ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין berhe araya נגד שופרסל בע"מ :

11 ינואר 2019
לפני: כבוד הרשמת ערמונית מעודד
התובע:
berhe araya

-
הנתבעות:
1. שופרסל בע"מ
2. גליל פסגות כ"א בע"מ

החלטה

  1. לפניי בקשת הנתבעות להורות לתובע להפקיד ע רובה להבטחת הוצאותיהן ככל שתביעת ו כנגד ן תידחה. הואיל ולא הוגשה תגובת התובע, ניתנת החלטה זו בהיעדרה.
  2. אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ולהלן אפרט נימוקיי.

המסגרת הנורמטיבית
3. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, בדומה לזכויות אחרות, אין המדובר בזכות מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים ובכלל זה זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.
(ראו ע"א 733/95 ארפל אלומניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פ"ד נא(3) 628; ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU, עבודה ארצי לג (54) 38).
4. ביום 2.9.16 נכנסה לתוקף תקנה 116א' ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 אשר קובעת כי ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או יכולת פירעון עתידית, או אם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה. (עתירה לביטול תקנה 116א זו נדחתה על ידי בג"ץ משנפסק, כי התקנה תוקנה בסמכות והיא סבירה ומידתית (בג"ץ 7016/16 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת המשפטים (17.9.18)).

מן הכלל אל הפרט-
5. כמצוין בכתב התביעה, התובע הינו פליט מבקש מקלט אשר מתגורר בישראל ולפ יכך, הכלל הוא כי להורות על חיובו בערוב ה.
מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע לא הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו.
לטענת התובע, הוא הועסק על ידי הנתבעת 2 בחצרי הנתבעת 1 ושכרו שולם לו במזומן בניגוד למופיע בתלוש השכר. התובע לא פירט מהי תקופת העסקתו אצל הנתבעות וכן מהו השכר ששולם לו ואף לא צירף כל מסמך לכתב התביעה.
התובע עתר לתשלום פיצויי פיטורים, מבלי שנטענו טענות עובדתיות או משפטיות המבססות את עילת התביעה ומבלי שצורף תחשיב כלשהו, לתשלום בגין דמי הבראה, הפרשות לקרן פנסיה וכן להחזר ניכויים שלא כדין משכרו.
6. הנתבעת 2 טענה בכתב ההגנה כי התובע הועסק בשורותיה 7 חודשים בלבד , החל מיום 25.5.14 ועד ליום 5.1.15 כעובד ניקיון, וכי על הצדדים חל צו ההרחבה בענף הניקיון.
הנתבעת 2 צירפה תלושי שכר על בסיסם ביקשה לטעון כי שולמו לתובע כספים עבור פנסיה ופיצויים (חלק מעביד) ביתר וכי לא קוזז לתובע סכום כלשהו משכרו.
במסגרת הבקשה טענה הנתבעת 2, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה וכי התובע לא הציג ראשית ראיה לאף אחד מרכיבי התביעה וכל טענותיו הופרכו באמצעות המסמכים שהוגשו בכתב ההגנה. הנתבעת 2 הוסיפה, כי התובע לא טרח להתאים את תביעתו לעובדות, הגיש אותה בשיטת 'גזור הדבק' רשלנית שהעובדות בה שגויות ולא רלבנטיות.
הנתבעת 1 הצטרפה לבקשה וטענה כי היא התקשרה עם הנתבעת 2 בהסכם למתן שירותי ניקיון וכי התובע, פרט לטענה לפיה עבד בשופרסל אשדוד לא ציין כל פרט אשר יש בו כדי לקשר בינו לבין הנתבעות. עוד הוסיפה, כי התובע אף לא הציג ראיה שיש בה כדי להטיל עליה את תשלום חובותיה הנטענים והמוכשים של הנתבעת 1.
7. כעולה מדברי ההסבר לתקנות, אין די בקיומה של ראשית ראיה לעצם קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, אלא מוטלת על התובע החובה להביא "ראשית ראייה" לכך שיש יסוד לכך שהנתבעות לא שילמו את שכר ו או לא קיימ ו חבות אחרת (ראו את דברי ההסבר לתקנות).
8. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות מבלי שפירט תשתית עובדתית בסיסית כגון משך תקופת העסקה, תנאי העסקה וגובה שכר, מועד ונסיבות סיום עבודתו וכיו"ב. התובע אף לא צירף כל מסמך לכתב התביעה אף שטען כי התשלום ששולם לו במזומן, אינו תואם את תלושי השכר ומכאן, כי יש ברשותו תלושי שכר אשר הוא לא טרח לצרפם. לנוכח המפורט, ובשים לב טענות הנתבעת 2 בכתב ההגנה אשר נתמכו בתלושי השכר, הרי שלא הוכחה ראשית ראיה ביחס לנתבעת 2.
9. אשר לנתבעת 1 - על מנת לחייב את הנתבעת 1 בשל הפרת חובותיה כטענת התובע, על התובע ראשית להוכיח כי הוא זכאי לתשלום כלשהו בגין תקופת עבודת ו ושנית, עלי ו לשכנע את המותב שישב בדין כי יש להטיל חבות זו על הנתבעת 1 . לפיכך, גם אם התובע זכאי לסכומים כלשהם בגין תקופת עבודתו מהנתבעת 2, אין זו אומר כי בית הדין יטיל אחריות על הנתבעת 1 לתשלומם.

10. מבלי לגרוע מהאמור, התובע לא הוכיח כי ניתן יהיה להיפרע ממנו אם התביעה תידחה, בין באמצעות נכסים הקיימים בישראל ובין באמצעות הצגת ראיות המעידות על איתנות כלכלית ויכולת גבייה וכן לא מצאתי כי במקרה הנדון מתקיימים טעמי ם מיוחדים שיש בהם כדי לפטור אותו מהפקדת ערובה. לפיכך, דין הבקשה להתקבל ועל התובע להפקיד ערובה לצורך הבטחת הוצאות הנתבע ות בהליך .
11. אשר לסכום הערובה – לאחר שנתתי דעתי לזכות התובע לגישה לערכאות שהיא זכות יסוד, ומנגד לזכות הנתבע ות שלא לצאת בחיסרון כיס, ובשים לב לסכום התביעה ולשיעור ההוצאות הנפסקות בהליכים מהסוג דנן מצאתי לחייבו בהפקדת ערובה בסך של 700 ₪ לכל נתבעת .
סכום זה יופקד בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי התובע.
ככל שלא תופקד הערובה במועד שנקבע – תימחק התביעה.
12. לפנים משורת הדין, לא מצאתי לפסוק הוצאות נוספות ועל כן אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ט, (11 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: berhe araya
נתבע: שופרסל בע"מ
שופט :
עורכי דין: