ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק פוגרשיי נגד אינטל אלקטרוניקה בע"מ :

לפני: כבוד השופט יוחנן כהן

התובע:
יצחק פוגרשיי, ( ת.ז.-XXXXXX123)
ע"י ב"כ: עו"ד רויטל חן

-
הנתבעת:
אינטל אלקטרוניקה בע"מ, ( חברות-510854433)
ע"י ב"כ: עו"ד שלומית גוטרמן-כספי

החלטה

בהתאם להחלטת בית הדין הארצי לעבודה מתאריך 25.9.18 בערעור (בר"ע 16242-09-18) שהוגש מטעם התובע-הנתבע שכנגד (להלן: "התובע"), לפיה הצדדים הגיעו להסכמה דיונית כי "הבקשה מיום 17.7.2018 תוחזר לבית הדין האזורי, אשר ידון בבקשה לגופה..." – נדון בבקשה זו לגופה כדלהלן.

בקשת התובע מיום 17.7.18 עניינה בקשה למתן רשות להגיש תצהיר משלים מטעמו המתייחס למסמכים החדשים שצורפו לראשונה לתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם הנתבעת ואשר לא גולו בהליך גילוי המסמכים. כמו כן, למען הזהירות מבקש התובע הגשת חוות מומחה מטעם עו"ד עמיחי פרי. בקשה זו התייחסה לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת – התובעת שכנגד (להלן: " הנתבעת") ולמסמכים שונים שצורפו אליה ( שהוגשה בתאריך 9.5.18) – שעניינה בתביעת התובע ובתביעה שכנגד מטעמה (בהתאם להחלטת בית הדין מתאריך 17.10.18 ולאחר ארכה שניתנה לה לכך).

בראשית הדברים, יוער כי הצדדים הגישו ביחס לבקשה מושא הליך זה, תגובות ותשובות לתגובת האחד של השני בלי היכר ולעיתים בניגוד לסדרי הדין. בנסיבות ההליך, הריני מוצא לנכון להתייחס לעיקרי טענות הצדדים ולגופן בלבד לעניין זה, שרובן ככולן מצויות בבקשה ובתגובה הראשוניות ואלו חוזרות על עצמן מבחינה מהותית בתשובות ובתגובות לתשובות הנוספות של הצדדים בהמשך, וכן מבלי להתייחס ל"התכתשויות" המיותרות בין הצדדים.

בעיקרי הדברים - התובע טוען כי במסגרת תצהיריה, הנתבעת צירפה לראשונה מסמכים חדשים אליהם לא נחשף טרם לכן, ו זאת חרף סיום הליך הגילוי והעיון במסמכים אשר במסגרתם התבקש גילויים במפורש. בסעיף 13 לבקשתו מפרט התובע את המסמכים החדשים אותם צירפה הנתבעת בתצהיריה כנטען, ואלו הם:
"
13.1. חוות דעת רפואית אשר כללה 3 מסמכים חדשים, ומסמך אחר ונוסף שצוין בחוות הדעת אך לא גולה כלל באותה העת.
13.2 דוח ממיטב דש נושא תאריך 31.3.2018 – נספח 38.
13.3. דוח הכשרות לכאורה – נספח 40.
13.4 וואטסאפ – נספח 7. "

לגרסתו, הנתבעת בחוסר תום לב מנסה להטעות ולהקשות על הצדדים בחקר האמת ובירור המחלוקות ביניהם וכן מנסה טקטית ליצור לה יתרון ד יוני, תוך הגשת מסמכים חדשים במסגרת תצהיריה לאחר השלמת ההליכים המקדמיים. ה תובע טוען כי לא יכל להתייחס אל המסמכים החדשים בתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידו טרם לתצהירי הנתבעת, מקום בו המסמכים עדיין לא הונחו לפניו. וממילא, הרי הוא זכאי להתייחס לטענות המשיבה בכתב התביעה שכנגד. ועל כן, הוא התייחס ב-18 סעיפים בתצהירו המשלים גם נוגע למסמכים החדשים וממילא ניתן לראות בהם בגדר פירוט והבהרה של המסכת העובדתית כפי שהוצגה בכתב הגנתו לכתב התביעה שכנגד .

עוד טוען התובע כי מקום בו הנתבעת היא זו שצרפה מסמכים חדשים הטעונים התייחסות, אזי אין לה זכות להגיב בתשובה לגבי מסמכים שהיא צירפה לראשונה. אלא הזכות היא של התובע בעניין זה.

נוכח האמור עד כה , מבקש התובע להותיר את תצהירו המשלים כפי שכבר הוגש, במסגרתו התייחס למסמכים החדשים. לחלופין ולמען הזהירות, טוען התובע כי ככל שבית הדין סבור שיש לראות בכך עדויות הזמה (ולטעמו של המבקש, אין המדובר בבקשה להגשת ראיות הזמה), אזי יש לראות בבקשה זו להגשת סעיפים 3-10, 47 סיפא, 37-38, 83-94, 110, 112, 113, 123-126 בלבד מתוך התצהיר המשלים כראיות הזמה למסמכים חדשים ולא כל חלק אחר.

בתמצית ובעיקרי הדברים, הנתבעת טוענת כי מהות בקשת התובע אינה אלא מחזור בקשתו להוצאת מסמכים מתיק בית הדין, עליה כבר הוגשה תגובת הנתבעת וזו עומדת להכרעת בית הדין. מכל מקום, נטען כי במסגרת בקשתו זו מתייחס התובע רק לחלק מהסעיפים אשר הוגשו על ידו בתצהירו המשלים ומבקש ה ותרתם. על כן, טוענת הנתבעת לשיטתה כי לא יכולה להיות מחלוקת שבית הדין מתבקש למחוק את כל הסעיפים אליהם לא ה תייחס התובע במסגרת בקשתו – סעיפים 1-2, 11-47, 48-82, 95-109, 111, 122-113.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי התנהלות התובע היא בניגוד לסדרי הדין. אין ולא הייתה לתובע זכות לתצהירי השלמה או תצהירי הזמה. הנתבעת גורסת כי הכלל הוא שרק בנסיבות חריגות יתיר בית הדין הגשת "ראיות הזמה" או "ראיות מפריכות". וזאת כאשר אין מדובר בנושאים אשר הנטל להוכחתם הוא על התובע וכאשר אין מדובר במסמכים אשר היה על התובע לדעת על קיומם ושאין בהם משום הפתעה. כך נטען כי כאשר לא מדובר בראיות הזמה או הפרכה, אזי לא יתיר בית המשפט לבצע מקצה שיפורים ולא יקבל לתיק תצהירים ל"השלמה".

על כן, ומשהתצהירים של התובע אינם אלא "התנצחות גרידא" עם תצהירי הנתבעת, הרי שמדובר בהיפוך סדרי הדיון וניסיון פסול לבצע מקצה שיפורים. לפיכך, טוענת הנתבעת כי אין ולא הייתה לתובע זכות לתצהירי השלמה ולתצהירי הזמה. לגרסתה, גם לו סבר התובע כי קיימת התייחסות נוספת היה עליו להגיש מראש בקשה מתאימה ולא במסגרת תצהירים לתביעה שכנגד.

על כן סבורה הנתבעת כי יש לדחות את בקשת התובע במלואה. לחלופין, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את סעיפים אותם מבקש התובע להותיר על כנם במסגרת תצהירו המשלים , ואליהם תתייחס בנפרד, כפי שיפורט בהמשך.

לאחר ששקלנו את טענותיהם הכלליות והספציפיות של הצדדים ובהתאם לדין בנסיבות דנן – להלן החלטתי.

הפסיקה קובעת כי בנסיבות בהן תובע הגיש משכבר תצהיר עדות ראשית מטעמו, ורק לאחר מכן נחשף למסמכים חדשים אשר לא גולו לו, יש לאפשר לו להגיש תצהיר משלים לאור מציאת המסמכים החדשים. שכן, כפי שנקבע בב ר"ע (ארצי) 47816-05-17, סלאמה נזיא נ' יחזקאל אברהם ( 16.07.2017)

" בנסיבות אלה, מניעת התובע מהגשת תצהיר משלים המתייחס למסמכים החדשים, מקפחת את זכותו של התובע להתמודד עם מסמכים אלה בדרך של עדות ראשית, שהיא דרך המלך להוכחת טענות. משכך, ממילא זכאי היה התובע להגיש תצהיר משלים לאור מציאת המסמכים החדשים." (ראו גם ע"ע (ארצי) 62411-10-13 קובלקובסקי - י.מ ניהול ואחזקות חדרה בע"מ, (4.2.14) ).

כך גם נקבע טרם לכן בבר"ע (ארצי) 45-05-16 קליין - קווים תחבורה ציבורית, (6.6.16);

" אולם, בנסיבות העניין, בהן התיר בית הדין האזורי למשיבה להגיש תצהירים משלימים, המתייחסים למסמכים חדשים שלא גולו ולא עמדו לפני התביעה בעת שזו הגישה את תצהיריה, היה על בית הדין לאפשר למבקש להגיש תצהיר משלים המתייחס למסמכים אלו.
מניעה מהמבקש לעשות כן מקפחת את זכותו להתמודד עם מסמכים חדשים אלו בדרך של עדות ראשית, שהיא דרך המלך להוכחת טענות. אכן יכול צד לנסות ולהבנות מהחקירה הנגדית של עדי הצד שכנגד – ובית הדין האזורי הצביע על אפשרות זו העומדת למבקש, אך משהמבקש חפץ בהוכחת ראיותיו בדרך של עדות ראשית, ולא היה מעוניין בנטילת הסיכון של הוכחת גרסתו באמצעות החקירה הנגדית של מר כץ, לא היה מקום להטיל עליו את הסיכון הכרוך בהסתמכות על חקירה נגדית".

בנסיבות אלו, מקום בו נטען כי המסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת הם מסמכים חדשים שלא גולו לתובע טרם לכן וככל שהוכח כי כך הוא המצב – יש להעתר לבקשת התובע להותיר את הסעיפים הרלוונטיים המתייחסים לאותם מסמכים חדשים בתצהירו המשלים על כנם.

בהתאם לפסיקה, נבחן להלן האם נכונים הדברים לגבי כל אחד מהמסמכים החדשים הנטענים והאם יש להותיר התייחסות התובע אליהם בתצהירו המשלים .

חוות דעת רפואית ונספחיה
התובע טוען כי הנתבעת צירפה לתצהיריה לראשונה חוות דעת רפואית בצירוף שלושה מסמכים, אשר לא גולו לו טרם לכן. באמצעות מסמכים אלו מבקש הרופא התעסוקתי מטעם המשיבה להציג לכאורה את אופי עבודתו של התובע, אולם לטענתו הוא עושה זאת באמצעות מסמכים הקשורים בכלל לאופי עבודתו של עובד אחר. כך נטען.

במצב דברים זה, סבור התובע כי נדרשת התייחסותו לתיקון אופי עבודתו והתייחסות רופא תעסוקתי מטעמו לעניין זה בפן המקצועי, שלולא מחטפה הדיוני של הנתבעת היה מתבצע במסגרת תצהיר עדות ראשית.

עוד טוען התובע כי במסגרת חוות הדעת מטעם הנתבעת ציין המומחה (בסעיף 5 לחוות דעתו) כי הסתמך על "תכתובת פנים מפעלית בין מרפאת "אינטל ישראל" ומרפאת "אינטל אירלנד". תכתובת מהותית זו לא גולתה במסגרת חוות הדעת ולא במסגרת הליך גילוי המסמכים בו הצהירה הנתבעת כי אין בידה מסמכים בקשר להתכתבויות מסוג זה. אלא רק לאחר שהגיש התובע בקשה לבית הדין וזו גילתה המסמך לראשונה ביום 21.5.2018. ממסמך זה, ניתן ללמוד כי הנתבעת החזיקה ומחזיקה בידה מסמכים אודות מצבו הרפואי של התובע המבססים את טענתו כי נאלץ לסיים העסקתו מפאת מצבו הרפואי שהדרדר ברגע, אולם הנתבעת בחרה שלא לגלותם.

במצב דברים זה, טוען התובע כי ברי שזכותו להתייחס ולהגיב למסמך זה במסגרת תצהיר משלים (כפי שעשה) ובפרט על ידי מומחה מטעמו בפן המקצועי. לפיכך, מבקש התובע להותי ר את הדברים האמורים בסעיפים הרלוונטים (סעיפים 3-10, 110, 112, 123-126 לתצהירו המשלים) לרבות התייחסות ד"ר גפן המומחה המקצועי , המציגים תמונה מלאה ומוכיחים בין היתר טענתו בקשר לסיבה העיקרית בגינה סיים העסקתו . בנוסף, טוען התובע כי ממילא מדובר גם בהתייחסות לטענות כתב הגנתו המתייחסות למצבו הרפואי, המבססים את טענות הגנתו.

בתמצית, טוענת הנתבעת לעניין זה כי יש למחוק את ההתייחסות מטעם התובע לתצהיר ד"ר מוסקוביץ המומחה מטעמה ולהוציא את "חוות הדעת" מטעם ד"ר גפן (תוך שהיא מתייחסת לסעיפים 3-10, 112, 123-126 לתצהירו המשלים). לגרסתה, סעיפים אלו אינם קשורים לתביעה שכנגד. לו רצה בכך התובע, היה עליו להגיש חוות דעת רפואית כחלק מתצהירי העדות הראשית מטעמו. אולם, בפועל הוא צירף לתצהירו את המסמכים הרפואיים לרבות חוות דעת ד"ר גפן. אין להתיר לו לתקן כשל זה רק מחמת שהתובעת הגישה חוות דעת מטעמה. לטענתה, כל שמנסה התובע הוא לבצע מקצה שיפורים ולתקן את מחדלו באצטלה של התייחסות לכאורה למסמך שלא גולה. בנוסף טוענת הנתבעת כי חוות דעתו של ד"ר גפן לא הוגשה כלל כחוות דעת משיש בה משום חזרה על תוכן התעודה הרפואית שסיפק לתובע יחד עם מענה לתצהירו של ד"ר מוסקוביץ, וזאת בניגוד לדין.

לא מצאנו שהנתבעת חולקת על כך שחוות הדעת מטעמה ונספחיה הנטענים, לא גולו טרם לכן לתובע. בשים לב לפסיקה שהבאנו לעיל, יש לאפשר לתובע להתמודד עם מסמכים אלו ולא לקפח את זכותו להתמודד עם מסמכים אלו בדרך של עדות ראשית. יתרה מזאת, ממילא מצאנו כי מדובר בהתייחסותו של התובע בנוגע לטענות כתב הגנתו לתביעה שכנגד לגביהם בית הדין התיר לו להגיש תצהיר עדות המתייחס לתביעה שכנגד בלבד (בהתאם להחלטה מיום 17.10.18) . ואין מדובר בעדות הזמה.
במצב דברים זה, הריני נעתר לבקשת התובע ומותיר את הסעיפים הרלוונטיים בתצהירו המשלים לרבות חוות הדעת/תצהיר של ד"ר גפן.

מסמך מטעם מיטב דש
התובע טוען כי הנתבעת צירפה לתצהיריה וגילתה מסמך נוסף שלא גולה על ידה טרם לכן. מדובר במסמך חלקי מחברת מיטב דש אשר מוען לתובע ולא התקבל למענו. לטענתו, מסמך זה לא מציג את ההפקדות שבוצעו לאורך השנים אלא יתרת כספים הדור שת הסבר לצורך קבלת מלוא התמונה של טענות התובע ביחס להשלמת פיצוי הפיטורים להם הוא זכאי. לגרסת התובע, הנתבעת בחרה לשמור על מסמך זה באמתחתה ולא גילתה אותו אלא רק ביום 9.5.2018, המועד בו הגישה את תצהיריה בחוסר תום לב ולהטעות את בית הדין לחשוב כי הכספים בקופת מיטב דש מהווים את מלוא ההפקדות הקשורות להשלמת הפיצויים, ולא כך הוא לגרסת התובע.

על כן טוען התובע כי היות והנתבעת קיבלה מסמך זה שיועד לתובע וגילתה אותו לראשונה במסגרת תצהיריה והיא מבקשת לעשות בו שימוש תוך הטעיה מכוונת - ברור כי הוא זכאי להתייחס למסמך זה ולהגיש מסמך נגדי המשקף את המציאות. בהתאם לכך, צירף המבקש מסמך המציג את ההפקדות עצמן המשקפות כי חסרים כספים בקופת הפיצויים שכלל לא הופקדו.

לאור האמור, מבקש התובע להותיר על כנם את סעיפים 83-94 לתצהירו המשלים העוסקים בצבירות הכספים בקופת הפיצויים, בשים לב לכך שהם מציגים תמונה מלאה ואמתית לגבי הסכומים הצבורים בקופת מיטב דש ביחס להשלמת פיצויי פיטורים.

הנתבעת טוענת כי סוגיית פיצויי הפיטורים והכספים הצבורים במיטב דש היא חלק מתביעתו של התובע ומהווה חלק מהסעדים בה וזו אינה נובעת מן התביעה שכנגד. משכך, היה על התובע לפנות בבקשה מקדימה לקבל היתר. נטען כי גם לגופו של עניין, אין לאפשר מקצה השיפורים באמצעות תצהיר משלים. לגרסתה, את כל התייחסותו של התובע לעניין זה היה עליו לעשות בתצהירו המקורי ביחס לכתב התביעה מטעמו. ולא רק זו גם בדוח שהוא מגיש - לאחר שהנתבעת הציגה את הדוח המלמד כי הועברו לתובע כספים למיטב דש - מצוין אותו הסכום, כאשר בכתב ידו מצוין סכום אחר. אולם, אין בעצם סכומי היתרה כדי להוות נימוק לתובע לבצע מקצה שיפורים. הוסיפה הנתבעת וציינה כי המסמך שצורף על ידי הנתבעת הוא יתרות בקופה שהתקבלו בסמוך להגשת התצהירים ואלו לא היו בידיה במסגרת הליך גילוי המסמכים.

על כן, טוענת הנתבעת כי אין מקום להותיר סעיפים אלו בתצהיר המשלים של התובע. ככל שיתיר בית הדין הותרת הסעיפים, מבקשת הנתבעת להתיר לה להתייחס לטענות אלו שהיו אמורים להיות מועלות בתצהיר המקורי ביחס לכתב התביעה היות וזו אחת מעילות התביעה.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לעניין זה - מצאנו כי יש להעתר לבקשת התובע. שכן, אף אם סעיפים אלו היו מתייחסים רק לעילה בכתב התביעה המקורי של התובע ולא בכתב הגנתו לתביעה שכנגד - הרי שמסמך החדש לא היה לפני התובע בעת הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו לכתב התביעה המקורי . ומשכך, אין לקפח את זכותו להתמודד עם מסמכים חדשים אלו. אולם, לא רק זו, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בפועל בכתב התביעה שכנגד מבקשת הנתבעת סעד של השבת כספי הפיצויים שהופרשו לתובע לקופת הפיצויים. כך שטענת הנתבעת כי סוגיית הכספים הצבורים במיטב דש היא חלק מהתביעה מקורית בלבד , תמוהה ודומה כי אין כך הוא המצב.

בנסיבות אלו, הריני מתיר כי הסעיפים הרלוונטים יוותרו על כנם בתצהיר המשלים כמבוקש.

תכתובות וואטסאפ
התובע טוען כי שוב צירפה הנתבעת במסגרת תצהיריה, מסמכים – התכתבויות וואטסאפ - שלא הגישה בהליך גילוי המסמכים כאשר ציינה באותו הליך כי היא צירפה משכבר את כל התכתבויות הווטסאפ. יתר על כן, נטען כי הנתבעת בחרה להציג רק תמונות מסך של חלק מההתכתבויות כאשר בקלות ניתן היה לייצא את כל ההתכתבויות בקובץ WORD. זאת מבלי שציינה מתי הושמטה התכתבות זו ומדוע, מתי גילתה שהושמטה ומדוע לא צורפה התכתבות זו טרם לכן. כך נטען. על כן, סבור התובע גם כאן כי קיימת לו הזכות להתייחס ולהגיב למסמך חדש שלא גולה לו טרם לכן. שכן זו התייחסות נחוצה לצורך בירור האמת. בשים לב לכך שבשלב הליך גילוי המסמכים, ביקש התובע לקבל את כל ההתכתבויות בינו לבין הממונים עליו הואיל והחליף מכשיר טלפון ולא היה לו העתק ההתכתבויות.

בנסיבות אלו, מבקש התובע להותיר את התייחסותו למסמכים חדשים אלו כמפורט בסעיפים 37-38 לתצהירו המשלים. בפרט כאשר המשיבה היא זו שהעלתה טענה חדשה בתצהיריה, שלא הועלתה קודם לכן, כאילו הוצע למבקש להישאר באירלנד.

הנתבעת טוענת כי טענות התובע הן חסרות תום לב לצורך ביצוע מקצה שיפורים ביחס לעובדות אשר ידועות לו היטב אך הוסתרו על ידו במסגרת תצהיריו, אלו נטענו באופן מטעה. מדובר בהתכתבות הדדית בין התובע למנהלו, כך שהתכתבות במלואה היתה ברשותו, והוא כלל לא נדרש לקבלה מהנתבעת במסגרת גילוי המסמכים. עוד ציינה הנתבעת כי ככל הנראה בטעות, במהלך סריקת המסמכים נשמטו שלושה עמודים מתכתובות הווטאסאפ ולכן לא הוגשו עם יתר התכתובות וכי לא הייתה כל כוונה להסתירם.

במצב דברים זה, טוענת הנתבעת כי אין להתיר לתובע לתקן הטעייה כה מהותית זאת בשעה שהתכתובת המלאה הייתה ברשותו ובידיעתו.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בשים לב לכך שהתובע גרס כי לא היו בידיו את כל התכתבויות הוואטסאפ אלא בחלקן ודומה כי הוא נחשף לראשונה להתכתבות מושא בקשה זו - הרי שיש מקום להיעתר לבקשתו להתייחס להתכתבות שהביאה הנתבע ת לראשונה לפניו במסגרת תצהיריה משלא הייתה לו הזדמנות לטעון לעניין זה במסגרת עדותו הראשית. על כן, בהתאם לפסיקה האמורה לעיל בכדי לא לקפח את זכותו יש לאפשר לתובע להתייחס להתכתבויות החדשות שהובאו על ידי הנתבעת.

בנסיבות אלו, הריני מתיר את התייחסותו של התובע התכתבויות ווטסאפ החדשות - בסעיפים הרלוונטים בתצהירו המשלים .

דוח הכשרות וקורסים
התובע טוען כי הנתבעת מגלה לראשונה בתצהיריה דו"ח "הכשרות וקורסים" שלא גולה בהליך גילוי המסמכים על שאף שמדובר במסמך מהותי המהווה את לב ליבו של ההליך. לגרסתו, מסמך זה מתייחס באופן מובהק הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה מטעמו, במסגרתם טען כי הוא לא יצא לרילוקיישן לצורכי הכשרה. במסגרת הליך גילוי המסמכים, הנתבעת שתקה ולא גילתה דוח או רשימה של ההכשרות, ואף לא טענה כי יש בידה נתונים אותם היא צריכה לערוך או לעבד. מדובר במסמך מהותי ורלוונטי להליך , שכן כאמור התובע טען הן בכובעו כתובע והן בכובעו כנתבע כי לא עבר הכשרה כלל. כך נטען.

עוד טוען התובע כי לא מדובר בדוח הכשרות הואיל והוא לא עבר הכשרות והדוח עצמו מעיד על כך. על כן, משמדובר במסמך מטעה שהוגש לראשונה במסגרת תצהירי הנתבעת מבלי שציינה מדוע נבצר ממנה להגיש את המסמכים המקוריים ואת הסילבוס, נכון הוא לאפשר לתובע להתייחס למסמך זה. הן מהטעם שמדובר בטענת הגנה במסגרת כתב הגנתו כי הוא לא עבר קורסי הכשרה, והן מן הטעם שטענה זו אף עלתה בכתב תביעתו. לאור האמור ולמען הזהירות, טוען התובע כי ככל שבית הדין רואה במסמך זה כמסמך התומך בטענות התובע בכתב תביעתו, הרי שיש לאפשר לו להגיב למסמך שהוצג לו לראשונה בשלב זה שיש בו להטעות את בית הדין , וכפועל יוצא מכך להותיר את סעיף 47 סיפא לתצהיר המשלים על כנו.

הנתבעת טוענת כי אין מדובר במסמך כלל אלא בפירוט עובדתי של המצהיר מטעמה, מר אורן כהן, אשר מפרט את ההכשרות שעבר התובע. בכדי להוכיח כי הלה לא היה בעל ידע בדיפוזיה וכי הוא עבר הכשרות שונות במסגרת עבודתו באירלנד. למען הנוחות, הפירוט נעשה בטבלה מרוכזת ולא בתוך התצהיר. עוד נטען כי ממילא, אין בעובדות אלו כדי להפתיע את התובע שכן הוא יודע אלו הכשרות עבר.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להעתר לבקשת התובע גם בהקשר זה נוכח נימוקיו. המסמך מושא הבקשה רלוונטי לטענות הצדדים בכתב התביעה שכנגד מטעם הנתבעת וכתב ההגנה של התובע לעניין זה. ודי בכך, כדי שהתובע יתייחס לכך בתצהיר מטעמו ביחס לכתב הגנתו בהתאם לאפשרות שניתנה לו בהחלטת בית הדין מתאריך 17.10.18 להגיש תצהיר לכתב הגנתו שכנגד לאחר הגשת תצהירי הנתבעת. אף אם היינו קובעים כי מסמך זה רלוונטי לטענות הצדדים לכתב התביעה מקורי של התובע בלבד , הרי שהלה נחסף אליו לראשונה בתצהירי הנתבעת ולפיכך, אין למנוע ממנו התייחסות לכך ולקפח את זכותו להתמודד עם מסמכים אלו בדרך של עדות ראשית. אין די בטענות הנתבעת כי אין מדובר במסמך אלא פירוט בתצהיר מטעמה.

בנסיבות אלו, הריני נעתר לבקשת התובע ומותיר את התייחסותו למסמך זה במסגרת תצהירו המשלים.

תצהיר/חוות דעת עו"ד עמיחי פרי
התובע מבקש להותיר את תצהירו/חוות דעתו של עו"ד עמיחי פרי במסגרת ראיותיו. לגרסתו, אין מדובר בתצהיר משלים או הזמה אלא במענה לכתב תביעה שכנגד שהגישה המשיבה ולטענות ההגנה של התובע.

שכן, חוות דעתו של עו"ד עמיחי פרי מוכיחה כי גם מבחינה חשבונאית הנתבעת אינה יכולה לדרוש סכומים להם היא עותרת בכתב תביעתה שכנגד. תצהירו של עו"ד פרי הוגש במסגרת תצהיר עדות ראשית לכתב התביעה שכנגד, והואיל ותצהירי העדות שכנגד נקבעו להיות מוגשים לאחר הגשת תצהירי הנתבעת, הרי שהתובע היה זכאי בדין להגיש תצהיר בשלב זה. למען הזהירות, מבקש התובע להותיר את התצהיר משיש בו לתמוך בטענות הגנתובע ולהציג את התמונה המלאה לפיה הנתבעת דרשה בין היתר תשלומים ששולמו לחברת ההשכרה ובנוסף גם את השווי שנזקף והן את הגילום, כאשר לא השווי ולא הגילום שולמו לתובע. ומכאן כי מדובר בהתעש רות שלא כדין לצד דרישת התשלומים שהנתבעת לא נשאה בהם מעולם.

בנסיבות אלו, מבקש התובע לאשר לו להגיש את תצהירו/חוות דעתו של עו"ד פרי כחלק מראיותיו. משזו מתייחסת באופן ישירי לכתב התביעה שכנגד ולכתב ההגנה שכנגד.

בעיקרם של הדברים, הנתבעת טוענת כי יש למחוק את תצהירו/חוות דעתו של עו"ד פרי. התובע מנסה לבלבל את סדרי הדין. שכן, מענה לכתב התביעה שכנגד נעשה במסגרת כתב תשובה ולא באמצעות תצהיר בדיעבד, אשר יש בו הרחבת חזית מהותית. נטען כי לא הועלו בכתב ההגנה שכנגד הטענות שהוזכרו בתצהירו של עו"ד פרי. מדובר בטענות חדשות שאין להן כל זכר בכתב ההגנה שכנגד והתובע לא ביקש היתר לתקן את טענותיו והנתבעת לא הסכימה להרחבת חזית. בנוסף, נטען כי לא ברור מדוע נדרשת פרשנותו של עו"ד פרי -המצהיר כי הוא עוסק בתחום המיסוי - לחוק או הבהרתו לצדדים או לבית הדין. הרי אין מדובר בדין זר הדורש מומחיות חיצונית.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי ככל שיוחלט על הותרת תצהיר/חוות דעת של עו"ד פרי , מתבקש בית הדין לאפשר לנתבעת להתייחסות לטענות אלו בתצהיר מטעמה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובשים לב לכך שתצהירו של עו"ד פרי למעשה מהווה חוות דעת מקצועית לביסוס טענותיו של התובע בכתב הגנה שכנגד מטעמו (כפי שששב ופירט אותם גם בבקשתו)– מצאתי כי יש מקום להותירה במסגרת ראיותיו של התובע. יחד עם זאת, ניתנת לנתבעת האפשרות להגיש תגובתה לטענות בחוות הדעת של עו"ד פרי בין באמצעות תצהיר ובין אם בחוות דעת נגדית. זאת תעשה הנתבעת עד לתאריך 10.2.19.

בסיכומם של הדברים , נוכח כל האמור - הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לטענות התובע. על כן, יש להותיר את כל הסעיפים בתצהירו המשלים המתייחסים למסמכים החדשים שגולו במסגרת תצהירה של הנתבעת, לרבות חוות דעתו של עו"ד פרי. ואין מדובר בעדויות הזמה.

באשר ליתר הסעיפים בתצהירו המשלים של התובע, הרי שמדובר בתצהיר מטעמו ביחס לכתב הגנתו לכתב התביעה שכנגד, אשר בית הדין התיר לו להגישו עוד בהחלטה מיום 17.10.18 בדיון במעמד הצדדים, לאחר הגשת תצהירי של הנתבעת ביחס לשתי התביעות. ומשכך,גם אלו יוותר על כנם. קרי: כל תצהירו המשלים של התובע מתקבל לתיק בית הדין.

נוכח הכרעתי זו, יובהר למען הסר ספק כי בקשת התובע מתאריך 14.5.18 להוצאת המסמכים החדשים שגולו במסגרת התצהיר מטעם התובעת - נדחית, משהתיר בית הדין חלף זאת לתובע להתייחס בתצהירו המשלים למסמכים חדשים אלו.

כמו כן, נוכח נימוקי הבקשה, נעתר בית הדין לבקשת התובע מיום 20.6.18 ומורה לנתבעת להגיש תצהיר ערוך כדין כי העבירה וגילתה את כל המסמכים שבכוונתה לעשות בהם שימוש בהליך. כמו כן, תודיע הנתבעת ככל שיש בכוונתה לחקור את ד"ר גפן, שכן בית הדין התיר את הותרת תצהירו/חוות דעתו של ד"ר גפן במסגרת ראיות התובע. הנתבעת תעשה כן עד לתאריך 10.2.19.

סוף דבר – בית הדין נעתר לבקשת התובע מיום 17.7.18 .

הנתבעת תפעל בהתאם לסעיפים 47 ו -51 להחלטה זו.

עניין ההוצאות יילקח בחשבון בתום ההליך ובהתאם לתוצאתו.

לעיון – 11.2. 19.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ט, (03 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יצחק פוגרשיי
נתבע: אינטל אלקטרוניקה בע"מ
שופט :
עורכי דין: