ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל היימן נגד ג. דורון ויזהסנטר בע"מ :

10 דצמבר 2018
לפני: כבוד השופט אלעד שביון

התובע:
דניאל היימן
ע"י ב"כ עו"ד צחי גרוסמן
-
הנתבעים:

  1. ג. דורון ויזהסנטר בע"מ
  2. דורון חיים גוילי

ע"י ב"כ עו"ד שרון ניניו לוי

החלטה

בפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

תמצית טענות הנתבעים:

1. לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה על הסף עקב התיישנות שכן התביעה הוגשה למעלה מ-7 שנים לאחר קרות האירוע נשוא כתב התביעה ולחילופין יש לדחותה עקב שיהוי קיצוני בהגשתה באופן ששינה לרעה את יכולת הנתבעים להתגונן. לגרסת הנתבעים לנוכח השיהוי הניכר הם לא ייעדו כספים כלשהם בגין התביעה, אין ביכולתם לאתר עדים ומסמכים רלוונטיים להליך ונגרם להם נזק ראייתי. מעבר לאמור יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 2 (להלן – הנתבע) עקב היעדר עילה ומחמת היעדר יריבות. הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) היא זו שהעסיקה את התובע והנתבע לא נטל על עצמו כל התחייבות כלפי התובע. לגרסת הנתבעים לא היה כל פסול בהתנהלותם ואין כל עילה המצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות. עוד הוסיפו הנתבעים, כי לנתבעת יש בעל מניות ודירקטור נוסף והעובדה שהוא לא נתבע מעידה על חוסר תום ליבו של התובע. כן ציינו הנתבעים, כי התביעה טורדנית וקנטרנית.

2. התובע דחה בתגובתו את טענות הנתבעים. לדבריו, התאונה ארעה ביום 16.6.11 במסגרת עבודתו והתביעה הוגשה ביום 13.6.18 בטרם חלפו 7 שנים. לעניין השיהוי ציין התובע, כי מעבר למכתב שנשלח בשנת 2011 נשלח מכתב נוסף בשנת 2016 וממילא סילוק תביעה על הסף עקב שיהוי הינו חריג שבחריגים.
לגבי התביעה כנגד הנתבע ציין התובע, כי טענותיו בדבר הונאת הרשויות, דיווחים שגויים למס הכנסה והמל"ל ואי ביצוע ביטוח פנסיוני יש בהם כדי להוות בסיס להרמת מסך ההתאגדות. מעבר לאמור, שאלת התנהלות הנתבעים הינה עניין עובדתי לגביו יש לשמוע ראיות . התובע ציין, כי הוא אינו מתנגד להעברת הדיון בעילות התביעה שעניינן רשלנות והפרת חובה חקוקה לבית משפט השלום בתל-אביב.

3. הנתבעים שבו בתשובתם על הנטען בבקשה וציינו, כי בכתב ההגנה הם התייחסו למכתבו של ב"כ התובע משנת 2016. עוד ציינו הנתבעים, כי פסקי הדין שצוטטו ע"י התובע אינם רלוונטיים לתיק דנן ולאור הנטען בתגובה אין מנוס ממחיקת עילות התביעה האישיות כנגד הנתבע מחוסר סמכות עניינית.

דיון והכרעה:

4. סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע, כי "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא – (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים". משנטען בכתב התביעה, כי התאונה ארעה ביום 16.6.11 ומשכתב התביעה הוגש ביום 13.6.18, ברי כי התביעה לא התיישנה.

5. לעניין טענת השיהוי נקבע בפסיקה (ס"ע (ת"א) 25703-07-10 חיים בן צור ואח' נ' רשות שדות התעופה בישראל, ניתן ביום 29.1.13), כי:

"בית דין זה נוקט בגישה מצמצמת בכל הנוגע לנסיבות בהן יש לדחות תובענה על הסף מחמת שיהוי. טענת שיהוי תוכרע תמיד תוך התייחסות להיבטים המיוחדים של משפט העבודה, וכן לחובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות על הצדדים ליחס העבודה. טענת שיהוי מצריכה הוכחה חד משמעית כי ההשתהות בהגשת התביעה עלתה כדי זניחת זכות התביעה, כשנדרשת לכך רמת הוכחה גבוהה וקיום מצג ברור בנוגע לויתור או מחילה על זכות התביעה; עוד דורשת הפסיקה הוכחה בדבר שינוי מצבו של הנתבע לרעה ובכלל זה קיפוח האפשרות להוכיח הגנתו, וכן הוכחה שהתביעה הוגשה בסופו של יום בחוסר תום לב".

לטעמי, הנתבעים לא הוכיח ו, כי התובע זנח את תביעתו או ויתר עליה או כי הנתבע ים שינ ו את מצב ם לרעה באופן המונע מהם להתגונן כראוי או שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב.
ראשית, מחומר הראיות עלה, כי התובע לא התכוון כלל לזנוח את תביעת ו ולראיה, מכתבי התובע מהשנים 2011 ו-2016. שנית, הנתבעים לא הוכיח ו, כי שינו מצב ם לרעה או שקופחה אפשרות ם להתגונן כראוי. הנתבע ים יכלו לשמור בידם את כל המסמכים הרלוונטיים מייד כאשר נודע להם שהתובע היה מעורב בתאונה ו בוודאי כאשר נשלחו אליהם מכתבים בשנים 2011 ו-2016. זאת ועוד, מעיון בכתב ההגנה עולה, כי הוא מפורט כך שנראה כי השיהוי בהגשת התביעה לא הסב לנתבעים נזק ראייתי משמעותי; שלישית, לא מצאתי, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב. התובע רשאי להגיש תביעה ולברר את עניינו בבית הדין ולא מצאתי בעצם הגשת התביעה משום חוסר תום לב. בנסיבות אלו מצאתי לדחות את טענת הנתבע ים לשיהוי. מעבר לנדרש יצוין, כי לא מצאתי שמדובר בתביעה טורדנית או קנטרנית.

6. לעניין בקשת הנתבע לסילוק התביעה כנגדו על הסף הרי שמצאתי לקבלה באופן חלקי.

א. הלכה היא כי סעד של דחיה או מחיקת תביעה על הסף מופעל ביד קמוצה ובמשורה ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר. לעולם יעדיפו בתי הדין את בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה על הסף [דב"ע מז/15-3 אפנר יצחק ואח' – מפעלי הנדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2)].

ב. במסגרת כתב התביעה (סעיפים 53-56) טען התובע, כי התנהלות הנתבעים מהווה הפרה של חובותיהם הבסיסיות כלפיו והפרת חובות חקוקות. לעניין אחריות הנתבע ציין התובע, כי יש להרים את מסך ההתאגדות לנוכח כך שהנתבע הינו המוציא והמביא בנתבעת וכי הוא פעל בניגוד לחוק כאשר הנפיק תלושים פיקטיביים וזאת לצורך הונאת הרשויות השונות בניגוד לרצונו של התובע ותוך סיכון חמור של הנתבעת. לגרסת התובע התנהלות כאמור של בעלים ומנהל בחברה חושפת את עובדיו ואת החברה לסכנה כלכלית חמורה.

ג. טענות התובע כאמור מצריכות בירור עובדתי ומשפטי ולכן אין מקום לדחיה או מחיקה של התביעה על הסף כנגד הנתבע בשלב זה בטרם שמיעת הראיות.

ד. יחד עם זאת מצאתי להורות על מחיקת עילות התביעה שעניינן רשלנות והפרת חובה חקוקה לנוכח האמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

7. משנדחתה הבקשה ברובה, יישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, (10 דצמבר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דניאל היימן
נתבע: ג. דורון ויזהסנטר בע"מ
שופט :
עורכי דין: