ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריק שלו ושות' נגד נירה יערי :

1
לפני כבוד השופט רז נבון

המבקשת:
אריק שלו ושות', משרד עורכי דין

נגד

המשיבה:
נירה יערי

החלטה

לפניי בקשתה של המבקשת לסילוק התביעה על הסף, או לחילופין עיכוב ההליכה בה, מחמת תניית בוררות מחייבת בין הצדדים. דין הבקשה להתקבל.

עניינו של ההליך דנן, בתביעה כספית ע"ס 37,700 ₪ שהוגשה ע"י המשיבה כנגד המבקשת, בקשר עם גביית שכר טרחה גבוה על פי הנטען, משכר הטרחה אשר הוסכם. במסגרת ההליך דנן הוגשה גם תביעה שכנגד, ע"ס 25,799 ₪ שעניינה הפרשי שכר טרחה שלא שולמו והוצאת לשון הרע.
במסגרת בקשה מס' 1 בהליך זה, טענה המבקשת, כי יש לסלק את ההליך על הסף או לעכבו, וזאת מחמת תניית בוררות שבין הצדדים (להלן: "הבקשה"). הצדדים פנו לנהל הליך גישור ואולם משזה לא צלח עתרה המבקשת ביום 6 בינואר 2019 ליתן החלטה בבקשה.
המבקשת הפנתה בבקשתה להסכם שכר הטרחה אשר נחתם בין הצדדים ביום 14 ביולי 2014 (להלן: "הסכם שכר הטרחה"; "ההסכם"), ולתניית הבוררות הקבועה בסעיף 3 להסכם הקובעת, בין היתר, כי כל סכסוך בין הצדדים הנוגע להסכם, יתברר בפני בורר אשר ימונה על ידי המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בישראל (להלן: "תניית הבוררות").
המשיבה מצדה הגישה תשובה לבקשה, בגדרה טענה, כי תניית הבוררות הינה תנייה מקפחת, שכן הסכם שכר הטרחה הוא חוזה אחיד. עוד נטען, כי הסכם שכר הטרחה בטל ומבוטל, וכי נוסח תניית הבוררות אינו ברור.
דיון והכרעה -
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי, כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב ההליכים בתובענה שלפניי, באופן שזו תופנה להליך בוררות (אינני סבור, כי יש לסלק את התביעה על הסף, אלא יש לעכב את ההליכים בה).
סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע כדלקמן:
"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות".
לנוכח הוראת סעיף 5(א) לחוק הבוררות הכלל הוא , כי בהיעדר נימוק אשר מצדיק שלא לעכב את ההליכים, יכבד בית המשפט את ההסכמות שבין הצדדים ויתן תוקף לתניית הבוררות שבין הצדדים. ר' רע"א 6450/01 שמחה אוריאלי ובניו חברה להנדסה וקבלנות בע"מ נ נכון טיפול בשפכי אשקלון, פ"ד נו (5) 769. ודוק – הליך הבוררות הוא הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים, שראוי ונכון לעודד אותו.
כלל זה אמור לחול גם במקרה שלפניי, שבו חתמה המשיבה את שמה לצד תניית הבוררות הקובעת כהאי לישנא:

אלא שבמקרה שלפנינו טוענת המשיבה, כי הסכם שכר הטרחה הינו הסכם אחיד, וכי תניית הבוררות הינה תנייה מקפחת. אין בידי לקבל את טענתה זו של המשיבה.

מוכן אני לצאת מנקודת הנחה, כי הסכם שכר הטרחה הנושא את הכותרת – " הסכם שכר טרחה-A" הוא חוזה אחיד, כאמור בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג -1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"). המדובר בחוזה שהוכן מראש ע"י המבקשת לצורך התקשרות עם סוג מסוים של לקוחות, כאשר תנאיו נקבעו מראש על ידי צד אחד – משרד עורכי הדין.

יחד עם זאת, גם אם חלה חזקת הקיפוח הקבועה בס' 4 (8) לחוק החוזים האחידים, הרי שאין בכך כדי לייתר את מבחן הקיפוח הכללי שנקבע בס' 3 לחוק החוזים האחידים (ר' רע"א 5860/13 Facebook נ' בן חמו - 31.5.18), שאותה יש לבחון.

אלא שלגוף העניין וגם בהינתן, כי מדובר בהסכם אחיד, אינני סבור, כי תניית הבוררות בהליך שלפנינו הינה מקפחת. שהרי, תניית הבוררות מפנה את הצדדים להליך בוררות בפני המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בישראל – מחוז ת"א והמרכז; התנייה מבהירה, כי הליך הבוררות יתנהל לפני הכללים הנהוגים במוסד זה, והיא אף תוחמת בזמן את משך בירור הסכסוך ומתן פסק הבוררות.

מעת שמדובר על מינוי בורר ניטראלי, שאמור לדון בשתי תביעות (תביעה ותביעה שכנגד), ומעת שההליך אמור להתברר במסגרת מסודרת מכובדת וראויה לבירור מחלוקות , שאינה מקפחת צד כלשהו או יוצרת אי שוויון בין הצדדים , אינני מוצא לנכון לקבוע, כי עסקינן בתניית בוררות מקפחת.

לא זו אף זו-במסגרת סעיף 3 כב. להסכם שכר הטרחה, תחת הכותרת "בוררות" אף נקבע מנגנון לבירור מהיר של מחלוקת עד לסכום של 50,000 ₪ כמו במקרה דנן, בשים לב לסכומה, לאמור:

המנגנון דלעיל, אשר קובע מסגרת בירור קצרה ועניינית, הגם שהוא מחייב מתן פסק בוררות מנומק, עשוי אף לחסוך לצדדים בעלויות ניהול ההליך ולמנוע קיום הליך בוררות מורכב שעשוי להביא אותם להוצאות כספיות גבוהות יותר מגובה הסכסוך עצמו. לכן, אם היה חשש, כי תניית הבוררות עשויה להכביד על מי מהצדדים בעת בירור מחלוקת שבסכומה לא גדולה, בא הסעיף דלעיל שהבהיר, כי מסגרת הבוררות בתביעות כדוגמת התביעות דכאן תהיה קצרה, לא מורכבת, אך מנומקת כדבעי בסופה.
אשר לטענות הנטענות לפיהן הסכם שכר הטרחה בטל – הרי שטענות אלה צריכות להתברר במסגרת ההליך עצמו – ולבורר שימונה הסמכות לדון בכך.
די בכל אלה כדי להיעתר לבקשה.
מבלי לגרוע מן האמור לעיל ולמעלה מן הצורך אציין, כי בסעיף 3 כא. להסכם שכר הטרחה, תחת הכותרת בוררות, מופיע המלל הבא:

אינני סבור, כי סעיף זה יוצר אי בהירות ביחס לסיפא שלו (הוא מבהיר, כי בית המשפט שיהיה מוסמך לדון בסכסוכים הנובעים מהליך הבוררות יהיה במחוז ת"א).

יחד עם זאת המשפטים: "חרף האמור בסעיף זה מתחייב הלקוח לשלם את סכום המינימום האמור בסעיף 1(א) ו/או סכום הפיצוי המפורט בסעיפים 2(י) ו- 2(יב). מייד לאחר קבלת דרישת המשרד בעניין, אשר תנתן לו בכפוף לאמור בהסכם זה" (להלן: "המלל") יוצרים קושי מסוים שכן הם קושרים חובת תשלום עם הפנייה להליך הבוררות.

הגם שעל הפרק לא עומדת דרישה מכוח המלל מצדה של המבקשת – אלא אך בקשה להפנות את ההליך לבוררות - סברתי, כי הקישור בין המלל האמור לבין הפנייה להליך הבוררות יוצר חזק ת קיפוח שלא נסתרה, היא אינה הוגנת ואינה סבירה שכן מה בין פנייה להל יך בוררות לבין חובת תשלום כלשהי. אם מאן דהוא צריך לשלם דבר מה – זאת ייקבע על ידי הבורר לאחר הליך בירור . משכך, ובהתאם להוראות ס' 19 לחוק החוזים האחידים אני קובע, כי אין בפנייה עצמה להליך הבוררות כדי להקים חבות תשלום כלשהי על המשיבה ודין מלל זה בהקשר לכך- בטלות.

לנוכח האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק זה. שתי התביעות יעוכבו ויועברו למסגרת הליך בוררות בפני המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א והמרכז .
על המבקשת – זו שעתרה לעיכוב ההליכים- לפנות לאלתר ועד ליום 17 בינואר 2019 למוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בדרישה למינוי בורר. היה ולא תעשה כן המבקשת, היא תחשב כמי שלא עשתה את הדרוש לצורך קיום הליך הבוררות.
מובן, כי גם המשיבה רשאית לפנות למוסד לבוררות ולבקש מינוי בורר כאמור, בהסתמך על החלטה זו.
בשים לב לאמור בס' 13 לעיל – אין צו להוצאות.
המזכירות תדוור את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אריק שלו ושות'
נתבע: נירה יערי
שופט :
עורכי דין: