ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מי אביבים 2010 בע"מ נגד אסף וגדני :

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

התובעת:
מי אביבים 2010 בע"מ
באמצעות ב"כ עו"ד דוד ששון

נגד

הנתבעים:
1. אסף וגדני (גורן)
בעצמו

2. א. גלרי סחר והשקעות בע"מ

החלטה

בקשת נתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו, לטענתו – לאחר שעורך דינו חדל מלפעול בהליך, כתבי טענותיו של הנתבע נמחקו, ניתן פסק דין נגדו, והכל בלא שבא כוחו עדכנו.

1. בתמצית: התובעת הגישה בשנת 2015 תביעה בקשר עם חיובי צריכת מים לנכס מקרקעין שבבעלות הנתבע, 31,913 ש"ח סכומם, ביחס לתקופה 2010 -2014. לטענת התובעת, הנתבע הודיע אמנם על השכרת הנכס לנתבעת, היא שהייתה רשומה כמחזיקה, אך משלא שילמה, ונוכח קרבה משפחתית בין בעלי המניות של הנתבעת לבין הנתבע, רואה התובעת גם בנתבע אחראי לתשלום וכמי שביקש להרחיק עצמו מן התשלום, בדרך של שימוש בנתבעת .

2. הנתבע, שיוצג אותה עת בידי עו"ד יצחק מירילאשוילי , הגיש באמצעות בא כוחו בקשה לסילוק התביעה על הסף: הקרבה המשפחתית אינה מקימה לו חבות, ההשכרה – אותנטית. היא הסתיימה בשנת 2012 והנכס חזר לחזקתו, אך החובות יסודם בשנים 2010 ו-2011, חובות מאוחרים יותר הם בגין ריבית פיגורים בלבד, טען. השיבה התובעת: אין מקום למחיקה על הסף, יש שאלות רבות המ צריכות בירור וליבון עובדתי, סברתה.

3. בדיון ביום 16.6.2015, שהתקיים לפני כבוד סגנית הנשיא השופטת לוי-מיכאלי, היא הציעה לתובעת בשים לב לאמור בכתב תביעתה שלה לבחון לשקול אם אין מקום שהתובעת תוותר כליל על המשך ההליך נגד הנתבע. הודיעה התובעת לאחר בחינת העניין: תמשיך. ההליך נמשך, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ודיון מקדמי התקיים ביום 13.9.2016. לאחריו היו הצדדים אמורים להגיש הודעות שונות. משלב זה לא נשמע עוד קולו של הנתבע, באמצעות בא כוחו, חרף החלטות בית המשפט. התריע לבסוף בית המשפט ביום 8.12.2016: המשך המחדל יכול שיוביל למחיקת כתבי טענות הנתבע. ההתרעה לא סייעה: ב"כ הנתבע לא שיתף פעולה. ביום 19.1.2017 נמחקו כתבי הטענות, והנתבע חויב בהוצאות התובעת. פסיקתה נחתמה לבקשת התובעת, נגד הנתבעים שניהם (כאשר הנתבעת לא הייתה פעילה בהליך מלכתחילה), ביום 11.5.2017.

4. חלפו שנה וחודש. ביום 17.6.2018 הגיש הנתבע – בעצמו – צמד בקשות. האחת, בקשה לביטול הייצוג, בנימוק שהתברר לו שבא כוחו חדל למעשה מלקיים את חובתו לייצגו בהליך. השניה, היא על הפרק בהחלטתי, לביטול פסק הדין. כמבואר בבקשה, הנתבע ידע שהצדדים אמורים להידבר בעקבות הדיון מיום 13.9.2016, עורך דינו עדכן אותו שההידברות לא הועילה ולכן ההליך יימשך, ומכאן לא שמע עוד הנתבע על ההליך. גם כאשר הנתבע פנה לבא כוחו במהלך התקופה האמורה לא זכה לקבל עדכונים זולת כך שטרם נקבע מועד לדיון. רק כאשר הגיע הנתבע לבית המשפט בעניין אחר ביום 16.5.2018 וביקש לברר במזכירות היכן עומדים הדברים גילה להפתעתו שניתן נגדו פסק דין כשנה קודם לכן. ניסיונות נוספים של הנתבע להניע את בא כוחו לפעול לביטול פסק הדין בעקבות הגילוי לא צלחו. מכאן שהגיש בעצמו את בקשתו לביטול פסק הדין בעצמו , הנתמכת בתצהירו.

5. הגיבה התובעת (באיחור, וללא הגשת בקשה לארכה להגשת התגובה) : ב"כ הנתבע דאז צפה בפסיקתה. יש לראותה ככזו שהומצאה אפוא ביום נתינתה, בא כוחו של הנתבע כמותו, והמועד להגשת בקשת הביטול חלף זה מכבר. ממילא, אפילו הגיש הנתבע בקשה נפרדת לארכה לא היה מקום להיעתר לה, שכן התרשלות בא כוחו של בעל דין אינה טעם מיוחד המצדיק ארכה. ואף לגוף בקשת הביטול סבורה התובעת שאין להיעתר, וזאת מטעמים דומים: שלוחו של אדם כמותו, התרשלות עורך דין ככלל אינה עילה לביטול פסק דין, והנתבע יכול להתדיין מול בא כוחו אם הוא חפץ. עוד מוסיפה התובעת כי לשיטתה הודה הנתבע בלפחות מקצת החוב, ולגביו ודאי שאין לאפשר לו להתגונן.

6. השיב הנתבע, עדיין בעצמו: הוא לא הודה בכל חוב. מועד הגשת הבקשה הוא תולדה של היעדר העדכון מבא כוחו. המדובר בפגם שלדעתו מצדיק אפילו ביטול מחובת הצדק. לחלופין, מחמת שיקול דעתו של בית המשפט, שכן לא זלזל, ולגוף הדברים אינו חייב.

7. הבקשה הועברה לטיפולי. זימנתי את הצדדים לתזכורת בניסיון להביא לייתור המחלוקת כולה, אך הניסיון לא הבשיל עד הנה כדי הבנות. מכאן שנדרשת הכרעה.

8. צודקת כמובן התובעת: עורך דין המשמש כבא כוחו של בעל דין הוא שלוחו, ידיעתו מוחזקת כידיעת לקוחו, ומחדליו ייזקפו לחובת שולחו, מבלי לגרוע מזכותו של הלקוח לתבוע את בא כוחו בגין כל נזק שנגרם (ויודגש כי איני מחווה כל דעה באשר לזכויות הנתבע כאן מול בא כוחו לשעבר, שקולו לא נשמע, ופשר התעלמותו מן ההליך המשפטי לא התחוורה). אולם אין משמעות האמור שלעולם לא תבוטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד בשל מחדלו של עורך דין . במקרים חריגים, ובנסיבות מתאימות, ניתן לבטל, כפוף להוצאות מתאימות, וכך ייעשה כאן.

9. הערה טכנית מקדימה: מובן שהיה צורך בבקשת ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד. כיוון שהנתבע מוחזק כמי שקיבל את פסק הדין, גם אם רק בא כוחו קיבלו, אזי יש לראות בבקשת הביטול ככזו שבאה באיחור בן כשנה מן המועד הקבוע בתקנה 201 לתקנות. אולם כיוון שבמקרה דנן טעמי הארכה וטעמי הביטול (בכל הנוגע לעילת המחדל) זהים, כפי שביאר כבר הנתבע הבלתי מיוצג, לא ראיתי להטריח את כל הצדדים בהגשה של בקשה מתוקנת, תשובה ותגובה, על מנת להעלות באופן פורמלי אותן טענות ממש שכבר העלו , תוך הכברת הוצאות והשחתת זמן בעלי הדין ובית המשפט גם יחד. בכל מקרה, נכונות התובעת להעלות בתשובתה טענה שלפיה אין להאזין לעמדת הנתבע ככל שלא הגיש בקשה לארכה היא מוקשית מאד, שעה שהתובעת עצמה – שזכתה כבר לביקורת מבית המשפט על תקלות דיוניות שבהן לקתה – גם לא הגישה את התשובה עצמה במועד אלא באיחור, וזאת ללא כל בקשה לארכה מצדה שלה.

10. בבוחננו את שאלת ההצדקה לדיון בבקשה בעיתוי מאוחר זה, ממילא עלינו "לפזול" לעבר הבקשה עצמה וסיכוייה (עיינו: רע"א 4131/17 יהלומי מור ברדרס בע"מ נ' מור (15.8. 2017)), ובענייננו – הבקשה לביטול פסק דין . הן ביחס לבקשת הארכה, הן ביחס לבקשה לביטול פסק דין (שיכולה להתקבל כמובן מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט בלבד, לא מחובת הצדק, שהרי פסק הדין נחשב ככזה שהומצא והפגם אינו אצל בית המשפט), לב העניין הוא מחדלו המתואר של עורך הדין. מן הנתונים שלפניי עולה כי אין מדובר בזלזול מצדו של הנתבע, אלא מה שנחזה לכאורה כנטישת ההליך בידי בא כוחו דאז. אמנם, ייצוג שאינו מיטבי, ואפילו תקלות במישור היחסים שבין עורכי הדין ולקוחותיהם , אינם אמורים להיות מעניינם של בעלי דין אחרים או של בית המשפט, כנזכר בפסיקה שהביאה התובעת. מובן גם ששיקולים של סופיות הדיון, והתארכות משך הזמן מאז ניתן פסק הדין, יכולים תדיר להטות את הכף לעבר דחיית הבקשה והפניית הלקוח להתדיינות מול בא כוחו. אולם לא לעולם. בנסיבות חריגות ומתאימות, ניתן לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט (ראו ע"א 32/83 ויולט נ' קפח, פ"ד לז(3) 431 (1983)), כשם שניתן ליתן ארכה (בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702 (2000)), גם במצבים דומים לענייננו. קונקרטית, לעניין דחיות מועד נאמר כבר: "טעות של של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין ארכה, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי 889 (מה' שביעית, ש' לוין עורך)).

11. היישום לענייננו: המחדל מצד הנתבע משמעותי. אך בעל הדין אישית לא חטא בדבר זולת בבחירת מייצגו המקצועי (ושוב הדברים נאמרים מבלי לחרוץ דעה כלשהי ביחס לבא כוחו, שאינו בעל דין וקולו לא נשמע). מניעת היכולת להתגונן מפני התביעה היא תוצאה אפשרית, אך אינה מתחייבת, ובנסיבות מהווה עיצום חריף יתר על המידה. בפרט, כאשר התובעת עומדת על חשיבות קיומן של החלטות שיפוטיות, יש לשקלל תקלות דיוניות של התובעת עצמה לאורך חיי התיק, המעימות מעוצמת טענותיה.

12. ככל שהדברים נוגעים לביטול פסק דין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט, הרי שלא רק שאלת טיבו של המחדל על הפרק כמובן, אלא בעיקר – סיכויי הצלחתו של בעל הדין. בעניין זה אין התובעת מעלה טענות אל מול פני הבקשה. היא עצמה, יוזכר, ראתה להגיב לבקשה לסילוק על הסף ולבאר כי יש "שאלות רבות המצריכות בירור וליבון עובדתי". ראוי ללבן אפוא, טרם ייקבע שמי שכלל לא היה רשום כמחזיק הוא האחראי לצריכת המים במקום. לכך יש להוסיף כמובן את הערתה של כבוד השופטת לוי-מיכאלי בדיון מיום 16.6.2015, כי תיטיב התובעת לבחון אם כלל יש מקום להמשיך בהליך נגד הנתבע, הערה שניתן לחזור עליה גם כיום, בזהירות הנדרשת ומבלי שתהא בכך חריצת דעה. עוד יוער כי הנתבע לא הודה גם לא במקצת החוב, זה שאינו חלק הארי של התביעה, שהיא ריבית הפיגורים שנצטברה. אם הנתבעת חייבת, הבהיר, הרי שזה חובה (כ-9,000 ₪ שיטתו), אך לסברתו הוא עצמו אינו חייב בדבר: שהרי לא החזיק, וכל אימת שהחזיק הוא עצמו אף הקפיד לשלם. מכאן שסיכויי הצלחתו נראים גבוהים כל צרכם, והדברים נאמרים בזהירות הנדרשת.

13. משמעות האמור היא שבנסיבות החריגות ובדוחק רב, אף שהבקשה הוגשה כשנה לאחר שחלף המועד האחרון להגשת בקשת ביטול פסק הדין, יש להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין, מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. מובן עם זאת שהביטול בנסיבות כאלה אינו יכול להיעשות ללא עלות, ובידי בית המשפט להתנות את הביטול בתנאים מתאימים. כאן, התובעת, המחזיקה בידה פסק דין משך למעלה משנה בלא שנשמעה כל טרוניה מצדו של הנתבע, נאלצת לשוב עתה להתדיינות המשפטית. התקלה קשורה בייצוגו של הנתבע, לא בתובעת. מכאן שיש להתנות את ביטולו של פסק הדין (על ההוצאות שבו) בתשלום הוצאות שישקפו את עומק המחדל מצדו של הנתבע, גם אם לא שלו אישית, ואת הנזק הכרוך בכך לתובעת. בנוסף, הושחת גם זמנו של בית המשפט, שאינו אלא זמנם של מתדיינים אחרים הממתינים לתורם. עיסוק שיפוטי בתקלות דיוניות, והצורך בהשבת ההליך על כנו וניהולו המואץ (והרי המדובר בהליך שנוכח מועד פתיחתו יש להביאו לכלל סיום בהקדם), כל אלה גוזלים משאבים יקרים. אלו יחייבו הוצאות לטובת אוצר המדינה.

14. פסק הדין יבוטל אפוא, אך זאת כפוף לכך שהנתבע יישא בתשלום הוצאות התובעת בסך של 5,000 ₪ , ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 3,000 ש"ח. הסכום ישולם עד יום 13.1.2019, תוך מסירת הודעה לתיק כי הדבר נעשה, שאם לא כן ייוותר פסק הדין נגד הנתבע על כנו (שאז לא יחוב הנתבע בהוצאות האמורות, למען הסר ספק) . פסק הדין נגד הנתבעת 2 כמובן בעינו בכל מקרה. אין צו להוצאות נוספות בקשר עם הבקשה. הוראות נוספות תינתנה לאחר הודעת הנתבע על תשלום ההוצאות. מובן עוד שאיני חורץ דעה באשר לזכותו של הנתבע להפרע מבא כוחו לשעבר בקשר עם ההוצאות שהן תולדה של מחדליו המתוארים של אותו עורך דין, שעה שהלה לא היה צד להליך שלפניי וטענותיו לא נשמעו.

תז"פ ליום 15.1.2019.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מי אביבים 2010 בע"מ
נתבע: אסף וגדני
שופט :
עורכי דין: