ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גדי נדלר נגד יוסי חזקיה :

לפני כבוד הרשם הבכיר ניר נחשון

התובע:

גדי נדלר

-נגד-

הנתבע:

יוסי חזקיה

פסק-דין

1. לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף.
2. לטענת הנתבע בתמצית , יש לדחות התביעה - שעניינה בהוצאות שנגרמו לו בהליך אחר– ת.א. 2955-05-15 (שלום ת"א), מדינת ישראל נגד יוסי חזקיה והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן -"ההליך דהתם") במסגרתו נטען לאחריותו של הנתבע לנזקי רכב מדינת ישראל שהחליק על חצץ שהיה מצוי על הכביש - מחמת מעשה בי דין, זאת מאחר ובהליך דהתם, התובע לא עתר לחיוב ב הוצאות ומכל מקום, סיום ההליך מיצה את כל טענותיו בשאלת ההוצאות. יתרה מכך, הנתבע טוען להיעדר יריבות שעה שמי שניהלו את ההליך היו ב"כ הראל חברה לביטוח בע"מ ובית המשפט.
3. כאמור, בתיק דכאן, קובל התובע, כי נגרמו לו הוצאות משפט בסך 28,986 ₪ בעקבות צירופו להליך משפטי אחר -שלא כדין. כעולה מכתב התביעה, התובע הינו הבעלים של משרד מהנדסים ומנהלי פרויקטים, הנתבע עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה בהליך דהתם אצל התובע בתחום ניהול הפרויקטים. לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, הודיע הנתבע לתובע, כי הוגשה נגדו תביעה משפטית . בנסיבות אלה, התובע הפנה את הנתבע לבא כוחו, אולם הנתבע בחר ש לא לפנות אליו ו לאחר זמן מה, קיבל התובע הודעת צד שלישי שהוגשה במסגרת ההליך דהתם. בעקבות זאת, שכר התובע עורך דין לצורך קבלת שירותים משפטיים בעלות של 10,486 ₪. לאחר קבלת התביעה הסתבר לתובע, כי מדובר באירוע שהתרחש באתר עליו פיקח הנתבע במהלך עבודתו. מעבר להוצאות המשפטיות, כאמור, נגרמו לתובע נזקים נוספים שנסובו סביב ההליך דהתם (כגון אובדן ימי עבודה, נסיעות).
4. התובע טוען, כי צירופו להליך דהתם הינו ניסיון הנתבע להשית עליו אחריות לנזקים שאינם נוגעים כלל ליחסי העבודה ששררו בין הצדדים בזמנים הרלוונטיים בטענה, כביכול, כי אלה נגרמו במסגרת עבודתו ובתוך כך, לגלגל לפתחו את האחריות על מעשים או מחדלים אישיים שכלל אינם קשורים לתובע וכראיה לכך, הנתבע לא דיווח לתובע אודות האירוע בעת שהתרחש ואף הודה, כי פעל באתר של קבלן אחר כמתנדב. לאור זאת, התובע סבור, כי הנתבע ביצע מספר עוולות לפי פקודת הנזיקין כולל הפרת הוראה חוקית, תרמית ומצגי שווא רשלניים.
5. לטענת הנתבע ברקע הדברים יובהר, כי ההליך דהתם, עסק בנזקים שנגרמו לרכב מדינת ישראל בעת שהוא עבד כמפקח עבודה בחברת "770 ניהול פרויקטים" ובמסגרת עבודתו העמיד את רכבו בסמוך לצומת ובנסיבות בהן רכב ממשלתי החליק על חצץ ופגע ברכב הנתבע, הטענה הייתה שהנתבע לא נקט בזהירות סבירה משכך הנזק שנגרם לרכב הפוגע הוא באחריות הנתבע, במהלך הדיון לאחר בירור עם הנתבע וההתייעצות של ב"כ הצדדים, בית המשפט התיר לנתבעים לשלוח הודעת צד ג' כנגד מעסיק הנתבע הוא התובע שבתיק זה. התובע בתיק זה , הגיש כתב הגנה מטעמו בתיק דהתם ובדיון שהתקיים בתאריך 6.11.16, התייצב ללא ייצוג כאשר לדבריו לא קיבל מבית המשפט הודעה על דחיית הבקשה לדחיית הדיון שהוא עצמו הגיש ובדיון עצמו ביקש לדחותו לצורך העמדת ייצוג משפטי. בעקבות זאת, התקבלה החלטה על דחיית הדיון תוך חיובו בהוצאות שני העדים שהגיעו בסך 500 ₪ עבור כל עד ובתוכם הנתבע בתיק זה, למרות זאת נמנע הנתבע מלגבות את התשלום שנפסק בעבורו, לאחר מכן בתאריך 15.2.17, התקיים דיון בו נדחתה התביעה.
6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בבקשה ובתגובה לה ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים וניתנה אף רשות להשלמת טיעונים בכתב, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.
6.1 אין חולק, כי במועד התאונה נשוא ההליך דהתם היה הנתבע מועסק אצל התובע בתחום ניהול הפרויקטים כפי שגם נכתב בכתב ההגנה, משכך בהתאם לאמור בפקודת הנזיקין [ נוסח חדש] 13 (א)(2) "לעניין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו – אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו" אשר על כן הודעת צד ג' אשר הוגשה כנגד התובע בדין הוגשה עקב היותו המעסיק של הנתבע.
6.2 יתירה מכך, בהחלטת בית המשפט בתא"מ 2955-05-15 יש משום מעשה בית דין, ככל והייתה טענה לתובע בנוגע לנזקים ש נגרמו לו בעקבות הטיפול במשפט היה עליו להעלותם במסגרת ההחלטה שניתנה ומשלא העלה אותם נחשב הדבר למיצוי הזכות במסגרת הכלל המשפטי של מעשה בית דין.
6.3 המסגרת המשפטית בעניין זה באופן תמציתי כדלקמן:
" מדובר בכלל שנועד בין היתר למנוע הטרדתו של בעל דין בהתדיינויות חוזרות בעניין שכבר פסק בו בית המשפט ומניעת הכרעות סותרות. ואולם לצדן של עקרונות אלו עומד העיקרון - הבא לידי ביטוי בתנאי בדבר זהות הצדדים כתנאי להקמת השתק שיפוטי – של מתן הזדמנות לכל בעל דין לטעון את טענותיו בפני בית המשפט ( ע"א 258/88 פיכטנבאום נ' רשם המקרקעין, פ"ד מד(2) 576 (1990)). על כן קיימים מקרים שבהם הצדק או האינטרס הציבורי מחייבים דווקא לקבוע סייגים לתחולת העיקרון הכללי על מנת למנוע תוצאות בלתי רצויות ובלתי צודקות ( ע"א 5610/93 זלסקי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, 99 (1997); נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך האזרחי ( תל-אביב, תשנ"א-1991), 626-625). האיזון בין העקרונות האמורים מוביל לכך כי בחינת יחסי " הקרבה המשפטית" תעשה באופן רחב, מהותי ולא פורמלי, ויש לבחון כל מקרה ומקרה לנסיבותיו. הבחינה תתמקד באינטרס שהיה לאותו " זר" בתוצאות המשפט וההזדמנות שהייתה לו להעלות טענותיו בהליך הראשון ולהתגונן ( זלצמן, שם, עמ' 367-379; ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק טפחות ( פורסם בנבו, 05.01.11)). כאשר לבעל דין בהליך נוכחי היה ענין ממשי בנושא שנדון בהליך הקודם, הוא ידע על קיומו והייתה לו הזדמנות להצטרף אליו, אך הוא נמנע מכך במודע, עשוי להיות בכך משום גילוי עמדה שהוא אינו חפץ להתדיין, וכי הוא מקבל עליו את תוצאות אותה התדיינות גם אם הן תהיינה נגדו. מאידך, אין משתיקים אדם בטענת מעשה בית דין אם לא הייתה לו שעת כושר בעבר להציג את טענותיו בפני בית המשפט ( רע"א 7831/99 צוריאנו נ' צוריאנו, פ"ד נז(1) 673, 690 (2002)). בהקשר זה יצוין כי פסק הדין בעניין מגדלי הפרחים ( ת"א ( ב"ש) 317/82 מגדלי פרחים לכיש בע"מ נ' ישר, פ"מ תש"מ(2) 410 (1982)), עליו הצביע ב"כ הנתבעים אינו דומה לנסיבות מקרה זה, שכן בנסיבות אותו עניין, התובע כנגדו נטענה טענת ההשתק היה נוכח בהליך הראשון וגרסתו נשמעה בו." ת"א ( שלום הרצ') 4222-09-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ( פורסם בנבו, 09.06.2015).
6.4 בענייננו, התובע וב"כ הגישו כתב הגנה והשתתפו באופן מלא בהליך דהתם וכל טענה בקשר לנזקים שנגרמו להם מחמת התביעה יכלו להעלותם באכסניה זו ומשלא העלו זאת, הרי שלא ניתן להעלותם שוב בהליך נוסף . יתרה מכך, אף אם היו מעלים כל טענותיהם בהליך דהתם , הרי שמשניתן פסק דין - אלה מוצו וככל שנתבקש להשיג על תוצאותיו היה עליו לעשות כן במסגרת אותו הליך.
6.5 לבסוף אעיר, כי סבורני, שיש לדקדק ולבחון במשורה תביעות מסוג זה שכן, כאשר נפגע אדם עקב הליך שיפוטי אשר ננקט נגדו על ידי יריבו, עשוי הנפגע למצוא את תקנתו במסגרת עוולת הרשלנות ובתנאי, כמובן, שיוכיח קיומה של חובת זהירות המוטלת על יריבו ואת יתר התנאים הנדרשים להקמת העוולה. כך גם כאשר טוען אדם, כי יריבו נקט נגדו בהליך שיפוטי במזיד, בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של זכות הגישה לבית המשפט (רע"א 1565/95, סחר ושירותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ פ"ד נד(5), 638, 655 ). זכותו של אדם לתבוע את נזקיו עקב הליך שיפוטי שננקט כנגדו, אין פירושה זכות לדיון מחודש בטענות שהועלו בהליך קודם ומקל וחומר כאשר אותו אדם לא טען טענותיו בהליך הקודם.
7. לאור האמור, אני נעתר לבקשה ומורה על דחיית התביעה.
התובע יישא בהוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

ניר נחשון, רשם בכיר


מעורבים
תובע: גדי נדלר
נתבע: יוסי חזקיה
שופט :
עורכי דין: