ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ד.ר בנין ופיתוח בע"מ ו נגד מכלוף אילוז. :

לפני כבוד השופטת הבכירה אורית יעקבס

המבקשים/הנתבעים:

א.ד.ר בנין ופיתוח (2010) בע"מ ו - 4 אח'
ע"י ב"כ עוה"ד נועם בר דוד
-
המשיב/התובע:
מכלוף (מיקי) אילוז.
ע"י ב"כ עוה"ד עופר גלאור

החלטה

1. בתאריך 9/12/18, הוא המועד בו הגישו הנתבעים את ראיותיהם הם ביקשו לזמן, כעד מטעמם, גם את רנ"ג אייל יצחק ממשטרת טבריה (שכתובתה דרך הציונות 14,טבריה), מהטעם שלמיטב ידיעתם, הוא שניהל את חקירת התובע, לאחר מעצרו והוא שמתמצא בנסיבות מעצרו וכן בהגבלות שחלו על הנתבעים בעניין זה.
במסגרת בקשתם זו, הוסיפו הנתבעים וציינו כי רנ"ג יצחק איננו בשליטתם וכי אפילו לא עלה בידם ליצור עימו קשר כדבעי, על אף שניסו זאת.

2. ב"כ התובע התנגד לבקשתם זו של הנתבעים וזאת מהטעמים הבאים:
א. חקירת המשטרה שבגינה נעצר התובע עסקה בפרשת קריסת חברת י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ (להלן: "החברה" ), אליה היה קשור בנו של התובע. החקירה המשטרתית הנ"ל עודה פתוחה, ובשל כך, חומר החקירה ופרטיה חסויים ואין לתובע כל ידיעה מה הם כוללים.
ב. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן:" החסד"פ") קובע כי רק לאחר הגשת כתב אישום, קמה לנאשם ולסנגורו זכות לעיין בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום שבידי התובע.
ג. מאחר וכאמור, החקירה עדיין פתוחה וטרם הוחלט האם להגיש כתב אישום נגד התובע, אזי לא קמה לתובע הזכות לעיין בחומר החקירה.
ד. המשמעות של הבקשה של הנתבעים לזמן את העד לעדות, הינה אחת משתיים - או שהעד לא יוכל למסור כל מידע, שכן המדובר בחקירה פתוחה, או לחילופין העד יעיד על דברים ומסמכים שאינם בידיעתו וברשותו של התובע. כך או כך, אין להיעתר לבקשה.
ה. ככל שהעד לא יוכל למסור כל מידע שכן המדובר בחקירה פתוחה-אזי אין כל טעם בהזמנתו לעדות.
לעומת זאת, ככל שהעד יעיד על דברים שאינם בידיעתו של התובע, אזי יהיה בכך משום פגיעה חמורה בזכותו המהותית והדיונית של התובע לנהל את ההליך דנן ב"קלפים גלויים".( ולענין זה ראו פס"ד שניתן ביום 19.12.99, ברעא 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב- חברה לביטוח בע"מ , נה (1) 515 (פורסם בנבו).
ו. לפיכך, ובהינתן כי חומר החקירה הינו חסוי, כאמור, אזי מדובר בעדות מפתיעה, אשר התובע לא יכול להיערך לה ולכן תיפגע זכותו המהותית והדיונית לניהול ההליך דנן ב"קלפים גלויים".
ז. בנוסף, ככל שהעד יעיד על דברים שאינם בידיעתו של התובע, עלולה להיפגע זכותו החוקתית כחשוד שכן במסגרת החקירה הפלילית המנהלת, הוא לא נחשף לאותם חומרים ומידע שהנתבעים מבקשים כי העד יעיד לגביהם בהליך דנן.
ח. אין זה יעלה על הדעת כי הנתבעים בהליך אזרחי ייחשפו לחומר חקירה שעודה פתוחה, וזאת בטרם התובע (הוא החשוד עצמו) נחשף לאותם חומרים. מדובר בפגיעה קשה וחמורה בזכותו החוקתית של החשוד, הוא התובע דנן, לקיום הליך הוגן בעניינו.
ט. יתרה מכך, הנחיות פרקליט המדינה (הנחיה מס' 14.8- בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה) עדכון מיום 30.3.14 (להלן: "ההנחיות") קובעות הליך מינהלי במסגרתו ניתן לבקש לעיין בחומר חקירה עוד בטרם הסתיימה החקירה, כאשר בהקשר זה קובעות ההנחיות כי:"בקשה לעיון במידע מתיק החקירה טרם סיומה, תיעשה באופן חריג ובמקרים ההולמים בלבד. כאשר התיק מצוי במשטרה תתקבל החלטה כזו בידי דרג משטרתי בכיר בלבד...".
י. אין לאפשר לנתבעים לעקוף את ההליך המינהלי שבמסגרתו ניתן לבקש לעיין בחומר חקירה, ובמקומו לזמן לעדות את החוקר, שכן בית הדין אינו מחליף גורם מינהלי שהוסמך לטפל בנושא מסויים.

3. להלן התייחסות ב"כ הנתבעים לתגובת ב"כ התובע:
א. עוד בטרם יובהרו הסיבות הפשוטות לכך שעדותו של רנ"ג יצחק רלוונטית מאין כמותה לבירור האמת בהליך דנן (די בכך), וכי היא אינה מעוררת בשום צורה את החשש המלאכותי שהתובע מציג בהתנגדותו, נפנה לדברים שיצאו מפי התובע עצמו בעניין אותו עד שלזימונו הוא מתנגד.
ב. כך, בס' 8-9 לבקשה שהגיש התובע לבית הדין הנכבד "להשבת קווי טלפון וציוד" (סעדים הנתבעים על ידו גם במסגרת התובענה העיקרית), אשר נתמכה בתצהיר, טען התובע כך:"8. כפי שמפורט בסעיף 31 לכתב התביעה, בתקופת מעצרו של התובע, נטלו הנתבעים את הרכב שהעמידה החברה לרשות התובע- באמתלות שווא שהוצגו בפני בנו הצעיר של התובע, בטענה כי הרכב נחוץ למשטרה, כביכול; 9. לאחר בירור קצר שנעשה ע"י התובע עם חוקר המשטרה, הטענה שהוצגה בפני בנו של התובע התבררה כטענה שקרית..." .
ג. בהזדמנות אחרת, במהלך דיון שנערך ביום 7.5.18, חזר התובע שוב על טענתו והבהיר מיהו אותו חוקר משטרה שהיה מעורב, כאמור, בפרשה (ע' 18 שורות 2-3):"התובע: אני הייתי במשטרה, הייתי אצל אותו אייל, הוא אמר לי שהוא לא נתן שום הנחיה לתת את הרכב".
ד. הנה כי כן במקום שהתובע יזדרז לזמן את רנ"ג יצחק ביוזמתו הוא, משום שכמה מבין סעדי תביעתו מתבססים על אימרה שלטענתו נמסרה לו מפי חוקר המשטרה, הוא מתנגד לזימונו. מדוע? ממה חושש התובע? האם אפילו אותן הוראות שמסר או לא מסר רנ"ג יצחק לנתבעים ביחס להשבת הרכב הם "חומר חקירה חסוי"?
ה. המדובר רק בדוגמא אחת. הדיכוטומיה שהתובע מנסה להציג, כאילו יתכן רק אחד מהשניים- או שרנ"ג יצחק ייאלץ למסור "פרטי חקירה חסויים", או שעדותו לא תתרום מאומה לבירור המחלוקת, רחוקה מלשכנע. התובע היה הראשון להוכיח זאת, כשלא מצא כל קושי להיתלות באימרה אחת, מני רבות, שלטענתו נמסרה לו מהחוקר.
בכל חקירה תלויה, באשר היא, ישנו מרחב רב של עובדות "יבשות" שניתן להעיד לגביהן מבלי לפגוע כלל בהליך הפלילי המתנהל או בזכויות הנאשם, וכך גם במקרה דנן. בתור התחלה, כל מידע או אמירה שרנ"ג יצחק כבר מסר בעבר לנתבעים או לתובע, בהגדרה, אינו יכול להיות "פריט חקירה חסוי". נכונים הדברים גם ביחס לכל מידע אחר שמצוי כבר בידיעתו של התובע, משלל סיבות, וממילא אינו יכול להפתיעו.
ו. התנגדותו של התובע לזימונו של העד רנ"ג יצחק נובעת מתוך רצון למנוע את גילוי האמת ורצון לחסום את הנתבעים מהבאת ראיות, ומדברת בעד עצמה.
ז. עדותו של רנ"ג יצחק רלוונטית ביותר להליך, ועשויה לתרום למספר נקודות המהוות חלק מהגנתם של הנתבעים. על פי דין, די בכך כדי להצדיק את זימונו של העד.
ח. כך למשל, עוד בכתב הגנתם הבהירו הנתבעים כי רנ"ג יצחק אסר עליהם ליצור קשר עם התובע (ראה למשל ס' 19 לכתב ההגנה וכן בהמשך סעיף 98.1 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע 3). הנתק מן התובע משליך מהותית על טענות שהוא מעלה, ביחס לפעולות שעשו או לא עשו הנתבעים לאחר מעצרו. רנ"ג יצחק גם היה זה שחקר חלק מהנתבעים עצמם, עמד עימם בקשר, מסר בידיהם מידע שהיה בידיו, וכן קיבל מהם בתורו מידע ושיתוף פעולה מלא. לפיכך, ביכולתו לאמת חלקים שונים בתהליך חשיפת החשד למעילה ע"י התובע, אותו פרשו הנתבעים בפרשת הגנתם, כמו את עצם הסיכון שהתובע יצר מעל ראשם ושמם הטוב של מעסיקיו. והלא גם להעמדת המעסיקים בסיכון פלילי- השלכות לסעדים בנתבעים בבית הדין לעבודה.
ט. בנוסף יכול רנ"ג יצחק לאמת מספר נקודות מהותיות נוספות (הידועות כבר לתובע היטב), מעבר לאותו איסור ליצור קשר עם התובע (שהינו רלוונטי להליך זה) בעניין טענות הנתבעים למעילה עצמה, כמו למשל, מספר כרטיסי האשראי ע"ש הנתבעת 1 שנמצאו על גופו בעת מעצרו, וכדומה. יש להבין כי רנ"ג יצחק הוא- הוא האיש ממנו למדו הנתבעים על מעשה המעילה, והנ"ל מכיר גם את העימות שנערך (במשטרה) בין התובע והנתבע 3.
י. לעדותו, הבלתי אמצעית, של רנ"ג יצחק על תהליכים אלה, השלכה למשל על טענות התובע לפיהן כספים רבים שולשלו לכיסו "בידיעתו ובהסכמתו של רמזי".
יא. חמור מאוד שהתובע, כמי שפתח הליך אזרחי ביוזמתו, במטרה מוצהרת להוציא כספים ממשפחה שלמה ואח', מבקש למנוע מהם את זכותם הבסיסית להתגונן ולבסס טענות עובדתיות שזכותם להעלות, וזאת באמתלות שווא, באקסיומות, ובסיסמאות. טענות ההגנה של הנתבעים אינן מבוססות על חומר חקירה חסוי, או על מידע שהתובע לא מכיר, והנתבעים סמוכים ובטוחים כי העד המנוסה יידע היטב (ואף יעדיף, יותר מכולם) להימנע מחשיפת חומרי חקירה שעודם חסויים.
יב. לא בכדי, אותו רנ"ג יצחק כבר העיד לפחות פעמיים בהליכי הארכת המעצר של התובע. עיון בפרוטוקולי החקירות מוכיח כי עוד מתחילת הדרך הבחין העד על נקלה בין פרטים שהוא מנוע מלמסור בשל היותם חסויים, ובין פרטים נקודתיים או כלליים שמסירתם אפשרית. ויודגש- המטרה אינה לקבל מהעד מידע שהינו חסוי.
יג. כידוע, הפרמטר האחד והיחיד לבחינת הבאתו של עד היא שאלת הרלוונטיות של דבריו לבירור האמת ( סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1979).
יד. מטעמים ברורים מאליהם, פירשה הפסיקה את דרישת הרלוונטיות הנ"ל בהרחבה יתירה, וקבעה שאין להעמיק יתר על המידה בבחינתה, כאשר מאז ומתמיד העדיפו בתי המשפט לשמוע עד אחד "יותר מדי", אך לא עד אחד "פחות מידי" [ראו לדוגמא רע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאצר ס' 5-6 לפסה"ד (22.11.07)].
טו. ולענין רוח הדברים ששתי הדין לעבודה, יפים הדברים שנקבעו, לדוגמא, בע"ב (נצ') 1747/02 נאיל דראושה נ' נציב שירות המדינה (פורסם בנבו, ניתן ביום 30.09.2002):"הכלל הוא שיש לאפשר לבעלי הדין להזמין עדים מטעמם, כרצונם, ואילו המניעה מלהזמין עדים אמורה להיות היוצא מן הכלל. על כן, כאשר מתעורר הצורך להחליט בבקשה להזמנת עד, הכלל הוא שיש להזמין את העד. דחיית בקשה להזמנת עד אמורה להיעשות רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות למנוע מהמבקש להזמין את העד המבוקש. נסיבות כאלה עשויות להיות אם ברור שעדותו של העד איננה רלוונטית לתובענה, אם מתברר כי התועלת הצפויה מעדותו של העד איננה רלוונטית לתובענה, אם מתברר כי עצם הבקשה להזמין את העד היא קנטרנית ונעשית רק מתוך רצון להכביד על ניהול התובענה, או אם מתבררות נסיבות דומות היכולות להצדיק את דחיית הבקשה ."
טז. לנוכח כל האמור לעיל, יש להתיר את זימונו של העד אייל יצחק ולהורות למזכירות בית הדין להנפיק לו זימון מתאים וכן יש לחייב את התובע בהוצאות בקשה זו.

4. רקע והשתלשלות העניינים

א. בבסיס הבקשה עומדת תביעת התובע, לקבלת סכום של מעל מיליון ₪, מהנתבעים, בגין זכויות המגיעות לו, לטענתו, בקשר לתקופת עבודתו מאז שנת 2011 ועד ל"פיטוריו המבישים ביום 22/4/17".
ב. הנתבעים הגישו כתב הגנה ארוך, במסגרתו העלו גם טענות קיזוז וכן כתבו בפרק "סוף דבר":
"161. תביעתו של מיקי אילוז נגד החברה - מוטב היה שלא באה לעולם משבאה.
162. מיקי אילוז הודה כי לווה סך של כמיליון וחצי ₪ מאת החברה - סכום גבוה אפילו מגובה התביעה שהגיש נגד החברה.
163. כך או כך, מדובר בעובד שגנב ממעסיקו, שניסה להסוות גניבות אלו, המסובך בפלילים עד צוואר ושאינו יודע לשים גבול לדרישות עזות המצב היוצאות מפיו. לכתב הגנה זה צורפו רק חלק מכלל מעשי הגניבה שביצע אילוז - מעשים שיתבררו במסגרת התובענה שתוגש נגדו ונגד האחרים, כאמור.
164. בית הדין הנכבד מתבקש אפוא לדחות את התביעה, לחייב את מר אילוז בשכ"ט עו"ד והוצאות..."
ג. בתיק התקיימו שני דיונים, לפני כבוד הרשמת (כתוארה אז) רויטל טרנר, האחד ביום 7/12/17 (בקשר לצו עיקול שהוטל לבקשת התובע) והשני ביום 7/5/18 אשר בסופו ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.
ד. בחודש 8/18 הוגשו תצהירי התובע ובתאריך 9/12/18 הוגשו תצהירי הנתבעים ובסמוך לכך הועבר התיק לטיפולי וקבעתי כי ראיות התובע יישמעו ביום 7/7/19 וראיות הנתבעים ביום 14/7/19.

5. דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, בקשר לזימנו של רנ"ג אייל יצחק והואיל וגם מתגובת הנתבעים עולה, באופן חד וברור, כי מטרתם אינה לקבל מהעד מידע שהינו חסוי (דבר שאכן לא ניתן לעשות) וכי כלל אין בכוונתם לחקור אותו בעניינים שהם בבחינת חומר חסוי, החלטתי, בשים לב לשאר טענות הנתבעים וחרף התנגדות התובע, כי יש להתיר את זימונו של עד זה, כעד מטעם הנתבעים, שכן מדובר בעד רלוונטי שיוכל לסייע לביה"ד לרדת לחקר האמת ולכן והואיל וכבר הוגשה התחייבות לשאת בהוצאותיו של עד זה הריני מורה למזכירות להנפיק לו הזמנה מתאימה - לתאריך 14/7/19.
6. הוצאות משפט
למרות שנעתרתי לבקשת הנתבעים לזמן את רנ"ג אייל יצחק, כעד מטעמם, החלטתי, חרף בקשתם, שלא לחייב, בשלב זה, את התובע בהוצאות בקשה זו, כאשר ענין זה יילקח בחשבון במסגרת רכיב הוצאות המשפט שייפסק בסיום ההליך וזאת ככל שהנתבעים יבקשו, במסגרת סיכומיהם, כי כך ייעשה.

ניתנה היום, א' בשבט תשע"ט , 07 ינואר 2019 , בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה


מעורבים
תובע: א.ד.ר בנין ופיתוח בע"מ ו
נתבע: מכלוף אילוז.
שופט :
עורכי דין: