ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קבוץ צובה נגד אי.בי.אי. חברת ניהול קופות גמל וקרנות השתלמות בע"מ :

09 דצמבר 2018
לפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציג ציבור (עובדים) מר: בצלאל פיינגולד
נציג ציבור (מעסיקים) מר: זהר זלמן אקשטיין

המבקש:
קבוץ צובה
ע"י ב"כ עו"ד יואב שמשי ועו"ד ספיר חזן
-
המשיבים:
1. אי.בי.אי. חברת ניהול קופות גמל וקרנות השתלמות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יונית פרי

2. נטע רחל מטלון עזרא
3. עזרא דניאל
ע"י ב"כ עו"ד חיים כהן

החלטה

1. לפנינו בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד קיבוץ צובה, אשר צורף כנתבע 3 ( להלן: המבקש או הקיבוץ), מחמת היעדר עילה, היעדר יריבות והיעדר סמכות עניינית.
עובדות הרקע הדרושות לצורך הכרעה בבקשה
2. התובעת, אי.בי.אי חברת ניהול קופות גמל וקרנות השתלמות בע"מ ( להלן: המשיבה או אי.בי.אי ) הגישה תביעה כנגד מר דן עזרא וגברת נטע עזרא ( להלן: המשיבים).
3. מכתבי טענות הצדדים עולה כי, המשיבים היו חברים או מועמדים לחברות במבקש ובתקופה זו הפקידו כספים אצל אי.בי.אי .
4. על פי כתב התביעה, עם הצטרפותם לקרן השתלמות בניהולה של אי.בי.אי חתמו המשיבים על הוראת המחאה בלתי חוזרת ובלתי מותנית לפיה כספים ורווחים שיצברו בקופות המנוהלות על ידי אי.בי.אי יועברו לידי הקיבוץ.
5. לטענת אי.בי.אי, המשיבים הפיקו רווח, שלא על פי זכות שבדין, עת משכו את הכספים מקופתה לחשבונם, שכן המוטב בקופה היה הקיבוץ. הואיל וכספים אלו הועברו אל המשיבים בשגגה ובתום לב, הרי שאי.בי.אי זכאית להשבת הכספים על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979 .
6. בכתב ההגנה, טענו המשיבים, בין היתר, כי אין יריבות בינם לבין אי.בי.אי, היות שהקיבוץ הוא הטוען האמתי לבעלות על הכספים. לטענת המשיבים, מדובר בניסיון חסר תום לב למנוע את בירור האמת בדבר היעדר זכאותו של הקיבוץ לבעלות על כספי קופת הגמל ובניסיון למנוע תביעה שכנגד כלפי הקיבוץ באמצעות הגשת התובענה על ידי אי.בי.אי.
7. ביום 26.7.18 הוגשה הודעה מטעם המשיבים במסגרתה הודיעו לבית הדין כי ביום 8.7.18 הוגשה תביעה על ידם כנגד הקיבוץ ( סע"ש 19132-07-18) ולפיכך, רואים הם טעם בצירוף הקיבוץ כצד להליך הנדון מצד אחד, ובאיחוד הדיון בתביעות מצד שני.
8. ביום 1.8.18 הוגשה תגובת אי.בי.אי לבקשה, במסגרתה הותירה היא את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית הדין. כמו כן ציינה כי ככל שבית הדין יורה על צירוף הקיבוץ, הרי שהיא מתנגדת לאיחוד ההליכים היות שההליך בין המשיבים למבקש הינו תביעת לשון הרע ופיצויים בשל התנהלות כזו או אחרת, אשר לא עולות ממנה שאלות דומות או משותפות לתביעתה שלה ולפיכך לא יהיה בכך משום יעילות דיונית או חסכון בזמן שיפוטי.
9. באותו היום ניתנה החלטת בית הדין מפי כבוד הרשמת תמר עציון פלץ לפיה לאור עמדת אי.בי.אי, ולנוכח טענת המשיבים כי צירופו של הקיבוץ דרוש בהליך על מנת להעמיד את הפלוגתא האמתית והשלמה לדיון, מתקבלת הבקשה לצירוף הקיבוץ כנתבע.
מכאן הבקשה שלפנינו.
עיקרי טענות המבקש בבקשה
10. המשיבים לא פירטו את הטעמים לצירופו של הקיבוץ כצד להליך ולא הגישו תצהירים לתמיכה בטענותיהם, ודי היה בכך כדי לדחות את בקשת הצירוף על אתר. ככל שלשיטת המשיבים חב הקיבוץ בכספים למשיבה בעצמו, הרי שהיה עליהם להגיש בקשה להודעת צד ג', כפי שאכן נדמה כי הייתה כוונתם מן ההודעה שהגישו.
11. הקיבוץ צורף כנתבע חרף העובדה שאי.בי.אי בחרה שלא לתבוע אותו, הבהירה כי הקיבוץ אינו חב בכספים, אלא שהוא בעליהם, ואף לא תיקנה את כתב תביעתה גם לאחר הצירוף. לפיכך, לא ברור כיצד יכול הקיבוץ להתגונן מפני תביעה אשר בנוסחה דהיום אינה מגלה כל עילה כלפיו, שכן אין כל טענה המבססת חוב של הקיבוץ כלפי אי.בי.אי, אדרבה.
בנסיבות אלה, ובהתאם לאמור בתקנה 44(1) לתקנות בית הדין לעבודה תשנ"ב -1991 ( להלן: התקנות), משאף אם תוכיח אי.בי.אי את טענותיה, לא תהיה זכאית לסעד מן המשיב, הרי שיש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה.
12. מאותם הנימוקים, נוכח היעדר כל יריבות בין הקיבוץ לבין אי.בי.אי, על פי תקנה 45( א)(3) לתקנות, יכול בית הדין לדחות את התובענה ביחס אליו מלכתחילה. אין בעובדת היותו של הקיבוץ בעלים בכספי הקרן כדי להופכו לצד להליך, שכן כפי שהובהר על ידי אי.בי.אי בדיון קדם המשפט שנערך ביום 8.7.18, אי.בי.אי אינה תובעת בשם הקיבוץ אלא כצד להסכם מול המשיבים.
13. נוסף על כך, תנאים לסמכותו של בית הדין נקבעו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 ( להלן: החוק). לפי סעיף 24( א)(1) לחוק הסמכות מוגבלת לתובענות שבהן מתמלא המבחן הכפול של זהות הצדדים, עובד – מעסיק, ומהות העילה, יחסי עבודה; לפי סעיף 24( א)(3) לחוק מוגבלת הסמכות בעניינים הנוגעים לקופת גמל לצדדים שהם מעסיק או חליפיהם. היות שבין אי.בי.אי למבקש אין יחסי עבודה ואף לא נטען כי הללו קיימים על ידי מי מן הצדדים, וכך גם אין יחסי עבודה בין ביחס למשיבים, על פי ההלכה הפסוקה, הרי שבית הדין נעדר סמכות לדון בתביעה כנגד הקיבוץ.
14. כמו כן, למבקש נודע על עובדת צירופו רק לאחר שניתנה החלטת בית הדין מיום 1.8.18 ולא ניתנה לו הזדמנות לטעון ולהתנגד לבקשה לצרפו.
עיקרי טענות המשיבים
15. ככל שסבר הקיבוץ שאין בסיס להחלטת בית הדין על צירוף היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור או בקשה לביטול החלטה על פי הדין. משלא פעל כאמור, דין הבקשה לדחייה.
16. אין זה נכון שהיה על המשיבים להגיש הודעת צד ג'. ככל שתזכה אי.בי.אי בתביעתה וטענותיה יתקבלו, יהיה עליה לדרוש את הכספים מן הקיבוץ, שהרי בהתאם לטענתה בכתב התביעה, הכספים הנתבעים מן המשיבים, אמורים להיות מועברים בסופו של יום למבקש.
17. מעיון בכתב ההגנה עולה כי המחלוקות בין הקיבוץ למשיבים מביאה ליריבות מהותית בין הקיבוץ למשיבים, וממילא במסגרת ההליך בין הקיבוץ למשיבים יהיה על בית הדין לקבוע האם היו קיימים יחסי עבודה, האם מדובר בכספי המשיבים בהיותם עובדי הקיבוץ והאם הליך הקליטה של המשיבים למבקש נעשה כדין, כך שאין גם ספק שמדובר בתובענה שבסמכותו.
18. לפיכך, אין מקום לדחות את התביעה כנגד הקיבוץ. עצם הכחשת טענות אי.בי.אי, כפי שעלו בכתב ההגנה על ידי המשיבים מהווה הוכחה כי הקיבוץ צריך להיות צד להליך על מנת שתבורר המחלוקת כראוי.
עיקרי טענות המשיבה
19. לא אי.בי.אי היא שביקשה לצרף את הקיבוץ, שכן הבהירה כי טענות המשיבים ביחס לכספים שעליהם להשיב אינן רלוונטיות ליחסים שבין אי.בי.אי למשיבים. כל מחלוקת אשר קיימת בין המשיבים למבקש ביחס לטענות בדבר הליך הקליטה או הוצאת דיבה אינה רלוונטית למשיכה שבוצעה בניגוד להתחייבות.
20. ככל שיוחלט למחוק את התביעה נגד הקיבוץ, יתבקש בית הדין להורות גם על מחיקת הסעיפים הנוגעים למערך היחסים בין הקיבוץ למשיבים ולטענות העולות מכך, שהרי אחרת וכלל שההכרעה עשויה להיגזר מעניינים שבאותו מערך יחסים, לא ניתן להסיר את הקיבוץ מן התביעה.
עיקרי טענות המבקש שנוספו בתשובה
21. על פי הדין והפסיקה, למבקש לא הייתה זכות עמידה להגשת ערעור, בזכות או ברשות, היות שהוא אינו אחד הצדדים שפתחו את ההליך, ולא התנהל בעניינו הליך במסגרתו הוכרעה זכותו ההופלדיאנית ( ביחס לזכות, חירות, כוח או חסינות) [ש"פ 658/88 מחמוד סארי - מדינת ישראל, מה (1) 670 (10.1.91); בגץ 188/96 גד צירינסקי - סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה השופט עמירם שרון, נב (3) 721) (24.08.98)].
22. כמו כן, לא הייתה למבקש אפשרות להגיש בקשה לביטול ההחלטה, היות שבקשה כאמור אינה מוסדרת בתקנות. אף אם הייתה חלה בבית הדין תקנה 201 הקובעת כי ניתן לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, הרי שלא יכול היה הקיבוץ להגיש בקשה כאמור מאותם טעמים.
23. הסוגיות אשר פורטו כאילו הן חלק מהליך זה בתשובת המשיבים לבקשה, אינן השאלות אשר במחלוקת בהליך זה. למעשה, שאלות אלו נדרשות לבירור במסגרת תביעה נפרדת שהגישו המשיבים כנגד הקיבוץ.
דיון והכרעה
24. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כפי שיבואר להלן.
25. מבלי להכריע בשאלה האם זכאי היה הקיבוץ להשיג על צירופו להליך בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה לצרפו, מהטעם שלא היה צד להליך, הרי משצורף להליך רשאי הוא להגיש בקשה לסילוק התביעה כנגדו על הסף.
26. בהתאם, משלא מדובר בהליך ערעור או בבקשה לביטול החלטה, אלא בבקשה לסילוק על הסף, אף אין מקום לדון בשאלה כיצד ראוי או רצוי היה לצרף את הקיבוץ להליך, האם במסגרת הודעת צד ג', האם כצד דרוש או שמא כנתבע. החלטת הרשמת עציון פלץ בעינה עומדת ואין חולק כי במסגרתה צורף הקיבוץ כנתבע בהליך.
השאלה הטעונה הכרעה הינה האם יש לסלק את התביעה כנגד הקיבוץ על הסף.
27. שאיפתם של בתי המשפט ושל בתי הדין לעבודה היא להכריע בהליכים הבאים לפניהם לגופו של עניין.
על פי ההלכה הפסוקה, סעד המחיקה על הסף מופעל על ידי בית הדין במשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר [ דב"ע ( ארצי) מז/3-15 אפנר יצחק ואח' - מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2), 242 (1987); דב"ע ( ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ - כלפון, פד"ע כב, 518 בעמ' 521 (1991); דב"ע ( ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל, פד"ע כג 274 (1991)].
"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב- 1991 ובין היתר ב"שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה...". [דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3 (1994); בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1) 573 (1995); ברע ( ארצי) 16226-04-14 ה.א.ר.י השבחת נכסים בע"מ - משה מנו (13.4.14)] "
28. מן האמור עולה כי בית הדין ייענה לבקשת דחייה או מחיקה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים, ורק כאשר הוא משוכנע, כי גם אם יוכיח התובע את כל האמור בכתב תביעתו, לא יזכה לסעד, שכן על פי הדין החל, לא יצמיחו אותן עובדות עילת תביעה. אין המקרה שלפנינו נופל בגדרי חריג זה. על פי ההלכה, בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לאשורן ולפסוק על פיהן.
29. דחיית תובענה על הסף היא תוצאה היוצרת מעשה בית דין, ולפיכך יש לנהוג בבקשות אלו בזהירות רבה ולהפעיל את הסמכות רק במקרים קיצוניים [ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 386 ( מהדורה אחת עשרה, 2003)].
מן הכלל אל הפרט
30. סעיף 18 לתקנות קובע כי בית הדין רשאי בכל שלב להורות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לו לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.
31. כפי העולה מכתבי טענות הצדדים, לרבות בבקשה לסילוק על הסף, הקיבוץ מצוי בתווך בין אי.בי.אי למשיבים, הם התובעת והנתבעים בכתב התביעה המקורי. זאת, היות שבהיעדר הקיבוץ, כלל לא הייתה מתעוררת עילת התביעה, שמהותה טענת המשיבים כי הכספים שוחררו למשיבים על אף שהמוטב בהם הוא הקיבוץ.
על פי רוב, האדם אשר על שמו מופקדים הכספים בקרן השתלמות הוא גם המוטב בה, והוא הרשאי לשחררם בתנאים כאלו ואחרים.
בענייננו, מעצם העובדה שהקיבוץ הוא לכאורה המוטב לכספים, נובע כי אפשר שיהיה בתביעה גופה ובהכרעה בה, ככל שתדחה, כדי להשפיע באופן ברור על זכויותיו של הקיבוץ, ואף לעורר צורך בהתדיינויות נוספות בינו לבין מי מן הצדדים.
על כן, אנו סבורים כי דרך המלך היא לצרפו להליך כצד דרוש, כמי שיש בכוחו לסייע לליבון המחלוקות בהליך, ולמצער למנוע את הפגיעה בו כצד שלישי מבלי שתשמע דעתו, תוך יצירת אפשרות בלתי רצויה ליצירת הליכים מקבילים אשר אפשר שיהיה בהם משום בזבוז זמן שיפוטי.
32. נוכח האמור, היות שממילא סבורנו כי מדובר בצד דרוש וחיוני לצורך הצגת התמונה המלאה בפני בית הדין, מתייתר הצורך לדון בטענות הקיבוץ ביחס להיעדר עילה או היעדר יריבות. לבית הדין נתונה הרשות לצרף נתבע מכוח הסמכות הדיונית הנתונה לו בתקנות כאשר מדובר בצד חיוני לבירור התביעה, אף בהיעדר יריבות ישירה ובהיעדר סמכות עניינית [ ראו והשוו: ע"ע ( ארצי) 1008/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ - קופת חולים לאומית (24.11.04)].
33. בשולי הדברים נעיר לעניין סמכות בית הדין כי, על פי סעיף 24(א)(3) לחוק, תובענה של קופת גמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הנובעת מחברות או מחבות הינה בסמכות בית הדין. כמו כן, על פי סעיף 24(א)(1) לחוק, אף אם נדרשת הכרעה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד – מעסיק בין המשיבים למבקש, בהתחשב בכך שמדובר ביחסים בין מועמדים לחברות לבין קיבוץ, הרי שהכרעה זו מצויה על פניה ומבלי להכריע מסמרות בנדון בשלב זה, בסמכותו של בית הדין ונוגעת למומחיותו הייחודית, כך שאין לסלק את התביעה מטעם זה בשלב זה.
סוף דבר
34. נוכח המצב המשפטי והעובדתי, לא שוכנענו כי מדובר במקרה קיצוני ונדירים, בו על בית הדין להיעתר לבקשה למחיקה על הסף.
הבקשה נדחית, שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ט, (09 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נ.צ.ע. בצלאל פיינגולד

חנה טרכטינגוט, שופטת בכירה

נ.צ.מ. זהר זלמן אקשטיין


מעורבים
תובע: קבוץ צובה
נתבע: אי.בי.אי. חברת ניהול קופות גמל וקרנות השתלמות בע"מ
שופט :
עורכי דין: