ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש.י.מ. מתכות ופרוייקטים בע"מ נגד א.ס. להבה בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת סיגלית גץ-אופיר

מבקשים

ש.י.מ. מתכות ופרוייקטים בע"מ

נגד

משיבים
א.ס. להבה בע"מ

החלטה

1. לפני בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת, במידה ותביעתה תידחה.
טענות הצדדים:
2. במסגרת בקשתה טענה הנתבעת, כי מצבה הכלכלי של התובעת אינו איתן אף לפי הצהרתה בבקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו על נכסיה ועל כן יש לחייבה בהפקדת ערובה.
3. בתגובתה השיבה התובעת, כי האמור בבקשה לביטול עיקולים הוצא מהקשרו, וכי מצבה הכלכלי של החברה איתן באופן ששולל כל בסיס לחיובה בהפקדת ערובה.

דיון והכרעה:

4. לתשובת התובעת המונחת לפני כעת, צורפו מספר מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי:

4.1 מאזן בוחן (לא מבוקר ולא סקור מבוסס על הנהלת חשבונות של החברה בלבד), המלמד על הכנסות של כ- 16,000,000 ₪, והוצאות בסך של כ- 13,000,000 ₪ מה שמותיר "מרווח" של כ- 3,000,000 ₪ (הגם שהדו"ח אינו כולל הוצאות פחת, שינויים במלאי, מיסים על הכנסה, התאמות של זכויות עובדים ונושאים/פקודות נוספים שיעלו בביקורת).

4.2 חשבון הבנק של התובעת בבנק לאומי מתנהל ביתרות זכות.

4.3 חשבון הבנק של התובעת בבנק הפועלים מתנהל גם הוא ביתרות זכות.

מאידך טוענת התובעת כי תדמיתה נפגעה בשל הספקת החומרים על ידי הנתבעת, וכי נגרם לה נזק כספי של ממש כתוצאה מאובדן לקוחות שבחרו להפסיק אך ההתקשרות עימה בשל טיב החומרים שסופקו לה על ידי הנתבעת.

5. בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999:
"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

6. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:
ערוב
ערוב
"519. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

7. בהתאם לפסיקה, דרך המלך במצב בו צד להליך הוא חברה בערבון מוגבל, היא חיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד. הלכה זו סוכמה בפסק דינו של כבוד השופט מלצר ב-רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (במאגרי "נבו") במסגרתו נקבע כדלקמן:

"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: 'אלא אם כן', הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).
(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624).

משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ( השוו: The White Book, 620 para. 25.12.7). הנה כי כן, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי ...." (סעיף 13).

8. השלב הראשון בבדיקה אם כן, הוא כאמור בדיקת מצבה הכלכלי של התובעת. בעניין זה, נראה היה כי התובעת עמדה בנטל הרובץ עליה להוכחת יכולתה הכלכלית לעמוד בהוצאות הנתבעת, במידה ותזכה בדין בשים לב לטענה לפיה תדמיתה נפגעה וכך גם רווחיה אשר נפגעו כבר עתה, וייתכן שהם טרם באו לידי ביטוי בספריה של התובעת .

9. בשלב השני בבדיקות, יש לבחון את נסיבות העניין. דווקא בשלב הזה לא ניתן לומר בוודאות כי צלחה התובעת, שכן לא מצאתי סיכויים גבוהים , לכאוריים חד משמעית להצלחה או כישלון בתובענה, זאת ביתר הדגשה משטרם נשמעו הוכחות וכי מדובר בטענות שדורשות חוות דעת מומחה לעניין טיב הסחורה שסופקה .
לפיכך, סיכויי התביעה, בשלב זה (!) אינם ברורים ברמה הנדרשת להפעלת החריג היוצא מן הכלל כאמור . כמו כן, אין בזכות הגישה לערכאות וזכות הצדדים לקניינם להטות הכף לעניין דנן.
סוף דבר
11. אשר על כן, בקשת הנתבעת לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות משפט ,מתקבלת .
12. כידוע, על קביעת סכום הערובה להיות מידתי תוך שמתחשב בשלל השיקולים הרלוונטיים לרבות זכות הקניין של הצדדים, סכום התביעה, שווי ההליך ומורכבותו, מספר בעלי הדין העותרים לחיוב בהפקדת ערובה, וכן מספר העדים והדיונים הצפויים.
(ראה בעניין זה ת"א 5059-08-07 המגן חב' לביטוח בע"מ ואח' נ נתיב לקידום מכון לחשבונאות מנהל ומסים בע"מ פורסם בנבו).
13. באיזון השיקולים ונוכח חשיבות הגישה לערכאות וזכות הקניין של המבקשת, על המשיבה להפקיד ערובה בסך 20,000 ₪ עד ולא יאוחר מ- 30.12.2018.
ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש.י.מ. מתכות ופרוייקטים בע"מ
נתבע: א.ס. להבה בע"מ
שופט :
עורכי דין: