ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאדר חבשי נגד אביטל שמעון :

בפני: כבוד השופטת הבכירה-שאדן נאשף-אבו אחמד

תובע

1. נאדר חבשי

נגד

נתבע

1. אביטל שמעון

פסק דין

רקע ועיקר טענות הצדדים

  1. לפניי תביעה כספית ע"ס 160,000 ₪ שהגיש התובע, קבלן בניין גמר ושיפוצים, בגין יתרת תשלום שלפי הנטען לא שולמה לו ע"י המזמין-הנתבע עבור ביצוע עבודות בניית שלד.
  2. אין מחלוקת כי ביום 03.11.2013 התקשרו הצדדים ביניהם בהסכם, שעל פיו הזמין הנתבע מאת התובע עבודות בניית שלד לתוספת בביתו, שכללו עבודות טיח, ריצוף, חשמל, אינסטלציה, הריסה, פינוי פסולת, צבע ושיש לחלונות וזאת בתמורה לתשלום סכום של 360,000 ₪ בתוספת מע"מ.
  3. התובע טוען כי אף שהעבודות בוצעו על הצד הטוב ביותר ובהתאם להסכם ולתכניות ונמסרו לשביעות רצונו של הנתבע, לא שולמה בגינן מלוא התמורה החוזית המוסכמת והנתבע נותר חייב לתובע סך של 160,000 ₪ בצירוף מע"מ. עוד טוען התובע, כי העסיק עובדים וקבלני משנה שונים שביצעו את העבודות מושא ההסכם ולהם שילם התובע סכום של 200,000 ₪.
  4. כל פניות התובע אל הנתבע טרם הגשת התביעה לתשלום היתרה הבלתי מסולקת נדחו בטענת שווא, כי חלק מהעבודות המוסכמות לא בוצעו. גרסת התובע בהקשר זה היא, כי מדובר בעבודות נוספות וחריגות שלא נכללו בהסכם וגם תמורתן לא שולמה ע"י הנתבע. לחילופין, מאמץ התובע את ממצאיו של מומחה בית המשפט שאמד את העבודות הנוספות בסכום כולל של 29,668 ₪. עוד מפנה התובע בסיכומיו למסקנות מומחה ביהמ"ש, ששלל טענות הנתבע בדבר אי ביצוע חלק מהעבודות וגרימת ליקויים בעבודות וקבע כי מדבר בהשלמות ותו לא.
  5. כן טוען התובע בסיכומיו כי השכיל להוכיח עצם ביצוע העבודות מושא ההסכם ומהותן וכן עבודות נוספות מעבר להסכם ( גדרות), באמצעות זימון לעדות העובדים וקבלני המשנה שעבדו באתר מטעמו, וביקש כי בית המשפט ייחס לעדויותיהם משקל רב משלא הופרכו.
  6. עוד נטען כי התובע עמד בנטל הנדרש במשפט אזרחי להוכיח התשלומים שנתקבלו מהנתבע הן בהמחאות והן במזומן, בסכום כולל של 200 אלף ₪, שכוללים שיק שניתן לפקודת קבלן המשנה, מוחמד שלבי, ע"ס 150 אלף ₪, שיק נוסף ע"ס 50 אלף ₪, שיק נוסף ע"ס 14,600 ₪, תשלום במזומן ע"ס 12,400 ₪ וסכום נוסף במזומן ששולם במספר תשלומים ע"ס 9,000 ₪. מלבד סכומים אלה שהתובע הודה בקבלתם, הוא לא נשאל בחקירה נגדית על אודות סכומים נוספים ששולמו לו, כטענת הנתבע, ומשכך, תשלומים אלה כלל לא הוכחו. כן נתן התובע בעדותו הסברים מספקים בדבר התאמת התשלומים שנתקבלו לחשבוניות שהונפקו על ידו.
  7. תימוכין לגרסתו, מוצא התובע דווקא בעדות הנתבע שהודה בחקירה נגדית, כי נותרו כספים בסך של 50,000 ₪ שלא שולמו לתובע עפ"י ההסכם. עיתוי הודאת הנתבע בחוב הנ"ל, שהועלתה לראשונה בבית המשפט, מלמד על כך שאין לתת אימון בגרסת הנתבע. עוד נטען כי הנתבע העלים בית המשפט, שהזמין מהתובע עבודות נוספות שאינן כלולות בהסכם, ועובדה זו משמיטה את הקרקע מתחת לגרסתו כי העבודות מושא ההסכם היו לקויות. כן ביקש התובע לזקוף לחובת הנתבע חזרתו מהבקשה לזימון עדים רלוונטיים ללא נימוק משכנע.
  8. אשר לטענת הנתבע בדבר משיכות כספים, כראיה לביצוע תשלומים במזומן, מפנה התובע בנושא זה לעדות הנתבע, שהודה כי משיכות אלו לא נועדו לתובע בלבד וכיסו קבלנים אחרים. כל שלושת השיקים שמסר הנתבע לתובע היו למוטב בלבד ושולמו לקבלני המשנה ומעבר לשיקים אלה שהודה התובע בקבלתם, לא הוכיח הנתבע תשלומים נוספים בהמחאות אחרות. התובע מוסיף וטוען, כי עדות הנתבע ביחס לתשלומים במזומן לקתה בחוסר פירוט הנדרש בפסיקה, ולכן מדובר בטענות בעלמא שלא הוכחו ודינן להידחות.
  9. מנגד טוען הנתבע בכתב הגנתו, כי הסכם ההתקשרות שנכרת בין הצדדים לביצוע תוספת בנייה בהתאם לתכניות שקיבלו היתר כדין, כלל את העבודות המפורטות בו ולרבות חומרים, בסכום של 360,000 ₪ בתוספת מע"מ. כן ביצע התובע לבקשת הנתבע עבודות פיתוח ובניית גדרות בטון מסביב לביתו בסכום נוסף של 121,000 ₪ ( כולל מע"מ) ששולם לנתבע במזומן. הנתבע שילם לתובע עבור כלל העבודות סך של 479,800 ₪, שחלקו שולם במזומן וחלק בשיקים, ורק בגין סכום חלקי של 106,200 ₪ הוציא התובע חשבוניות מס וקבלות כדין. עבור העבודות מושא ההסכם ( לא כולל עבודות פיתוח) שילם הנתבע לתובע סכום של 358,800 ₪. לפיכך, יתרת החוב החוזית הבלתי מסולקת עומדת לטענת הנתבע ע"ס 66,000 ₪. כן סוכם בין הצדדים, כי התשלום האחרון בגין העבודות מושא ההסכם בסך 50,000 ₪ ישולם לתובע לאחר קבלת טופס 4 והשלמת כלל העבודות ולאחר תקופת הבדק. ייאמר כבר כאן, כי בסיכומיו משנה הנתבע גרסתו וטוען, כי שילם ביתר לתובע סכום כולל של 363,200 ₪ במספר פעימות ובמועדים שונים.

10. להוכחת טענותיו, צירף הנתבע קבלות שונות שקיבל עבור חלק מהתשלומים שהעביר לתובע ואשר בחלקן אינו על שם התובע אלא על שמם של אנשים אחרים. כן צורפו צילומי שיקים שהתובע פיזר וסיחר לאחרים וכן דפי חשבונות בנק המצביעים, לטענת הנתבע, על משיכת מזומנים ששולמו לתובע ומכוחם ביקש להוכיח את טענתו לביצוע התשלום בפועל. בסיכומיו עמד הנתבע על שני תשלומים שהועברו לתובע כחלק מהתמורה בגין העבודות מושא ההסכם: האחד מתאריך 22.2.14, ע"ס 150 אלף ₪; והשני מיום 13.5.14, ע"ס 14,600 ₪- ששולמו ישירות לקבלן בשם שלבי מוחמד שעבד אצל התובע באתר ובגינם הוציא האחרון חשבונית ע"ש הנתבע.
11. הנתבע טוען כי התובע הפר את הסכם ההתקשרות בכך, שהוא לא ביצע את מלוא העבודות ולא סיפק את כל החומרים נשוא ההסכם, שפורטו בסעיף 11 ( ה) לכתב ההגנה וכוללים עבודות אינסטלציה, בניית קירות ביחידות בנכס, התקנת ספי שיש לחלון, פינוי פסולת בניין ואספקת חומר שחור בעבודות הטיח, שעלותן של עבודות אלו שלא הושלמו מסתכמת בסך של 29,944 ₪. כמו כן היסב התובע נזק, עת גרם להרס המדרכה שחייב סלילתה מחדש בעלות נוספת של 6,903 ₪ וזאת כתנאי לקבלת טופס 4. כן גרם התובע לליקויים בעבודות הבנייה, שנתמכו בחוות דעת מקצועית של מומחה שמאי מטעם הנתבע, שאמד את עלות התיקונים בסך של 107,262 ₪. יוצא אפוא, כי התובע הוא זה שחייב כספים לנתבע ולא ההיפך.
12. בסיכומיו, מבקש הנתבע לסמוך ידיו על חוות דעת השמאי מטעמו ולהעדיפה כל פני חוות הדעת המקורית והמשלימה של מומחה ביהמ"ש, שבגדרן הוא העריך עלות העבודות שלא בוצעו בניגוד להסכם בסכום של 20,475 ₪ וכן תיקון הליקויים בסך נוסף של 12,168 ₪. לשיטתו, חוות דעת אלו נערכו בצורה לא מקצועית, לא יסודית ובלא שימוש בכלי בדיקה כנדרש. לחילופין, ככל שביהמ"ש יאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו, עותר הנתבע לסעדים נוספים שלא נכללו בחוות מומחה ביהמ"ש והם מעבר לפיצוי בסך 32,643 ₪ המצוין בחוות הדעת מטעמו, וזאת בגין החזר תשלום ביתר משלא נתבע רכיב המע"מ בגדר התביעה, פיצוי נוסף בסך 6,903 ₪ בגין סלילה מחדש של המדרכה שהרס התובע ולכן חובת תיקונה עליו, וכן תיקון צנרת בדירה שלא עומד בהוראות התקן הישראלי בסך 5,850 ₪, ובסה"כ 48,596 ₪.
13. הנתבע ניסה לשכנע בסיכומיו מדוע יש לתת אימון מלא דווקא בגרסתו שהייתה עקבית ונתמכה בתיעוד בכתב, אל מול עדותו של התובע שנסתרה ע"י העדים מטעמו והתאפיינה בניסיון פסול לייחס את התשלומים שקיבל מהנתבע לטובת העבודות הנוספות שאין חולק כי תמורתן שולמה לו במזומן. כן לקתה עדותו בחוסר זיכרון, שעה שלא ידע התובע להסביר תביעתו ולומר כמה כספים קיבל ועל מה הוציא חשבוניות. עוד הצביע הנתבע בסיכומיו על פרכות שנתגלו בעדות התובע המטילות ספק באמינותו, כגון הודאתו לראשונה בחקירה הנגדית בקבלת כספים במזומן שהוכחשו קודם לכן על ידו וכן רכיב המע"מ על הסכום 200,000 ₪ שכלל לא אוזכר תצהיר עדותו הראשית של התובע.
דיון והכרעה
14. לאחר עיון בכתובים ובחינת עדויות וראיות הצדדים, אני מחליטה לקבל את התביעה חלקית, כמבואר להלן.
15. אפתח ואומר כי בליל הטענות של הצדדים ביחס לכל תשלום ותשלום, העדרו של רישום המרכז את החיובים שנותנו וזקיפתם עבור כל פרט בהסכם, הנפקת חשבוניות על שמם של קבלני משנה וביצוע תשלומים במזומן או בשיקים של צדדי ג' באופן שיתואר בהמשך, מלמדים על התנהלות כספית בעייתית של הצדדים שהקשתה בעת בירור טענותיהם, ויש להצר על כך. חרף האמור, משנדרשת אני עתה להכרעה, הרי היא תיעשה על סמך נטלי הראיה והשכנוע, עדויות הצדדים ומידת האימון שניתן לייחס לכל עדות על מרכיביה.
חובות המזמין לקבלן
16. נקודת המוצא לדיוננו היא הסכמות הצדדים שעוגנו בהסכם בכתב אשר נכרת ביניהם ביום 3.11.13 ( מוצג ת/1), לפיו התחייב התובע לבצע את העבודות המפורטות בהסכם והכוללות שמונה מרכיבים: עבודות בניה לפי תכנית ( שלד כולל חומר); עבודות טיח ( כולל החומר השחור); עבודות אינסטלציה כולל עבודת ביוב ( כולל החומר השחור אך לא כולל כלים סניטריים וברזים); עבודות הריסה כולל פינוי פסולת; עבודות חשמל ( לא כולל אישור חברת חשמל); עבודות ריצוף כולל פירוק הישן בהתאם לצורך ( כולל החומר השחור אך לא כולל קרמיקה); עבודת צבע ( כולל חומר מהסוג שצוין בהסכם) ועבודות שיש בחלונות, וזאת בתמורה לתשלום סכום של 360 אלף ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וסה"כ 421,200 ₪. ייאמר כבר עתה, כי בניגוד לנטען ע"י הנתבע בסיכומיו, לא וויתר התובע על רכיב המע"מ וביקש להוסיפו לסכום החוב הנתבע בסך 160,000 ₪, כאמור בסעיף 10 לכתב התביעה.
17. ההסכם הנ"ל 'שותק' בשתי נקודות מרכזיות: האחת- אופן ביצוע התשלומים; והשנייה-מועדי התשלומים. בתצהיר התובע ( סע' 3) נאמר כי הם "ישולמו בשלבי ביצוע העבודות". עוד ציין התובע בתצהיר עדותו הראשית ( סע' 5), כי התשלומים שהוא אינו חולק עליהם שולמו לו ישירות או למי מטעמו לרבות קבלני משנה שעבדו בדירה. אשר למועד ביצוע העבודה בפועל, מסר התובע כי היא בוצעה על ידו, או על ידי מי מטעמו, בתקופה שבין חודש דצמבר 2013 ועד חודש ספטמבר 2014 ( סע' 6 לתצהיר).
18. מכאן מתעוררת השאלה, כמה נותר הנתבע חייב לתובע בגין ביצוע העבודות מושא ההסכם.
19. בענייננו, הצדדים תמימי דעה כי העבודות הנוספות שעניינן בניית חומות ופיתוח מסביב לדירה, שתמורתן עומדת ע"ס כ- 120,000 ₪, אכן שולמה במלואה והיא אינה עומדת במוקד המחלוקת בתביעה שבפניי. עם זאת, הצדדים כן חלוקים ביניהם בשאלה האם התשלומים להם טען הנתבע, שולמו כולם עבור ההסכם המקורי, או שמא שולמו עבור התוספות ( ראו: פרט' דיון מיום 18.1.16 בעמ' 1; עדות הנתבע בעמ' 23 ש' 13-32 ועמ' 9 ש' 26-21).
20. יצוין כי טענתו של הנתבע ( המזמין) בהקשר זה אינה אלא ' טענת פרעתי' ומשכך הנטל להוכיחה על כל מרכיביה, מוטל על שכמו של הנתבע. מדובר בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות לגבי העובדות ' המדיחות' הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרים נטל זה, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה והדוגמה הנפוצה בכל הנוגע לתביעות מכוח חוזה היא, כשטוען הנתבע כי פרע את חיובו החוזי כלפי התובע ובאותה נשימה מציין עובדה נוספת שלגרסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה. לפיכך, עת טוען הנתבע כי שוחרר מהחיוב עליו הנטל להוכיח זאת ( ראו: ע"א 11100/02 רונן חצור נ' נסין דותן (16.02.04)).
21. לצד ההלכה שנסקרה לעיל לעניין " טענת פרעתי", קובעת הפסיקה כי כאשר טוען הנתבע כי פרע את חובו, או חלק מחובו, לתובע, וזה האחרון מודה בקבלת התשלום, אך גורס כי הוא ניתן עבור חוב אחר, עליו הנטל להוכיח זאת (ע"א 11100/02 חצור נ' עו"ד דותן ( מיום 16.2.04); ע"א 23390-01-17 יצחק נ' כהן (להלן: "עניין יצחק"; מיום 15.5.18)). רוצה לומר, אמנם, נכונה טענתו של התובע ולפיה משטען הנתבע " טענת פרעתי", הרי מוטל עליו נטל ההדחה, אלא שבמקרה דנן נטל ההוכחה לא נותר במקום אחד לאורך ההליך המשפטי, ויש בהתקיים נסיבות מתאימות, כגון במקרה של הודאה בקבלת התשלום אך זקיפתו לפירעון חוב אחר, כדי להשיבו ולהעבירו בחזרה אל כתפי התובע. בעניין יצחק הנ"ל, חזרה כבוד השופטת י. שבח וחידדה את ההלכה הפסוקה בעניין זה, לפיה מקום שהנתבע טוען ' פרעתי' והתובע מודה שאכן קיבל סכום של כסף, אלא טוען שקיבל אותו לשם פירעונו של חוב אחר, שונה מזה נושא התביעה, חוזר הנטל, שלאור טענת הפירעון היה מוטל על כתפי הנתבע, אל התובע להוכיח שהנתבע היה חייב לו חוב אחר, לפירעונו נזקף התשלום, שאם לא יצליח במטרה זו, ייחשב החוב נושא תביעתו כחוב שנפרע בגדרי התשלום שהתקבל ( פיסקה 2, וההפניות שם).
22. ומה בענייננו? בחינת כלל העדויות שהונחו בפניי מביאני למסקנה, כי נטל ההוכחה חזר אל שכמו של התובע ובו הוא לא עמד באופן מלא, ואבהיר.
23. ראשית, כאשר עמד התובע על דוכן העדים יצאה מפיו הודאה לעניין קבלת כספים מהנתבע, אך משטען הוא כי קיבלם לשם פירעונו של חוב אחר, חלק בגין העבודות הנוספות וחלק אחר בגין תשלום שהוא מודה כי קיבל אותו כחלק מהעבודות שבמסגרת ההסכם דנן, הרי שומה עליו להתכבד ולפרט גרסה חדשה זו, תוך צירוף אסמכתאות מתאימות המלמדות כיצד נזקפו התשלומים שהתקבלו ולחובת איזה חוב מבין החובות שהיה חייב לו הנתבע, כטענתו.
24. לעומת זאת, גרסתו של הנתבע בעניין זה היא:
"ש. הסכום של 121,000 ₪ זה עבור אותן גדרות מסביב?
ת. כן
ש. אותן עבודות לא נכללו בהסכם בנובמבר 2013 זה נכון?
ת. לא נכללו ב-360,000 ₪.
ש. צרפת לתצהיר שלך, כל מיני תשלומים שבוצעו, צ'קים. אתה יכול לנתב לי בין הצ'קים אילו צ'קים עבור הסך של 120,000 ₪.
ת. 121,000 ₪ הוא לא קיבל צ'יק אחד, אלא קיבל הכל במזומן. ואפשר לראות את זה לפי המשיכות בנקים...
ש. 121,000 ₪ איך שילמת אותם במזומן?
ת. אולי בפעמיים-שלוש. אפשר לראות לפי משיכות בנק".
(עמ' 22, ש' 13-32 ועמ' 23, ש' 1-4 וש' 24-25; ראו סע' 5 לתצהיר הנתבע).
25. לשם הוכחת תשלומים אלה, צירף הנתבע לתצהירו תדפיס תנועות חשבון בנק וכאשר נחקר על כך, מסר הלה כי "זה [ העבודות הנוספות – הוספה שלי ש.נ.] שולם במזומן ובמספר תשלומים כי לא שילמתי את הכל מראש". עוד הבהיר הנתבע בעדותו, כי הדרך להבחין בין תשלומים ששולמו לקבלנים אחרים, לעומת תשלומים ששולמו לטובת התובע היא: "המספרים ששולמו אלו קטנים 2,000 , 1,500 ₪ שולמו לקבלנים אחרים. אבל עסקאות 20-30,000 ₪ יצאו צ'קים, נאדר לא רצה לקחת צ'קים" ( ראו מלוא עדותו בעמ' 24).
26. אל מול עדות זו, עומדת גרסתו " הכבושה" של התובע שנמסרה לראשונה כאמור במהלך החקירה הנגדית:
"ש. יש את הקיר של הבית ויש יציקת ביטון
ת. אני עשיתי קירות תומכים.
ש. אני מדבר על הרצפה מבטון בסמוך לקיר של הבית.
ת. אני עשיתי. אבל זה לא שייך, הוא אחר כך הוסיף לי לתכנית, זה לא קשור לחוזה. אחרי העבודה הוא אמר לי תעשה לי את הדרכות ( צ.ל. -המדרכות) והוא שילם לי בצ'יקים.
ש. אבל זה לא נטען לא בתצהיר ולא בכתב התביעה.
ת. אני יכול להוכיח לך את זה. מה שיש לי בחוזה אין מדרכות הוא ביקש ממני אחר כך ואני יודע מה אני מדבר ואני לא רוצה לשקר.
ש. אתה טוען שקיבלת רק 200,000 ₪ זה הסכום היחידי שקיבלת?
ת. לקחתי ממנו צ'יק בסך של 150,000 ₪ ועוד צ'ק של 50,000 ₪. שניהם נפרעו. אחר כך, פרט החוזה שיש לי איתו, עשינו עבודות גדרות ומדרכות והוא שילם לי. אני עשיתי את כל הגדרות מסביב בטון ואת הרצפת בטון וכל מה שעשיתי הוא שילם הכל.
ש. איך הוא שילם לך? מזומן נכון?
ת. אני לא זוכר כל כך." ( הדגשה הוספה – ש.נ. ; עמ' 9 ש' 15-26).

27. עינינו הרואות, כי דווקא בנקודה מהותית לחזית המחלוקת והנוגעת לאופן ביצוע התשלום עבור העבודות הנוספות, שהתובע מודה בריש גלי כי קיבלו במלואו, לא זכר הלה כיצד שולם לו. אין ספק כי חסר זה בגרסתו של התובע בעניין מהותי, עומד לחובתו.
28. כשאני בוחנת את עדויות הצדדים ושלל הראיות שהונחו לפניי מתקבלת המסקנה, שיש לראות בחוב מושא התביעה כחוב שנפרע חלקית באמצעות התשלומים שהתקבלו מהנתבע, כפי שיפורט להלן. בהקשר זה אקדים ואומר, כי אף שהתובע הודה בתחילת ההליך כי נותר חייב לתובע סך של 50,000 ₪ בגין העבודות מושא ההסכם ( ראו גם עדותו בעמ' 25, ש' 5-25 וש' 30), הרי התפנית שחלה בסיכומיו, שם טען כי שילם ביתר לתובע, מחייבת התייחסות לכל תשלום ותשלום בנפרד, שלגביו נטען כי שולם לתובע ע"י הנתבע.
א) סך של 150 אלף ₪ מיום 22.2.14 וסך נוסף של 27 אלף ₪ מיום 13.5.14 , שחלקו 14,600 ₪ שולם בשיק והיתרה בסך 12,400 ₪ במזומן 29. הנתבע טוען בסעיף 6 לתצהירו, כי שילם לתובע ביתר עבור העבודות מושא דיוננו סכום כולל של 363,200, וזאת במספר תשלומים והזדמנויות שונות לפי הפירוט הבא: ביום 22.2.14 150,000 ₪ ; ביום 5.3.14 59,000 ₪ ; בתאריך 18.4.14 50,000 ₪ ; בתאריך 17.6.14 47,000 ₪ ; ביום 13.5.14 27,000 ₪, כאשר מתוכם 14,600 ₪ שולם בשיק והיתרה בסך 12,400 ₪ במזומן ; וביום 27.9.14 30,000 ₪ ב- 6 שיקים ע"ס 5,000 ₪ כל אחד. לביסוס טענותיו, צירף הנתבע חשבוניות, צילום שיקים וספחי שיקים ( נספחים א' – ד' לתצהיר הנתבע).
30. עיון בשיקים שצורפו לתצהיר הנתבע - הראשון מיום 22.2.14 ע"ס 150,000 ₪ ( נספח ב') והשני מיום 13.5.14 ע"ס 14,600 ₪ ( נספח ג')- מעלה כי שיקים אלה נערכו לפקודת קבלן משנה בשם מוחמד שלבי שעבד אצל התובע, כאשר בגין הסך של 150 אלף ₪ הוצאה חשבונית ע"י שלבי מוחמד בסך 177 אלף ₪ כולל מע"מ ( נספח א'). מעיון בחשבונית זו ניתן ללמוד, כי היא הונפקה בתאריך 3.4.14, בגין עבודות טיח, חומות ויציקת גדרות כולל הריסות, ניקיון וחומרים. עוד מעלה העיון בשיק ע"ס 150,000 ₪ ( נספח ב'), כי לפקודת התובע נכתב שיק ע"ס 150 אלף ₪, תאריך פירעון 24.2.14, ועליו מופיע בהדפסה הרישום " למוטב בלבד". חרף זאת, שיק זה סוחר לצד שלישי ( חברת חלפים לרכב).
31. כשנשאל התובע בחקירה נגדית על אודות התשלומים ששילם הנתבע לקבלן המשנה מוחמד שלבי, כחלק מהתמורה שיש לקזז מסכום החוב לתובע בגין העבודות דנן, הוא השיב:
"ש. ... אתה מסכים איתי שמה שאדון שלבי קיבל, לפי התצהיר שלו שאתה הגשת, גם צריך לקזז מהסכום שאתה אמור היית לקבל נכון?
ת. לא לא. אני הבאתי את שלבי הוא קבלן. אני הבאתי אותו לעשות את העבודות כי לא היה לי זמן, הצ'ק של 150,000 ₪ הלך לשלבי, אני הבאתי לו את זה ושלבי נתן לי חשבונית ש. איפה הצ'ק הופקד?
ת. אצלי בחשבון בנק". (עמ' 9, ש' 27-32).

32. ברם, בהמשך עדותו מסר התובע כי לאחר הפקדת השיק בחשבון שלו (בהתעלם מהשאלה בדבר תקינות פעולה זו) הוא שילם לשלבי את סכום השיק במזומן. לאחר שב"כ הנתבע היקשה בחקירה הנגדית, הודה התובע כי השיק של הנתבע בסכום 150,000 ₪ הופקד בחשבונו שלו והוא במקביל שילם ישירות במזומן לקבלן המשנה שלבי את המגיע לו עבור העבודה שביצע מטעמו בבית הנתבע, וכי שלבי הנפיק חשבונית בגין הסכום 177,000 ₪, המורכב מהשיק ע"ס 150,000 ₪ ורכיב המע"מ בסך 27,000 ₪ (נספח א' לתצהיר הנתבע ; עדות התובע בעמ' 10, ש' 14-27).

33. עוד נשאל התובע בחקירה נגדית לגבי סכום נוסף ששולם לו, כטענת הנתבע, בתמורה לעבודה דנן, באמצעות שיק ע"ס 14,600 ₪, ז.פ. 13.05.14, ובתשובתו הוא הכחיש סכום זה באופן גורף (עמ' 11, ש' 1-16). הכחשה זו אין בידי לקבל. אמנם, השיק הנ"ל המשוך מחשבון הנתבע רשום לפקודת אחר בשם ' נוף שיווק ובניין בע"מ', אך כפי שצוין במפורש שישנה ערבות ארוולית על שמו של קבלן המשנה שלבי, שמשמעותה המשפטית היא, ששלבי הופך לערב ביחד ולחוד עם עושה השטר, קרי הנתבע, כלפי הנפרע. לא מצאתי בעדויות התובע ושלבי הסבר המניח את הדעת בנושא זה, ומשכך אין לקבל גרסתם המכחישה קבלת הסכום האמור.

34. חשוב לציין, כי כשנחקר התובע ביחס לתשלומים שנתקבלו מהנתבע, הוא לא ידע למסור משנה סדורה בנוגע לסכומים ששולמו לו עבור העבודות הנוספות, ולאבחן אותם מתשלומים אחרים שהועברו אליו במסגרת ההסכם המקורי ולרבות אופן ביצוע תשלומים אלה ( עמ' 12-11).
35. קבלן המשנה שלבי שהובא כעד תביעה, נשאל בחקירה נגדית בעניין הכספים שקיבל בתמורה לעבודה שביצע לפי הזמנת התובע בביתו של הנתבע, והלה אישר כי הוציא בגין תשלום כספים אלה את החשבונית ע"ס 177 אלף ₪ ( נספח א' לתצהיר הנתבע). אלא מאי, בניגוד לכתוב בחשבונית זו, כי היא הונפקה בגין עבודות טיח, חומות ויציקת גדרות ולרבות ניקיון, בעדותו מסר שלבי כי העבודה שבוצעה על ידו הייתה "ריצוף, טיח וצבע" ( עמ' 16, ש' 27-33 ועמ' 20, ש' 11 ו-20). עוד הוא אישר בעדותו, כי לא ביצע עבודת יציקת גדרות ובמקום אחר בעדותו סייג זאת באומרו "אני עשיתי טיח לגדרות ולא בטונים" ( עמ' 18, ש' 8-11), ואילו בהמשך עדותו טען "ולפעמים הייתי עושה גם ניקיון" ( עמ' 20, ש' 11).
36. עוד ציין שלבי בעדותו בפניי כי הוציא את החשבונית הנ"ל ע"ס 177,000 ₪ ע"ש הנתבע בהתאם להסכמה שהייתה בין התובע לנתבע ( ראו עדות שלבי בעמ' 17). כן הודה שלבי בפה מלא, כי התובע שילם לו את הסכום הנקוב בחשבונית בכסף מזומן. דא עקא, כאשר נשאל האם לאחר שהתובע שילם לו את סכום החשבונית, הוא הוציא אסמכתא כלשהי בכתב המתעדת קבלת התשלום הנ"ל מידי התובע, ותשובתו הייתה שלילית ( עמ' 17, ש' 28-33). ולראשונה בחקירה נגדית מסר שלבי כי "אני הוצאתי חשבונית על כל הסכום. אבל היה נותן לי כל פעם 5,000, 4,000 10,000 ₪ לא הכל מכה אחת, התשלומים היו בשלבים עד שסיימנו את כל העבודה" (שם, ש' 31-33). עוד הודה שלבי לראשונה בעדותו בפניי, כי הוא לא קיבל את הכסף ישירות מהנתבע, אף שהוציא את החשבונית על שם הנתבע, אלא שהתשלום התקבל במזומן מאת התובע (עמ' 18, ש' 6-7).
37. זאת ועוד, נשאל שלבי בחקירה נגדית בנוגע לאותנטיות של החשבונית שהוציא והלה ניסה לאורך עדותו לשכנע, כי חשבונית זו משקפת התחשבנות אמתית בין כלל המעורבים ולרבות הסכמת הצדדים כאן להוצאתה ע"ש הנתבע וכי הוא ביצע את העבודות שבגינן קיבל תשלום, כמצוין בחשבונית. כמו כן, הוא נדרש להתמודד בעדותו עם קושיה מהותית נוספת הנוגעת למועד הנקוב בחשבונית- 3.4.14, אך עדותו של שלבי בנושא זה לא הייתה קוהרנטית ואסביר.
38. בתצהירו של שלבי (סע' 2) צוין, כי העבודות שביצע בביתו של הנתבע והן עבודות טיח, צבע, ריצוף ואינסטלציה, בוצעו במהלך החודשים 12/2013 עד 10/2014, כמצוין בסעיף 3 לתצהירו. אלא מאי, החשבונית שהוציא שלבי והנושאת כאמור תאריך 3.4.14 אינה מתיישבת עם מועד ביצוע העבודות כאמור, משהוצאה 6 חודשים לפני תום העבודות הנ"ל. בתחילת עדותו, אישר שלבי שהוא החל לעבוד בבית הנתבע לאחר בניית הגדרות (עמ' 19, ש' 1-5), אך לאחר מכן מסר כי גם עובדים אחרים היו באתר. ברם, כאשר עומת עם חוסר ההתאמה בין התאריך המופיע בחשבונית לבין מועד ביצוע עבודות הטיח בפועל, לעומת מועד ביצוע עבודות השלד, מסר שלבי גרסה מתחמקת ולפיה "יש לפעמים דברים שצריך להכין אותם" (שם, ש' 6-20). אמנם, קבלן השלד דראושה שהובא כעד מטעם התובע לא נחקר בעניין מועד סיום עבודתו (שלד וגדרות), אם כי מסר בעדותו בפניי כי בזמן שביצע עבודות השלד לא היו עובדים אחרים באתר, למעט חשמלאי ואינסטלטור (עמ' 15, ש' 31), אך כלליות התקופה בה נקבו עדי התביעה, לצד האמור בעדויותיהם בפניי, מחלישים עד מאוד את גרסת התביעה בעניין זה.
39. אם לא די בכך, שלבי העיד בפה מלא כי הוא הכניס פועלים מטעמו לאתר והחל בעבודות טיח, צבע וריצוף בזמן ביצוע עבודות השלד. כאשר נתבקש לחדד, האם עבד במבנה בו זמנית עם קבלן השלד דראושה, השיב שלבי בצורה מתחמקת כי "לא הכל קבוע, הייתי בא והולך. היינו עובדים היו לי הרבה פועלים" (עמ' 20, ש' 1-9).
40. כך נשמעה עדותו של שלבי בעניין מועדי העבודות השונות ודבריו מדברים בעד עצמם:
ש. אתה קיבלת מנאדר, עשיתם למעשה שילוב ידיים בינך לבין נאדר שהוא מקבל כסף עבור עבודה ואתה מוציא חשבונית לאל (כך במקור – ש.נ.) כל קשר לעבודה שלך ת. מה פתאום. אנחנו התחלנו לעבוד, אני אוציא חשבונית למישהו? מה פתאום. היו עבודות ניקיון גם שם.
ש. קבלן השלד היה לפניך בעדות שלו, ולפי התצהיר שלו אני לא חקרתי אותו כי אני מודה בעניין הזה. העבודות של קבלן השלד, אתה מסכים איתי שאתה לא נכנס כטייח עד שהוא מסיים את העבודה.
ת. יש לפעמים דברים שצריך להכין אותם". (עמ' 19, ש' 11-18).

41. מעדותו של שלבי לעניין עיתוי ביצוע העבודה, אל מול התאריך הרשום בחשבונית, ניתן ללמוד כי מדובר בעבודה שבוצעה בשלבים בהתאם להתקדמות שאר העבודות באתר, וכלשונו "אני הייתי עובד בשלבים שלבים, לא הכל במכה אחת, קומה קומה" (עמ' 20, ש' 21-22).
42. עדות זו יש לבחון במקשה אחת עם עדויות שאר הקבלנים באתר שהובאו כעדי תביעה. עד נוסף מטעם התובע הוא קבלן השלד מוחמד דראושה, שציין בעדותו כי ביצע את עבודות השלד והגדרות באתר ( עמ' 15, ש' 22-23) וכי עבור עבודות אלו שילם לו התובע במזומן, אך נותר חייב לו סכום של 30 אלף ₪. בניגוד לעדות שלבי, דראושה מסר בעדותו בפניי כי בזמן ביצוע עבודות השלד "לא היה אף אחד" במבנה הנתבע ( למעט חשמלאי ואינסטלטור) "אחרי זה מי בא ומי עשה אני לא יודע. אני מכיר את מר שלבי מזמן" ( שם, ש' 26-33). אמנם, בעדותו בפניי לא זכר דראושה את תקופות ביצוע העבודה שלו, חרף האמור בתצהירו ( סע' 3) כי העבודות בוצעו בין החודשים 12/13 ועד 10/14, אך אישר כי העבודות נמשכו מספר חודשים והן נעשו ברצף תחילה התוספות, לאחר מכן השלד ולבסוף הגדרות ( עמ' 16, ש' 8-13).
43. העד השלישי מטעם התובע היה פארס חבשי שלא היה בעדותו כדי להוסיף מאומה, מלבד עדותו ולפיה עבודות ההריסה בוצעו על ידו באותה תקופה וכי התמורה בגינן שולמה לו ע"י התובע במלואה. אך כאמור לא היה בעדות זו כדי להוסיף דבר לעניין התקופה בה בוצעו העבודות על ידו, למעט אזכור התקופה הכוללת של ביצוע העבודות על ידי כל קבלני המשנה מטעם התובע ( עמ' 21, ש' 5-26).
44. סוגיה מהותית זו לא ניתן להלום. מוכנה אני להניח, במנותק משאלת תקינות אופן ההתחשבנות, כי אכן הייתה הסכמה העולה מעדותו של שלבי ולפיה הוסכם בין התובע לנתבע כי שלבי ינפיק את החשבונית על שמו של הנתבע, בעוד שהתובע ישלם במזומן לקבלני המשנה שלבי ודראושה מטעמו, הגם שההסכם בעניין זה שותק כליל. אלא, שעל מנת לקבל את גרסתו זו של התובע, שומה היה עליו לסתור את המארג הראייתי שהניח לפניי הנתבע ולהוכיח, כי זה האחרון נותר חייב לו כספים בגין העבודות מושא ההסכם, כיוון שהתשלום הנקוב בחשבונית הוא אכן שילם לקבלני המשנה מטעמו באופן המתואר בעדותו. חוסר האמינות שניתן לייחס לעדות זו נובע מכך, שקבלני המשנה מסרו עדויות סותרות שאינן מתיישבות אחת עם השנייה באשר למועד העבודה של כל אחד מהם בבית הנתבע, כך שאחד העיד כי מדובר בעבודה משולבת והשני העיד כי היא הדרגתית, דבר שאף לא התיישב עם המועד הנקוב על גבי החשבונית ע"ס 177 אלף ₪ שבמוקד המחלוקת.
45. קושיה נוספת שמתעוררת בתיק דנן מקורה בחוסר ההלימה בין הרשום בחשבונית ולפיו העבודה כוללת חומרים, לבין עדותו של שלבי ולפיה העבודה שבוצעה על ידו היא "ללא חומרים" ( עמ' 18, ש' 18-26 ועמ' 20, ש' 23-33), כאשר ההסברים שניתנו על ידו לא ניתן לקבלם, ולו מן הטעם שלא זכו להתייחסות בתצהיר מטעמו.
46. לסיכום פרק זה: משום כל הטעמים שמניתי לעיל, אני מקבלת את טענת ההגנה ולפיה שילם הנתבע לתובע שני הסכומים הנקובים בסעיפים 6( א) ו-(ה) לתצהיר מטעמו: הראשון בסך 150,000 ₪ והשני 27,000 ₪ ובסה"כ 177,000 ₪.
ב) תשלום מיום 5.3.14 ע"ס 59,000 ₪, תשלום מיום 18.4.14 ע"ס 50,000 ₪ ותשלום בסך 47,200 מיום 17.06.14 47. לתצהירו צירף הנתבע חשבונית ע"ס 59,000 ₪ מיום 5.3.14 ( נספח ה'), שהנפיק התובע בגין " עבודות בניה, טיח, רצוף, צבע" וכן שיק ע"ס 50,000 ₪ מיום 18.4.14 ( נספח ו').
48. התובע אישר בעדותו בפניי כי החשבונית הונפקה על ידו וכי השיק נמסר לפקודתו והסביר, שמדובר בסכום שאין חולק כי קיבלו במסגרת ההסכם וכלשונו " אמרתי שאני קיבלתי 200,000 ₪ ו-150 ו-50 אלף שקל. זה על העבודות ולא על התוספות ואחר כך מה שלא היה בחוזה הוא שילם לי" ( עמ' 12, ש' 6-7). עוד הודה בעדותו, כי הסכום הנקוב בחשבונית ( נספח ה') ע"ס 59 אלף ₪ הוא אכן קיבל מהנתבע ע"ח העבודות מושא ההסכם, אך באותה נשימה טען כי אין מדובר בשני תשלומים נפרדים אלא החשבונית והשיק האמורים הם ביחס לאותו סכום. אולם, כאשר עומת עם פער הזמנים ביניהם ( החשבונית מיום 5.3.14 והשיק מיום 18.4.14) ועם השוני בסכומים הנקובים בהם, ביקש התובע שלא לייחס משקל לאי הנפקת חשבונית בגין השיק ע"ס 50,000 ₪ ותירץ זאת באמתלות שונות שאין בידי לקבלן וכלשונו: "לא הוצאתי חשבונית מה קרה? אני קיבלתי ממך 200,000 ₪. זאת חשבונית של 50,000 ₪ ומה שיש זה סכום מע"מ" ( עמ' 12, ש' 22-23). כאשר נשאל ע"י ב"כ הנתבע מדוע סכום השיק (50,000 ₪) אינו הולם את הסכום הנקוב בחשבונית (59,000 ₪) מסר תשובה בלתי עניינית ולפיה "מה הבעיה? הוא מוכר חלקים כל יום הוא היה מביא לי 2000 לא כולל מע"מ והוא סיבך אותי" ( שם, ש' 3-28). סתם ולא פירש.
49. בשונה מעדותו בעניין השיק והחשבונית האמורים ( נספחים ה' ו- ו'), ביחס לחשבונית נוספת מיום 17.6.14 ע"ס 47,200 ₪ ( נספח ז' לתצהיר הנתבע), בה נרשם בין היתר עבור " עבודות גדרות", הודה התובע בקבלת התשלום האמור בגין בניית גדרות, אך טען כי תשלום זה לא קשור להסכם אלא לעבודות הנוספות שאינן כלולות בו ( עמ' 12, ש' 29-31). עם זאת, כאשר נשאל מדוע בכתבי הטענות והתצהיר מטעמו לא הבהיר בפרוטרוט ההבחנה בין העבודות שבהסכם לבין העבודות הנוספות שאינן חלק ממנו, ובמיוחד פירוט התשלומים ששייכים להסכם במובחן מאלה השייכים לתוספות, מסר התובע גרסה שאין בידי לקבלה ותמציתה שנלמד זאת ' על דרך השלילה'. על מנת לעמוד על חוסר הענייניות שבעדות זו, אביאה להלן כלשונה: "שיש לך בחוזה של התביעה כתוב מה עלי ומה עלייך. אם לא כתוב רצפות, או גדרות זה מה שעשיתי ואני לא תובע על זה. ובהתחלה שאלת אותי על הצ'קים ואמרתי לך שזה על העבודה שקיבלתי. הרצפה של הבטון זה עשיתי לכל השכנים שלו והוא נתן לי תשלומים. ואני בודק את זה. ואני לקחתי צ'קים" ( עמ' 13, ש' 1-16).
50. אם לא די בכך, התובע נשאל ע"י ב"כ הנתבע, כיצד ניתן לדעת האם שיקים אלה הם עבור העבודות הנוספות או עבור העבודה שבמסגרת ההסכם, השיב הלה כי הנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי הנתבע. ואולם, כאשר עומת עם העובדה כי הוא הגיש את ההליך דנן מבלי שצירף חשבונית, מסר תשובה בלתי עניינית ולפיה "מה אכפת לך לא הוצאתי חשבוניות". עוד עומת התובע עם חוסר ההלימה בטענותיו, שמצד אחד הוא טוען שלא הוציא חשבונית בגין תמורה ששולמה לו, ומצד שני הוא עותר לתשלום רכיב המע"מ, ועל כך הוא השיב כי "הצ'יקים האלה עבור יציקת בטון שעשיתי מסביב". עוד נחקר התובע בנוגע לכפילות הרישום המופיע בשתי חשבוניות: האחת שהוציא שלבי ע"ס 177,000 ₪ ועליה נרשם " עבור עבודות טייח, טייח חומות ויציקת גדרות ושבילים כולל הריסות וניקיון. העבודה כולל חומרים"; והשנייה שהונפקה כחודשיים לאחר מכן ע"י התובע עצמו ע"ס 47,200 ₪ מתאריך 17.6.14 ובה נרשם גם כן " עבור עבודות ניקיון + טרקטור עבודות גדרות תיקונים מסביב לבית", אך התובע לא ידע למסור הסבר משכנע בנוגע לתשלום בגין עבודות כפולות, דבר המעלה תמיהות ותהיות באשר לאוטנטיות ואמיתות חשבוניות אלה ( עמ' 13, ש' 21-33 ועמ' 14, ש' 1-5).
51. העדר הפירוט הנדרש אף מתחדד מעדותו של התובע, עת נתבקש לפרט הסכומים שקיבל בתמורה לעבודות הנוספות והוא לא זכר דבר בנושא זה, בעוד שמסר כי בגין העבודות שבמסגרת החוזה שולם לו רק בשיקים ושלל כל תשלום במזומן, ומנגד אישר קבלת תשלום בגין עבודות נוספות במזומן מבלי שידע לפרט סכומים ( שם, ש' 1-14). רק במעמד חקירתו החוזרת, הוא אישר שוב ושוב כי הוא קיבל תמורת החשבוניות נספח א' ו-ה' לתצהיר הנתבע בשיקים. משהתברר כי השיקים במצטבר עמדו על סכום נמוך מהסכומים הנקובים בחשבוניות, התעוררה השאלה ע"י ביהמ"ש הכיצד שולם סכום המע"מ הנקוב בשתי החשבוניות, או אז ולראשונה הודה התובע כי "זה לא היה בצ'יק" וכי "הוא [ הנתבע – ש.נ.] בדרך כלל היה נותן לי את המע"מ במזומן, יש לו חלקי חילוף הוא סיבך אותי". לאור תשובה זו, הוא נשאל כיצד יוכל להוכיח כי שולם לו ע"י הנתבע סכום ההפרש של המע"מ בסך 9,000 ₪, ענה התובע תשובה סתמית ולפיה "הוא שילם לי" ( עמ' 15, ש' 1-9). עדות זו של התובע, שקרמה עור וגידים רק במעמד החקירה הנגדית ורק לאחר שהנתבע הניח אסמכתאות לפני ביהמ"ש, אין ליתן לה משקל ראייתי ממשי.
52. לאור כל המקובץ לעיל, מתבקשת המסקנה ולפיה השכיל הנתבע להוכיח גרסתו כי שילם לתובע בגין העבודות דנן שלושת הסכומים הנקובים בסעיפים 6 ( ב), (ג) ו-(ד) לתצהיר מטעמו: 59,000 ₪; 50,000 ₪ ו- 47,200 ₪ ובסה"כ 156,200 ₪.
ג) תשלום בסך 30,000 ₪ - סעיף 6 ( ו) לתצהיר הנתבע 53. שונה היא מסקנתי באשר לסכום המצוין בסעיף ו' לתצהיר הנתבע בסך 30,000 ₪, שלפי הנטען שולם ב-6 שיקים, כל אחד בסך 5,000 ₪. בתמיכה לטענתו, צירף הנתבע צילומי השיקים ודפי חשבון בנק. הואיל ושיקים אלה אינם ערוכים לפקודת התובע והם סוחרו לצדדי ג', שזיקתם לתובע לא הוכחה נוכח העדרו של פירוט בדבר התחשבנות כדבעי בין הצדדים, ובשים לב לכך שהנתבע לא ידע למסור גרסה נהירה לגבי כל שיק אימתי נפרע, תוך הפניה ברורה לתנועות דף חשבון הבנק שצירף, הרי לא הוכחה בפניי גרסת הנתבע כי סכומים אלה הגיעו לידי התובע בגין העבודות דנן.
סיכום ביניים
54. אני מקבלת גרסת הנתבע המופיעה בסעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית בנוגע לכספים ששולמו על ידו לתובע בתמורה לעבודות מושא ההסכם, למעט סך של 30,000 ₪ המצוין בס"ק 6 ( ו) לתצהיר, שכלל לא הוכח.
55. על יסוד כל האמור, אני קובעת כי הנתבע שילם לתובע בתמורה לעבודות מושא ההסכם סך כולל של 333,200 ₪ (177,000 ₪+ 156,200). לפיכך, נותר הנתבע חייב לתובע סך של 88,000 ₪ (421,200 – 333,200 ₪).
טענות המזמין באשר לטיב העבודות שבוצעו
56. מכאן נעבור לדיון בכספים שזכאי הנתבע לקזז מסכום החוב כלפי התובע.
57. גרסת הנתבע בדבר ליקויי בנייה ועבודות חסרות נבחנו ע"י מומחה שמונה מטעם בית המשפט. הלכה פסוקה היא, "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" ( ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (31.12.1988); ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 (23.07.06)). עוד נפסק כי "חוות דעת מומחה נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך כלל את מסכת העובדות הרלוונטיות ואת המסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה" ( ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' חנן רוזנטל (2.11.1998)).
58. כזכור, עיקר הגנתו של הנתבע היא בשניים: האחד- הוא שילם את תמורת העבודות במלואה ( להלן: "טענת פרעתי"); השני- חלק מהעבודות לא בוצע . עוד נטען כי התובע גרם נזק לחלק מהעבודות שביצע. נוכח טענות אלה, שעו הצדדים להמלצת ביהמ"ש למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס ד' ברלינר, אשר הגיש חוות דעת ראשונה ביום 11.7.16 וחוות דעת משלימה מיום 21.11.16 ועל ידו ניתנו תשובות לשאלות הבהרה שהופנו אליו ע"י ב"כ התובע ( מיום 24.11.16).
59. בחוות הדעת הראשונה, שניתנה לאחר ביצוע ביקור בנכס ביום 23.2.16, דחה מומחה ביהמ"ש את טענות הנתבע בשני עניינים שזכו להתייחסות בחוות דעת השמאי מטעמו: הראשון- בעניין בניית הקירות והשני בעניין תיקון המדרכה בחזית הבניין ע"י התובע לאחר ביצוע העבודות, שלגביה קבע מומחה ביהמ"ש כי לא קיימת חבות על הקבלן בעניין זה, שכן מדובר במצב רגיל לאחר סיום עבודת בנייה.
60. לא מצאתי בנימוקי הנתבע עילה להתערב בקביעות מומחה ביהמ"ש בנושאים אלה. אמנם, עפ"י הוראות ההסכם, התחייב התובע לבצע את עבודת בניית השלד, אך הדבר היה כפוף לתכנית בניין. משכך, שומה היה על הנתבע לפרט ביחס לאותם קירות שבוצעו לטענתו בניגוד לתכנית. בהעדר פירוט כאמור, אין מקום לקביעה כי הנתבע זכאי לסכום של 3,000 ₪ בגין בניית הקירות.
61. אשר לטענתו לתיקון המדרכה בעקבות נזק שגרם התובע, לא הוכח עובדתית כי הקבלן הוא זה שגרם נזק למדרכה, ובשים לב לאמור בחוות דעת מומחה ביהמ"ש, שערך ביקור בנכס התרשם מקרוב ומצא כי שמדובר במצב רגיל לאחר ביצוע עבודות בנייה בנכס שאינו מזכה את המזמין בפיצוי. לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבע ולפיה הוא זכאי לתשלום בסך של 6,903 ₪, כאשר החיבור שעשה הנתבע בין קבלת טופס 4 לבין הנזק למדרכה המיוחס לתובע, אינו מתיישב עם האמור בהסכם ולפיו הקבלן לא התחייב לבצע עבודות הכפופות לאישור חברת החשמל, דבר שהיה ידוע למזמין ומעוגן מפורשות בהסכם עצמו. על מנת לקבל טענות הנתבע בעניין זה, שומה היה עליו להוכיח כי התובע אכן גרם את הנזק בפועל, וכך לא נעשה. לסיכום- אני מקבלת את מסקנות מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו המקורית בהן נדחו טענות הנתבע לקבלת פיצוי או תשלום בגין בניית הקירות ובגין תיקון המדרכה בחזית הבניין.
62. מנגד, קיבל מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו הראשונה את טענות המזמין ביחס לאי השלמת העבודות הבאות: 4 נקודות האינסטלציה (3,000 ₪), ספי השיש (3,400 ₪) פינוי הפסולת (3,000 ₪) וכן עבור חומר שחור (8,100 ₪), ובסה"כ 17,500 ₪ ( עליהם יש להוסיף מע"מ) המגיעים לנתבע כקיזוז מהחוב שנפסק כלפי התובע. לא מצאתי שהנתבע זכאי לפיצוי מעבר לסכום האמור או שיש עילה המצדיקה סטייה ממסקנות מומחה ביהמ"ש ביחס לכל אחד מהרכיבים הנ"ל. משכך, אני קובעת כי הנתבע זכאי לקיזוז בסכום של 17,500 ₪ בתוספת מע"מ; ובסה"כ 20,475 ₪ לאחר מע"מ.
63. בהתאם להחלטת המותב הקודם ( כבוד השופט דניאל קירס) מיום 28.10.16 ניתנה הוראה למומחה ביהמ"ש לבצע ביקור נוסף בנכס ולהגיש חוות דעת משלימה בהתייחס לליקויי הבנייה הנטענים. משכך, נערך ביקור נוסף בנכס הנתבע ביום 16.11.16. בהתאם לחוות הדעת המשלימה מיום 20.11.16, מצא מומחה ביהמ"ש כי הנתבע זכאי לפיצוי מהתובע בסך כולל של 12,168 ₪ ( כאשר סכום זה כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), בהתאם לפירוט הבא:
64. מומחה ביהמ"ש לא מצא פגם או אחריות בעבודות הנוגעות לקוטר צינור אספקת המים; שיפוע הריצוף ורטיבות בקירות, רצפה ותקרה, משום שמדובר בעבודת איטום שלא נכללה בהסכם, מנעול הדלת משום שלא הייתה כלולה בהסכם, התקנות חלונות אלומיניום, התקנת דלת כניסה, הגליות בקירות שלא חרגה מהרגיל, צינור אויר, ידית דלת, גובה חלון, העדר סימני שקיעות בריצוף, אי חריגה מעובי הקיר בנישה וחדירת מים. מסקנות אלו של מומחה ביהמ"ש מתיישבות עם ההסכם, על כל האמור בו, ולא מצאתי עילה להתערב במסקנות שלעיל.
65. אשר לרכיבים שלגביהם מצא מומחה ביהמ"ש קיומו של ליקוי או אי ביצוע בניגוד להסכם, כגון לכלוך בבריכת הביוב, פינוי פסולת הבניין, סימון מעגלים בארון חשמל, תיקון רטיבות כתוצאה מהתפרצות דוד המים החמים והתקנת ניקוז לדוד, עקמומית בקירות ממ"ד, תיקון שיפוע רצפה בכניסה לממ"ד, שיפור צביעת מסגרת דלת ממ"ד, חיבור מים חמים ליחידת מגורים תחתונה, צנרת ניקוז ל-2 מזגנים, ניקוי ארגז רוח- לא מצאתי כי עלויות התיקונים שנקבעו ע"י מומחה ביהמ"ש בלתי סבירים בנסיבות העניין ולא מצאתי שיש מקום לחרוג ממצאים אלה ולפסוק לנתבע סכומים גבוהים יותר, כאמור בחוות דעת המומחה מטעמו. משכך, אני קובעת כי הנתבע זכאי להפחתה נוספת מסכום החוב בגין ליקויי בנייה בסך 8,900 ₪ בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ; ובסה"כ 12,168 ₪.
66. מהסכום האמור, יש לנכות סך של 2,000 ₪ בגין פינוי פסולת, הואיל ומדובר בליקוי כפול שנכלל פעמיים ע"י מומחה בימ"ש הן בחוות הדעת המשלימה והן במסגרת חוות הדעת המקורית, שם נפסק בגין רכיב זה סכום של 3,000 ₪ ( ראו תשובת מומחה ביהמ"ש מיום 21.11.11 לשאלה 2 בשאלות ההבהרה ששיגר אליו ב"כ התובע). הואיל והתובע לא חלק על האמור בחוות דעת מומחה ביהמ"ש ובשים לב למענה שניתן ליתר שאלות ההבהרה, אני קובעת כי זולת הסכום שלעיל, אין מקום לבצע הפחתה נוספת מחוות הדעת המקורית והמשלימה של מומחה ביהמ"ש.
67. לסיכום פרק זה: הנתבע זכאי להפחתה מסך חובו כלפי התובע את הסכומים הבאים: סך של 20,475 ₪ ( כולל מע"מ) לפי חוות הדעת המקורית, וסך נוסף של 9,828 ₪ (8,900 לפי חוות הדעת המשלימה, בניכוי פינוי פסולת בסך 2,000 ₪, בתוספת פיקוח הנדסי בסך 1,500 ₪ ובצירוף מע"מ כחוק בשיעור 17%). כך שהסכום הסופי לפי שתי חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש כולל מע"מ עומד על סך של 30,303 ₪.
סוף דבר
68. על יסוד כל המקובץ לעיל, אני קובעת כי הנתבע נותר חייב לתובע בגין העבודות מושא ההסכם סך של 88,000 ₪. מהסכום האמור, יש לנכות סך של 30,303 בגין ליקויים ועבודות בחסר שלא הושלמו על פי חוות דעת מומחה ביהמ"ש.

69. לפיכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של ₪ 57,697 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

70. עוד אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בגין אגרה יחסית , וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪.

71. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

72. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ט, 08 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נאדר חבשי
נתבע: אביטל שמעון
שופט :
עורכי דין: