ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ביטוח חקלאי נגד נאור סעדי :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי נחמיאס

נגד

נתבעים

  1. נאור סעדי
  2. קשר רנט א קאר בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד טובה טבצ'ניק

3. בי אלקטריק דרייב בע"מ
4. כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד נתן בודה

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה, בעקבות נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים אירעה ביום 03.08.2017, בין כלי רכב, מ"ר 69-189-37 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "רכב התובעת" ) ובין כלי רכב, מסוג גורר, מ"ר 44-618-31 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "הגורר" ) אשר מחובר אליו נגרר, מ"ר 98-568-81, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 3 ומבוטח על ידי הנתבעת 4 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "הנגרר") (ולהלן: "התאונה" ).

2. אין מחלוקת בין הצדדים לעניין עצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, ובשאלה על מי תוטל החבות – האם על נהג הרכב הגורר או הבעלים של הגורר או שמא על הבעלים של הנגרר או מבטחתו. מחלוקת נוספת היא בשאלת היקף הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות בה הוגשו ראיות הצדדים ונשמעו הנהגים המעורבים בתאונה.

4. עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על יסוד כל החומר המונח לפניי, ולאור התרשמותי מהעדויות, לאחר שבחנתי את טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבעים ו ו-2, ודין התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

6. אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת על פני גרסתו של נהג הגורר בכל הקשור לאופן קרות התאונה.

עדותו של נהג רכב התובעת הייתה קוהרנטית, סדורה, עקבית, מפורטת והותירה בי רושם של מהימנות. לעומת זאת, עדותו של נהג הגורר הייתה מהוססת, מתפתחת, בלתי עקבית ולא הייתה מהימנה עליי כלל ועיקר.

השתכנעתי כי נהג הגורר אכן הסיט את רכבו באחת שמאלה במטרה להשתלב לנתיב נסיעה ממנו ניתן לפנות שמאלה בצומת, תוך שהוא מנסה לנצל את המרווח שנותר בין רכב התובעת לרכב שנוסע לפניו, וזאת מבלי ליתן את דעתו לרכב התובעת.

לא מצאתי כי היה באפשרותו של נהג רכב התובעת למנוע את התאונה, באשר שוכנעתי כי הגורר התפרץ לנתיב נסיעתו באופן מפתיע.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה תוטל במלואה על נהג הגורר.

7. בפסיקה נדונה רבות הסוגיה של חיוב גורר-נגרר בגין נזקי רכוש שאירעו לצד ג'. אין תמימות דעים בפסיקה לגבי סוגיה זו, ואין הלכה מחייבת לגביה.

הטעם לפסיקות השונות שקיימות בסוגיה זו נעוץ בעובדה כי כאשר מתרחשת תאונת דרכים שבה מעורב נגרר כשהוא מחובר לגורר, טוענות שתי המבטחות, האחת של הגורר והאחת של הנגרר, לאחריות מלאה של הגורר או הנגרר או לאחריות משותפת שלהם.

8. להרחבה בעניין הגישות השונות ראו פסק דיני בתא"מ 9895-08-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' כוכבי (19.06.2016).

9. יש להעדיף את הגישה המטילה את האחריות על מבטחת הגורר מאחר שיש לראות בנגרר חלק פאסיבי, חסר חיות משלו, הנשלט בידי הגורר הנהוג בידי הנהג.

10. בנסיבות אלו, הגורם האנושי שאחראי לקרות התאונה הוא הנהג בגורר. לכן, ככלל כל עוד הנגרר מחובר לגורר ונשלט בידו והנגרר משמש אך חלק פסיבי בנהיגה, הרי שיש להטיל את החבות בנשיאת נזקי צד ג' על מבטחת הגורר.

11. כמובן, שייתכנו מצבים שונים בהם החבות תהיה של מבטחת הנגרר, מלאה או חלקית, כגון במצבים שהנגרר מעורב בתאונה כשהוא מנותק מהגורר או כאשר נפל חפץ מן הנגרר בזמן הנסיעה (ראו למשל פסק דין שיצא לאחרונה תא"מ 45696-07-15 מיום 04.04.2016) או כאשר התאונה בה מעורב הנגרר ארעה בשל התנתקות הגורר מהנגרר.

12. לפיכך, בנסיבות העניין, אני סבור כי יש לחייב את הבעלים של הגורר שיש לראותה כמעין מבטחת, במלוא החבות בגין נזקי רכב התובעת.

13. באשר להיקף הנזק הנטען, הרי שככלל מאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

14. הנתבעים 1 ו-2, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

14.1. סכום התביעה, בסך של 8,752 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

14.2. שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מהסכום המוצמד שנפסק.

14.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

15. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

16. התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 נדחית, ללא צו להוצאות.

17. הואיל וב"כ הצדדים הקדימו להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

18. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ט, 09 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ביטוח חקלאי
נתבע: נאור סעדי
שופט :
עורכי דין: