ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנה ספורטה חניה נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם
נציג ציבור (עובדים) - מר שרון מיכל

התובעת:

אילנה ספורטה חניה
ע"י ב"כ עו"ד רועי גיל

-
הנתבע:
מדינת ישראל - המרכז הרפואי ע"ש ברזילי
ע"י ב"כ עו"ד דמיטרי קוגן

פסק דין

תביעה זו עניינה עתירה לקביעת היקף משרה ולתשלום הפרשי שכר ופנסיה .

רקע עובדתי

1. הנתבע, הוא מרכז רפואי ברזילי באשקלון המעניק שירותים רפואיים המצוי בבעלות המדינה .

2. התובעת ילידת 1957, עבדה בשירות הנתבע כאחות מוסמכת בעלת תואר אקדמי מחודש נובמבר 1981 ועד לחודש מרץ 2017, מועד שבו פרשה לגימלאות.

3. בתחילת עבודתה עבדה התובעת בהיקף של משרה מלאה. בשנת 1993, לאחר לידת בתה ועל פי בקשתה, צומצם היקף משרתה לשיעור של 50% משרה וזאת עד ליום 31.8.1986. מיום 1.9.86 ועד ליום 14.3.93 עבדה התובעת בהיקף של משרה מלאה. מיום 15.3.93 ועד ליום 31.10.94 הועסקה התובעת בהיקף שהוגדר כחצי משרה. מיום 1.11.94 ועד ליום 31.10.95 הועסקה התובעת במשרה מלאה והחל מיום 1.11.95 ועד לשנת 2016, הועסקה התובעת בהיקף שהוגדר כחצי משרה.

4. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה מה ו היקף משרתה של התובעת לצורך חישוב זכויותיה (הפרשי שכר והפסדי פנסיה). בעוד התובעת טוענת, כי בפוע ל הועסקה בהיקף של 70% משרה, טוען הנתבע כי התובעת הועסקה בהיקף של 50% משרה כא שר מעת לעת עבדה במשמרות עודפות. זו הסוגיה שבפנינו.

5. מטעם התובעת העידו היא עצמה והאקטואר מר אייל בוכבינדר (להלן: מר בוכבינדר) ואילו מטעם הנתבע העידו מנהלת הסיעוד בנתבע הגב' לימור שיימן (להלן: גב' שיימן) ומנהל מחלקת נוכחות במשאבי אנוש מר צחי משה (להלן: מר משה).

טענות הצדדים

6. לטענת התובעת, הגם שאחוז משרתה הוגדר כ-50% שבמסגרתם הייתה צריכה לעבוד בממוצע כ -10 משמרות, בפועל עבדה פעמים רבות מעבר ל-10 משמרות. עוד טענה התובעת, כי בחישוב היקף משרתה יש לקחת בחשבון את מספר ימי המחלה והחופשה שנטלה במהלך השנים וכן ימי אבל. לדבריה, יש לקחת בחשבון גם את העובדה שבכל משמרת עבדה למעלה מ-8 שעות שכן אופי העבודה דורש עבודה בהיקף שכזה.

בתחילה טענה התובעת כי היקף משרתה עמד על כ-70% ואולם בסיכומיה העמידה התובעת טענתה בהתאם לחוות דעת האקטואר שצרפה, על פיה יש להעמיד את אחוז משרתה על היקף של 61.4% ולהורות על תשלום גמלאותיה בהתאם להיקף זה ולחילופין זכאית היא לפיצוי בסך של 142,651 ₪. עוד טוענת התובעת כי זכאית לפיצוי כספי בגין הפסדי שכר, קרן השתלמות והפסדי פנסיה עד לסוף שנת 2015 בשיעור כולל של 9,089 ₪ ו כן לתשלום הפרשי שכר (בעבור ימי חופשה, השתלמות, בחירה, הצהרה, מחלה ואבל) בגין העובדה שזכויותיה משנת 2009 ועד לסוף שנת 2015 שולמו לפי שלוש שעות כמחצית משמרת במקום 4 שעות כאשר לדבריה יש לחשב משמרת כ-8 שעות ולא כ-6 שעות. התובעת העמידה תביעתה ברכיב זה על 228 שעות ובסך כולל של 15,960 ₪.

7. לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות הן מחמת התיישנות והן לגופה. לטענתו, התובעת הועסקה בהתאם להיקף משרתה ודפוס העסקתה מלמד כי אין כל עילה לטעון שמדובר בהיקף העסקה פיקטיבי וכי יש לחשבו מחדש. לטענת הנתבע, העסקת התובעת במשמרות עודפות נעשתה לא פעם על פי דרישתה ועל פי צרכי המערכת המשתנים ועיון בדפוס העסקה משקף התנהלות טבעית וסבירה של העסקת אחות במשרה חלקית כאשר המשמרות העודפות הן בהיקפים משתנים שאינם מרחיקים לכת ביחס להיקף העסקה התקני והן עומדות במנעד האפשרי והמתחייב מאופיה של העבודה בבית החולים.

הנתבע טוען, כי על פי ההסכם הקיבוצי עבודת אחות במשרה מלאה עומדת על היקף של 36 שעות שבועיות וזאת בתוספת תקציב ל-4 שעות נוספות לכל משרה מלאה של אחות. לטענת הנתבע, על פי הפרקטיקה עובדים האחים והאחיות במשמרות בנות 8 שעות כל אחת, עובדה המטיבה עמם שכן היא מאפשרת לעובדים להגיע לפחות משמרות בשבוע, כך שאחות במשרה מלאה מועסקת במתכונת של 5 משמרות שבועיות בעוד שאחות במשרה חלקית בהיקף של 50% משרה, מועסקת במתכונת של 2 משמרות בשבוע אחד ו-3 משמרות בשבוע שלאחריו ובסך כולל של 10 משמרות בחודש.

8. הנתבע טוען, כי חוות הדעת שצרפה התובעת אינה רלוונטית שכן אין כל צידוק לשינוי בהיקף משרתה של התובעת ולחילופין כי גם אם יקבע שיש לשנות את היקף משרתה של התובעת, הרי שחוות הדעת נגועה בפגמים מהותיים ונעדרת פרטים משמעותיים המובילים לתחשיב שגוי.

הכרעה

9. בפרשת הרשקוביץ נדון עניינן של אחיות בית חולים ממשלתי אשר נסמכו על הוראות ההסכם הקיבוצי עליו סומכת גם התובעת בענייננו את טענותיה . בפרשה זו קבע בית הדין הארצי את אמות המידה לבחינת מהותן של השעות העודפות מעבר להיקף המשרה של עובד במשמרות לצורך קביעת הזכויות הסוציאליות. וכך קבע בית הדין הארצי:

"אין חילוקי דעות בין הצדדים על כך שהעסקה במשרות חלקית היא אפשרית. לעיתים הדבר מתחייב מצרכי העבודה, ולעיתים הדבר אף עונה על צורך של העובד עצמו. אין גם חילוקי דעות כי חריגה מהיקף משרה חלקי - קרי, העסקה ב"שעות עודפות" - אפשרית, מקום שצרכי העבודה מחייבים זאת. העסקה שכזו לא בהכרח מלמדת על פיקציה. יחד עם זאת, יש להיות ערים לכך שהעסקה בשעות עודפות "מקפחת" את העובד. .... העסקת עובד, באופן קבוע, מעל היקף משרתו החלקית מבלי להסדיר את זכויותיו הסוציאליות בגין ההעסקה העודפת - מעבר לזה שהיא עלולה להוות למעסיק תמריץ שלילי להעסקה במשרה מלאה, פוגעת בצבירת הזכויות הסוציאליות האפשריות עד לאותה תקרה".

ובהתייחס לסוגיה הספציפית של היקף משרת אחיות על פי הוראות ההסכם הקיבוצי החל עליהן, קבע בית הדין:

"נוכח הערות אלה, דומה כי חוזר נט/16 מתווה את העקרונות הראויים לבחינת הסוגיה שלפנינו. שכן לפי החוזר, העסקה קבועה בהיקף העולה על התקן, אינה תקינה ומחייבת את המדינה לפעול להתאמת ההעסקה לתקן או להיפך, ובכך להימנע מקיפוח. מכאן שהמפתח לבחינת המקרה שלפנינו מצוי בשני המשתנים הללו: הראשון, האם מדובר בחריגה קבועה מהתקן; והשני, מה מידת החריגה". כאשר "התשובה לשאלה איזה היקף עבודה ייחשב "חריגה קבועה" תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה"

וממשיך בית הדין וקובע כי מידת החריגה תבחן על בסיס משמרות ולא על בסיס שעות בפועל, תוך שיילקחו בחשבון תקופות של חופשה בתשלום (חופשת מנוחה/שנתית, חופשת מחלה, ימי בחירה או חופשת חג), ולעיתים (אך לא תמיד) גם בהכללת זמן חפיפה.

10. לשאלת קביעות החריגה ומידתה קובע בית הדין הארצי כי הפתרון אינו מצוי בהכרח בבדיקת ממוצע תקופתי וגם אינו מצוי בהכרח באיתור "המכנה המשותף" הנמוך לכלל התקופה הנבחנת. אך מנגד, קובע בית הדין כי הממוצע על פני תקופה ארוכה, בהכירנו את מגבלותיו, הוא אחד הנתונים שיכול לסייע בניתוח התמונה הכללית ואילו מציאת המכנה המשותף יכולה להיות מעוותת עקב שינוי חורג נמוך בחודש ספציפי ועל כן יש לבחון את התמונה כולה ולנפות נתונים חריגים לצד זה או אחר. וממשיך וקובע בית הדין כי:

"לפיכך, על מנת לענות על השאלה, האם עובד במשרה חלקית הועסק "באופן קבוע" מעל תקן משרתו יש לבחון תחילה האם מדובר בעובד ששעות עבודתו קבועות או שמא מדובר בעובד במשמרות (או שעות) משתנות. במקרה הראשון הבדיקה קלה יותר. במקרה האחר יש לבחון את הסיבות להיקף החורג, אך גם את הממוצע החודשי או השנתי, גם את "המכנה המשותף" הנמוך, וכיוצ"ב בדיקות. רק לאור מכלול הנתונים יש לקבוע האם ההעסקה החורגת היא העסקה קבועה מעל התקן אם שמא מדובר בחריגות אקראיות שהן בבחינת שעות עודפות".

ואילו באשר למידת החריגה, נקבע כי:

"גם זו מושפעת ממתכונת העסקתו של העובד. למשל עובד שמדי יום מועסק 1/2 שעה מעבר לתקן משרתו החלקית (5 שעות במקום 4.5 שעות), לא ברור מדוע לגביו אין לקבוע כי משרתו היא בתוספת 1/2 השעה האמורה. לגביו לא בהכרח נדרש לאמת המידה של חריגה "בהרבה" כקבוע בחוזר נט/16. מנגד, עובד שעובד במשמרות, במקום שבו יש קושי להתאים בין היקף המשרה החלקי לבין המשמרות, סביר כי פה ושם תהיה אי התאמה בין היקף ההעסקה בפועל לבין התקן. אלא שעל פני ציר הזמן, מצופה כי אי ההתאמה תפעל לשני הכיוונים".

11. בענייננו, טענתה הראשונה של התובעת היתה כי יש לחשב את היקף עבודתה על פי שעות העבודה כאשר לדבריה על פי בחינה זו עומד היקף משרתה על 70%. בתצהיריה טענה כי היקף המשרה עומד על 61.4% ואילו בסיכומיה טענה התובעת טענה חלופית לחישוב היקף המשרה על פי משמרות ולצורך כך צירפה התובעת פירוט של המשמרות שעבדה והעמידה את היקף המשרה על 60%.

12. כעולה מפרשת הרשקוביץ הבסיס לחישוב היקף המשרה נעשה על פי משמרות. מטעם התובעת העיד מר בוכבינדר המומחה שערך את התחשיב אשר סיפר תחילה בעדותו כי ביצע את החישוב על בסיס שעות עבודתה של התובעת ולא על פי משמרות. וכך העיד בתחילה:

"ש. אמרת שחוות הדעת שלך זה חישוב של שעות שעשתה מול שעות התקן.
ת. כן.
ש. האם התחשבת בכמות המשמרות שהיא עשתה בכל חודש.
ת. לא זוכר זאת.
ש. בתוך הטבלה יש עמודה של משמרות שהיא עשתה כל חודש.
ת. לא. רואה רק את אחוז המשרה שחישבתי" (עמ' 9 ש' 16- 21 לפרוטוקול).

אלא שבהמשך העיד:

"ש. מפנה לפסק דין שריקה, ... אין ערעור על כך שהחישוב התבצע על פי המשמרות ולא על פי השעות, סעיף 44 נאמר על הצורך לבחון את החריגות... אין ערעור?
ת. אם קראתי והבנתי אז זה מה שביצעתי.
ש. אם אומר לך שיש לבצע את החישוב על בסיס משמרות ולא שעות זה ישנה.
ת. אני מניח שאם זה מה שכתוב בפסק הדין זה מה שעשיתי. לא זוכר איך ביצעתי את זה. אני הלכתי לפי פסק הדין.
ש. קודם שהצגתי בפניך את דרך החישוב אמרת שעשית את חישוב על פי חישוב אריתמטי של מספר השעות בפועל לעומת מספר שעות התקן לפי יחסיות המשרה, כעת את אומר?
ת. גם קודם אמרתי.
ש. כעת אתה אומר שבעצם ביצעת על פי פסק הדין, אם לפי פרשנות פסק הדין יש לבצע את החישוב היקף המשרה על בסיס משמרות ולא בסיס מספר שעות זה ישנה את דרך החישוב.
ת. ישנה את החישוב אבל יכול להיות שהתוצאה תישאר אותו דבר ויכול להיות שכך עשיתי מלכתחילה. לא זוכר. הכנסתי נתונים לתוך אקסל לא רואים נתונים, רואים תוצאות. זה לא יכול להיות שהיא עשתה איקס ויצאה Y כי שעות העבודה נגזרות מהמשמרות. לא יכול להיות שאם נעבוד על משמרות נקבל נתונים שונים" (עמ' 9 ש' 22 - עמ' 10 ש' 2 לפרוטוקול).

משהמומחה מטעם התובעת עצמו אינו יודע לציין כיצד נערך התחשיב בחוות הדעת שערך ואשר צורפה לכתב התביעה, הגם שלטענתו פעל על פי המתווה שנקבע בפרשת הרשקוביץ, אין חישובי התובעת שצורפו לכתב התביעה יכולים לשמש כבסיס לתביעתה.

13. מעדותה של הגב' שיימן עולה כי ככלל משמרת היא בת 8 שעות ולעיתים נדרשות האחיות להשאר מספר דקות נוספות לצרכי חפיפה. העדה הוסיפה כי השעות שקדמו למשמרת נועדו להתארגנות והאחות מקבלת תמורה בגינן, אך ככלל, המשמרת מסתיימת בשעה עגולה כאשר ישנו פער בין שעת המשמרת לשעת החתמת הכרטיס (עמ' 19 לפרוטוקול). ה עדה נשאלה האם נערך מעקב למנוע מצב שבו אחיות ישארו באופן קבוע 8.5 שעות ומעלה והשיבה בחיוב . משנשאלה האם פעלה הנתבעת כך גם בעניינה של התובעת השיבה:

"במקרה של התובעת באופן מיוחד היה שיח איתה לא פשוט בנושא של שעות עבודתה, מגבלה של היציאה שלה מהמחלקה, משיכת זמן שלעיתים לא לצורך, היה קושי רב במהלך העבודה איתה להתנהל מולה אפילו ברמה שאני אשתמש במילה "מתישה" אני יודעת לומר שהרבה פעמים אחות אחראית שלה הייתה נמנעת מלהיכנס לוויכוחים איתה" (עמ' 19 ש' 32-35 לפרוטוקול) .

לדברי הגב' שיימן, שיבוץ האחיות וחישוב משרתן נעשה על פי משמרות כך שמחצית המשרה הועמדה על 10 משמרות בנות 8 שעות כל אחת (עמ' 22 ש' 18-19 לפרוטוקול). לדבריה , כך עבדה גם התובעת.

14. דומה כי משנסתיים שלב ההוכחות והצדדים הגישו סיכומיהם, לא היתה מחלוקת ביניהם כי עבודה בתקן של 50% משרה משמעה 10 משמרות בחודש. בסופו של הליך (כאשר היו בו פניות מספר), המחלוקת נוגעת לשאלה מה היה היקף המשמרות של התובעת בפועל והאם הוא מהווה חריגה קבועה במידה ניכרת מההיקף של 10 משמרות או חריגה אקראית.

15. מר משה, מנהל מחלקת נוכחות במחלקת משאבי אנוש בנתבע, העיד כי מנה את מספר המשמרות שבהן עבדה התובעת ואשר עמד על 9 משמרות בחודש לכל היותר. לדבריו, על פי רישומי המערכת של בית החולים, מחושב יום חופשה כשווה ערך ל - 3 שעות עבודה (מחצית משמרת פי ההסכם הקיבוצי) ועל כן כחלף משמרת יש לראות 3 ימי חופשה (בני 3 שעות כל אחד). העד ציין כי מדובר בנתון שנמסר כניתוח של מערכת הרישום המרכזית במשרד הבריאות (עמ' 24 ש' 29-30 לפרוטוקול). אולם, משנשאל בענין זה הודה כי אין בכך היגיון וכי יש לראות ביום חופשה למחצית משרה כנגזרת של משמרת בת 8 שעות, היינו 4 שעות (עמ' 23 ש' 29 - עמ' 24 ש' 3 לפרוטוקול).

16. על פניו נראה כי היה מקום לראות כיום חופשה מחצית משעות העבודה של משמרת מלאה, היינו 4 שעות עבודה. אלא שיש בקביעה זו משום הטעייה. ואבהיר.

בענייננו, בסיס המשרה של האחיות הוא 156 שעות למשרה מלאה כאשר הוסכם שהוא מבוסס על 26 ימי עבודה שהם 26 משמרות בנות 6 שעות כל אחת. כפועל יוצא מכך, מחצית משרה עומדת על 13 משמרות בנות 6 שעות שהן 78 שעות בחודש. על מנת להטיב עם האחיות ולשמור על סדר הולם בבתי החולים , פרקטיקה מקובלת היא שהמשמרת עומדת בפועל על 8 שעות. בנסיבות אלה, נדרשת אחות המועסקת ב -50% משרה ל- 10 משמרות בלבד במקום 13 משמרות. אין בכך כדי לשנות את בסיס המשרה הקבוע על 156 שעות. משעל פי ההסכם הקיבוצי יום עבודה הוא בן 6 שעות, בכל הנוגע להיקף מחצית משרה עומדת הזכאות ליום חופשה על 3 שעות. כך גם יש לחשב את ימי האבל (5 ימים) והמחלה.

17. כעולה מפרשת הרשקוביץ, הבסיס לקביעת היקף המשרה הוא מספר המשמרות בחודש כולל ימי היעדרות בתשלום (חופשה שניטלה בפועל , ימי אבל וימי מחלה). כעולה מהראיות, הנתבע היה מודע לכך והראיה , שהאחראית על התובעת סירבה לבקשתה לשיבוץ במשמרות מכיוון שלעמדתה התובעת עברה את מכסת 10 המשמרות באותו החודש (כולל ימי החופשה) (נספח 2 לתצהיר הגב' שיימן). טענת הנתבע כי התובעת היא שיזמה את הגדלת מספר המשמרות, אין לה רלוונטיות. ככל שהעבודה בוצעה על בסיס קבוע באופן החורג מ -10 משמרות, זה הבסיס שיש לקחת בחשבון. עוד יש לקחת בחשבון כי לא היתה מחלוקת שהאחיות נדרשו להגיע מעט קודם למשמרת על מנת להיות מוכנות למשמרות ובגין 10 דקות אלה קיבלו האחיות שכר אלא שאין מדובר בזמן עבודה אלא בזמן התארגנות שניתנת תמורה בגינו . דקות אלה אינן יכולות לשנות את היקף המשרה.

כך גם בנוגע לחפיפה שלאחר המשמרת. התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי נדרשה להישאר מחצית השעה ויותר, כפי שטענה . אין חולק כי התובעת לא נדרשה להעברת המחלקה למשמרת הבא ה היות שזהו תפקידה של אחראית המחלקה והגם שייתכן כי מעת לעת נדרשה התובעת לביצוע חפיפה מסוימת בגין מטופל או שניים, אין מדובר בזמן שיש בו כדי להוות שינוי ממשי בהיקף המשרה. בענין זה מצאנו לקבל את טענת הנתבע כי ככל שקיים פער בין שעת סיום המשמרת לשעת החתמת הכרטיס, אין בכך כדי להעיד בהכרח כי התובעת נדרשה להישאר במחלקה.

18. באשר לתקופה שהתובעת ישבה בביתה וקיבלה שכר על פי החלטת נציבות שירות המדינה, לטעמנו אין לקחתו בחשבון לצורך חישוב היקף המשרה משאין מדובר בעבודה בפועל.

19. האם הוכיחה התובעת את תביעתה? כמפורט לעיל, אין מקום לקבל את חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה בעיקר משום שנערכה על בסיס שעות העבודה ולא על פי המשמרות. לסיכומיה צירפה התובעת תחשיב של המשמרות שביצעה על פי הדפוס שנקבע בפרשת הרשקוביץ אלא ש הנתבע בסיכומיו טען כי אין לקבל תחשיב זה שכן הוא לא עמד לחקירה נגדית.

לא מצאנו לקבל טענה זו. ראשית, בכל הנוגע לנתוני הבסיס, היינו מספר המשמרות ומספר ימי ההיעדרות בתשלום (חופשה, מחלה או אבל), נתונים המצויים בתחשיב שצורף לסיכומי התובעת זהים לנתונים שצירף הנתבע לתצהיריו. שנית, הגם שבידי הנתבע מצויים הנתונים כולם וכן אופן התחשיב על פי פרשת הרשקוביץ, לא מצא הנתבע לנכון לבצע את התחשיב באופן מפורט על פי הוראות פסק הדין. עם זאת, לא ניתן לקבל גם את חישובי התובעת שכן התובעת המירה את ימי ההיעדרות בתשלום בכפולות של 4 שעות בעוד שהיה עליה להמירן על יסוד של 3 שעות.

20. מכאן, נאלצנו לבצע את החישוב מחדש כדלקמן:

א. התחשיב נעשה על פי משמרות (שלגביהן לא היתה מחלוקת; ראו סיכומי התובעת). במשמרת נלקחו בחשבון 8 שעות שהם זמן המשמרת.
ב. ימי היעדרות בתשלום חושבו כ- 3 שעות משמרת.
ג. נערך תחשיב של שעות העבודה החודשיות אל מול תקן משרה מלאה לקבלת היקף החריגה מתקן מחצית המשרה.

שנה

חודש
מס' מש'
ימי חופ' בתשלום
שעות משמרת
שעות בתשלום
סה"כ שעות
לחודש
תקן שעות חוד'
פער ממוצע
בשעות
פער ממוצע באחוזים
A
B
C
D
E
F
G
H
I
J
2009
ינואר
10
5
80
15

78

פברואר
10
0
80
0

78

מרץ
13
0
104
0

78

אפריל
10
2
80
6

78

מאי
10
2
80
6

78

יוני
11
3
88
9

78`

יולי
13
0
104
0

78

אוגוסט
8
7
64
21

78

ספטמבר
9
0
72
0

78

אוקטובר
11
1
88
3

78

נובמבר
12
0
96
0

78

דצמבר
7
10
56
30

78

ממוצע שנתי

10.33
2.5
82.66
7.5
90.16
12.12
7.79%
2010
ינואר
11
0
88
0

78

פברואר
10
0
80
0

78

מרץ
10
0
80
0

78

אפריל
10
2
80
6

78

מאי
10
2
80
6

78

יוני
9
4
72
12

78

יולי
10
2
80
6

78

אוגוסט
7
12
56
36

78

ספטמבר
9
2
72
6

78

אוקטובר
12
0
96
0

78

נובמבר
9
3
72
9

78

דצמבר
11
4
88
12

78

ממוצע שנתי

9.8
2.58
78.66
7.75
86.41
8.41
5.39%
2011
ינואר
10
0
80
0

78

פברואר
11
0
88
0

78

מרץ
10
0
80
0

78

אפריל
9
6
72
18

78

מאי
10
0
80
0

78

יוני
12
0
96
0

78

יולי
12
0
96
0

78

אוגוסט
4
14
32
42

78

ספטמבר
11
0
88
0

78

אוקטובר
11
0
88
0

78

נובמבר
11
1
88
3

78

דצמבר
9
8
72
24

78

ממוצע שנתי

10
2.41
80
7.25
87.25
9.25
5.92%
2012
ינואר
12
0
96
0

78

פברואר
11.5
0
92
0

78

מרץ
11
0
88
0

78

אפריל
8
8
64
24

78

מאי
10
2
80
6

78

יוני
10
0
80
0

78

יולי
12
0
96
0

78

אוגוסט
11
6
88
18

78

ספטמבר
10
0
80
0

78

אוקטובר
10
4
80
12

78

נובמבר
9
0
72
0

78

דצמבר
10
4
80
12

78

ממוצע שנתי

10.37
2
83
6
89
11
7.05%
2013
ינואר
11
0
88
0

78

פברואר
11
2
88
6

78

מרץ
10
9
80
27

78

אפריל
10
0
80
0

78

מאי
8
2
64
6

78

יוני
10
0
80
0

78

יולי
12
0
96
0

78

אוגוסט
12
0
96
0

78

ספטמבר
10
0
80
0

78

אוקטובר
9.5
7
76
21

78

נובמבר
8
7
64
21

78

דצמבר
9
6
72
18

78

ממוצע שנתי

10.04
2.75
80.33
8.25
88.58
10.58
6.78%
2014
ינואר
12
0
96
0

78

פברואר
10
0
80
0

78

מרץ
11
0
88
0

78

אפריל
9
3
72
9

78

מאי
11
0
88
0

78

יוני
11
0
88
0

78

יולי
10
2
80
6

78

אוגוסט
11
7
88
21

78

ספטמבר
10
23
80
69

78

אוקטובר
11
0
88
0

78

נובמבר
8
3
64
9

78

דצמבר
9
8
72
24

78

ממוצע שנתי

10.25
3.83
82
11.50
93.5
15.5
9.93%
2015
ינואר
12
0
96
0

78

פברואר
7
7
56
21

78

מרץ
9
1
72
3

78

אפריל
11
0
88
0

78

מאי
9
6
72
18

78

יוני
8
6
64
18

78

יולי
11
0
88
0

78

אוגוסט
9
7
72
21

78

ספטמבר
9
0
72
0

78

אוקטובר
10
0
80
0

78

נובמבר
9
4
72
12

78

דצמבר
9
8
72
24

78

ממוצע שנתי

9.41
3.25
75.33
9.75
85.08
7.08
4.54%
2016
ינואר
10
0
80
0

78

פברואר
7
10
56
30

78

מרץ
12
0
96
0

78

אפריל
10
0
80
0

78

מאי
10
1
80
3

78

יוני
9
5
72
15

78

ממוצע שנתי משמרות

.669
2.66
77.33
8

85.33
7.33
4.69%

21. בחינת הטבלאות לעיל מעלה כי ממוצע היקף החריגה של המשרה בשנים 2009 - 2016, עומד על כ-6.94% מתקן המשרה שניתן לתובעת. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם מדובר בהיקף זניח או שמא בהיקף המצדיק את הגדלת המשרה.

בדיקת היקף ימי החופשה בתשלום מעלה כי היא עומדת על 5.63% מהיקף המשרה. מכאן, וכך עולה גם מעיון במספר המשמרות החודשיות הממוצע, לא הייתה סטייה של ממש מהיקף המשרה בשיבוץ המשמרות של התובעת לעבודה, אך ימי החופשה בתשלום לא נלקחו בחשבון עד תום בחישוב היקף התקן בפועל. בנסיבות אלה, אנו מעמידים את היקף משרת התובעת בשנים 2009 - 2016 על 56% משרה.

22. בתביעתה עתרה התובעת להפרשי תשלום בגין הפסדי פנסיה עתידיים ואולם תביעה זו היא תביעה חלופית לקביעת היקף משרתה. משקיבלנו את תביעתה לתיקון היקף המשרה ולו באופן חלקי, אין מקום להורות על תשלומים נוספים ברכיב זה והנתבע ישלם לתובע את קצבתה בהתאם להיקף המשרה שנקבע לעיל. עם זאת, ככל שהפריש הנתבע בעבור התובעת לקרן פנסיה או קופה אחרת בגין שעות החופשה בתשלום, זכאי הוא להשבת כספים אלה לידיו בתמורה להעמדת היקף משרת התובעת על 56% לצורכי תשלומי הפנסיה.

23. באשר להפרשי התשלום - הנתבע טען ל התיישנות התביעה ברכיב זה. אין לקבל טענה זו. טענת התובעת לקביעת היקף משרתה נוגעת בשני מישורים. האחד, הפרשי שכר והשני, קביעת בסיס הפנסיה. באשר להפרשי השכר הרי שהתובעת לא תבעה תשלומים מעבר לשבע שנות ההתיישנות ואילו בכל הנוגע לקביעת הבסיס לחישובי זכאותה לפנסיה, המועד לקביעת בסיס זה הוא מועד פרישתה ותביעתה זו וודאי שלא התיישנה בעת שהתובעת הגישה את תביעתה. מכאן, כי דין טענת הנתבע להתיישנות התביעה - להידחות.

24. עם זאת, לא מצאנו כל בסיס לטענות התובעת למעט תביעתה להפרשי תשלום לקרן ההשתלמות. יצויין כי התובעת לא הבהירה היטב תביעתה ברכיב זה. התובעת הגישה תחשיב של מר בוכבינדר אך לא ניתן להבין מתחשיב זה מהו הבסיס לתחשיב. יתר על כן בעדותו לא ידע מר בוכבינדר לציין האם כללו חישוביו שעות חפיפה. זאת ועוד, בבסיס חישוביו של מר בוכבינדר עומד חישוב של ימי חופשה על בסיס 4.125 שעות ליום וכאמור לעיל, בסיס זה אינו מקובל עלינו.

בנסיבות אלה, מן הדין היה לדחות את תביעת התובעת ברכיב זה. ואולם, לפנים משורת הדין עשינו את מלאכתה של התובעת וערכנו את התחשיב כדלקמן: משעמד מספר ימי החופשה בתשלום ב- 7 השנים האחרונות לעבודת התובעת על 247.8 ימים (743.4 שעות), היה על התובעת לערוך תחשיביה על בסיס זה. מתלושי השכר עולה כי ערך שכרה השעתי של התובעת עמד על 66.46 ₪ לשעה ומכאן כי ההפרשים לקרן ההשתלמות בעבור החופשה בתשלום עומד על הסך של 3,705.5 ₪ (66.46 * 743.4 שעות * 7.5%) לכל היותר.

אחרית דבר

25. היקף משרתה של התובעת לתקופה שמחודש ינואר 2009 ועד לסיום עבודתה יעמוד על 56%.
הפרשים בשיעורי הקצבה ממועד הפרישה ועד ליום מתן פסק הדין וכן הסך של 3,705.5 ₪ בגין הפרשי תשלום לקרן השתלמות, ישולמו תוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה.

25. לאור התוצאה שאליה הגענו, הגם שמצאנו כי מקצת טענותיה של התובעת נתקבלו, הרי שמרביתן נדחו. בהתחשב בכך שהתובעת הגישה בתחילה תביעה לשיבוצה כאחראית משמרת וכי תביעתה עברה גלגולים שונים (כאשר בתחילה טענה כי יש לחשב את משרתה על בסיס שעות העבודה ורק בסיכומיה המירה טענותיה לחישוב על בסיס משמרות) , משלא הציגה התובעת תחשיב ראוי ומשעיקר התחשיב נערך על ידי בית הדין, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ט, (02 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר שרון מיכל
נציג ציבור

יעל אנגלברג שהם
שופטת


מעורבים
תובע: אילנה ספורטה חניה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: