ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה יעקובוביץ נגד גיל ליסאני :

לפני כבוד ה שופטת שלומית יעקובוביץ

התובעים

1.יהודה יעקובוביץ
2.תנופה ניו מדיה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דן בן-נר ואח'

נגד

הנתבע

גיל ליסאני
ע"י ב"כ ממשרד יגאל ארנון ושתו', עורכי דין

החלטה

1. עסקינן בבקשת הנתבע להורות לתובעת 2 (להלן: "החברה") להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו.
הבקשה סומכת על הוראת סעיף 353א. לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה למתן חשבונות ולצו עשה, אשר בבסיסה מונח הסכם התקשרות בין התובע 1 לנתבע, הסכם במסגרתו עוגנו בכתב זכויותיו של התובע 1 בתמורה לגיוס משקיע לפיתוח מיזם אינטרנט בתחום הגיימינג על ידי הנתבע.

המסגרת הנורמטיבית

3. הבקשה סומכת על הוראת סעיף 353א. לחוק החברות –
"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין"מיום 17.3.2005 תיקון מס' 3
ס"ח תשס"ה מס' 1989 מיום 17.3.2005 עמ' 251 ( ה"ח 3132, ה"ח 54)
הוספת סעיף 353א

מיום 15.12.2010
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 618 ( ה"ח 484)
353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
4. הוראה זו יוצאת מנקודת מוצא לפיה חיוב חברה בהפקדת ערובה הוא הכלל (רא ו: רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ), כאשר בית המשפט יסטה ממנו וימנע מלהורות על הפקדה בהתקיים אחת משתי חלופות, אשר ה נטל להוכיחן מוטל על החברה.
הראשונה - אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין;
השניה - אם בית המשפט סבור כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה;
(ראו: רע"א 10905/07 נאות אאוזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי ) זיסר, רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ )

5. בית המשפט נדרש, איפוא, לבחון בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות מכוח הוראת סעיף 353א. לחוק החברות במספר רבדים וככל שמגיע הוא לידי מסקנה כי קיימת הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין-
"על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה , בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר:
(א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: " אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק).
זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל).
עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).
(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624)
משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים (השוו: The White Book, 620 para. 25.12.7).
הנה כי כן, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי ..."
(רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ) (ההדגשה שלי – ש.י.)
(ראו בנוסף: רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ )

מן הכלל אל הפרט

6. הנתבע משתית, כאמור, בקשתו על הוראת סעיף 353א. לחוק החברות ועותר להחלתו של הכלל המעוגן בה על החברה.

7. מנגד סבורה החברה כי אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה.
לטענתה "הינה בבעלותו של יעקובוביץ (התובע 1 - ש.י.) אשר הינו התובע ביחד ולחוד" עימה ומשכך "ככל ויוטל עליהם חיוב כספי במסגרת ההליך" , הרי ש"הוא יושת על שניהם ביחד ולחוד", מה גם שהתובע 1 נכון להצהיר ולאשר "כי הינו ערב באופן אישי לכל חיוב כספי שיוטל על החברה כהוצאות במסגרת ההליך המשפטי דנן".

7.1 עוד ובנוסף נטען כי מצבם הכלכלי של התובע 1 והחברה "הינו איתן ואין כל חשש שככל וייפסקו הוצאות לטובת ליסני (הנתבע – ש.י.) במסגרת תביעה זו – אלו לא ישולמו" על ידם.
לראיה צרפו התובעים לתגובתם לבקשה תצהיר ערוך על ידי התובע 1, העתק הזמנות עבודה שקיבלה החברה מקבוצת ישראכרט, העתק תדפיס רשם החברות ביחס לחברה, העתק אישור רו"ח זייצב מיום 12.11.2018 לעניין הכנסותיו של התובע 1 בשנת 2017 והעתק נסח רישום מקרקעין ביחס לזכויותיו של התובע 1 בדירה.
7.2 לחילופין עתרה החברה לחיובה בהפקדת "סך מינימאלי וסמלי וזאת הן לאור התנהלות" הנתבע "והן לאור מצבם הכלכלי האיתן של" החברה והתובע 1.

8. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, כמו לצרופות לתגובת התובעים לבקשה ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

9. טענת החברה לפיה חיובה בהוצאות יהא חיוב "יחד ולחוד" עם התובע 1 ומשכך ולאור איתנותו הכלכלית של האחרון, אין ולא יהא כל חשש שהנתבע לא יפרע הוצאותיו – אין בה ממש .
בעצם הגשת תביעה על ידי שניים או יותר אין כדי ליצור ביניהם "ערבות הדדית" כלפי הנתבע בכל הנוגע לתשלום ההוצאות.
בעובדה כי התובעים בחרו לתבוע יחדיו את הנתבע אין כדי לחייב בהכרח מצב בו יחוייבו שניהם בתשלום ההוצאות. לא יקשה לחשוב על אפשרות בה תביעתו של האחד תתקבל ושל השני תדחה תוך חיובו בהוצאות . במצב דברים זה אך נהיר הוא כי החיוב אינו "יחד ולחוד".

10. זאת ועוד.
נכונותו של התובע 1 לערוב לתשלום ההוצאות שייפסקו כנגד החברה (ככל שייפסקו), אכן יכולה לאיין את הצורך בהפקדתה של ערובה, זאת מקום שיוכח חוסנו הכלכלי כערב.
לדידי, התובע 1 לא השכיל להוכיח זאת.
התובע 1 בחר להתייחס בתצהירו להכנסתו שלו בשנת 2017 (נתמך באישור רו"ח) ולזכויותיו בנכס מקרקעין אחד (מחצית הזכויות בדירת פנטהאוז ברמת השרון).
התובע נמנע מלהתייחס להוצאותיו ולהתחייבויותיו כך שלא ניתן להעמידן אל מול הכנסותיו וממילא לקבוע כי האחרונות (ההכנסות) עולות על הראשונות (ההוצאות/ההתחייבויות).
ראוי ונדרש היה לצרף תדפיס חשבונות בנק, פירוט נכסים, פירוט התחייבויות וכיוב' מסמכים/אישורים המעידים על היקף הנכסים (כספים, נכסי ניידי ולא ניידי) אל מול ההוצאות וההתחיבויות.
לא למותר לציין כי שווי זכויותיו של התובע 1 בדירת הפנטהאוז לא הוכח, מה גם שאין לראות בהן משום ערובה זמינה לפרעון הוצאות משפט, זאת לאור ההליך המורכב הכרוך במימושן.

11. כך גם לא מצאתי בתצהירו של ה תובע 1 על צרופותיו את המסד הצריך לקביעה בדבר חוסנה הכלכלי של החברה.
בתצהירו מצא התובע 1 להצהיר כי החברה, אשר הוקמה בשנת 2007 "עמדה והינה עומדת בכלל התחיבויותיה הכספיות" וכי אין כל שעבוד, משכון או עיקול על נכסיה אלא שבהצהרה זו לא סגי.
על החברה היה להציג אישור רואה חשבון, דו"חות לרשויות המס, מאזנים, תדפיסי חשבון בנק, אישורים על אשראי ופירוט ההליכים המשפטיים בהם היא מעורבת. כל אלה נדרשים לקביעת איתנותה הכלכלית ונמצאו חסרים-
"בתצהיר מנכ"ל המשיבה שצורף לתגובתה לבקשה דנא, אמנם נטען, ... אלא שבהצהרות אלה לא די וממילא לא ניתן ללמוד מהן דבר באשר לאיתנותה הכלכלית של המשיבה שכן אין בהן משום ראיה למצב חשבון הבנק של המשיבה; לחובות המשיבה לצדדים שלישיים; לקיומם של עיקולים, ככל שיש כאלה, על נכסי המשיבה וחשבונות הבנק שלה; ואף לא ניתן ללמוד מהן דבר ביחס לקיומם או היעדרם של הליכים משפטיים תלויים ועומדים נגד המשיבה (כדוגמת ההליכים במסגרת רע"א 1221/10 א. ארנסון בע"מ נ' מע"צ- חברה לאומית לדרכים בישראל ואח' ו- בת"א 1375-07 א. ארנסון בע"מ נ' ברן תעשיות בע"מ) ואשר כתוצאה מהם עשוייה המשיבה לחוב בחיובים כספיים כלפי צדדים שלישיים; ...
את מצבה הכלכלי של החברה יש להוכיח באמצעות מאזנים של החברה, באישור רואי חשבון רשמיים, בדוחות לרשויות השונות ובאמצעות מסמכים שמבהירים לקורא אותם מה הוא המצב הכלכלי של החברה, ואלה לא צורפו"
(ת.א. (ת"א) 19283-04-11 א. ארנסון בע"מ נ' חברת נמלי ישראל-פיתוח ונכסים בע"מ)
(ההדגשה שלי – ש.י.)

"על המשיבה, הטוענת ליכולת כלכלית איתנה, היה להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה, והתחייבויותיה, נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכד'. דבר מכל אלה לא הובא על ידי המשיבה"
(ת.א. (ת"א) 40653-12-09 יובלים – נדל"ן וקמעונאות (2002) בע"מ נ' דלק נדל"ן בע"מ)
(ההדגשה שלי – ש.י.)

12. בהינתן האמור לעיל ומשמצאתי כי לא עלה בידי ה חברה להוכיח כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, נדרשת אני להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה ("שלב הבדיקה השני" – ראו: רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ).
בגדר בחינה זו לא מצאתי כי באו לפניי טעמים המצדיקים לסטות מן הכלל.
12.1 אין בידי לקבל את טענת התובעים לפיה הבקשה הוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב.
עיתוי הגשת הבקשה הוסבר על ידי הנתבע בכישלון הליך הגישור - הצפי לניהול הליך מלא ושלם בין כותלי בית המשפט – הסבר המניח את הדעת והשומט את הקרקע תחת הטענה הקשה בדבר חוסר תום לב בניהול ההליך השיפוטי.

12.2 בהתייחס לסיכויי התביעה הרי שלמקרא כתב התביעה אל מול כתב ההגנה, בגדרו הועלו טענות לסילוק התביעה או למצער חלקים הימנה על הסף, באה אני לכלל דעה כי אין בעת הזו מקום לקבוע כי סיכויי התביעה "גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד".
סיכויי התביעה וההגנה (לרבות טענות הסף) ייבחנו בהליך העיקרי ואין בהם כדי להכריע בהליך זה.

13. לאור כל קביעותיי דלעיל נותר, איפוא , לקבוע את גובה הערובה שתופקד.
לאחר איזון כלל האינטרסים ובחינת כל השיקולים הצריכים לעניין - זכות החברה לפנות לערכאות וזכות הנתבע להיפרע את הוצאות המשפט, אשר יפסקו לטובת ו ככל שהתביעה כנגד ו תדחה, הכל מתוך הערכה גסה של עלויות ניהול ההגנה בתביעתה של החברה – מוצאת אני להעמיד את הערובה שתופקד על ידי החברה על סך של 75,000 ₪.

סוף דבר

התובעת 2 תפקיד בתוך 30 יום סך של 75,000 ש"ח ( מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) כערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
התובעת 2 תישא בהוצאות הנתבע בבקשה זו ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ט, 13 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים


מעורבים
תובע: יהודה יעקובוביץ
נתבע: גיל ליסאני
שופט :
עורכי דין: