ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה ריבק נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
משה ריבק
ע"י ב"כ: עו"ד גלעד מרקמן ואח'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ר. חן ואח'

החלטה

בתיק זה התקבלה ביום 12.3.2018 חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, ד"ר ראובן מרקוס יעקובוביץ ובהמשך ניתנה על ידנו החלטה המורה על הפניית שאלות הבהרה למומחה.
המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
בחוות דעתך ציינת, כי החשיפה של התובע הייתה פחות מ- 3,300 אירועי שריפה מצטברים. נבקש להפנותך לחישוב מספר אירועי השריפה על פי התשתית העובדתית ממנה עולה, כי התובע נחשף ל- 4,143 אירועי שריפה, להלן החישוב:
9 שנים וחודשיים עבד התובע ככבאי מבצעי- 20 שריפות בחודש כפול 12 חודשים- 240 שריפות בשנה. דהיינו בתקופה זו סה"כ 2,200 שריפות (סעיף 5 לעובדות).
17 שנים ו- 4 חודשים עבד התובע במדור מניעת דלקות- 50 שעות בחודש עבד ככבאי מבצעי (כלומר שתי משמרות בחודש במקום 10 משמרות כאשר היה כבאי מבצעי. כלומר נחשף ל- 4 שריפות בחודש ו- 48 שריפות בשנה. דהיינו 832 שריפות נוספות (סעיף 6 לעובדות).
8 שנים ו- 5 חודשים עבד התובע כמפקד שירות באזור חיפה- בשנים אלו נחשף התובע ל 2-3 שריפות בשבוע. כלומר 11 שריפות בחודש- 132 שריפות בשנה- 1,111 שריפות נוספות (סעיף 7 לעובדות).
סה"כ התובע נחשף בכל שנות שירותו על פי התשתית העובדתית לפחות ל- 4,143 שריפות.
בחלוקת 4,143 שריפות (אשר אינן כוללות סיוע לתחנות משנה) ב- 240 שריפות בשנה מתקבלות מעל 17 שנות עבודה ככבאי.
לאור העובדה שהתובע נחשף למעל 4,000 שריפות האם נכון לומר שעל פי המחקרים מדובר בהיקף חשיפה שאינו ונמוך?
על פי העובדות בתיק התובע עישן עד לשלהי שנות ה- 70, דהיינו הפסיק לעשן 40 שנה טרם התפרצות המחלה. כמו כן על פי חומר רפואי מיום 10/12/85 עולה שהתובע עישן עד לפני 9 שנים (דהיינו עד לשנת 1976) ועל פי חומר רפואי מיום 09/09/2015 התובע עישן משנת 1964 ועד לשנת 1976, 30 סיגריות ביום (דהיינו מגיל 18 ועד לגיל 30) (מצ"ב החומר הרפואי). הנך מופנה לשלושה מחקרים:
Freedman et al. Association Between Smoking and Risk of Bladder Cancer Among Men and Women.
J. Esteban Castelao et al, Gender- and Smoking- Related Bladder Cancer Risk, JNCI: Journal of the National Cancer Institute.
Welty CJ et al, Persistence of urothelial carcinoma of the bladder risk among former smokers : Results from a contemporary, prospective cohort study. Urologic oncology, האם נכון שהפסקת עישון שנים מספר לפני הופעת המחלה מורידה את הסיכון?
עפ"י המחקרים לעיל בכמה יורד הסיכון כשמדובר בכבאי שהפסיק לעשן 40 שנה לפני שפרצה מחלתו? והאם נכון שהסיכון עקב משך העישון ונוכח הפסקת העישון יורד?
האם נכון ש- 12 שנות עישון 30 סיגריות ביום אינן נכנסות להגדרה של מעשן כבד על פי המחקרים לעיל?
האם נכון ש- 12 שנות עישון עפ"י המסמך מיום 09/09/2015 אינן מהוות עישון קיצוני ברף הגבוה כאשר קיימות רמות עישון המביאות להגדלה משמעותית יותר של הסיכון?
על פי המחקרים לעיל האם העובדה שהתובע הפסיק לעשן 40 שנה לפני שפרצה מחלתו לא מקטינה במידת מה את השפעת העישון על המחלה? אם תשובתך שלילית אנא נמק והסבר על מה אתה מתבסס בתשובתך?
על רקע תשובתך (הפסקת עישון לפני שנים רבות, שנות העישון הלא רבות והשתתפותו ביותר שריפות מכפי שהערכת) האם אפשר לקבוע שקיימת סבירות של מעל 50% שהעבודה השפיעה בשיעור כלשהו (כאשר יובהר שלא נדרש שהסבירות תהיה מוחלטת)? קרי יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על המחלה לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו?
..
הנך מופנה למחקר Health Risks and Occupation as a Firefighter בו נרשם כי:

האם נכון שסרטן שלפוחית השתן היא אחת מהמחלות אשר יש לכבאים סיכון מוגבר לחלות בהן?
הנך מופנה למחקר Cancer Morbidity of Professional Emergency in Korea ל- TABLE 2 עמ' 773. האם נכון שהתוצאה (1.13-2.22) 1.98 מעידה על תוספת סיכון (במובהקות סטטיסטית) של כמעט פי 2 לסרטן שלפוחית השתן בקרב כבאים בוותק של 10 שנים אל מול כלל האוכלוסייה? האם נכון שהסיכון המשוכלל של עובדי כוחות הביטחון (כאשר מרבית הנבדקים היו כבאים) היה 1.77 בכל תקופת הוותק, דהיינו תוספת של 70% בקרב עובדי כוחות הביטחון חלו בסרטן שלפוחית השתן?
הנך מופנה לאותו מחקר לעמ' 770 שם נרשם:

נכון יהיה לומר שמספר הכבאים המעשנים שנבדקו היה נמוך ממספר המעשנים בחברה בכלל ומכאן שתוספת הסיכון בקרב כבאים גבוהה אף יותר מהאמור לעיל?
הנך מופנה למחקר Cancer incidence in Florida professional firefighter, 1981 to 1999 בו נרשם:

האם נכון לומר שעל פי המחקר לעיל חלה עליה של כמעט 30% בתוספת הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן בקרב כבאים, כאשר התוצאה הייתה מובהקת סטטיסטית?
כמו כן הנך מופנה לעמ' 886 שם נרשם:

האם נכון עפ"י המחקר שאין שינוי בעלייה בסיכון עקב העישון אלא עקב התעסוקה?
הנך מופנה למחקר Mortality in Florida professional firefighters, 1972 to 1999 בו נרשם:

האם נכון לומר שעל פי המחקר לעיל חלה עלייה של כמעט פי 2 בתוספת הסיכון וזאת במובהקות סטטיסטית לחלות בסרטן שלפוחית השתן בקרב כבאים?
כמו כן הנך מופנה לעמ' 514 בו נרשם:

האם נכון כי עפ"י המחקר אין שינוי בעלייה בסיכון עקב עישון אלא עקב תעסוקה?
הנך מופנה לסקר סיכונים וגורמים לתחלואה ולתמותה בקרב כבאים בארץ בו נרשם:

האם נכון שגם סקר זה מפנה למחקרים לפיהם חלה עלייה משמעותית בתוספת הסיכון בקרב כבאים לחלות בסרטן שלפוחית השתן?
כיצד התוצאות האלה, כאמור במחקרים לעיל, באות לידי ביטוי במקרה שלנו בו מדובר על כבאי שעבד ככבאי מעל 10 שנים, ואשר הפסיק לעשן 40 שנים לפני שפרצה מחלתו.
המומחה ישיב על השאלות, במידת האפשר, תוך30 יום.
שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.
לעיוני ביום 21.1.2019.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ט, (23 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: משה ריבק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: