ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין Habtom Gebremichael נגד ניקיון אחד מעל כולם בע"מ :

לפני:

כבוד השופט עמיצור איתם
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף קשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר רמי לוי
התובע
Habtom Gebremichael

-
הנתבעות

1. ניקיון אחד מעל כולם בע"מ

2. אדר-ניסן תעשיות סיטונאות ותפעול בע"מ

פסק דין

תביעה בדיון מהיר לזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודת התובע וסיומה. התובע עבד באמצעות הנתבעת 1 כסדרן בחנות של הנתבעת 2, בין הימים 1.1.16 עד 8.6.17. נסיבות הפסקת העבודה היו במחלוקת. התובע העיד לפנינו כי מנהל בשם ישראל הודיע לו בפתאומיות כי לא יתייצב לעבודה ובכך באה תקופת עבודתו לידי סיום ( עמ' 1 שורה 29, עמ' 3 שורה 27). הנתבעת 1 טענה כי התובע הוא שבחר לנטוש את מקום העבודה לאחר שהתגלה כי הויזה אשר טען שקיימת ברשותו- מזויפת.
מטעם הנתבעות העידו שני אנשים: מר אהרון שוורץ היה המנהל הישיר של התובע. מר שוורץ אמנם העיד כי לא היה עד לשיחה בין התובע ובין ישראל אולם טען כי דיבר בעצמו עם התובע לגבי גמר החשבון ( עמ' 7 שורה 6) וכן אמר " ידעתי שהוא נוטש כי לא רצה לחזור". גם מר יחיאל נוימן, מנהל הסניף מטעם הנתבעת 2 העיד כי התובע יום אחד נעלם ולא ענה לו וכי ישראל אמר שכנראה הוא ברח בגלל הויזה. הנתבעת 1 ניכתה בסיום ההעסקה סכומים בגין אי מתן הודעה מוקדמת לכאורה.
לאחר ששקלנו את העדויות הדלות הגענו למסקנה כי התובע הרים את הנטל להוכיח את פיטוריו. התובע נקב במפורש בכתב התביעה בשמו של ישראל כמי שפיטר אותו. הנתבעת 1 בחרה שלא להזמין את ישראל לעדות. שאר העדויות שהובאו הן נסיבתיות או מפי השמועה ומכאן שבמאזן בין הדברים הכף נוטה לזכותו של התובע. גם העובדה שהנתבעת 1 לא ביצעה הליך מסודר הכולל תרשומת של האירועים ופנייה בכתב לעובד עם סיום ההעסקה, פועלת לחובתה.
עם זאת, הוכחה ברורה וחד משמעית למעשה- לא ניתנה. כנגד התובע כן הובאו ראיות נסיבתיות המעידות לכאורה על דברים שנשמעו מפי ישראל בזמן אמת ועל התנהגות הנתבעת 1 בזמן אמת כמי שראתה בתובע עובד שנטש. התובע טען כי הויזה שברשותו הייתה חוקית אולם באולם בית הדין לא עלה בידו להציג ויזה חוקית והתנהגותו עוררה תחושה של אי נוחות בעניין זה. ניתן לקבל אפוא את טענת הנתבעת 1 כי סיום יחסי העבודה נבע מן העובדה שהתגלה כי התובע לא החזיק, בניגוד להצהרתו בויזה חוקית. לו היה מתנהל הליך סדור בעניין ייתכן שהיה בכך כדי להביא אף להטלת סנקציות על התובע במסגרת פיטוריו. מובן מאליו כי בנסיבות אלו התובע לא זכאי לדמי הודעה מוקדמת משעה שהנתבעת כלל לא הייתה רשאית להמשיך להעסיק אותו. הבאנו עובדות אלו בחשבון במסגרת קביעת הפיצוי הראוי בעניין זה. בנוסף, עלה מעדות התובע ( עמ' 5 שורה 8) כי הנתבעת סיפקה לו אוכל על חשבונה ללא ניכוי כלשהו משכרו. לאור כל הנסיבות, נראה לנו כי על הנתבעת 1 לשלם סך 4000 ₪ בגין הליך הפיטורים הבלתי תקין כפי שהוכח לכאורה לפנינו.
לא הוכח, על אף שהוצגו סרטי וידאו כי התובע החתים כרטיס בשעות בהן לא עבד או שגנב מוצרים מהנתבעות. התובע הודה בפעם אחת בה יצא לזמן קצר וטען כי קיבל לכך אישור. אין בדברים שהובאו כדי להצדיק טענות קיזוז אשר עלו במסגרת ההגנה.
לאור האמור, על הנתבעת להשיב לתובע את הסך של 2669 ₪ שקוזזו משכרו בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
שאר המחלוקות בתיק הן חישוביות בעיקרן:
פיצויי פיטורים: התביעה לא כלל סעד לפיצויי פיטורים מלאים אלא רק סעד של פיצוי בגין העדר הפרשה לקופת הפיצויים. הוסכם בסיומו של הליך כי צו ההרחבה בענף הניקיון אינו חל על התובע. לא הייתה מחלוקת כי לא בוצעה הפרשה בפועל וכי הנתבעת 1 חייבת בביצוע הפרשות בשיעור 6%. לעניין זה חישוב התובע מדויק יותר שכן הנתבעת לא החשיבה אי אלו רכיבים המחייבים הפרשה כגון שעות שבת (100%) וחגים. הנתבעת תשלם אפוא ברכיב זה סך 3050 ₪.
הוא הדין אף לחישוב דמי הפנסיה. הנתבעת חייבת בתשלום הפרשים נוספים על אלו ששולמו בגמר החשבון בסך 674 ₪.
לעניין דמי החגים: חישובו של התובע אינו מקובל עלינו שכן אינו מביא בחשבון את היקף המשרה. הנתבעת תשלם אפוא כפי תחשיבה סך 1771 ₪.
אשר לעניין החופשה: לטעמינו תחשיבי שני הצדדים אינם מדויקים שכן הם מבוססים על נוסחאות חישוב שונות מזו הקבועה בחוק חופשה שנתית. חישוב בהתאם לחוק- היינו, חילוק שכר 3 החודשים המלאים האחרונים ב- 90 והכפלת התוצאה בימי חופשה ברוטו (14.5 לשנת 2016 ועוד 8 לחצי שנת 2017) - מביאה למסקנה כי לתובע שולם פדיון חופשה אף ביתר. אין יתרה לתשלום ברכיב זה.
דמי הבראה: הפער בין הצדדים הוא כמאה שקלים. חישוב התובע נכון יותר באשר הוא מפרט את אחוז המשרה המדויק יותר לכל שנה. הנתבעת תשלם ברכיב זה סך 224 ₪.
אשר להפרשי שכר: התובע הגיש תחשיב מפורט ממנו עולות לכאורה אי התאמת קטנות בין דו"חות הנוכחות ובין תלושי השכר. המדובר בהפרשים מינוריים אשר יכול להיות להן הסבר. עם זאת הנתבעת בחרה בסיכומיה שלא להסביר את הפערים הקטנים עליהם מצביע התחשיב ( כך לדוגמא, ישנם ימים בהם קוזזה הפסקה של 45 דקות במקום חצי שעה, ימים בודדים בהם שעות בתעריף 150% שולמו לכאורה רק בשיעור 125% וכד'). משזה מצב הדברים- מקובל עלינו תחשיב התובע והנתבעת תשלם ברכיב זה סך 837 ₪.
התובע חתם על הסכם עבודה מפורט בשפה האנגלית אשר צורף לכתב ההגנה ואינו זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה. אין בתלושי השכר של התובע פערים המצדיקים פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר. נוכחנו כי המחלוקת בין הצדדים כנה ואמתית ואינה מצדיקה פסיקת פיצויי הלנה.
אשר לנתבעת 2 : אין מחלוקת לטעמינו כי מדובר מבחינתה במיקור חוץ אותנטי. הנתבעת 2 הציגה ראיות לכאורה לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק כי פיקחה באמצעות רואי חשבון על תנאי העובדים שהועסקו בחצריה. מאחר ומדובר בדיון מהיר בחרנו לקבל את המסמך. התובע לא ביקש לחקור עליו. הפערים שהתגלו הם ברובם ברכיבים המחושבים רק בגמר החשבון ואינם מחייבים פיקוח שוטף. במקרה זה של עובד זר, אף רכיבי הפנסיה והפיצויים משולמים באמצעות ביצוע בקירוב עם סיום יחסי העבודה. לא ניתן אפוא לבסס אחריות כלשהי במקרה זה לנתבעת 2 והתביעה נגדה נדחית.
סוף דבר: הנתבעת1 תשלם: סך 4000 ₪ בגין תקנות הליך הפסקת העבודה; סך 2669 ₪ החזר ניכויים; סך 3050 ₪ חלף הפרשה לפיצויי פיטורים; סך 674 ₪ הפרשי פנסיה; סך 1771 ₪ דמי חגים; סך 224 ₪ דמי הבראה; סך 837 ₪ הפרשי שכר. בנוסף תשלם הנתבעת 1 , סך 2500 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
התובע ישלם לנתבעת 2, אשר התביעה נגדה נדחתה- הוצאות ושכר טרחה בסך 2000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.
בקשת רשות ערעור על פסק הדין ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ט, (05 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור יוסף קשי

נציג ציבור רמי לוי

עמיצור איתם, שופט


מעורבים
תובע: Habtom Gebremichael
נתבע: ניקיון אחד מעל כולם בע"מ
שופט :
עורכי דין: