ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נגד 1 מדינת ישראל :

11 נובמבר 2018
לפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ

המבקשים:
1. ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות
2. אלחנן הרצוג

ע"י ב"כ עוה"ד: סיגל פעיל, יפעת תבור, טל איסק ואח'

-
המשיבים:
1 מדינת ישראל - משרד החינוך התרבות והספורט
ע"י ב"כ מפרקליטות ת"א (אזרחי), עו"ד יפעת לביא ואח'

2. עיריית ראשון לציון
ע"י ב"כ עו"ד אוראל נדב ואח'

החלטה

1. לפנינו בקשה לצו מניעה זמני המורה למשיבים לפעול על פי הוראות חוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הפיקוח") והמורה למדינה לקיים היוועצות בארגון המורים בטרם יוחלט על חסימתו של מורה הוראה, התליית אישור הוראה ו/או ביטולו.
כמו כן צו המורה לביטול "הנחיות לעניין עובדי הוראה המועמדים להעסקה על ידי בעלויות מוסדות חינוך" (להלן: "ההנחיות").
אשר למשיבה 1, צו המורה שלא לפעול לסימון ו/או חסימת עובדי הוראה בשיבוץ לעבודה בבתי ספר ללא התראה, ללא הליך מסודר בהתאם לדין לרבות שימוע, צו המורה להסיר את חסימת השיבוץ הפסולה כנגד מר אלחנן הרצוג (להלן: "המבקש").
אשר למשיבה 2, צו המורה לשיבוץ לאלתר של המבקש בשנת הלימודים תשע"ט בבית ספר תיכון המעיין בראשון לציון או לחלופין בבית ספר תיכון אחר, באותו היקף משרה.

2. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת והצריכות לענין –
א. המבקש, עובד הוראה , בן 64, בעל ותק בהוראה במקצוע המתמטיקה של כ- 16 שנה.
המבקש הועסק במהלך עבודתו במספר בתי ספר.
לענייננו רלבנטית העסקתו בשנים 2009-2010 בראש העין וב- 6 השנים האחרונות בבית ספר גלילי בכפר סבא (2012-2018).
אין מחלוקת לגבי כישוריו המקצועיים הטובים של המבקש.
ב. המבקש 2, ארגון המורים בבתי הספר על יסודיים ובמכללות (להלן: "ארגון המורים") הוא ארגון העובדים היציג של מורי בתי הספר העל יסודיים ובמכללות בישראל.
ג. המשיבה 1 מדינת ישראל - משרד החינוך, פועלת כרגולטור מכח חוק הפיקוח על בתי ספר. מכח תפקידו עוסק משרד החינוך במתן רישיונות לבתי ספר שאינם רשמיים וכפועל יוצא גם במתן אישורי העסקה לעובדי הוראה במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים (להלן: " המדינה" או "משרד החינוך").
ד. המשיבה 2, עיריית ראשון לציון (להלן: " עיריית ראשון לציון"), היתה אמורה להעסיק את המבקש כמורה למתמטיקה בתיכון המעיין בראשון לציון בשנת הלימודים תשע"ט.
המבקש התקבל לעבודה בבית הספר המעיין על ידי מנהלת בית הספר לאחר שהצליח בשיעור ניסיון.
העסקתו של המבקש לא התחילה בפועל לאור מידע שהגיע למנהלת בית הספר, לפי ו ישנה התראה או חסימה על רשומת המבקש במשרד החינוך.
ה. מלכתחילה הוגשה הבקשה גם נגד מרכז השלטון המקומי, אשר נמחק בהסכמה.
ו. בחודש פברואר 2018 התקיים בירור בעיריית כפר סבא בנוכחות המבקש בו השתתפו מר יהורם לוי, סגן מנהלת אגף החינוך ומנהל המחלקה בעיריית כפר סבא; גב' סימה בנימין, סגנית מנהלת החינוך העל יסודי בעיריית כפר סבא ; גב' פנינה שומרון, מפק חת בית הספר גלילי וגב' מטלון, מנהלת בית ספר גלילי (להלן: "המנהלת").
הבירור התקיים אודות תלונות על התנהגות שאינה הולמת מורה ביחסיו עם התלמידות.
אין מחלוקת כי המבקש זומן לשיחה בעל פה מהיום למחר, אין מחלוקת כי תוכן הפגישה לא נמסר לו מראש.
למבקש טענות נוספות באשר לחשיפה מלאה של התלונות ולתגובתו על התלונות.
אין מחלוקת כי בסיום הפגישה לא התקבלה החלטה אופרטיבית בכתב וכי המבקש הוזהר כי אם התלונות תחזורנה על עצמן, אזי יינקטו נגדו הליכים.
ז. ביום 15.4.18 הגיש המבקש מכתב התפטרות לעיריית כפר סבא.
במכתבו מודיע המבקש כי יסיים את עבודתו בתיכון גלילי בתאריך 31.8.18.
ח. בחודש אפריל 2018 התקבל המבקש לעבוד כמורה למתמטיקה בתיכון מטרו ו וסט ברעננה.
הצדדים חלוקים האם קיבל המבקש אישור העסקה ממשרד החינוך בחודש אפריל 2018 אותו הציג למנהל בית הספר מטרו ווסט , אם לאו.
ט. ביום 12.6.18 התקשר מנהל בית הספר מטרו ווסט למבקש והודיע לו כי קיימת "הנחיה מלמעלה" שלא להעסיק אותו.
הצדדים חלוקים באשר לתוכן ההנחיה, אך אין מחלוקת כי המבקש לא ערך בירור במשרד החינוך בקשר לכך.
י. עם קבלת ההודעה, פנה המבקש למנהלת בית הספר גלילי וביקש ממנה לקלוט אותו חזרה לבית הספר חרף התפטרותו, אך נענה כי בית הספר כבר קלט מורים חדשים ולא יכול לחזור בו מקליטתם.
יא. במהלך חודש יוני 2018 התקבל המבקש לעבודה כמורה למתמטיקה בבית ספר המעיין בראשון לציון.
ביום 28.8.18 התקיים יום היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים לכל צוות מורי בית הספר המעיין ואנשי הסגל שלו והמבקש השתתף בו .
יב. ביום 29.8.18 פנה מר יורם שמחון מפקח מטעם משרד החינוך בקבוצת ווטסאפ של מנהלי ומנהלות בתי הספר בראשון לציון לדעת את זהות המנהל/ת שהחלו בקליטת מורה למתמטיקה אשר הועסק בעבר בכפר סבא.
יג. מנהלת בית ספר המעיין הודיעה באופן אישי למר שמחון כי החלה בקליטת המבקש בשורותיה.
מר שמחון הודיע לה כי יכול וקיימת בעיה עם אישור העסקתו של המבקש והדבר מצריך בירור נוסף מול משרד החינוך.
יד. ביום 30.8.18 התקשרה מזכירת בית ספר המעיין אל המבקש וביקשה כי יגיע לפגישה עם מנהלת בית הספר. הפגישה נערכה באותו יום בו הודיעה המנהלת למבקש כי כנראה קיימת לגביו "חסימת שיבוץ", ומכל מקום ביקשה ממר שמחון לבחון את הדברים מול נציגי משרד החינוך.
טו. ביום 2.9.18 התייצב המבקש לעבודה בבית הספר גלילי.
בשעה 09:00 לערך שוחח מר שמחון טלפונית עם מנהלת בית הספר והודיע לה כי קיימת מניעה לאשר את העסקתו של המבקש בבעלות.
מנהלת בית הספר פנתה מיד לאחר קבלת ההודעה אל המבקש והודיעה לו את אשר נמסר לה מאת מר שמחון.
טז. המבקש יצא את בית הספר.
יז. המבקש התקשר למשרד החינוך והופנה אל גב' דליה מזרחי.
הצדדים חלוקים באשר למענה אשר קיבל המבקש בשיחה.
יח. ביום 17.9.18 הוגשה הבקשה מושא דיוננו.
יש לציין כי מלכתחילה הוגשה הבקשה לסעדים זמניים במסגרת בקשת צד לסכסוך קיבוצי, אך בהחלטה מיום 7.10.18 (לאחר דיון שהתקיים ביום 4.10.18) נקבע כי אין מדובר בסכסוך קיבוצי אלא בסכסוך היחיד, ובהמשך הוגשו ביום 8.10.18 כתב ת ביעה ובקשה בהולה לסעדים זמניים, שהיא מושא החלטתנו.
יט. ביום 23.9.18 נשלחה אל המבקש באמצעות ב"כ הזמנה לשימוע בדבר העסקתו במערכ ת החינוך.
השימוע היה אמור להתקיים ביום 4.10.18.
בהזמנה צוין כי בידי משרד החינוך מידע ודיווחים אשר יש בהם כדי ללמד כי לכאורה יש בהתנהגות המבקש משום השפעה מזיקה על תלמידים, עילה שיש בה כדי להוות נימוק לאי מתן אישור העסקה כעובד הוראה.
כ. המבקש באמצעות באת כוחו הודיע כי לא יתייצב לשימוע.

3. ביום 11.10.18 התקיים דיון בבקשה.
מטעם המבקשים העידו המבקש וגב' נילי ציוני , חברת הנהלת ארגון המורים ובעבר שימשה כמזכירת סניף בארגון המורים.
מטעם המדינה העידה גב' דליה מזרחי, סגנית מנהל אגף בכיר כח אדם בהוראה (תנאי העסקה) במשרד החינוך וגב' יעל מטלון מנהלת בית ספר גלילי.
מטעם המשיבה 3 העידה גב' סיגל פנט מנהלת בית ספר המעיין.

4. טענות המבקשים -
א. משרד החינוך פעל שלא כדין עת החליט על "סימול התראת חסימה על רשומה", פעולה שאינה קיימת בשום נוהל, ללא כל הליך, בלא להודיע למבקש מראש או בדיעבד, ללא בדיקה וללא שימוע.
משמעות הפעולה היא חסימת המבקש שלא כדין ופירושה פיטורים פדגוגיים שלא כדין.
ב. המדינה לא הפעילה את נוהל החסימה אלא הטילה "סימול" ללא כל סמכות וללא כל מקור נורמטיבי וללא כל קריטריונים.
ג. הטענות הנטענות כלפי המבקש מעולם לא הובאו בפניו, לא הוכחו ולא נבדקו עם המבקש.
ד. אין לאפשר לתקן את הפגם על ידי שימוע מאוחר, קל וחומר שלא על ידי אותם שלושה פקידים שהם "הוועדה המייעצת", אשר הביעה דעתה על המבקש ואשר קיבלה החלטה ללא סמכות ואף פרסמה את ההחלטה.
ה. על אף התלונות מחודש פברואר 2018 לא נעשה שום הליך בבית הספר גלילי או במשרד החינוך, המבקש המשיך ללמד כרגיל בבית ספר גלילי ומעבר לכך , בחודש יוני 2018 ניתן למבקש על ידי הפיקוח ובהמלצת מנהל ת בית הספר גלילי אישור מיוחד ללמד 3 תלמידות בקורס אישי ופרטני לשיפור המתכונת שלהן במתמטיקה.
ו. ההליך הפסול של חסימת המבקש בוצע מעבר למועד הקבוע בתקנון שירות עובדי הוראה - 31.5.
ז. מאחר והליך סימול ההתראה הינו פגום, יש להורות על ביטול התראת החסימה ו/או החסימה ולהורות על שיבוצו של המבקש בבית ספר המעיין אליו התקבל לעבודה כדין.
ח. אף הבירור אשר נערך למבקש בחודש פברואר 2018 נעשה שלא כדין, מדובר ב"משפט שדה" אשר נערך מהרגע לעכשיו, מבלי למסור למבקש את תוכן הפגישה , מבלי להראות למבקש את התלונות ומבלי להבהיר למבקש כי עומדת לו זכות להגיע לפגישה מלווה בייצוג מטעמו.
התלונות נחשפו בפני המבקש לראשונה באותה פגישה רק לאחר תחינותיו של המבקש, התלונות לא נבדקו איתו מעולם, לא לפני הפגישה ולא במהלכה.
ט. למרות שמנהלת בי"ס גלילי העבירה את המסמכים הרלבנטיים בעניינו של המבקש לפיקוח במשרד החינוך לאחר הפגישה מחודש פברואר 2018 לא נעשה כל הליך במשרד החינוך.
רק בחודש יולי 2018 הוחלט במשרד החינוך ללא כל הליך וללא כל מקור נורמטיבי לחסום את המבקש.

5. טענות המדינה –
א. בנסיבות הענין משרד החינוך מחייב להשלים את הבירור בעניינו של המבקש לפני מתן אישור העסקה וזאת בהתאם לחוק הפיקוח ולהנחיות משרד החינוך להעסקת עובדי הוראה בבעלויות. חובה זו קמה משהובאו לפתחו תלונות לגבי התנהגות בלי הולמת עם תלמידים ותלמידות, תלונות שחוזרות על עצמ ן מספר פעמים בשתי בעלויות ולאחר שהוברר שהמבקש התפטר מהבעלות שפיקחה עליו.
ב. לפתחם של המבקש ובי"ס מעיין רובצת גם אחריות, שכן לא פנו כדין ובמועד לקבל אישור העסקה ממשרד החינוך לקראת קליטתו בבעלות אחרת והמבקש מסרב אף עתה להתייצב לשימוע ולהשלים את הבירור.
המבקש פעל בחוסר תום לב, תוך שתרם לנזק שנוצר לו.
במקביל להודעת ההתפטרות שלו פנה בדרך של "דלתות מסתובבות" על מנת להתקבל לתפקיד הוראה בבית ספר אחר, תוך הסתרת נסיבות התפטרותו.
המבקש לא פנה מעולם ולא קיבל אישור העסקה כדין.
המבקש ידע כבר בחודש יוני 2018 כי קיימת בעיה כלשהי באפשרות העסקתו ולא פנה למשרד החינוך.
ג. בקשתו של המבקש מוקדמת ותיאורטית שכן בשלב זה אין חסימה על המבקש אלא התראת חסימה ומשכך המבקש הוזמן לשימוע במשרד החינוך בטרם קבלת החלטה בדבר מתן אישור העסקה.
אין רלבנטיות לטענות המבקש בקשר לזהות הוועדה המייעצת, שכן טרם התקבלה החלטה בדבר הרכב הוועדה שתשמע את המבקש וממילא טרם התקבלה החלטת מנכ"ל האם ליתן למבקש אישור העסקה.
ד. על משרד החינוך חלה חובה לבצע אכיפה יעילה של חוק הפיקוח.
הבקשה לקלוט את המבקש בבעלות חדשה מבלי שהושלמו הליכי הבירור הינה חתירה תחת חובתו של משרד החינוך לאכוף את חוק הפיקוח בנקודת הזמן של מעבר לבעלות חדשה, על מנת לשמור על שלום ביטחונם ומוגנותם של תלמידי מערכת החינוך.
ה. הוכח כי הצורך להשתמש בכלי של התראה נועד לממש את הוראות חוק הפיקוח וההנחיות ולמנוע מקרים שבהם עובדי הוראה יקלטו או יעברו בין בעלויות ללא אישור העסקה.
אין בעצם ההתראה פגיעה מרחיקת לכת במועמד.
ו. עצם הישנותן של תלונות דומות בבעלויות שונות מחייבת בדיקה של משרד החינוך טרם מתן אישור העסקה למבקש בבעלות חדשה.
נגד המבקש היו תלונות בגין חציית גבולות והתנהגות לא הולמת מול תלמידות בתקופת העסקתו בבית ספר ראש העין. המבקש היה מיוצג בקשר לתלונות אלה על ידי ארגון המורים, והממונה על המשמעת המליץ על העברתו למוסד אחר.
תלונות אלה בנוסף לתלונות שהצטברו מבית הספר גלילי מחייבות את משרד החינוך בהשלמת הבירור.
המבקש ידע על קיום התלונות.
בהתכחשות המבקש לתלונות או לאופן בו בוצע הבירור בחודש פברואר 2018 אין כדי להשפיע על חובת משרד החינוך להשלים את הבירור וכל טענות המבקש תיבחנה בידי הגורם המקצועי - משרד החינוך.
ז. הבעלות הפעילה פיקוח על המבקש ממועד השיחה בפברואר 2018 עד מועד התפטרותו בפועל.
בחודש יולי 2018 כאשר משרד החינוך ביקש לבחון איפה הדברים עומדים בקשר לתלונות, עודכן משרד החינוך כי המבקש הודיע על התפטרותו. משלא עמדה על הפרק בקשה לאישו ר העסקה לשנת תשע"ט הוטלה התראה על הרשומה שנדרש להשלים בירור במקרה שיתברר שהמבקש מעונין לחזור ולש מש כעובד הוראה.
ח. בעקבות המקרה של המבקש הובהר כי משרד החינוך מתכוון לחדד את הנהלים, כך שבמקרה בו מוטלת התראה על רשומה של עובד הוראה, וזאת גם אם הליכי הבירור לא הו שלמו עקב הודעת עובד על התפטרותו, ישלח לעובד מכתב המיידע אותו על ההתראה ועל הצורך בהשלמת הבירור ככל שיבקש לחזור לעסוק במשרד החינוך.
ט. אין מקום להתערב בשיקול הדעת של הגורמים המוסמכים במשרד החינוך להשלים את הבירור בעקבות תלונות שחוזרות על עצמן בשתי בעלויות שונות לגבי התנהלותו של המבקש עם תלמידות.
י. עניינה של הבקשה הוא מתן צו עשה המשנה את המצב הקיים ואין להיעתר לה.

6. טענות עיריית ראשל"צ –
א. המבקש עותר לצו עשה לשבצו בבית ספר בראשון לציון באותו היקף משרה אליו יועד להשתבץ.
המבקש אינו מלמד בבית ספר בראשון לציון.
ב. כל "חטאה" של עיריית ראשון לציון הוא ציות להנחיות משרד החינוך. אילו היתה עיריית ראשון לציון פועלת באופן שונה, היתה שמורה למשרד החינוך הסמכות להפעיל כנגד בית הספר המעיין סנקציות חמורות.
ג. בין אם יש ממש בתלונות נגד המבקש ובין אם לאו, קיימת חובה לקיום בירור באשר לתוכנן.
ד. על אף הטענות שיש למבקש בענין אופן ניהול ההתראה על רשומתו, אין בכך כדי לאיין את המתווה הנורמטיבי הקבוע בחוק הפיקוח, וזאת מבלי להקל ראש בטענותיו.
ה. קיום הבירור יעלה בקנה אחד עם עקרון החשיבות הציבורית בהקפדה על מוגנות תלמידי בית הספר.
ו. נכון למועד זה אין בידי עיריית ראשון לציון האפשרות לשיבוץ המבקש בבית הספר ולבטח בהיקף ההעסקה לו טען המבקש. מנהלת בית הספר ציינה בחקירתה הנגדית כי משרתו של המבקש אוישה על ידי מורי המתמטיקה בבית הספר.

7. תשובת המבקשים לטענות המדינה –
א. המדינה מודה בטעותה, אך בחוסר תום לב מתנערת מהאשם שלה במצב שנוצר.
הצהרת המדינה בדבר "חידוד הנהלים" אינה מביאה פתרון למבקש אשר מצא עצמו בגיל 65 ללא פרנסה.
טענת המדינה כי אין בהתראה פגיעה מרחיקת לכת במועמד מהווה אטימות, שכן מדובר בפגיעה אשר כמוה כפיטורים פדגוגיים.
במקום שהמדינה תיטול אחריות על מחדליה, היא בוחרת להטיל את האשם במבקש ובעיריית ראשון לציון.
ב. יש לדחות את הטענה כי מדובר בבקשה תיאורטית וכי הרכב הוועדה המייעצת טרם נקבע.
הוכח כי מדובר בוועדה מייעצת של שלושה אנשים: גב' דליה מזרחי , עו"ד לירון ספרד וגב' ברק ילוביץ. הם מנהלי ם יחד, הם מחליטים מה לעשות, הם החליטו לסמל את המבקש בהתראה על רשומתו, הם חסמו את המבקש מעבודה במשרד החינוך והם חתומים על מכתב השימוע.

ההכרעה –

8. נקדים ונאמר כי החלטה זו ניתנת במסגרת בקשה לסעד זמני, מבלי שנפרשה בפני בית הדין מסכת ראיות של כלל העובדות והטיעונים הרלבנטיים ועל כן הקביעות בה הן לכאורה בלבד, ובגדר הנחוץ להליך הזמני.

9. סעיף 16 לחוק הפיקוח קובע:
"(א) לא יעסיק אדם עובד חינוך אלא אם יש בידי העובד אישור בכתב מאת המנהל הכללי כי אין לו התנגדות להעסקתו כעובד חינוך.
(ב) לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור כאמור למי שכשיר להיות עובד חינוך אלא אם נתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה;
(2) העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עמה קלון והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך;
(3) הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים;
(4) העובד פוטר מבית ספר מטעמים פדגוגיים באישור משרד החינוך והתרבות ואין המנהל הכללי סבור שהנסיבות נשתנו ומצדיקות נסיון חדש בהעסקת העובד בבית ספר".

סעיף זה קובע כי תנאי להעסקת עובד חינוך הוא אישור העסקה מאת המנהל הכללי וכי המנהל הכללי רשאי לסרב להמציא אישור העסקה למי שכשיר להיות עובד חינוך בנסיבות המפורטות בסעיף ב'.
לענייננו רלבנטי ס"ק 3.

10. בשנת 2011 פורסם במשרד החינוך חוזר למנהלי/ת בתי הספר בבעלויות.
בשנת 2015, בעקבות שדרוג מערכות המחשוב במשרד החינוך , יצא נוסח חדש של הנחיות שכותרת ו: "הנחיות לעובדי הוראה המועמדים להעסקה על ידי בעלויות על מוסדות חינוך לקראת שנת הלימודים תשע"ו ", ובהמשך לכך יצא מדי שנה נוסח חדש של הנחיות.
לענייננו רלבנטיות ההנחיות שפורסמו ביום 2.5.18 אשר מתייחסות לעובדי הוראה המועמדים להעסקה על ידי בעלויות על מוסדות חינוך לקראת שנת הלימודים התשע"ט.
בהתאם לסעיף 6 להנחיות, תנאי מקדים להעסקתו של עובד הוראה והכנסתו למצבת עובדי הוראה של מוסד החינוך הוא קיומו של אישור העסקה. על הבעלות/מוסד החינוך להחזיק בעותק של אישור העסקה של המועמד.
בהמשך מפרט סעיף 6 להנחיות את הדרך להגשת בקשה לאישור העסקה.
סעיף 7 להנחיות קובע:
"על המועמד להציג את אישור העסקה בפני הבעלות על מנת להמשיך את הליך העסקתו, ועל הבעלות חובה לדרוש זאת ולהחזיק אצלה עותק של אישור ההעסקה. ככלל, אישור ההעסקה יישלח אל עובד ההוראה והעתק ממנו יישלח לבעלות על מוסד החינ וך. עותק יועבר לתיק עובד ההוראה בתחום כח אדם בהוראה במחוז הרלבנטי.
יודגש כי אישור ההעסקה ניתן למועמד עבור העסקתו אצל הבעלות על מוסד החינוך אשר הגישה את הבקשה לעסקתו. במידה והמועמד מבקש לעבוד בבעלות אחרת, על הבעלות האחרת על מוסד החינוך להגיש בקשה לאישור העסקתו בהתאם להוראות הנחיות אלה".

סעיף 9 להנחיות דן במקרה של החלטה על אי מתן אישור העסקה, כך:
"ככל שהבדיקה העלתה ממצאים שיש בהם להבי א למניעת העסקתו של

המועמד בהתאם להוראות הדין ובתוך כך:
...
(ו) הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של המועמד משום השפעה מזיקה על תלמידים.
...
אזי תתבצע פנייה של משרד החינוך למועמד על מנת לתת לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בטרם קבלת החלטה לעניין מתן אישור העסקה, וזאת בהתאם לדין ולכללי ונהלי משרד החינוך בעניין.
ויובהר, החלטה על אי מתן אישור העסקה משמעותה איסור על העסקתו של המועמד כעובד הוראה על ידי בעלות על משרד חינוך, וכן הטלת חסימה במערכות משרד החינוך על האפשרות להעסיק את המועמד כעובד הוראה במערכת החינוך בכלל.
מי שהמנכ"ל סירב ליתן לו אישור העסקה או מי שאישור העסקתו בוטל רשאי לערור על כך תוך 21 יום מהיום שהודע לו על החלטת המנכ"ל לפני שר החינוך".

11. לענייננו, כאמור, רלבנטית הטענה כי יש בהתנהגותו של המבקש השפעה מזיקה על תלמידים.

12. אין חולק כי לא המבקש ולא עיריית ראשון לציון פנו לקבלת אישור העסקה למבקש לבית הספר המעיין.
למרות זאת הוכח כי המשך קליטתו של המבקש בבית ספר מעיין נמנע בשל החלטה אשר התקבלה על ידי משרד החינוך.

13. לטענת משרד החינוך אין מדובר על חסימת המבקש מלקבל אישור העסקה ללמד בבית ספר המעיין או בכלל, אלא מדובר בפעולה של הטלת התראה על רשומתו של המבקש על מנת לציין כי במידה והמבקש יבקש לחזור וללמד במערכת החינוך, תופיע הודעת התראה אצל הגורמים העוסקים בהליך אישור ההעסקה, דבר שיחייב את השלמת הבירור עמו בטרם מתן אישור העסקה.

14. משרד החינוך לא הצביע על כל מקור נורמטיבי לרישום הערות על רשומות של עובד הוראה.
אין חולק כי מדובר בפעולה פוגענית שבבסיסה הפליה.
ההנחיות אשר הוצגו על ידי משרד החינוך עוסקות באישורי העסקה או סירוב להעניקם, אך אין בהם זכר לפעולה של סימול התראה על רשומת עובד כצעד מקדים לקב לת החלטה האם להעניק לעובד ההוראה אישור העסקה אם לאו.

15. החלטות של גוף ציבורי ומשרד החינוך בכללם חייבות להתקבל תוך הקפדה על קריטריונים אחידים ושוויוניים, תוך הקפדה על שקיפות ותוך מתן הזדמנות אמיתית לעובד להתמודד איתן, מה גם שמדובר בהחלטה מפלה, פוגענית ושתוצאותיה קרובות לתוצאות של חסימה.
16. גב' דליה מזרחי העידה כי ההחלטה להטיל התראה על רשומת המבקש נעשתה ללא פרוטוקול וללא נוהל כתוב.
עוד הוסיפה כי: "לאור האירועים האלה נדאג שיהיה לנו נוהל כתוב".
(פרוטוקול עמ' 31 ש' 12).

17. אשר להליך של רישום הערה במחשבי משרד החינוך נאמרו על ידי חברי , כבוד השופט טננבוים (כתוארו אז) , הדברים הבאים:
"פעולת הנתבעת בחלל ריק וללא שקיימים קריטריונים ברורים לרישומה של הערה בדבר תפקוד לקוי (וכאשר קיים הליך מוסדר מקביל של פיטורים פדגוגיים), תוביל למצב שבו מופלה לרעה עובד הוראה שבעניינו הוחלט לרשום הערה לעומת עובד הוראה אחר ללא רישום הערה, הגם שבתיקו האישי חוות דעת שליליות.
על מנת למנוע החלטות שרירותיות, ככל שהנתבעת מבקשת לנקוט בהליך של רישום הערה במחשב לגבי עובד הוראה אשר יש בה להעיד על תפקודו המקצועי – עליה לעגן זאת בהוראות נורמטיביות בהן יקבעו אמות המידה ודרכי הפעולה לרישום ההערה".

[עב' (ת"א) 11557/09 ענת סקיאנסקי – מדינת ישראל משרד החינוך (2.6.10) להלן: " פסק דין סקיאנסקי"].

משרד החינוך לא הפנים את הנפסק וכל שטוען בענייננו, כי בעקבות המקרה של המבקש יחודדו הנהלים וסדרי העבודה , ובכל מקרה בו מוטלת התראה על רשומתו של עובד הוראה, וזאת גם אם הליכי הבירור לא הושלמו עקב הודעת העובד על התפטרותו, ישלח לעובד מכתב המיידע אותו על ההתראה ועל הצורך בהשלמת הבירור ככל שיבקש לחזור לעסוק במשרד החינוך.
אין לנו אלא לחזור על הנאמר בפסק דין סקיאנסקי, לפיו יש ראשית לעגן הוראות נורמטיביות אחידות ושקופות בהן יקבעו אמות המידה ודרכי הפעולה לרישום ההערה.
יידוע על רישום ההערה הוא השלב האחרון בתהליך זה.

18. נדחית טענת משרד החינוך בסיכומיו כי אין בעצם ההתראה פגיעה מרחיקת לכת במועמד, ובענייננו במבקש.
לטעמנו יש בהתראה על רשומת המבקש בענייננו נזק מרחיק לכת ביותר.
המבקש, אשר התקבל לעבודה כמורה בתיכון המעיין , מוצא את עצמו יום לפני תחילת הלימודים כמי שמנוע מללמד, וזאת ללא שיש לו כל מידע מראש כי רשומתו הוכתמה בהתראה.
נכונות משרד החינוך לבצע היום את הבירור ולבחון את מתן אישור העסקה לבית ספר המעיין אינו מרפא את הנזק העצום אשר נגרם למבקש, שכן בית ספר המעיין, כמצופה , נאלץ להשלים את המשרה המיועדת של המבקש על ידי מורים אחרים.
בעל כורחו וללא שניתנה לו זכות טיעון , או לכל הפחות הודעה על ההתראה , היה ברישום ההתראה כדי למנוע מה מבקש את המשך העסקתו כמורה למתמטיקה בבית ספר המעיין ככל הנראה בשנת הלימודים הקרובה.

19. נדחית אף הטענה כי החלטת המבקש להתפטר מבית ספר גלילי וניסיונותיו להיקלט כמורה בבתי ספר אחרים נעשו בחוסר תום לב וכדי לעקוף את הצורך בהמשך בירור התלונות בבית ספר גלילי וקבלת החלטה בדבר חסימתו.
היה זה משרד החינוך שהחליט, מטעמים השמורים עמו , להפסיק את בירור התלונות ולקבל החלטות חד צדדיות במחשכים.

20. אשר על כן, התוצאה הינה כי מבוטלת פעולת רישום ההתראה על רשומתו של המבקש.

21. יחד עם זאת אין בביטול הרישום של ההתראה כדי לקבל את הבקשה ולהורות על שיבוץ המבקש בבית ספר המעיין או לחלופין בבית ספר תיכון אחר באותו היקף משרה, ונפרט.

22. תנאי להעסקתו של המבקש בבית ספר המעיין או בית ספר אחר הוא קבלת אישור העסקה מאת המנהל הכללי.
לא ניתן לאכוף על עיריית ראשון לציון להעסיק את המבקש ללא אישור העסקה ובניגוד להנחיות משרד החינוך ולא ניתן לאכוף על משרד החינוך מתן אישור העסקה ללא בירור כאשר כנגד המבקש קיימות תלונות על התנהגות שיש בה משום השפעה מזיקה על תלמידים.

23. בשנת 2009 עת המבקש עבד בתיכון ע"ש בגין בראש העין, התקבלו תלונות מהורים על התנהגות בלתי הולמת וחוצת גבולות של המבקש באמצעות דיבור מול תלמידה בכיתה, משלוח לא סביר של מסרוני טקסט לטלפון הפרטי במהלך חופשת קיץ וכניסה לחיים הפרטיים של תלמידה באמצעות הפייסבוק. השיח שיזם המבקש עם התלמידות כלל שאלות כגון: "מה עשית", "מה הטעם שלך בבנים", "יפה, אני רואה שמה שאומרים על בלונדיניות לא נכון לגבייך" ועוד.

24. בשנת 2014 במהלך עבודתו של המבקש בבית ספר גלילי התקבלו תלונות על תכתובות והערות לא ראויות לתלמידים, כך למשל לאחר משחק כדורעף נכתבו על ידי המבקש הדברים הבאים:
"מערכה אחת הספיקה לי. מהיום אף אחת לא משוחררת לחצי אימון. תצוגה כל כך ביזיונית ופרימיטיבית מול להקת גמדות לא נראתה במחוזותינו שנים..." וכן שיחה שהתקיימה בחצר בית הספר ותשובת המבקש לשאלת אחד התלמידים, אם אחת התלמידות צריכה לרדת עוד במשקל, "אולי קצת בטוסיק".
בגין תלונות אלה נערכו בירורים, כאשר במהלך 2009 המבקש היה מיוצג, תוך שהודגש למבקש על הצורך לשמור על גבולות, ואיסור שליחת הודעות או דרך פייסבוק לתלמידות.

25. מחומר הראיות עולה כי התקיימו בין המבקש לבין גב' מטלון שיחות נוספות בשנת 2015 ו- 2016, אלא ששיחות אלה, שהמבקש מכחיש את תוכנן, לא הובאו לידיעת משרד החינוך בזמן אמת ולכן לא נתייחס אליהן בהחלטתנו.

26. בשנת 2018 התקבלו תלונות נוספות כנגד המבקש, לפיהן המבקש: מתקרב לבנות ואף נוגע להן ביד בשעה שהוא מסביר; מעיר לבנות על החלפת התמונה בפייסבוק, מחווה דעתו; מעיר על הטייץ תוך נעיצת מבטים; מתכתב עם בנות ביוזמתו בשעות לא ראויות וללא קשר למתמטיקה; הציע לאחת הבנות שלא הרגישה טוב להסיע אותה לביתה; ניגש לשתי בנות מאחור, שם יד על הכתפיים ואמר: "זוממות?"; פעמיים הסתובב עם רוכסן פתוח ואז סגר אותו מול הכיתה (לטענת התלמידות: "קורה שפתוח אבל הייתי מצפה שיסתובב ויסגור עם הגב אלינו").

27. נוכח תלונות אלה מבקש משרד החינוך להשלים את הבירור ולקבל החלטה באשר למתן או שלילת אישור העסקה למבקש.

28. השאלה האם התניית אישור העסקה בבירור מכח חוק הפיקוח צריכה להיבחן, לאור הכלל הקוב ע כי בית הדין אינו מחליף את שיקול דעת הרשות המנהלית, שכן חזקה על רשות מנהלית כי היא פועלת כדין. בהתאם לכך, ימנע בית הדין מלהתערב בהחלטות הרשות המנהלית ולא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה מקום שהחלטתה נעשית במתחם הסבירות, נשקלה באופן ענייני, בתום לב במסגרת הסמכות שהוקנתה לה על פי דין (ע"ע 428/06 מדינת ישראל – מרילין כהן מרדכי 16.10.16).
הלכה זו תקפה גם בשעה שסבור בית הדין כי הוא עצמו היה בוחר באפשרות אחרת מזו שבחר המעביד ובלבד שמצויה אותה האפשרות שנבחרה במתחם הסבירות וביישומה של ההחלטה לא נפגעו כללי הצדק הטבעיים (ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים – דויזנר , פד"ע לו 438).

29. נוכח מצבור התלונות על פני השנים, אשר גורמות לכאורה לתחושת פגיעות וחוסר ביטחון אצל תלמידות, לא ניתן לומר בשלב זה כי התניית אישור ההעסקה בבירור התלונות אינה מצויה במתחם הסבירות.
מדובר בחובתו של משרד החינוך לברר תלונות אלה ולהגיע להחלטה, כמובן תוך מתן זכות טיעון למבקש וזאת כעולה הן מההנחיות והן מכללי הצדק הטבעי.

30. המבקש טוען לאי סבירות ההחלטה נוכח העובדה כי למרות שהיו ידועות למשרד החינוך התלונות שהתקבלו בשנת 2018 לא פעל לשלילת אישור ההעסקה, ויתרה מכך בחודש יוני ניתן למבקש על ידי הפיקוח ובהמלצת מנהלת בית הספר גלילי אישור מיוחד ללמד 3 תלמידות בקו רס אישי ופרטני לשיפור המתכונת שלהן במתמטיקה.
משרד החינוך השיב כי כל עוד המשיך המבקש ללמד באותה בעלות אשר היתה מודעת לתלונות, הניח כי חזקה שהתנהלותו תיבחן בק פידה על ידי הבעלות הקיימת בשונה מבעלות חדשה שלא מודעת לתלונות.

31. נקדים ונאמר כי לא מצאנו בנימוק זה כדי לשכנענו, במיוחד לאור העובדה כי לא הוכח כי מנהלת בית הספר הידקה את הפיקוח על המבקש לאחר חודש פברואר 2018.
גב' מטלון אישרה בעדותה כי לא היתה כל תכנית התערבות או מעקב או פיקוח.
"ש. תאשרי שלא כתבת תכנית מעקב אחרי אלחנן, איזושהי תכנית התערבות או מעקב או פיקוח, נכון? או תכנית שהמפקחת נתנה לך. אין דבר כזה.
ת. נכון. בעיקרון הבנות שהתלוננו והמורים שאמרו שאימהות התלוננו, ביקשתי לשים לב ואם יש משהו להגיד לי".

(פרוטוקול עמ' 27 ש' 11-14).

32. יחד עם זאת אין בעובדה כי המבקש המשיך ללמד בבית ספר גלילי עד סוף השנה, כולל מתן קורס מיוחד לשל וש תלמידות בחודש יוני 2018, כדי לקבוע כי החלטת משרד החינוך לבצע בירור בטרם מתן אישור העסקה ללמד בבעלות חדשה הינה לא סבירה וזאת כאמור בהתחשב באופיין של התלונות ובמספרן.

33. אנו ערים לטענות המבקש באשר לתוכן התלונות מ- 2018 ולפגמים שנפלו בשיחת בירור אשר נערכה ביום 21.2.18 כאשר הזימון אלי ה נעשה מהיום למחר , תוך הסתרת נושא הפגישה.
גב' מטלון העידה בענין זה:
"ש. נכון שלא הראית לו את התלונות שאת אומרת שיש?
ת. לפני? לא. הרעיון היה לשבת בשיחה ולדבר על התלונות. זה לא היה שימוע, זה היה שיחה על הדברים, שיחה על הטענות שחזרו ועלו".

(פרוטוקול עמ' 26 ש' 4-6)

34. אלא שהנושא העומד להכרעתנו הינו האם יש פגם בהחלטת משרד החינוך לערוך בירור בטרם מתן אישור העסקה לאור התלונות שהצטברו.
לפיכך, הגם שמצאנו פגמים באופן ניהול ישיבת 21.2.18 והגם שמצאנו פגמים בהתנהלות מנהלת בית ספר גלילי באופן עריכת התרשומות בשנים 2015-2016 (א שר אליהן כאמור לא התייחסנו), אין בכך כדי לפגום בהחלטת משרד החינוך להשלים את הבירור, וזאת בשעה שמונחות לפניו תלונות הנוגעות להתנהלות המבקש אשר גורמת לתלמידות תחושת אי נוחות תוך הרגשה שאינן מוגנות.

35. המבקש הוזמן לשימוע שהיה אמור להיערך ביום 4.10.18.
המבקש מסרב להתייצב לשימוע.
המבקש העיד כי מנהלת בית ספר המעיין הבטיחה לו כי משרתו תישמר עד אחרי ספטמבר כיוון שבחודש זה יש מעט ימי עבודה.
סירוב המבקש להתייצב לשימוע גרם לכך כי בינתיים משרתו חולקה בין מורים אחרים.
יש להדגיש כי סירוב להתייצב לשימוע, הוא שמונע ממשרד החינוך את קבלת ההחלטה האם להעניק לו אישור העסקה אם לאו בהתאם להנחיות.

36. במצב הדברים והגם שההתראה על הרשומה נולדה בחטא והיא בטלה, גם מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה לשיבוץ המבקש בבית ספר המעיין או בכל בית ספר אחר.
המבקש טרם החל ללמד בבית ספר המעיין ואת משרתו, כאמור , ממלאים מורים אחרים.
בקשת המבקש הינה למעשה שינוי המצב הקיים תוך פגיעה במורים ששובצו למשרתו.
אין להתעלם מכך שסירובו להופיע לשימוע גרם לכך שלא ניתן היה להותיר את התלמידים ללא מורה למתמטיקה.

37. הנזק אשר נגרם למבקש וכאמור, לכאורה אכן נגרם לו נזק, ניתן לפיצוי כספי.
בשלב זה, כל עוד לא הושלם הבירור והתקבלה החלטה בדבר אישור העסקה, לא ניתן להעריך את נזקו הכספי של המבקש.
יתירה מכך וזה העיקר, המבקש לא עתר לכל סעד כספי.

38. בשולי ההחלטה נעיר, כי הגם שנדחית טענת משרד החינוך כי המבקש פנה לעבודה בבעלות חדשה כדי להסיר מעצמו את חרב הפיקוח, הרי שהמבקש ידע כי על מנת לעבוד בבעלות חדשה עליו להצטייד באישור העסקה.
המבקש העיד כי קיבל אישור העסקה לבית הספר מטרו ווסט.
משרד החינוך מכחיש זאת. יחד עם זאת המבקש הוסיף כי אישור ההעסקה נזרק לפח היות ואישור העסקה הוא פר בית ספר והוא קיבל שיחה ממנהל בית ספר מטרו ווסט שלא יוכלו להעסיק אותו. (פרוטוקול עמ' 17 ש' 31-32).
כך שגם אם תתקבל גרסת המבקש, בניגוד לטענת משרד החינוך , כי קיבל אישור העסקה לבית ספר מטרו ווסט וכי זרק אותו לפח, יש בכך כדי ללמד על כך כי המבקש היה מודע לצורך לקבל אישור העסקה כתנאי ללמד בבית ספר המעיין, גם אם מסיבה כלשהי לא התבקש על ידי בית ספר המעיין להמציא את האישור.
כך גם הטלנו ספק בעדות של המבקש בקשר להסבר שקיבל ממנהל מטרו ווסט בקשר למניעה להעסקתו.
בסעיף 55 לתצהירו התומך בבקשה כתב המבקש:
"לפתע פתאום ביום 12.6.18 מר בר נתן התקשר אלי, והודיע לי שישנה "הנחיה מלמעלה" שלא להעסיק אותי. הי יתי המום וביקשתי לדעת מדוע ומה עומד בבסיס אותה "הנחייה", המנהל הותיר אותי ללא תשובה".
לעומת זאת בעדותו בפנינו העיד:
"ש. כשקיבלת ממטרווסט הודעה שיש בעיה להעסיק אותך, לא מצאת לנכון לברר מדוע?
ת. המנהל אמר לי למה. הוא אמר לי – הודיעו לי מעיריית רעננה הבוקר שיש מורה בעל וותק יותר גדול ממך ולכן אנחנו חייבים להעסיק אותו".

(פרוטוקול עמ' 18 ש' 3-5).

בכך מבקש המבקש להבהיר מדוע לא פנה לברר במשרד החינוך את המניע לביטול העסקתו בתיכון מטרו ווסט.

39. המסקנה איפוא כי דין הבקשה הזמנית להורות על שיבוץ המבקש בבית ספר מעיין להידחות.

40. בטרם נעילה יש להעיר כי הבקשה לסעדים זמניים כללה גם סעדים נוספים אשר נזנחו בסיכומים.
למעלה מן הצריך נעיר כי על פי ההנחיות ניתנת זכות טיעון לפני החלטה שלא ליתן אישור העסקה ואף משרד החינוך מודה בכך ואף הזמין את המבקש לשימוע.
אשר לבקשה לביטול ההנחיות, לא הובא כל נימוק לפסלותן, מה גם שמדובר בהליך לצו זמני.

41. התוצאה איפוא שהבקשה נדחית.

42. כתב הגנה לתביעה יוגש עד ליום 15.12.18.
נקבע לקדם משפט ליום 6.5.19 שעה 13:00.

43. בנסיבות הענין אין צו להוצאות וזאת לאור הפגמים שנפלו בהתנהלות משרד החינוך.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ט, (11 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים.

נ.צ.ע. משה כהנא

חנה טרכטינגוט, שופטת

נ.צ.מ. מרדכי מנוביץ


מעורבים
תובע: ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות
נתבע: 1 מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: