על יסוד שיקול דעתו של בית המשפט איננה מובילה לתוצאה חיובית מבחינתו של המבקש ; אמנם, כפי שהובהר לעיל, ככלל, יינתן משקל רב יותר לסיכויי ההגנה, אך ייתכנו מקרים בהם יימצא כי התנהלותו של בעל הדין מאפילה על סיכויי הגנתו ועניינו של המבקש נמנה על מקרים אלה; מדובר בבקשה שהוגשה לאחר שחלפו מספר שנים רבות מיום מתן פסק הדין (למעלה מ-12 שנים , ואזכיר כי התקנות קובעות פרק זמן של 30 יום לשם הגשת בקשה לביטול), כאשר בסמוך למתן פסק הדין נפתח כנגד המבקשת תיק הוצאה לפועל, וכאשר אין חולק כי המבקש היה ער להליכים האמורים. לא ניתן להתעלם מזכויותיה של המשיבה לעיקרון סופיות ההליך ואין להתעלם מפרק הזמן הרב שחלף ממתן פסק הדין ועד להגשת הבקשה לביטולו וכל זאת כאשר ננקטים כנגד המבקש הליכי גבייה.

מכל מקום, וגם אם אתעלם מהתנהלותו הדיונית של המבקש במקרה זה, הרי שלא התרשמתי כי קיימים סיכויי הגנה טובים למבקש, שעה שכל הגנת ו מבוססת על הטענה כי המשיבה אינה מספקת שירותי תקשורת במקום מגוריו הנטען כיום וכאשר המבקש בעצמו סכר פי ו מים במשך שנים, ולא העל ה טענה כאמור, באופן המעיד על קלישות הטענות.
זאת בהצטרף לנזק הראייתי שנגרם למשיבה בשל השיהוי הרב בהעלאת הטענות.

לאור מכלול האמור אני קובעת, כי סיכויי הגנת ו של המבקש קלושים, כי הטענות הועלו בשיהוי ניכר, וכי אין בהן כדי להצדיק ביטול פסק הדין בהעדר הסבר ראוי לעיכוב הארוך בן 12 שנים בהגשת הבקשה.

4. סוף דבר
הבקשה לביטול פסק הדין מיום 25.6.06, נדחית.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

המשיבה רשאית להמשיך בהליכי הגבייה מכוח תיק ההוצאה לפועל.
5129371

5467831351293715129371

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ט, 11 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: האשם נסרין
נתבע: בזק בע"מ
שופט :
עורכי דין: