ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עווידת גואדת מאגד נגד האפוטרופוס הכללי :

בפני כבוד ה שופט אוהד גורדון

המבקש (הנתבע)

עווידת גואדת מאגד
על-ידי ב"כ עו"ד ע' עווידה

נגד

המשיב (התובע)
האפוטרופוס הכללי

החלטה

אני דוחה את בקשת הנתבע מיום 2.12.18 לפסלות שופט.

רקע
הליך זה מתנהל מאז פברואר 2015. המשיב עותר לסילוק ידו של המבקש מנכס המצוי בבית חנינה.
בסוף אוגוסט השנה הועבר ההליך לטיפולי. מעיון בו הסתבר כי הוא מצוי עדיין בשלבים מוקדמים של גילוי מסמכים, כשבנושא זה הוגשו בקשות רבות ובכלל זה תלויה ועומדת בקשה של התובע שטרם הוכרעה . בהחלטה מיום 24.8.18 הוריתי לנתבע להגיב לה. משלא עשה כן, ניתן ביום 8.9.18 צו המורה על גילוי מסמכים על ידו. עוד נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית. ביום 17.9.18 ביקש הנתבע את ביטול ההחלטה ובין היתר טען שהתובע לא עמד בחובת הגילוי. בהחלטה מיום 28.9.18 דחיתי את הבקשה, והוריתי לתובע להגיב לטענות הנתבע. עוד קבעתי "כי אני מסכים עם ב"כ הנתבע כי ה'התכתבויות' בנושא גילוי המסמכים נמשכו בהליך זה מעל לנדרש. אם, בתום המהלך הנוכחי, יתחוור כי מי מהצדדים לא מילא את חובתו לפי דין, תישקל הטלת הוצאות הולמת".
ביום 2.10.18 הגיש הנתבע תצהיר גילוי מסמכים. ביום 11.10.18, בהעדר תגובה מאת התובע להחלטה מיום 28.9.18, ניתן צו גילוי מסמכים המופנה לתובע לביצוע בתוך עשרה ימים. ביום 21.10.18 הגיש התובע תגובה בה מסר כי כבר הגיש תצהיר גילוי מסמכים, כי שאלון לא הועבר אליו ולכן לא ענה לו, וכי מסמכים שהתבקש להמציא אינם בידו. עוד ביקש להורות לנתבע להשיב לדרישת גילוי מסמכים שהעביר אליו ולמסור מסמכים. ביום 7.11.18 עתר הנתבע למחיקת כתב התביעה בטענה שהתובע לא קיים את חיוביו. למחרת הגיב התובע וביום 12.11.18 קבעתי כי אין מקום למחיקת כתב התביעה. למרות דחיית בקשתו, הנתבע לא חויב בהוצאות.
ביום 23.11.18 מסר התובע שהנתבע לא מילא אחר דרישת הגילוי וביקש לקצוב לו מועד אחרון. הוריתי לנתבע להגיב עד 28.11.18. תגובתו הוגשה רק ביום 30.11.18. ביום 2.12.18 (להלן "ההחלטה") קבעתי כי בתגובת הנתבע אין נימוק של התנגדות מהותית למבוקש או הסבר מדוע נמנע מלהיענות לדרישת גילוי המסמכים, והוא אף הזמין את התובע לעיין במסמכים. להנמקה נוספת ראו שם. לכן, ניתן צו המורה לו להשיב לדרישה עד 9.12.18 והוא חויב בהוצאות בסך 1,000 ₪.
באותו יום, הוגשה הבקשה מושא החלטה זו, לפסילת המותב. הנתבע טען בה, כך בתמצית, כי ההחלטה מעידה על משוא פנים, הלין על כך שבית המשפט לא ביקר את התנהלות התובע ולא חייבו בהוצאות, הציג טענות בדבר מחדלי התובע בגילוי מסמכים, וטען שאין בנמצא דרישה ספציפית לגילוי מסמכים. הנתבע ביקש "גם לבטל את ההחלטה שבדבר חיוב בהוצאות וגם מתבקש לפסול את עצמו מלדון בתיק". בימים 6.12.18 ו-9.12.18 הוגשו תגובת המשיב ותגובה נוספת של המבקש.

דיון והכרעה
בקשת הפסילה נשענת על החלטת ביניים של מותב זה, שהמבקש אינו מסתיר את חוסר שביעות רצונו ממנה ומעוניין להביא לבטלותה. הוא בחר לעשות כן באמצעות עתירה להחלפת המותב.
מהלך זה אינו יכול להתקבל. לצורך פסילת שופט:-
"אין די בעובדה שבית המשפט קיבל החלטה (או אף שרשרת החלטות) שדעת הצד מבקש הפסילה אינה נוחה הימנה [...] הדרך לתקיפת החלטות דיוניות שדעת צד להליך אינה נוחה מהן היא דרך הערעור. בעל דין אינו יכול לפטור עצמו מהליך זה או להוסיף עליו, על ידי העלאת טענה ערעורית באצטלה של טענת פסלות" (ע"א 7186/98 מלול נ' אלברט פיסקה 5 (3.12.98) ).
"בקשת הפסילה נובעת, רובה ככולה, מחוסר שביעות רצון המערערת מהחלטות בית המשפט ואופן ניהול הדיון על ידו. הלכה היא כי השגות בעניינים אלה מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות [...] גם אם מדובר ברצף של החלטות לרעת בעל דין, אין בכך כדי להקים עילת פסלות" ( ע"א 5235/07 איי.אי.ג'י נ' צ'רקוב פיסקה 5 (31.7.07)).
המבקש מסיק קיומו של משוא פנים לחובתו מתוכן ההחלטה ומחיובו בהוצאות. אין בכך ממש. הצו שניתן ואשר מורה לו לקיים את דרישות הגילוי נומק בהעדרו של נימוק הולם להימנע מן הגילוי. הוא אינו נובע מהעדפה פסולה של צד להליך. נהפוך הוא, לאורך תקופת טיפולי בהליך זה נדרשתי , כמפורט לעיל, לבקשות של שני הצדדים בנושאי גילוי מסמכים , וניתנו צווים המורים לשניהם למסור מידע (ראו החלטה מיום 11.10.18 לגבי התובע).
גם החיוב בהוצאות אינו "הוכחה" למשוא פנים ואינו נובע מטעמי פסלות : נוכח הימשכות ההליך וריבוי הבקשות בעניין זה, התרעתי בפני הצדדים כבר בהחלטה מיום 28.9.18 כי אי קיום חובת הגילוי עלול להביא להטלת הוצאות. בהמשך, בהחלטה מיום 12.11.18 ולמרות דחיית בקשתו למחיקת כתב התביעה, נמנעתי מחיוב הנתבע בהוצאות. לאחר כל אלה, משהגיש התובע בקשה נוספת ומשהנתבע לא הציג נימוק הולם להימנעותו מגילוי המידע, חויב הוא בהוצאות. לטענתו כי לא הוצגה לו דרישה לגילוי מסמכים אפנה למכתב ב"כ התובע אליו מיום 4.6.17, שצורף כנספח א' לבקשת התובע מיום 21.10.18, ואזכיר כי ההחלטה מיום 2.12.18 אינה החלטתי הראשונה בה נדרשתי להורות על גילוי מידע על ידו. משלא ביצע את שנדרש ממנו, והטריח את התובע לפנות מספר פעמים לבית המשפט, זכאי התובע לשיפוי בגין הוצאותיו ומכאן החיוב בהוצאות.
הבקשה נדחית. אני ער לטענת התובע בדבר שימוש הנתבע לרעה בהליכי הפסלות ולעתירתו לחייב את הנתבע בהוצאות בסכום נוסף. בכלל זה הפנה ללשון בה השתמש הנתבע בבקשתו, כגון "באיזה זכות בית המשפט נותן צו שלא נתבקש" (פיסקה 6 לבקשת הפסילה) או שימוש חוזר במילה " מעצבן" לתיאור תחושותיו אל מול החלטות בית המשפט (פיסקאות 3 ו-9). בחרתי להותיר עתירה זו לשקילה בסוף ההליך.
למען הסר ספק אבהיר כי ההחלטה מיום 2.12.18 בתוקף, ויש לפעול לפיה. המועד לפעולת הנתבע לפיה יידחה ליום 19.12.18.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עווידת גואדת מאגד
נתבע: האפוטרופוס הכללי
שופט :
עורכי דין: