ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין באמצעות עו"ד רפאלה שושו נגד באמצעות עו"ד מג'ד חגא'זי :

בפני כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מבקשת
באמצעות עו"ד רפאלה שושו

מדינת ישראל

נגד

משיב
באמצעות עו"ד מג'ד חגא'זי
ואסים ג'ראד

החלטה

1. בפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 46 ל פקודת התעבורה, [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בכך שסרב לתת דגימה של אויר נשוף, לפי דרישת שוטר, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה התשכ"א-1961 ביחד עם סעיפים 64ד(א) ו – 64ב(א1) ו – 39א לפקודה. בנוסף, נהג בהיותו שיכור בכך שסרב לתת דגימת דם לפי דרישת שוטר, בניגוד לסעיפים 62(3), 64(ב)(ב) ו – 39א לפקודה.

2. על פי נסיבות המקרה, המפורטות בדו"ח הזמנה לדין, ביום 3.11.18, בשעה 3:30 לערך, נהג המשיב ברכב מסוג "מיצובישי", בכביש 781, שפרעם, בהיותו שיכור.

3. רישיונו של המשיב נפסל ביום 4.11.18 , ע"י קצין משטרה, ל-30 יום.

4. כעת עותרת המבקשת לפסילת המשיב עד תום ההליכים נגדו. לשיטתה, קיימות ראיות לכאורה כי המשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו וכן קיימת מסוכנות גבוהה מהמשך נהיגתו. צוין כי התרשמותו של השוטר הייתה כי המשיב נהג תחת השפעת אלכוהול והשפעת סמים, והמשיב אף הודה בכך בחקירתו. הוטעם כי המשיב לא שיתף פעולה עם השוטרים וסרב לבצע בדיקת נשיפה לאחר שנדרש לבצעה. המשיב, צוין, נוהג משנת 2011, וצבר הרשעה אחת, ללא עבירות דומות.
5. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. לשיטתו, השוטר הטעה את המשיב בכך שהציע לו לסרב לבדיקה, בטענה ש הדבר יועיל לניהול התיק, ככל שיוגש נגדך כתב אישום.
באשר למסוכנות, נטען כי לא נשקפת מסוכנות מהמשיב, ומתדפיס המידע שהוצא מלשכת התביעות ביום 5.11.18, עלה כי אין למשיב כל עבר תעבורתי (נ/1).
צוין כי המשיב עובד ורישיונו נחוץ לו.
הסנגור ציין כי אינו מתנגד לפסילת המשיב לתקופה של 3 חודשים נוספים מעבר ל – 30 היום בהם הוא נפסל וכי ההגנה סבורה כי בעת ניהול התיק העיקרי יתבררו עניינים שיהא בהם כדי להביא לסיום הפסילה, כך שככל שיורשע המשיב, זו לא תעלה על תקופה של 4 חודשים.

בחינת ה- "ראיות לכאורה":
6. סעיף 64ב(א1) מסמיך שוטר, לדרוש מנהג רכב לתת לו דגימת אויר נשוף לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז. על פי האמור בסעיף שוטר רשאי לעשות כאן אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה על פי סעיף זה.
סעיף 64ב(ב) מסמך שוטר, לדרוש מנהג רכב לתת לו דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז או סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן.
על פי סעיף 64 ד' (א) ל פקודת התעבורה, אם סירב נוהג ברכב לתת דגימה לפי דרישת שוטר כאמור לעיל, יראו את הנהג כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, היא עבירה של נהיגה בשכרות.
מכאן שסירובו של נהג לבדיקת נשיפה או לבדיקת דם מקים חזקה של נהיגה בשכרות.

7. הועבר לעיוני חומר הראיות בתיק.
מטופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית עולה כי המשיב מסר: "אני מצטער, טעיתי, פעם אחרונה".
דברים דומים מסר בתגובתו לדוח.
השוטר יוסף סרבוח מסר בדוח הבחין במשיב נוהג ברכב, לבדו, וכשזה זיהה את השוטרים עשה תנועה חדה בידו והסתיר דבר מה בין מושב הנהג למושב הנוסע. השוטרים סימנו לו לעצור והוא נעצר. ריח חזק של סמים נדף מהרכב. במהלך החיפוש ברכב נתפס חומר החשוד כסם. חצי סיגריה מגולגלת ובתוכה חומר החשוד כסם שהיה במאפרה בין שני המושבים הקדמיים וקוביית חשיש בצבע חום, עטופה בנייר לבן, בתוך הדופן הפנימי של הרכב מצד הנוסע שליד הנהג וחומר החשוד כסם עטוף בנייר בצבע לבן , בתא של הדלת של הנהג. צוין כי בחקירה המשיב סרב לבדיקת דם. נשמר עמו קשר עין מרגע זיהוי הרכב ועד לעצירתו.
מדוח הפעולה של השוטר סאלח חסן קינן עלו דברים דומים וצוין כי בעת שנתפס המשיב עיניו היו אדומות מאוד.
מדוח השוטר אבו שרקי גאד עלה כי בתחקור ראשוני מסר המשיב כי החומר שנתפס ברכבו שלו ושהוא לא עישן תוך כדי נסיעה ועישן את החומר החשוד כסם לפני הנסיעה.
מדוח פעולה של השוטרת שלי ששון עלה כי המשיב מסר לה כי עישן את הג'וינט שנמצא ברכב לפני כ – 10 דקות - רבע שעה, ושתה 2 בירות . המשיב הצביע על 2 בקבוקים ריקים של בירה, "היינקן", ברכב. צוין כי השוטרת הבחינה, בנוסף, בפחית בירה ריקה מסוג "היינקן" שהייתה מתחת לבקבוקים.
מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות עלה כי בשיחה ראשונית מסר המשיב כי שתה "שני בקבוקים" של " בירות", "הערב", ועישן ג'וינט לפני הנסיעה. צוין ריח חריף של סמים נדף מהרכב ומפיו של המשיב ונתפסו קוביית חשיש, חצי ג'וינט וקסטה. כן צוין ריח אלכוהול מפיו והופעה "חצי מסודרת חצי מרושלת".
צוין כי המשיב נדרש לתת בדיקת דם לצורך איתור אלכוהול וסמים ו כן בדיקת נשיפה, אך הוא סרב. כן צוין כי הוסברה לו חומרת המעשה והעונשים הצפויים עקב סירובו. צוין כי המשיב סרב לבצע מבחני ביצוע .
בתחקורו מסר המשיב כי שתה "שני בקבוקי בירה" ועישן ג'וינט, וסרב לבצע בדיקת דם. כשנשאל המשיב מדוע סרב להיבדק באמצעות ינשוף ובדיקת דם השיב: "אני מודה ששתיתי ועישנתי לא צריך בדיקה". כשנשאל לגבי החומר החשוד שנתפס ברכבו, השיב: "שלי לצריכה עצמית. אני לא מעשן כל הזמן. אני מתחרט על זה".
מהודעת חשוד עולה כי כשהמשיב נשאל האם ידוע לו שאסור לנהוג בעת עישון סמים, השיב בחיוב וכשנשאל מדוע נהג השיב "טעות". כשנשאל כמה זמן נהגת תחת השפעת סמים אתה מעריך? השיב: "רק עשר דקות". כשנשאל האם הוא מוכן לבדיקת דם עקב נהיגה תחת השפעת סמים השיב: "לא צריך בדיקת דם". כן מסר: "זו פעם ראשונה שאני מעשן ונתפס וזאת פעם אחרונה".
מהודעה נוספת של החשוד עולה כי זה מסר כי במהלך חיפוש ברכבו מצאו "חתיכה קטנה של חשיש ובוף וקסטה וזהו". כשנשאל האם עישן ביום האירוע, השיב: "בוף". כשנשאל מה יש ב"בוף" השיב: "חשיש". כשנשאל באיזו שעה עישן, השיב: "2:00 בלילה". כשנשאל מה שתה עם העישון, השיב "בירה קארלסברג". כשנשאל מדוע הוא מעשן, שותה ונוהג, השיב: "טעות מצטער". כשנשאל מדוע סרב לבדיקת שוטר לינשוף ולבדיקת דם לסמים, השיב: "כי עישנתי ואני יודע שימצאו סמים". כשנשאל האם הוא מבין את משמעות הסרוב השיב: "אני מבין, אני מצטער". כשנשאל האם הוא חתום על הסרוב, השיב: "כן זו חתימתי". כשנשאל למה סרב לבדיקה, השיב: "כי עישנתי" ובהמשך: "אני מצטער, פעם אחרונה, אני טעיתי".

8. מחומר הראיות שנפרש בפני עולה כי קיימות די ראיות לכאורה כי המשיב סרב לבדיקת הינשוף ולבדיקת דם , לאחר שהוסברה לו משמעות הסרוב. סרובו של המשיב לבדיקות, בנסיבות אלה, מקים חזקה כי המשיב נהג כשהוא שיכור, ומכאן שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות.

ובאשר למסוכנות:
9. מסוכנות המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.

אין עוררין כי עבירה של נהיגה בשכרות מצויה ברף החמור של עבירות התעבורה. המחוקק מצא לנכון לקבוע לצד עבירה של נהיגה בשכרות עונש מינימום של שנתיים פסילה, שבית המשפט רשאי לסטות ממנו רק מנימוקים מיוחדים, ובכך הביע דעתו בנוגע למסוכנות הנובעת מביצוע העבירה.

בע"פ 5002/94 בן איסק נ' מ"י, [פד"י מט(4) בעמ' 163] עמד בית המשפט על השלכותיה של השכרות על נהיגה:

"שכרות – כפי שידוע לכל בר בי רב, פוגעת ביכולתו המנטלית של השיכור. היא מערפלת את הכרתו, ומונעת ממנו להעריך נכונה את המציאות, ובדרך זו שוללת ממנו את היכולת לקיים שיקול דעת רציונלי, ולכוון את התנהגותו על פיו. אדם השותה משקה אלכוהולי מוחזק כמי שמודע להשלכה הצפוייה מכך על יכולתו המנטלית, ואין כמוהו מיטיב לחוש בפעמיה של השכרות הבאה בעקבות השתייה ומשתלטת עליו".

וכך פסק כבוד השו' ש' שוחט ב"ש (ת"א) 92994-07 יוסף נ' מדינת ישראל (מיום, 23.09.07) לעניין פסילת רישיון עד תום הליכים, בעבירה של נהיגה בשכרות:
"אם שותים לא נוהגים".
סיסמא זו לה אנו נחשפים מעל גלי האתר ועל גבי מרקע הטלביזיה ראוי לה שתהיה דרך חיים. חובה על בית המשפט להנחיל דרך חיים זו בכל דרך אפשרית. מבחינתי, מי שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, ברמה אותה קבע המחוקק כאסורה, עברו התעבורתי, ברוב המקרים (ומודע אני לצורך לבחון כל מקרה לנסיבותיו), לא צריך להיות רלבנטי. מי ששתה יפסל רישיונו ועד תום ההליכים כנגדו".

וכן בב"ש (מח' ת"א) 90192/07 רדלייך נ' מ"י, נקבע כי:
" לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מידית".
נמצאנו למדים כי הן המחוקק והן בית המשפט העליון, רואים בעבירת השכרות עבירה המהווה סיכון של ממש לציבור עוברי הדרך, המצדיקה הרחקת הנהג מהכביש, גם טרם הרשעתו.

10. יודגש בעניין זה כי תכליתה של פסילה מנהלית אינה עונשית, בבחינת "מקדמה על חשבון העונש", אלא מניעתית, מקום שהנהיגה עלולה להוות סכנה לבטחון הציבור (ראה ע"ח 39227-05-17 קלינמן נ' מדינת ישראל , מיום 15.6.17()

11. בענייננו, המשיב, נוהג משנת 2011, ולחובתו הרשעה אחת, משנת 2014, בגין נהיגה באור אדום.

12. כעולה מחומר הראיות לכאורה המשיב הודה כי שתה "שני בקבוקי בירה" ועישן ג'וינט, וסרב לעריכת בדיקת נשיפה ולמסירת בדיקת דם. דוחות הפעולה של השוטרים הצביעו גם הם על חשדות דומים, תארו ריח כבד של סמים ברכבו, ריח של אלכוהול מפיו, ו נמסר כי המשיב הודה בפניהם לכאורה על ביצוע העבירה וסרב לבצע את הבדיקות הנדרשות, על אף שהוסברה לו משמעות הסרוב .

אין ספק כי במכלול נסיבות זה יש בו כדי להעיד על רמת המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב.

13. לעניין הסרוב אפנה לדברי בית המשפט בתפ (י-ם) 630/07 מ"י נ' בריזנר עידן, בהתייחסו לתופעת הנהגים המסרבים להבדק בדרכים שונות:

"לאחרונה ניכרת מגמה שבה מסרבים נהגים להיבדק בדרכים שונות. קשה לעיתים להתחמק מהתחושה שסירובים אלו רחוקים מלהיות מקריים. מדובר בבדיקה פשוטה יחסית שאיננה דורשת כוח פיזי מיוחד ובדרך כלל כל אדם יכול לעשותה בקלות יתירה. הסירובים מתירוצים שונים מעוררים תמיהה. אין מנוס מלבלום מגמה זו באיבה. ואחת הדרכים לכך היא ענישה תקיפה ומרתיעה כלפי סרבני בדיקות".

סיכום והחלטה

14. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובחנתי את חומר החקירה, אני סבורה כי די בראיות לכאורה שהונחו בפני להוכחת המיוחס למשיב. לעניין מסוכנות המשיב, מצאתי כי אכן נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו, נוכח נסיבות ביצוע העבירה לכאורה, ויש לפסול את רישיונו.

15. נוכח האמור, בשל מכלול הנסיבות שהוזכרו, אני פוסלת את רישיון המשיב עד תום ההליכים וקוצבת את הפסילה לתקופה של 6 חודשים.
הרישיון המופקד במשטרת ישראל יועבר למזכירות בית משפט לתעבורה בעכו.
ככל שהרישיון בידי המשיב, הלה יפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט לתעבורה לא יאוחר מיום 9.12.2018.
לתשומת לב המשיב חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.
יובהר כי אם המשיב לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למבקשת.

המזכירות תשלח העתק החלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ט, 05 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: באמצעות עו"ד רפאלה שושו
נתבע: באמצעות עו"ד מג'ד חגא'זי
שופט :
עורכי דין: