ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ נגד טיב השקית בע"מ :

לפני כבוד ה רשם הבכיר ניר נחשון

התובעת:

בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ

-נגד-

הנתבעים:

1.טיב השקית (תעשיות 2005) בע"מ
2.אליעזר משכיל לאיתן

פסק-דין

1. עניינה של התביעה המונחת בפניי בעילה כספית-חוזית בעטיים של נזקים שנגרמו לתובעת בעקבות מעורבותו של רכבה - רכב מסוג יונדאי אינספייר 25I מס' רישוי 34-025-34 – בתאונה בעת שהיה בשימוש הנתבעים מכוח הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים.

2. לטענת התובעת, ביום 18.12.16 בעת שהנתבע 2 נסע ברכב התובעת על המדרכה, עלה עם הרכב - ב עקבות נהיגה רשלנית - על "פטריית אבן" אשר הייתה מקובעת למדרכה וכתוצאה מכך הרכב נפגע במרכב תחתון (להלן-"התאונה") . בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים ישירים בסך 18,534 ₪. התובעת צירפה חוות דעת שמאי רכב התומכת בשיעור הנזקים. בנוסף צויין בחוות דעת השמאי, כי הנזקים שהוצגו מוגדרים כנזקים למרכב תחתון (גחון הרכב). כן, צויין, כי הרכב הושבת לצורכי תיקונו במשך חמישה ימים. כמו כן, לתובעת נגרמו הוצאות בגין גר ירת הרכב בסך 800 ₪ ו כן הוצאות בגין שכ"ט שמאי בסך 1,379 ₪.

3. הנתבעים מכחישים בכתב ההגנה שהוגש על ידם טענות התובעת וטוענים, כי יש לחייבם בהתאם לחוזה ההשכרה בהשתתפות עצמית בסך 3,000 ₪ בלבד. אשר לאירוע התאונה נטען, כי הנתבע 2 לא נסע על המדרכה, אלא , בתחילה החנה את הרכב על גבי המדרכה במקום המותר לחנייה בסמוך ל- "פטריית אבן" ורק לאחר מכן, בעת שהחל בנסיעה במטרה לצאת מהחנייה נפגע הרכב בשל חוסר תשומת לב מספקת מצידו . בנוסף נטען, כי לא עסקינן בנזק למרכב תחתון של הרכב, אלא, נזק לחזית הרכב וכן, כי הנזק ברכב התובעת מסתכם בסך של 9,402 ₪ בלבד . בנוסף ציינו הנתבעים, כי משך הזמן הסביר לתיקון הנזקים הינו כ- 2ימי עובדה בלבד . הנתבעים צירפו חוות דעת שמאי רכב התומכת בטענותיהם. בנוסף טענו הנתבעים, כי עסקינן ב ניסוח לקוי של סעיפי החרגה לכיסוי הביטוחי שהוענק לנתבעים זאת בניגוד לדין, בכך שהם לא הובלטו כדבעי והודפסו על גבי ההסכם באופן שאינו קריא ואינו מובן.

4. בכתב התשובה שהוגש על ידי התובעת מוקדה המחלוקת העיקרית הנעוצה בין הצדדים באשר למיהות הנזקים שנגרמו לרכב התובעת כאשר מחד גיסא התובעת מצדדת בסיווגם כנזק למרכב תחתון ואילו הנתבעים מסווגים את הנזקים כנזקים ל-"חזית" הרכב.

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויותיהם של הצדדים בפניי ולאחר שבחנתי את כל הראיות שהוצגו בפניי ושקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין מצאתי להעדיף גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעת. להלן נימוקיי.

5.1 אין חולק בין הצדדים, כי ביום 23.8.16 שכרו ה נתבעים מהתובעת, חברה להשכרת רכב (להלן: "הנתבעת") את הרכב נשוא תיק זה בהתאם לחוזה השכרה מס' 169788. כמו כן, אין חולק, כי הנתבעים שילמו דמי ביטוח במסגרת חוזה ההשכרה בו צויין בסעיף 5 לתנאים העיקריים, כי "בכל מקרה של גניבה תאונה או נזק שיגרם לרכב או לצד שלישי, ישלם השוכר דמי השתתפות עצמית כדין כסכום שאינו שנוי במחלוקת". טענתם העיקרית של הנתבעים הינה, כי יש בסעיף זה כדי לפטור אותם מנשיאה בעלויות כלשהן בגין נזקים ברכב . שכן, חיובם בנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות בטענה שזה אינו נכלל בכיסוי הביטוחי, מנוגדת למושכלות יסוד ולעצם תכלית עריכת הביטוח. סבורני, כי יש ממש בטענה זו של הנתבעים שהרי, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי התאונה על נזקיה נגרמה בעקבות נהיגתו הרשלנית של הנתבע 2 ברכב התובעת בנסיבות בהן, הנתבע 2 החנה את הרכב על המדרכה וכי לאחר שהחל בנסיעה עלה על פטריית אבן. התובעת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת המבוססת על תנאי ההסכם או הלכה פסוקה באשר לאבחנה בין רשלנות רגילה לבין רשלנות רבתי. יתרה מכך, סעיף 5 להסכם אינו מחריג נהיגה בקלות ראש או ברשלנות מהכיסוי הביטוחי כלל, אלא, קובע באופן קטגורי, כי בכל מקרה של תאונה יישא השוכר בדמי השתתפות עצמית ומכאן משמע, כי יצא ידי חובתו .

5.2 אשר להחרגת הכיסוי הביטוחי לנזקים למרכב תחתון הקבועה בסעיף 2 להסכם יוער, כי יש ממש בטענות הנתבעים לכך שעסקינן בחוזה אחיד, כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, וכי לכאורה, יש להחיל על החוזה עקרונות וכללים מתחום דיני הביטוח. כפי שנקבע בפסיקה, חברות להשכרת רכבים משמשות כמעין-מבטחות, ויש להחיל עליהן, במישור היחסים מול צדדי ג' או מול שוכר הרכב, אשר הוא למעשה המבוטח, חובות המוחלות בהתאם לדין על מבטחות. אחת מן החובות אשר ראוי להחיל על חברת השכרת רכב בהקשר זה, הינה החובה להדגיש ולהבליט הגבלות וסייגים לחבותה כמבטחת, או כמעין-מבטחת, וראוי לקבוע , כי חברת השכרת הרכב לא תהיה זכאית להסתמך על סייג שלא הובלט על ידה כראוי. כאשר בענייננו, אין לאפשר לנתבעת להסתמך על תניות פטור מכיסוי ביטוחי, אשר נכללות בתנאים הכלליים ואינן מקבלות ביטוי מודגש, באופן ברור וחד-משמעי שאינו משתמע לשתי פנים, בחוזה ההשכרה עצמו, שבנסיבות העניין הוא כאמור גם חוזה ביטוח.

5.3 יתרה מכך, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי ככלל, נזקים למרכב תחתון הינם מוחרגים ואולם, הצדדים נחלקו באשר לפרשנות המילים "מרכב תחתון" ומשמעותם של אלה, במקום בו כל צד תמך את גישתו בחוות דעת שמאי מטעמו. יובהר, כי כמדיניות שיפוטית ראויה, כאשר עסקינן במחלוקת מסוג זה, יש להדגיש את אופיו של החוזה כחוזה ביטוח המשפיע על כללי הפרשנות שיש להחיל עליו. כאשר קיימת מחלוקת פרשנית , הרי ש מעבר לכללי פרשנות החוזה הרגילים ולכללים הייחודיים בנוגע לחוזים אחידים, מן הראוי להחיל על חלקיו ה-"ביטוחיים" של חוזה השכרת הרכב עקרונות וכללים מתחום פרשנות חוזה הביטוח. על מנת לאזן בין פערי הכוחות המקצועיים והכלכליים בין מבטח למבוטח נקבעו בפסיקה כללי פרשנות שמקובל להסתייע בהם בהקשר זה, ובעיקר: הכלל בדבר פרשנות כנגד המנסח; הכלל שלפיו בפירוש הפוליסה יש לשאוף לכיבוד ציפיותיו הסבירות של המבוטח; וכן הכלל לפיו במקרה של ספק בפרשנות הפוליסה יש להעדיף את הפירוש התומך בזכאותו של המבוטח.

5.4 במקרה דנן, נחלקו השמאים באשר לפרשנות המילים "מרכב תחתון" כאשר השמאי עזרא שוהם סבר , כי עסקינן בכל נזק שנגרם לתחתית הרכב ואילו השמאי דורון עד סבר, כי לא עסקינן בנזקים למרכב תחתון. די במחלוקת שהוצגה שכאמור לעיל אף צויינה בכתב התשובה מטעם התובעת כדי לקבוע, כי המונח "מרכב תחתון" אינו ברור כלל ועיקר ומשכך, יש לפרש את תניית הפטור בחוזה ההשכרה נגד המנסח.

5.5 יתרה מכך, בחוות דעת השמאי עזרא שוהם, בתיאור הנזק נקבע, שכתוצאה מפגיעה במרכב תחתון של הרכב נפגעו החלקים המצוינים ברשימת חלקי החילוף ללא אפשרות תיקון והוחלפו, כגון: פגוש קדמי, תומכים, פנימי לפגוש קדמי, ביטנה לכנף, פח חזית, מדחס מזגן, מעבה מזגן, מצנן מים, כונס אוויר, אגן שמן מנוע, 4 כיסויי מנוע תחתון, מגן קדמי תחתון בסך כולל של 15,624 ₪. השמאי התייחס לנזקים ברכב כפגיעה במרכב התחתון, אך מחוות הדעת עולות פגיעות של חלקים שלאו דווקא מצביעות על מרכב תחתון, למשל: פגוש קדמי, מהדקים למגן קדמי, ספוילר לפגוש קדמי שלא נראה שיש לאלה קשר בין חלקים קדמיים אלה ובין המרכב התחתון ומכל מקום, השמאי מטעם התובעת לא טרח לעשות חלוקה בין הנזקים לחזית הרכב לבין הנזקים שנמצאו כנובעים מהפגיעה במרכב התחתון. הואיל וניכר , כי ע סקינן בתאונה המורכבת הן מנזק למרכב תחתון והן מנזק לחזית הרכב ובהיעדר הצגת חלוקה ברורה בין השניים על ידי התובעת, הרי שיש לזקוף האמור לרעת התובעת.

5.4 חשיבות רבה יש לייחס בענייננו אף לציפיות הנתבעים . הנתבעים שיל מו בגין רכיב הביטוח והתחזוקה של הרכב סך של 572 ש"ח . כפי שעולה מתנאי הסכם ההשכרה, סכום זה כולל תשלום עבור כיסוי ביטוחי בגין מלוא שווי הרכב, וכן כולל תשלום עבור ביטוח צד ג' שעל הנתבעת לערוך להנחת דעתו של המפקח. הדעת נותנת, כי שוכ ר רכב אשר בוחר לשלם סכום נוסף בגין ביטוח עושה כן מאחר והוא מבקש לקבל כיסוי ביטוחי .

6. סוף דבר- דין התביעה להידחות.
הנתבעים יישאו בעלות ההשתתפות העצמית בלבד.

התובעת תישא בהוצאות משפט בסך 3,500 ₪.
המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

ניר נחשון, רשם בכיר


מעורבים
תובע: בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ
נתבע: טיב השקית בע"מ
שופט :
עורכי דין: