ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד אלון רפאל דהן :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אליהו אושיקו

נגד

נתבעים

  1. אלון רפאל דהן
  2. הקבינט ניהול ויזמות בע"מ
  3. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד טל בר משה

פסק דין

1. לפניי תביעת תחלוף, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 05.05.2016, בין כלי רכב, מ"ר 75-061-54 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת מפני נזקי רכוש (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 72-800-51 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעים, אשר בעוד רכב התובעת נוסע כדין בכביש חד סטרי בעל נתיב נסיעה אחד, יצא לפתע רכב הנתבעים בנסיעה אחורנית התפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בחלקו הקדמי הימיני של רכב התובעת. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב והתובעת נשאה בעלות תיקון הנזקים לרבות הוצאות נלוות לכך, ועתה תובעת את הפסדיה מהאחראים לקרות התאונה ומבטחת רכב הנתבעים.

מנגד, טוענים הנתבעים, כי האחריות לקרות התאונה חלה נהג רכב התובעת אשר פגע ברכב הנתבעים בעוד האחרון נסע בנתיב נסיעתו כדין, בשל אי שמירת מרווח ממנו. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק את הקשר הסיבתי בינו לבין התאונה ואת היקף הנזק הנטען.

3. למעשה, הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין הנזק.

4. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופס ההודעה על התאונה מטעם התובעת (ת/1), תמונות נזק של רכב התובעת (ת/2), סיכום דוח חקירה בדבר קרות התאונה מטעם הנתבעת 3 (נ/1), תמונות מזירת התאונה (נ/2).

כמו כן, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ונחקרו בחקירה נגדית.

בתום חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 75% ונהג רכב התובעת יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 25%, מהנימוקים המובאים להלן:

5.1. אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת בכל הקשור לנסיבות התאונה. עדותו של נהג רכב התובעת בעניין זה הייתה קוהרנטית, עקבית והותירה בי רושם של מהימנות, זאת על פני עדותו של נהג רכב הנתבעים, שהייתה בלתי עקבית, מתפתחת ומתחמקת.

5.2. יש לציין כי בכתב ההגנה נטען כי התאונה נגרמה בעטיה של אי שמירת מרחק על ידי נהג רכב התובעת, כך שרכב התובעת פגע ברכב הנתבעים מאחור בזמן שהיה בנסיעה. בעוד שמעיון מחומר הראיות, לרבות עדותו של נהג רכב הנתבעים עולה כי נסיבות התאונה היו שונות ממה שתואר בכתב ההגנה. נהג רכב הנתבעים מתאר כי רכב התובעת פגע בוו הגרירה של רכב הנתבעים בעוד האחרון עומד במקום חנייתו, מבלי שהייתה כל תנועה ברכב הנתבעים וכאשר נהג רכב הנתבעים היה מחוץ לרכב הנתבעים (עמ' 6, שורות 3-1 לפרוטוקול). ברור הוא כי שני תיאורים אלו של הנתבעים, בנוגע לאופן קרות התאונה, לא יכולים להתיישב זה עם זה.

5.3. למעשה, אין לנתבעים גרסה אחת סדורה ועקבית. משכך, אני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעת לקרות התאונה.

5.4. יתירה מזאת, איני מקבל את ניסיונו של נהג רכב הנתבעים להראות כי במגע שבין הרכבים בתאונה לא נגרם לרכב הנתבעים כל נזק (עמ' 6, שורות 14-13 לפרוטוקול), זאת במטרה להראות, כביכול, כי אם התאונה הייתה נגרמת בעטיה של נסיעה אחורנית של רכב הנתבעים, אזי חלקו האחורי של רכב הנתבעים אף הוא היה ניזוק ולא רק וו הגרירה. אלא, שמעיון בתמונות רכב הנתבעים בזירת התאונה (נ/2) איני מוצא עוגן להיעדר הנזק לחלקו האחורי של רכב הנתבעים. מעיון בתמונת רכב הנתבעים בזירת התאונה (נ/2) ישנו ספק גדול באשר להיעדר נזק לפינה הימינית האחורית לרבות קצה הימיני של הדלת הימינית האחורית, שנראה כי ישנה שם מעיכה.

5.5. נהג רכב הנתבעים הפר את הוראת תקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה" ) הקובעת:

"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –
(1) סיכון או פגיעה;
(2) הטרדה או הפרעה."

מהוראה זו יוצא כי על המסיע את רכבו לאחור ישנה חובת זהירות מוגברת מאחר שאין זו דרך נסיעה רגילה, להבדיל מנסיעה ישרה.

5.6. לפיכך, עלה בידי התובעת להוכיח מעל למאזן ההסתברויות כי רכב הנתבעים נסע אחורנית על מנת לצאת מהחניה מבלי שנהג רכב הנתבעים בדק אם הכביש פנוי, כאשר ברור הוא כי זכות הקדימה בנסיעה בכביש היא לרכב הנוסע כבר בכביש, להבדיל מרכב המבקש לצאת מחניה ולהשתלב בו.

5.7. משכך, עיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהג רכב הנתבעים.

5.8. עם זאת, איני פוטר את נהג רכב התובעת מהאחריות לקרות התאונה. סבורני כי נהג רכב התובעת לא היה ער למתחרש מולו בעת נסיעתו, לא בכדי לא הבחין ברכב הנתבעים נוסע לאחור ואף לא הבחין באורות הנסיעה לאחור ברכב הנתבעים דולקים (עמ' 4, שורות 10-7 לפרוטוקול). לא מן הנמנע כי דעתו הייתה מוסחת על ידי שיחת הטלפון, ובכך לא פעל למניעת התאונה. משכך, נושא נהג רכב התובעת באחריות חלקית לקרות התאונה.

5.9. באשר למחלוקת בעניין הנזק והקשר הסיבתי שבינו לבין התאונה, אני סבור כי מקום שהרכבים צולמו בזירת התאונה (נ/2) ומצילומים אלו ניתן לראות נזק ברור לרכב התובעת אשר מאוחר יותר גם נמצא בחוות דעתו של שמאי רכב מטעם התובעת (ת/2), הרי שדי בכך כדי להוכיח את עצם גרימת הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו לבין התאונה.

5.10. באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, אומר שמאחר שהנזק הנטען נתמך בחוות דעת שמאית ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק ואף לא הודיע על רצונו לחקור את השמאי מטעם התובעת על חוות דעתו, לפי תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

אשר על כן, התביעה מתקבלת חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 39,731 ₪, שהינו 75% מסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

6.2. הוצאות משפט (ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד) בסך של 6,500 ₪.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 3 תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מגדל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אלון רפאל דהן
שופט :
עורכי דין: