ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזיז ראדי מזאוי נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

המבקשים: 1. עזיז ראדי מזאוי
2. שאוקי עזיז מזאוי

נגד

המשיבה: מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון
ובניה, עירית נצרת

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בנצרת, מיום 18.2.97, בע"פ 294/96
ובע"פ 295/96, שניתן על ידי כבוד השופטים:
ס' ג'ראח, מ' בן דוד, א' אמינוף

ובקשה לעיכוב ביצוע גזר דין

בשם המבקשים: עו"ד רפאלה שפריר

בבית המשפט העליון

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטים ס' ג'ראח, מ' בן-דוד וא' אמינוף) בע"פ 294/96 וע"פ 295/96 שניתן ביום 18.2.97.

כנגד המבקשים הוגשו כתבי אישום בבית משפט השלום בנצרת: ת.פ. 1516/95 בגין ביצוע עבודות בניה ללא היתר בקיוסק בו הם משתמשים ללא היתר (עבירה לפי סעיפים 145(א) ו204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965- (להלן: חוק התכנון והבניה)) ואי קיום צו הפסקה מנהלי (עבירה לפי סעיף 237 לחוק התכנון והבניה), וכן ת.פ. 3848/96 בגין עיסוק ללא רשיון בקיוסק (עבירות לפי סעיף 4+14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ה1968-, וסעיף 2(4.7א) לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשנ"ה1995-). בית משפט השלום (כבוד הנשיא ח' גלפז) הרשיע את המבקש 1 בת.פ. 1516/96 ב19.11.96- וגזר עליו תשלום קנס בסך 500 ש"ח או מאסר בן חמישה ימים תחתיו, וכן מאסר על תנאי של חודשיים שלא יעבור במשך שנתיים את העבירות בהן הורשע. כמו כן ציווה על המבקש 1 להרוס את שנבנה ללא היתר כחלוף 18 חודשים, אלא אם ישיג היתר. ב4.12.96- הרשיע הנשיא גלפז את המבקש 1 בת.פ. 3848/96 וגזר עליו קנס בסך 300 ש"ח או מאסר תחתיו למשך 3 ימים, וכן נתן צו סגירה נגד העסק כחלוף 18 חודשים.

המשיבה ערערה על ההחלטות לבית המשפט המחוזי בנצרת (ע"פ 294/96, 295/96). בית המשפט המחוזי החליט לצמצם את האורכה שניתנה לביצוע צו ההריסה וקבע שההריסה תבוצע עד ליום 31.8.97. כמו כן הורה על סגירת הקיוסק החל מיום 25.8.97.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין האמור. בבקשתם הם טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה בקצרו את הארכה שנתן להם בית משפט השלום בנצרת להשיג רשיון עסק והיתר בניה, כיון שהחלטתו התבססה על תמונה לא נכונה שתיאר בפניו בא כח המשיבה, לפיה הקיוסק מפריע להרחבת הכביש העובר במקום ומעכב את הגשמת תכניות "נצרת 2000" ואת פיתוח האזור לצרכי ציבור. לטענת המבקשים, הקיוסק הוא חלק זניח מבנין גדול שניצב על שפת הכביש, שרק על ידי הריסתו כליל ניתן להרחיב את הכביש. מכאן, שהריסת הקיוסק לא תועיל להרחבת הכביש. עד כה לא פתחה עיריית נצרת בפעולה כלשהי להריסת הבנין ולא ביצעה הליך הפקעה, ולפיכך אינה יכולה להרוס את הבנין ומכאן שממילא אין באפשרותה להרחיב את הכביש. עוד נטען, כי הקיוסק אינו פונה לחזית הבנין ולכביש העובר במקום, אלא ניצב בפינת הבנין לכיוון מגרש חנייה פרטי פנימי שבשימוש המבקשים. המבקשים גורסים כי הקיוסק מפרנס שלוש משפחות, וכי אף אם ייקבע כי הם עברו עבירה בבנותם מחדש את הקיוסק לאחר שנשרף וכי יש להוציא צו הריסה, הרי שמן הצדק לתת להם אורכה סבירה וריאלית, על מנת להשיג רשיון עסק והיתר בניה. עוד נטען כי הקיוסק המקורי של המבקשים נבנה לפני למעלה מ40- שנה, וכי רק כתוצאה מהצתתו ושריפתו כליל, בעקבותיה נאלצו המבקשים לבנותו מחדש, יכולה היתה המשיבה להוציא צו הריסה.

בתגובתה טוענת המשיבה, כי משהודו המבקשים, שהיו מיוצגים על ידי עורך דין, בעובדות כתב האישום הראשון, ומשהודה המבקש 1 בעובדות כתב האישום השני ולא ערערו על הרשעתם במועד, אינם יכולים להעלות בשלב מאוחר זה של בקשת רשות ערעור טענות כנגד הרשעתם. ועוד נטען כי משהודו המבקשים, כחלק מעובדות כתב האישום, כי הקמת הקיוסק ושיפוצו וכן הפעלתו נעשים בלא היתרים כדין, הרי שהם מנועים מלטעון כנגד צו ההריסה וצו הסגירה שהוצאו נגדם. המשיבה טוענת כי הריסת הקיוסק נועדה לצורך הרחבת פינת הרחוב המוביל לעיר העתיקה של נצרת, וכי בקרבתו כבר החלו עבודות השיקום וההרחבה. המשיבה מדגישה כי בנסיבות אלו הסיכוי שינתנו למבקשים היתרים הוא אפסי, מה גם שמאז הגשת כתב האישום באפריל 1995 לא פנו המבקשים לקבלת היתר כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. ראשית, הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה, בישבו בדין כערכאה שלישית, לא ידון אלא כאשר מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית יוצאת דופן (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד ל"ו (3) 123). בענין שבפני לא מתעוררות סוגיות מסוג זה. בנוסף לכך, כטענת המשיבה, משלא פנו המבקשים בערעור על הרשעותיהם לבית המשפט המחוזי והודו אז בעובדות כתבי האישום - ממילא אינם יכולים לעשות זאת בשלב מאוחר זה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית. ממילא מתבטל צו עיכוב הביצוע.

ניתנה היום, י' בטבת התשנ"ח (8.1.98).

א

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97021890.A03/דז/


מעורבים
תובע: עזיז ראדי מזאוי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: