ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לב ניסנבלט נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר גבריאל נבו
נציג ציבור (מעסיקים) מר משה הרץ

התובע
לב ניסנבלט
ע"י ב"כ עו"ד רונן גביש מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד לירון דגון

פסק דין

1. התובע, בן 79, זכאי לקצבת ניידות בשל מוגבלות בניידות בשיעור 80%, שנקבעה על ידי ועדה רפואית (ניידות).

2. בחודש מאי 2016 רכש התובע רכב בעל נפח מנוע 1,290 סמ"ק (נפח מנוע קטן מזה של הרכב שהיה לו לפני כן). הנתבע עדכן את קצבת הניידות המשולמת לתובע בהתאם לרכב שרכש. התובע הגיש בקשה לתוספת הטבות לפי סעיף 13(א) להסכם הניידות ובקשתו נדחתה בהחלטה מיום 13.7.16, שבה נקבע:
"למוגבל בניידות אשר ברשותו ובבעלותו רכב ומתקיימים לגביו תנאי סעיפים 5 – 7 להסכם זה תשולם קצבת הניידות בשיעורים המפורטים בתוספת ח' בהתאם לגודל הרכב שברשותו ובבעלותו, ובלבד שאם ברשותו ובבעלותו רכב גדול מהרכב הקובע לגביו, תשולם לו קצבת ניידות בהתאם לגודל הרכב הקובע לגביו".
הנך מוגבל בניידות בשיעור 80% ועל כן הנך זכאי להטבות לפי רכב עד 1,800 סמ"ק.
אך מאחר ורכשת רכב בעל נפח 1200 סמ"ק הנך זכאי להטבות לפי רכב עד 1300 סמ"ק כפי שמצוין בחלק המודגש בסעיף...".

כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

3. להלן טענות התובע:

התובע בחר את הרכב במיוח ד בשל היותו גבוה. זהו נתון חשוב עבורו, כי הוא מתקשה להתיישב ולנהוג ברכבים נמוכים.
נפח המנוע של הרכב שקנה התובע הוא 1,200 סמ"ק, אך מדובר בטכנולוגיה חדשנית (טורבו) כך שהרכב מתפקד כרכב עם נפח מנוע גדול יותר, ששווה ל- 1,800 סמ"ק.
עלות הרכב הייתה גבוהה אף יותר מהרכב הקודם שרכש התובע, משום שהוא התאים לצרכיו.
התובע לא ידע שאם ירכוש רכב בעל נפח מנוע 1,200 סמ"ק קצבתו תוקטן בסכום כה גדול. באישור להלוואה עומדת מיום 6.3.16 לא צוין עניין ההגבלה בסמ"ק.
התובע מעולם לא קיבל מסמך אחר מביטוח לאומי המציין מפורשות שאם ירכוש רכב בנפח מנוע 1,300 סמ"ק קצבתו תקטן בסכום כה גדול (כ- 600 ₪).
התובע הינו עולה מברית המועצות לשעבר, אינו דובר השפה העברית באופן שוטף, והוא לא הבין את השינוי בסכום הקצבה.
עלות הוצאות הרכב לא פחתה ונותרה כפי שהייתה ברכב הקודם.
התובע ניצול שואה, מתקיים בדוחק רב מפנסיה זעומה של 960 ₪ לחודש שביחד עם קצבאות הנתבע מגיע לסכום של 2,721 ₪. הורדת הסכום של קצבת הניידות מרעה באופן משמעותי את יכולתו להתקיים בכבוד.
התובע עמד בדרישות סעיף 13(א) להסכם הניידות, שכן על פי מכתב היצרן מדובר ברכב אשר מנוע הטורבו שלו מקביל למנוע של הספק 1,800 סמ"ק, משום כך הרכב עומד בדרישות הסעיף על פי דין.
4. להלן עיקר טענות הנתבע:

התובע זכאי לגמלת ניידות החל מיום 1.10.90 והיה בעל רכב בנפח מנוע הגבוה מ-1300 סמ"ק. בחודש מאי 2016 רכש התובע רכב בעל נפח מנוע 1,290 סמ"ק וקצ בת הניידות שלו עודכנה בהתאם לסעיף 13(א) להסכם הניידות ולחוזר הניידות.
שעה שרכש התובע רכב בעל נפח מנוע של 1290 סמ"ק, הוא זכאי להטבות לפי רכב עד 1300 סמ"ק.
על הנתבע לא חלה כל חובת יידוע, לא ביחס לקצבת הניידות ולא בכלל. הסכם הניידות הינו מידע נגיש לציבור, והוא מן המפורסמות.
על אף שלא חלה על הנתבע כל חובה לעשות כן, הנתבע הביא מידע זה לידיעת התובע טרם רכש את הרכב, בהודעה מיום 6.3.16, בה צוין מפורשות כי אם ירכוש רכב בנפח מנוע קטן מהרכב הקובע – יהיה זכאי לקצבת ניידות בהתאם לרכב שירכוש.
התובע נמצא בקשר רציף עם הנתבע לגבי אישורי הלוואה עומדת בהחלפת רכב, ומידע זה הובא לידיעתו גם בהתקשרויות קודמות כגון במכתבים אשר נשלחו לו בנושא.
תכלית קצבת הניידות היא החזר הוצאות בגין שימוש ברכב על פי קריטריון נפח המנוע, כפי שנקבע ברישיון הרכב.
גם אם נקבל את עמדת התובע כי ייצור רכב בעל הספק מנוע של 1200 סמ"ק אשר משולבת בו טכנולוגיית טורבו מביאה את הרכב להספק מנוע של 1,800 סמ"ק , הרי ייצור מנועים קטנים ויעילים יותר בטכנולוגיות מתקדמות לשם חסכון באחזקת ובדלק רק מחזקת יותר את עמדת הנתבע, שהרי הוצאות השימוש בגין הרכב קטנות בזכות טכנולוגיה זו.
התובע קיבל את הקצבה המגיעה לו בהתאם לסעיף 13(א) להסכם הניידות ודין התביעה להידחות.
5. בהעדר מחלוקת עובדתית, הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין לאחר הגשת סיכומים בכתב.

6. דיון והכרעה

הטבות למוגבל בניידות נקבעו בהסכם הניידות מיום 1.6.77.
בהתאם להלכה הפסוקה, בית הדין אינו מוסמך להעניק למוגבל בניידות זכויות מעבר להוראות ההסכם, שיש לפרט בדווקנות (ראו – דב"ע נא/0-9 חדד – המוסד, פד"ע כג 212, דב"ע נה/0-27 המוסד – רונס, פד"ע יח 197).

התובע מקבל קצבת ניידות החל מיום 1.10.90, והיה בעל רכב עם נפח מנוע מעל 1,300 סמ"ק , כאשר לפי שיעור מוגבלותו (80%) הוא זכאי להטבות על פי הסכם הניידות לפי רכב עד 1800 סמ"ק.

עד למועד הרלוונטי לתביעה (חודש מאי 2016) קיבל התובע הטבות לפי הסכם הניידות מספר רב של שנים, ולכן, אין הוא יכול לטעון שאינו מכיר את כללי הזכאות. בכל מקרה, אין העדר ידיעת הדין יכול להקנות זכאות שאינה קיימת על פי דין.

סעיף 13 (א) להסכם הניידות קובע כי שיעור הזכאות לקצבה ייקבע לפי גודל הרכב שנרכש על ידי המוגבל בניידות, בהתאם לשיעורים המפורטים בתוספת ח' להסכם.
נפח המנוע (כפי שנרשם על ידי יצרן הרכב) הוא קריטריון אובייקטיבי הקובע לזכאות לקצבה. הנתבע אינו מוסמך לעשות השוואה בין המנועים השונים, או להתייחס לטכנולוגיות שונות, כפי שמבקש התובע.
התובע זכאי לקצבה כפי שנקבעה לו לפי גודל הרכב שהוא רכש, הגם שהרכב הקובע לגביו הוא גדול יותר (עד 1800 סמ"ק).

החלטת הנתבע בעניין זכאות התובע לקצבת הניידות הינה כדין ואין סיבה להתערב בה.

7. לסיכום

נוכח האמור התביעה נדחית.
כמקובל בהליכים של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

8. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום,‏06 דצמבר 2018, ‏כ"ח כסלו תשע"ט, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר גבריאל נבו,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת
אב"ד

מר משה הרץ,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: לב ניסנבלט
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: